4. חטיבת גולני בשנים 1957-1967

רקע

בהסכמי שביתת-הנשק, אשר נחתמו בין ישראל לשכנותיה עם תום פעולות האיבה ומלחמת השחרור, נקבעו מספר"אזורים מפורזים" לאורך קטעי גבול מסוימים. אזורים אלה היו כפצעים פתוחים ביחסי ישראל ושכנותיה ונערך עליהם מאבק השתלטות בלתי פוסק.  סעיפי ההסכמים נתנו לישראל יסוד להאמין, שבעתיד יוכל אזרחיה לפתח שטחים אלה ולעבדם. מאידך גיסא, הערבים ולצידם גם האו"ם רצו עקרונית, לשמור בהם על  "סטטוס קוו". בגבול הסורי היו קיימים עדיין שלושה שטחים "מפורזים" : הצפוני באזור קיבוץ דן, המרכזי באזור גשר בנות יעקב ועד שפך הירדן לכנרת והמזרחי בחוף הדרום מזרחי של הכנרת. ל הירדן לכנרת , הדרומי – בחוף הדרום-מזרחי של הכנרת. בעת חתימת הסכם שביתת-הנשק בין ישראל לסוריה היה באזור זה רק ישוב יהודי אחד: עין-גב. הגישה הבטוחה אליו הייתה דרך הכנרת. הדרך היבשתית עברה בחוף סמוך לישובים ערביים שחלשו עליה לכל אורכה מהרכסים התלולים עליהם שכנו הכפרים תאופיק העליונה וחרב. בשנים הראשונות לקום המדינה הוקמו באזור הישובים תל-קציר ומעגן והם החלו לעבד את האדמה בסביבת יישובם. הסורים ראו בכך שינוי קיצוני מידי של הסטטוס קוו והתנגדו בכוח לעבודות אלה. בנצלם את יתרונם הטופוגרפי – הם ישבו למעלה ושלטו באש על השטח הישראלי – הם גם הצליחו להשיג הישגים לא מבוטלים: השתלטו על אזור המעיינות החמים באל חמה ועל שטחו של הכפר נוקייב, צפונית לעין-גב. סכסוכי גבול הפכו לתופעה קבועה והתנגשויות הדדיות התרחשו לעתים קרובות. משחרגו הסורים מהגבולות שהיו מקובלים בתקריות אלה נאלץ צה"ל להגיב. באזור הכנרת, נטלה חטיבת גולני חלק בשתי פעולות תגמול: פעולת תאוואפיק- מבצע חרגול , ופעולת נוקייב – מבצע סנונית.

4.1  מבצע חרגול

קשה היה לנהל שגרת חיים ועבודה חקלאית בקיבוץ ובסביבתו ובכל דרום מזרח הכנרת. לאחר מספר תקריות הוחלט לצאת למבצע כנגד הכפר הסורי תאופיק שבו התארגנו החיילים הסורים וממנו ירו אש מרגמות , תותחים ונשק קל על אזור ואף יצאו ממנו למשימות מיקוש בסמוך לקיבוץ וכנגד מוצב סורי בתאופיק א תחתא (תואפיק תחתית). להלן מפה של אזור הכפרים והמוצבים.
 
 
 
                                                                                 
 
 
 
בשבועות שקדמו למבצע, קבלו ישובי דרום מזרח הכנרת בפני אלוף הפיקוד מאיר זורע על ההתנכלויות החוזרות ונשנות של הסורים בכל פעם שהם מנסים לחרוש חלקה חדשה. אלוף הפיקוד אמר להם: "בפעם הבאה כשתרצו לחרוש חלקה כזו, אנא קראו לי". ואכן, מאיר זורע עצמו נהג את הטרקטור בחריש קטע חדש והסורים ירו עליו. הוא חולץ בשלום מהשדה והחליט לדרוש מהרמטכ"ל פעולת תגמול. מששמע זאת מפקד החטיבה אלעד פלד, ביקש מהאלוף כי תהיה זו חטיבת גולני שתבצע אותה. הפקדת הביצוע בידי גולני לאחר הסטיגמה השגויה שנוצרה לחטיבה באירועי תל-מוטילה, פתחה את הדרך בפני החטיבה לביצוע פעולות נוספות ומכאן חשיבותה למורשת החטיבה בנוסף כמובן לעצם הפעולה עצמה.
פעולה זו בוצעה בלילה שבין ה 31 לינואר ל 1 לפברואר 1960. הייתה זו פעולת התגמול הראשונה לאחר מבצע קדש. הכוחות שנטלו חלק בפעולה בפיקודו  היו:
 
– כוח פלוגתי מגדוד 17 – קורס מכי"ם של גולני – בפיקודו של סרן יהודה גולן , לימים מח"ט גולני שהיה מפקד הסיירת בזמן מבצע קדש. לכוח זה
  סופח צוות מהסיירת בפיקודו של סגן מנחם דיגלי,  סגן-מפקד הסיירת ולימים מפקד סיירת מטכ"ל. כוח זה פשט על הכפר תאופיק.
– כוחות בפיקוד רס"ן יוסף קסטל, מפקד הסיירת , סגן אורי כהן וסגן אמיר דרורי, לימים מח"ט גולני . כוחות אלה ביצעו חסימה ובידוד גזרת הכפר
   למניעת הגעת תגבורת סורית ואכן במהלך הקרב הסתברה חשיבותם של כוחות אלה. 
– כוח רכוב על זחלמ"ים בפיקודו של סגן מפקד החטיבה סא"ל שלמה להט שכלל גם כוח הנדסה. כוח זה חבר לכוח המח"ט לאחר כיבושו לשם פיצוץ
  בתי הכפר.
– מחלקת טנקים לסיוע באש בפיקודו של סגן אמנון רשף וכוחות תותחנים לסיוע ארטילרי מהגדודים 402, 404, 434 בפיקודם של יעקב עקנין , יצחק יכין
  וצבי אילון 
 
הכפר תאוופיק התחתונה (תאוופיק אל תחתא) נמצא במישור בקעת תל-קציר למרגלות הרכס המטפס אל הרמה הסורית. הוא היה בנוי משני מקטעים עיקריים כשבתוכו מספר תעלות קשר וכשתי כיתות חיילים סוריים.  הכפר תאוופיק אל פוקה נמצא כ 120 מטר מעליו ומעט מזרחה. זהו כפר מבוצר ובו כלי נשק רבים. על הרכס, מצפון ומדרום לתואופיק ממוקמים מספר מוצבים סורים השולטים באש על כל האזור למטה לרבות על הקיבוצים תל קציר והאון. למעלה על הרמה, מצויים כוחות ארטילריה סוריים עם כלים שונים. מפקד החטיבה לא חשש מהתנגדות עיקשת בכפר כמו מהתערבות כוחות סוריים הנמצאים בסביבה העלולים להגיע כתגבורת. לכן,נקבעו מספר כוחות שתפקידם לחסום הגעת תגבורת. 
בשעה 23:20 החלו הכוחות לנוע לכיוון היעדים. הכוח בפיקוד המח"ט נע לעבר הכפר כשמוביל אותו יהודה גולן כשמחלקת הטנקים התמקמה בעמדות אש באזור תל קציר. במהלך תנועת הכוח אל הכפר הפעילו הסורים זרקור רב עצמה שחשף את הכוח המתקדם. מחלקת הטנקים ירתה והשמידה את זרקור ותנועת הכוח הרגלי נמשכה. הכוח בפיקודו של אורי כהן נתקל בחיילים סוריים שהיו בדרכם אל הכפר כתגבורת. שניים מאנשי הכוח שלו נפגעו מיד. האויב ישב על תוואי שולט והאש שלו נמשכה ביעילות. אורי החליט לבצע איגוף, השאיר חלק מהכוח שהמשיך להעסיק אותו וביצע עם חלק מהכוח איגוף. משהגיע מעורפם של הסורים, ביצע הסתערות והסב לו נפגעים. הכוח של אמיר דרורי נתקל אף הוא בכוח תגבורת סורי ופגע בו. דרורי זיהה בשטח כי נקודת החסימה המיועדת לכוח בפיקודו חשופה לאש האויב ומיקם אותו בנקודה בטוחה ויעילה יותר. הכוח בפיקוד יוסף קסטל זיהה חיילים סורים נמלטים, הסתער עליהם וסייע לכוח הפועל בכפר.
כיבוש הכפר בוצע על ידי הכוח המרכזי. יהודה גולן מספר: "הכפר תאוופיק אל תחתא בעצם הפך ליעד מבוצר גדול שבו לא התגוררו אזרחים אלא שימיש רק לצרכי הצבא הסורי. הגענו עד לגדרות הכפר בשקט ובלי להתגלות והמתנתי בחוד הכוח לחיתוך הגדות במספרי תיל. משום מה אלה לא צלחו ואז נעשה ניסיון להפעיל בונגלור לפיצוץ הגדר וגם הוא לא התפוצץ… משום כך שכבו שני לוחמים על הגדר וכל הלוחמים עברו עליהם ו"נשפכו" אל תוך התעלות הסמוכות". בכפר עצמו לא ההתנגדות הייתה מועטה, פה ושם טיהור שעלה לכוחותינו בהרוג אחד. בשעה 03:00 הושלם כיבוש הכפר. הכוח היה ערוך ומוכן לפיצוץ בתי הכפר והמוצבים מסביב. הפיצוצים בוצעו אך הצבא הסורי הפעיל זרקורים רבי עצמה. מחלקת הטנקים שנועדה לסיוע השמידה אותם והארטילריה פתחה באש כבדה על המוצבים הסורים מסביב. בחסות אש זו שבו הכוחות הפושטים לשטח ישראל. בקרב זה נהרגו 4 לוחמי גולני ונפצעו 17 ואבדות הסורים, מעבר לפיצוץ בתי הכפר והמוצבים שבקרבתם היו 9 הרוגים ו 15 פצועים. יוסף קסטל, אורי כהן ואמיר דרורי קיבלו ציונים לשבח מהרמטכ"ל ומאלוף פיקוד הצפון. הרמטכ"ל רא"ל חיים לסקוב ציין כי גולני הצטיינה בפעולה.
 
ואלה שמות הנופלים בפעולה זו
 
סג"מ יהושוע מורנצו אשכנזי
 
רב"ט חנן בן שלום
 
טור' יעקב אורפלי
 
טור' דב (דובי) שנבל
 
 
 
 

4.2  מבצע סנונית

רקע

בתחילת חודש מרץ 1962 התנכלו הסורים לסירות דיג ישראליות שניסו לדוג בצפון הכנרת. הדיג היה במקומות שעל פי הסכם שביתת הנשק נמצא בשטח ישראל. הסירות נפגעו שוב ושוב מאש המוצבים הסוריים הסמוכים לחוף באזור הכפר נוקייב. זה כבר היה עניין מתמשך שבו במשך כחודשיים היוו סירות הדיג מטרה להטרדה מצד הסורים והתקרית בתחילת מרץ כבר הייתה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל.  ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון זעם ודרש פעולה מהירה. אל פיקוד צפון נקראו שני מפקדי חטיבות – מח"ט הצנחנים יצחק חופי ומח"ט גולני מוטה גור. חופי ביקש יומיים להכנות ואילו מוטה היה נחרץ יותר באומרו שהחטיבה מסוגלת לבצע את הפעולה מיד. כבר מספר שבועות קודם סייר מפקד הסיירת צביקה עופר עם קציניו באזור , יחד צפו על יעדים אפשריים לתקיפה, ביניהם גם נוקייב לכן היה למוטה גור נוח לומר כי הסיירת מוכנה לפעולה זו שבוצעה בלילה שבין ה 16 ל 17 במרץ.

ביצוע הפעולה

ציור 21 הנו מפה של אזור הכפר נוקייב.

                                                                       איור 21: מפת אזור נוקייב

ציור 22 הנו תרשים מתוך סיכום שערך בזמנו מוטה גור. אמנם המסמך ישן, נכתב לאחר הפעולה אך רואים בו כיצד סימן מוטה את תכנון התקדמות הכוחות – קו מרוסק ואת התוואי בפועל שבו הם נעו. כמו כן מסומנים בו מוצבים סוריים בעיגול. מהשוואת המפה הטופוגרפית לתרשים זה ניתן להבין היכן נעו הכוחות. כפי שיובהר בהמשך, הם לא נעו על פי התכנון המקורי עקב אילוצים ושינוי החלטות תוך כדי קרב.

                                                 איור 22: תרשים קרב שערך מוטה גור כחלק מסיכום הפעולה

בפעולה נטלו חלק כוח מהסיירת ,כוח מגדוד 13 וכוח מגדוד 17 (בית הספר למכי"ם). במקביל להם תוכנן כוח של שייטת 13 לפשוט על מוצב כורסי (שמעל צומת כורסי).  שני כוחות נוספים, כוח-משנה ד' וכוח-משנה ה', בפיקוד מג"ד "גדעון" יהודה גביש, הורכבו מסגל פלוגות טירונים א' ו-ב', והופעלו כחסימות מצפון לנוקייב וממזרח ליד ביר-א-שקום, כוח ג'. פלוגה מגדוד "הבוקעים הראשון" בפיקוד של המג"ד אורי שילה, רוכזה כעתודה על גבי זחל"מים בעין-גב. כמו כן הופעלו שתי סוללות מרגמות 120 מ"מ.  

הפקודה נתנה ביום ששי ה 16 במרץ בשעה 13:00 במפקדת הפיקוד והפעולה נועדה כנאמר בה לאותו ערב. החל נוהל קרב מזורז והכוחות הראשונים עברו את הגבול בשעה 21:00. המוצב נוקייב נמצא כ 4 ק"מ צפונית לעין-גב על גבעה נישאת מעל הים. הדרך אל המוצב עוברת בשפלה צרה, שרוחבה בין כמה עשרות מטרים למאתיים מטרים המוגבלת על ידי הים במערב ורכס תלול במזרח. כמאתיים מטרים דרומית למוצב נמצא הכפר נוקייב ובו מספר חיילים המתגוררים במספר בתים קיצוניים. תגבורת אויב יכולה להגיע מצפון וממזרח. בסביבה נמצאת ארטילריה סורית רבה ועל סמך ניסיון בקרב תאופיק היה קיים חשש סביר שהיא תופעל בסיוע תאורה וזרקורים רבי עצמה. על סמך נתונים אלה נבנו 3 כוחות עיקריים:

  • כוח אחד מסתער, לכיבוש המוצב והכפר, וכעתודה.
  • כוח שני כחסימות לאבטחת אזור הפעולה.
  • כוח שלישי ארטילריה, לסיוע לכוח המסתער ולפגיעה בארטילריה של האויב

בפועל, על כוח הסיירת בפיקודו של צביקה עופר ושני מפקדי המחלקות יודקה פלד ודני ורדון הוטלה המשימה העיקרית: לכבוש את המוצב שמעל הכפר, להשמיד את העמדות בו ולפגוע בכל כוח סורי שיפריע לו לבצע את המשימה. צביקה ניצב בפני מספר בעיות:

  • חיילי יחידתו היו חדשים יחסית, רק כ 5 חודשים בצבא והייתה זו עבורם הפעולה הקרבית הראשונה
  • משך הזמן שבו ניתן לו להכין את היחידה היה קצר ביותר, כאמור מספר שעות.
  • הגישה אל המוצב הייתה קשה, מדרונות הגבעה שעליה נבנה היו תלולים ונשלטים על ידי רשת צפופה של תעלות קשר ועמדות מבוצרות. חיוני היה להגיע בדרך אחרת שממנה תיווצר הפתעה.  

בתחילת התנועה טעה יודקה שהוביל את הכוחות בניווט ודיווח לצביקה כי הוליך אותם בואדי הלא נכון. צביקה שאל אותו אם יספיק למרות זאת להגיע ליעד בזמן ויודקה השיב בחיוב, לכן הוא הורה לו להמשיך. צביקה גם הבין שבנסיבות אלה ובעצם ההכרח למצוא דרך חלופית על מנת להפתיע את האויב יהיו למיקומו בכוח ואופן התנהגותו השפעה מכרעת על הצלחת הפעולה. ההפתעה אבדה זמן רב לפני שהכוח הגיע ליעדו. כוחות אחרים עלו על מארבים סוריים והסתערו עליהם. האזור כולו התעורר. ואכן, בהגיע כוח צביקה אל אזור הפריצה נתכה עליו אש תופת אוטומטית ממספר רב של כלי נשק. בנוסף, הרב סמל הפלוגתי שהיה הרץ של צביקה נפגע ולא נמצא. צביקה החליט לסטות מהתכנון. הוא השאיר כוח מינימלי לטיפול בנפגעים, ביצע עם מרבית הכוח איגוף שקט והגיע אל המוצב מהמימד הצר שלו. מהירות ההחלטה, מהירות הביצוע והשקט שבו בוצע השינוי הביאו את המשימה מסף כישלון להצלחה. היעד נפרץ וטיהורו החל. הטיהור היה רצוף בגילויים מופלאים של יזמה, שליטה בנשק ועבודת צוות למופת בכל הרמות. תקצר היריעה מלספר את כל המעללים. עם התקדמות הכוחות נלחצו הסורים לאחד האגפים ושם גילו התנגדות עיקשת. בשלב הזה צביקה עבר לראש הכוח ועסק אישית הן בטיהור, הן בתיאום הכוחות והן בתיאום הטיפול בנפגעים כשחייליו מסייעים בידו. לאחר לחימה קשה הושלם כיבוש המוצב. על תפקודו בקרב זה קיבל צביקה ציון לשבח על ידי הרמטכ"ל. צביקה עופר, קצין מוערך שהשתתף ברבות מפעולות התגמול נפל בדצמבר 1968 כשפיקד על סיירת חרוב במהלך מרדף אחר מחבלים בואדי קלט.

על בני ענבר, מפקד פלוגת קורס מכי"ם של גולני והכוח שלו הוטל להשתלט על הכפר נוקייב ועל הכוחות הסוריים בסביבתו. כמו כן הוטל עליו להיות מוכן לסיוע בכיבוש המוצב אם יתבקש. לרשותו עמדו לוחמים ששרתו בצבא כ 9 חודשים והמשימה שהוטלה עליו הייתה מסובכת משום שבכפר נוקייב הייתה אוכלוסייה אזרחית והיו בו בתים ששמשו מעין יעדים מבוצרים לטובת החיילים ששהו בהם. הכפר ישב על דרך הגישה לכפר וניתן היה ממנו לנתק את הכוחות בשטח מצפון ומדרום לו. כמו כן התוואי שהכפר יושב עליו יכול היה לשמש כבסיס טוב להתקפת נגד על המוצב. לכן היה הכרח להשתלט עליו. תוך כדי תנועה אל הכפר נפתחה לעבר הכוח שלו אש ממארבים והכוח הסתער עליהם. התברר כי המודיעין למבצע היה חלקי בלבד והסורים שחששו כי עומדת להיות פעולה תגברו את כוחותיהם. עקב כך נגרמו לכוחותינו אבדות. כוח הסיוע הרכוב על זחלמי"ם נקלע לשדה מוקשים. בפעולת החילוץ סייעו גם שניים מחברי קיבוץ עין-גב ונהגי טרקטור מתל-קציר והאון. משאפסו הסיכויים לחלץ לאחור 2 זחלמי"ם קיבל הכוח של בני הוראה לפוצץ את המנועים שלהם ולהשאירם בשטח. בהגיע הכוח דרומית לכפר החלו מטהרים את מוצבי החוץ והבתים הדרומיים של הכפר בהתאם לתכנית. הפעולה בוצעה במהירות וביעילות עד כגדי כך שהוטל על הכוח לסייע לכוח של צביקה עופר בכיבוש המוצב מהכיוון המקורי , זה שלא רצו להגיע ממנו. תוך דקות ספורות כבר החל הכוח של בני לטפס במעלה השלוחה כשבני ומפקדי המשנה שלו נעים בראש. התיאום בינו לבין הכוח של צביקה היה מושלם. הכוח של בני הגיע לתעלות למעלה והחל לטהר את הקטעים הקרובים אליו כשכל החיילים כמובן מסייעים לו. על ידי כך ירד הלחץ על הכוח של צביקה משמעותית. 

מוסר הלוחמים

גורלה של האוכלוסייה האזרחית שבכפר נוקייב הייתה אחת השאלות הקשות שהתעוררו בקרב הזה. אמנם, בגלל המתיחות ששררה באזור נראו בימים שלפני הפעולה מידי פעם אזרחים העוזבים את הכפר לכיוון פנים הארץ אך אי אפשר היה לסמוך על כך. על כן, תוכננה הסתערותו של כוח בני ענבר תוך לקיחה בחשבון שהלוחמים עשויים להיתקל באזרחים. אלה עלולים היו להיקלע לאש צולבת תוך הרג המוני. כאשר הכוח של צביקה היה ערוך ומוכן להסתער על המוצב נשמע רעש צעידתם של אנשים וכן צלצול פעמוני עדר. אי לכך ההסתערות עוכבה. לעיני הלוחמים שהיו ערוכים בעמדות לקראת הסתערות, עברו עשרות אזרחים, גברים, נשים וטף. איש מהם לא נפגע. יש לציין כי עד מלחמת ששת הימים, 5 שנים לאחר מכן לא הוטרדו יותר דייגים ישראלים בכנרת מאש סורית.

כוח שייטת 13 לא הגיע ליעדו (מוצב כורסי) כתוצאה מאש שנורתה עליו ומנעה את השלמת המשימה. כוח זה נסוג ללא נפגעים.

בפעולה זו היו לצה"ל 8 הרוגים , ובהם 2 נעדרים. לסורים היו 30 הרוגים ושבוי אחד שנפל בידי צה"ל. בחילופי שבויים שהתקיימו ב 21 למרץ הוחלף השבוי בגופתו של דוד חנן ז"ל. ב-27 באפריל נפטר מפצעיו יצחק שנחה ז"ל. הנעדר השני , יעקב דביר לא נמצא עד היום למרות מאמצים של מדינת ישראל בנושא אנדרטה מיוחדת לזכרו הוקמה במצפה נוקייב שהוא כיום אתר זיכרון. 4 מהקצינים שנטלו חלק בקרב זכו לציון לשבח. כחודש לאחר הפעולה צוינו לשבח עוד 9 לוחמים על גילוי אומץ לב בעת הלחימה. בני ענבר קיבל את עיטור העוז, צביקה עופר את עיטור הגבורה ויואב ברום זכה לציון לשבח מהמח"ט על גילוי אומץ לב. 

ואלה שמות הנופלים במבצע זה:

סג"מ דוד צוצפי

סמל גדעון אלפסי

רב"ט דוד ידו

טור' גבריאל ברסקי

טור' מיכה גדליהו

טור' דוד חנן

טור' יעקב דביר

טור' יצחק שנחה

4.3  מבצע מאזניים

ב 27 לאוקטובר 1965 ערכה חטיבת גולני פעולת התראה (מבצע מאזניים) בכפר חולא בדרום לבנון לאחר שמחבלי פת"ח חדרו לישראל כתגמול על כך שמחבלי פת"ח חדרו לישראל דרך כפר זה. פוצץ ביתו של מוכתר הכפר. כתוצאה מכך נפגע בית סמוך ונהרגה אשה ששהתה בו.

במבצע נטלו חלק מספר כוחות בפיקודו של מג"ד 13 סא"ל משה גת. כוחות אלה כללו:

**  כוח מרכזי : מגדוד 13- פלוגה א' בפיקוד משה ספקטור, כוח נוסף מהפלוגה המסייעת בפיקודו של גדעון המאירי.

**  צוות מסיירת גולני בפיקודו של דוד כהן (מפקד הסיירת)

**  בכוח שולב גם הסמג"ד רס"ן עמוס מדרוני שנע עם הכוחות הקדמיים.

המשימה: חדירה לכפר חולא בדרום לבנון הממוקם כ 3 ק"מ צפונית לגבול מול מושב מרגליות וקיבוץ מנרה, איתור מבנים בשני ריכוזים ששימשו לצורכי מחבלי הטרור שהיו פעילים באזור. הפעולה בוצעה בשני אתרים: האחד שיועד לפיצוץ והריסת בתים,  בו פעל הכוח מהסיירת. באתר השני פעל הכוח העיקרי ללכידת פעילי טרור. נתיב התנועה אל הכפר תוכנן מדרום לציר המרכזי המוביל לכפר בשטח הררי קשה המכיל ערוצים רבים. עם זאת אפשרה ההגעה בציר נסתר זה הגעה אל הכפר מאחור ותקיפת היעדים במקביל. המשימה בוצעה ללא נפגעים בקרב כוחותינו. נתפסו מספר פעילי טרור שהובאו לישראל וכן פוצצו מספר מבנים על ידי כוח הסיירת.

4.4  מבצע קלעת

רקע

באמצע שנות הששים בוצעו פעולות חבלה שונות על ידי ארגון פתח (שנוסד ב 1964) מגזרת ירדן. באחת מאלה, באפריל 1966, הוטמן מוקש במושב בית-יוסף שבעמק הירדן. עקב כך בוצעה פעולת תגמול על הכפר קלעת שעקבות המפגעים והמידע שהיה בידי צה"ל הובילו אליו. המבצע התקיים ב 29 באפריל 1966. 

ביצוע הפעולה

אזור הפעולה: מערבית לכפר נמצא אזור חקלאי מעובד, כ 2 ק"מ מדרום מערב לכפר משטרת גשר שייך-חוסיין, תל ארבעין- צמוד לכפר ממזרח ובו שהתה מחלקת לגיון ירדנית וכ 2.5 ק"מ מצוי הכפר זלמיה בו הייתה מפקדת פלוגה ירדנית המצוידת בתולרי"ם ומרגמות.

כוחות ומשימות

מפקד הפעולה: מח"ט גולני שלמה אלטון

כוח א' – 44 חיילים בפיקוד מג"ד  51  בפיקוד משה פייקס – יפשוט ויפוצץ את בית איש פת"ח ושני בתים הסמוכים לו

כוח ב' – 21 חיילים בפיקוד מג"ד  13 בפיקוד משה גת – ינווט עד הכפר קלעת, יפשוט על בית נוסף בכפר ויאבטח את אזור הפעולה על ידי חסימות קרובות

כוח ג' – 8 חיילים בפיקוד מ"פ – יאבטח את מקום מעבר תעלת המים הנמצאת ממערב לכפר והמתמשך מצפון לדרום

כוח ד' – 2 מחלקות וכיתת מק"כ בפיקוד מג"ד   12 בפיקוד גבי ברשי – יאבטח את חציית הכוח הפושט לירדן

כוח ה' – 2 כיתות תול"ר, כיתת מרגמות 81 מ"מ, 2 כיתות מק"כ וכיתת מקלע פלוגתי מבא"ח גולני  בפיקוד מפקד בא"ח גולני בשטח ישראל – יסייע, ישתק את משטרת שיח' חוסיין באם זו תפתח באש על הכוח הפושט

כוח ו' – פלוגת חי"ר בפיקוד מפקד בי"ס למ"כים משה יוסף – חילוץ

סוללת תותחי 155 מ"מ

כוח תגבורת – 4 טנקים – תוכננו לתגבר את האזור לקראת שחר כדי לשתק את משטרת שייח' חוסיין אם יהיה צורך

חפ"ק חטיבתי נייד הכוללת חוליית עתודה בת 8 לוחמים

הכוחות נעו בסדר הבא: כוח ד', כוח ב', כוח ג', כוח א' .

שלבי הפעולה

  • יום לפני הפעולה, סגר צה"ל את הסכר לנהר הירדן, כך שהמים בנהר יגיעו עד לברכי החוצים. בחציה חזרה, המים הצטברו, עברו את מכסימום הסגירה ולכן הגיעו עד למתני החוצים.
  • כוח ה' נערך במקום הרתק.
  • כוח ד' חצה את הירדן ונערך לאבטחת החצייה.
  • שאר הכוחות חצו את הירדן ונעו לעבר הכפר. כקילומטר אחד מהכפר, נשמעו קולות בערבית מכיוון מזרח. נמצא כי שני מקומיים עסקו בהשקיה. הכוח נאלץ להמתין 10 דקות עד שהמקומיים התרחקו.
  • הכוחות, הגיעו לתעלת המים, כ-100 מטר ממערב לכפר. מעברה המזרחי של תעלת המים, הייתה נקודת פיצול הכוחות. כוח ב' וכוח א' חצו את התעלה על גבי סכר קטן והמשיכו ליעדם, כאשר כוח ג' מאבטח את החציה.
  • כוח ב' שעשה את דרכו בין תעלת המים ובין שיחי הפטל הסבוכים, נקלע למארב. הלוחמים פתחו באש לעברו והמשיכו בתנועה. המארב השיב באש בלתי יעילה שלא עיכב את הכוח
  • היריות העירו את הירדנים ומכוון תל אל-ארבעין, נפתחה אש לעבר הכוחות.
  • כוח ה' הצטרף ופתח באש תול"רים לעבר המשטרה. דיוק הפגיעה במשטרה הושג בין השאר בגין הארת אזור הפעולה בפצצות תאורה. בתחילה לא הייתה תגובה מצד הכוחות במשטרה, אך אחר כך הומטרה אש מכוון צריח המשטרה. לאחר מכן, יצאו 2 תול"רים מהמשטרה וירו לעבר כוח ה'. בניין המשטרה נהרס בחלקו, כתוצאה מירי הטנקים, ופרצה בו דליקה.
  • כוח ב' המשיך לנוע, תוך ששמט חסימות תוך כדי תנועה. פוצץ את הבית המיועד לא לפני שדיירי הבית פונו ממנו. לאחר מכן נסוג הכוח לעבר נקודת המפגש.
  • כוח א' התפצל לשלושה יעדים דרך סבך הפטל. כאשר הגיעו לכביש נפתחה אש מאחד הבתים. הושבה אש ששיתקה את היורה. הכוח פרץ לביתו של איש הפת"ח כדי לזהותו. האיש התנגד וחוסל. האיש זוהה מאוחר יותר לפי תעודתו.
  • כוח תגבור מתל-ארבעין שחש למקום, קיבל מכת אש מהפושטים. חלק מהכוח הירדני נפגע וחלק נסוג.
  • כוח א' הכין את הבתים לפיצוץ, לא לפני שדייריו פונו. תוך כדי כך, נשמעה מכונית מתקרבת לכוון הבתים באורות מלאים. הוטל לעברה רימון. הבתים פוצצו.
  • בדרך הנסיגה נורו יריות נוספות על ידי הירדנים. חלק מהיריות נורו לכיוון הפעולה וחלק לתוך הכפר.
  • כוח ב' תוך כדי נסיגה נתקל במארב ושיתק אותו.
  • הכוחות חצו את הירדן לשטח ישראל.
  • חמש דקות לאחר החצייה פסקה אש הירדנים.

לוח הזמנים: 24:00 – חדירה לכפר, 00:30 – פיצוץ הבתים, 01:00 – סיום טיפולים ובדיקות לאחר הפיצוץ, 01:45 – חצייה חזרה לארץ.

תוצאות הפעולה מעבר לפיצוץ המבנים:

  • נפגעים לישראל – 3 פצועים קל
  • נפגעים לירדנים – 11 הרוגים: 4 חיילים, 3 אנשי המשמר הלאומי, 4 אזרחים (כנראה גם מירי של הירדנים)

 4.5  מבצע שונה כחלק ממבצע צוק סלע

רקע

מצבע "צוק סלע" נערך בלילה שבין ה 27 ל 28 במאי 1965 בתגובה לשורה של פעולות טרור של ארגון פת"ח שיצאו מתחום ירדן וכללו פגיעות בנפש וחבלות ברכוש. בין היתר פוצצו המחבלים בית וממגורה בכפר הס, פוצצו בתים בקיבוץ רמת הכובש, הופעל מטען חבלה סמוך לבית בעפולה ועוד. עקב כך הוחלט בצה"ל בראשותו של הרמטכ"ל יצחק רבין ובגיבוי הממשלה לבצע פעולת תגמול. 

במבצע השתתפו כוחות מחטיבת גולני וחטיבת הצנחנים ובו פוצצו שתי תחנות דלק ומבנה באזור קלקיליה, טחנת קמח ובית חרושת קרח בג'נין -חטיבת הצנחנים – ופיצוץ חוות אום -חירוע על יד הכפר שונה – חטיבת גולני. 

חלקה של חטיבת גולני – הפעולה בשונה

על חטיבת גולני בפיקודו של אורי בר-רצון הוטל לבצע את הפשיטה לעבר שונה. היעדים היו חוה גדולה שבה התאמנו אנשי הפת"ח וביתו של בעל החוה, שהיה מוכר כאיש אמונם של המחבלים. התכנון המקורי כלל פגיעה בכמה נקודות נוספות ביעד אשר בוטלו על ידי רבין. פעולת החטיבה הייתה גדולה ומורכבת, שכן כללה פיצוץ יעד שצפויים היו להימצא בו אנשי הפת"ח, והייתה כרוכה בחציית הירדן.

הכוח של גולני הורכב מכוחות משנה שיועדו למשימות השונות

על פי התכנית, הכוחות היו אמורים לחצות את נהר הירדן על גבי גשר מיוחד שפותח בסיירת מטכ"ל, אך הגשר קרס ודוד כהן החליט שחייליו יחצו את הנהר בתוך המים  לאחר חציית הירדן, פוצלו האבטחות והכוח העיקרי החל להתקדם לעבר היעד, מרחק של כ-4.5 ק"מ. זמן קצר לאחר הפיצול נתקלה אחת החסימות במארב ירדני וזה פתח עליה באש. לאחר קרב יריות קצר הצליח הכוח להניס את הירדנים אשר השאירו במקום ציוד צבאי. בהגעה ליעד התפצלו הכוחות לכוח בפיקודו של משה גת שפנה לעבר מבני החווה וכוח שני בפיקודו של דוד כהן שפנה לעבר ביתו של בעל החווה. כל המבנים פונו מהאוכלוסייה האזרחית והושמדו. בדרך חזרה אירעה התפוצצות בכליו של קצין החבלה. התקלה אירעה כתוצאה מהתפוצצות פתיל רועם בתוך אשפת התחמושת, שהייתה צמודה לחגור של אחד הלוחמים. כתוצאה מכך התפוצצה גם מחסנית מלאה עם כדורים, שרסיסיה פגעו בשישה חיילים נוספים. הקצין נפצע קשה. הירדנים דיווחו על חמישה הרוגים וארבעה פצועים.

תוצאות

  • לטחנת הקמח בג'נין נגרם נזק אך היא לא הושמדה.
  • בית החרושת לקרח נהרס.
  • תחנות הדלק בקלקיליה הושמדו.
  • חוות אום–חירוע, על יד הכפר שונה, על מבניה וביתו של אל-קאסם צידקי נהרסו.
  • בזמן הנסיגה ונשיאת הפצוע התפוצץ בקרב הנסוגים חומר נפץ שהם נשאו. בסך הכול נפצעו שבעה לוחמים, אחד מהם קשה.
  • על פי קביעת ועדת שביתת הנשק, לא היו נפגעים ערבים בפעלות קלקיליה
  • על פי דיווחי ועדת שביתת הנשק הישראלית ירדנית, הכנסייה הקתולית של ג'נין נפגעה קשה בפעולה של ישראל
  • בפשיטה לשונה הירדנים דיווחו על חמישה הרוגים וארבעה פצועים. על פי דיווחים אחרים נהרגו ונפצעו 15 חיילים ירדנים
  • ועדת שביתת הנשק הישראלית ירדנית גינתה בחריפות את ישראל על הפשיטה לג'נין.
  • ירדן נוקתה מהאחריות לחבלה ברמת הכובש ובעפולה.