מקטע מספר 84: מיהל עד לוטן

המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: הכניסה ליהל,  נ.צ: 443700 / 212633. נקודת סיום: גשר לוטן נחל גרופית,  מדרום ללוטן סמוך לכביש 90, נ.צ.:  433034 / 206938.  אורך המקטע : כ 15 ק”מ.

מפת סימון שבילים מספר 19 : מישורי פארן והנחלים הגדולים.

המקטע הזה והבא אחריו מתנהלים לאורך כביש 90 והם האחרונים לפני שהשביל נכנס לשטח הרי אילת. המקטע הוא חלק מהערבה הדרומית המשתרעת משלוחת נוצה שסמוך לה עברנו במקטע הקודם ועד ראש מפרץ אילת. עוד נכללים בה מישור לוטן שנעבור בו במקטע זה ומלחת יטבתה שבה עובר המקטע הבא. האופי הטופוגרפי של האזור הוא מישורי בדרך כלל, אך בחתך הרוחב ניכר כבר שיפוע טופוגרפי בין רגלי מצוקי הרי אילת לבין הקו הנמוך על הערבה: את הקו המשופע הזה יוצרים הפרופילים של מניפות הסחף הגדולות היורדות מהרי אילת אל הערבה. במישור הערבה הדרומית אפשר להבחין בשלוש יחידות נופיות:

  1. אזור החולות: שטחי חוליות נרחבים יחסית מכסים את שטחו הצפוני של האזור, במרחב שבין יהל ויטבתה. חולות אלו מקורם בתהליכי סחיפה בכמה נחלי ענק הבאים אל הערבה מכיוון הרי אדום (ואדי ע’רדנל, ואדי סיק, ואדי רכיה). החולות מתקדמים דרומה בערבה ונעצרים בשוליה הצפוניים של מלחת יטבתה.
  2. אזור מניפות הסחף: סדרה רצופה של מניפות סחף מלווה את השוליים המערביים של הערבה הדרומית. מאזור מוצא נחל רחם אל הערבה ודרומה, הולכות המניפות ותופסות את מרבית שטחה הישראלי של הערבה (וכך גם במזרח – בחלק הירדני שאליו מגיעות מניפות ענק מהרי אדום). מניפות הסחף מרפדות את קרקעית הערבה ברבדים עבים של חלוקים, בולדרים וחצצים של גרניט, גיר, סלעים מטמורפיים, סלעי מחדר – כולם תוצרי הבלייה של מגוון הסלעים הבונה את הרי אילת. גבעות משאר – שריד לקו המצוק של הרי אילת הנסוג מערבה – מבצבצות מנופי הצרירים של המניפות (גבעות שחורת הגרניטיות וגבעות צפרה הגירניות).
  3. אזור המלחות: רק בחלקה הצפוני של הערבה הדרומית עובר קו ניקוז טבעי – זהו ערוצו של נחל שעלב היורד משלוחת נוצה ומסתיים באזור החוליות שמצפון למלחת סדום. מחסום החולות מחד וכן השיפוע האפסי של פני השטח מאזור יטבתה ועד למפרץ אילת, אינו מאפשר המשך ניקוז תקין בקטע זה של הערבה – וכך התפתחו כאן שטחי מלחה חסרי ניקוז וסטריליים מצומח. הגדולה במלחות היא מלחת יטבתה ומדרום לה נמצאת מלחת עברונה. המלחה השלישית – מלחת אילת מעובדת כיום ברובה ומכוסה שטחי מטע.

צומח: יחידות הנוף הנזכרות יוצרות שלושה בתי גידול שונים לצומח. באזור החוליות שולט הפרקרק הפרסי, אליו מתלווה שבטוט מצוייץ. באזור המלחות מופיע דגם יפה של חגור צומח (בשולי המלחות – מרכז המלחות סטרילי בשל ריכוז מלחים גבוה) עפ”י עמידות הצמחים למליחות הקרקע: אוכם חד ביתי ואשל היאור הם העמידים ביותר למליחות וקרובים יותר למרכז המלחה, בקו חיצוני יותר מופיעה חגורת הימלוח הפגום ובחגורה החיצונית: הגה מצוי וערי כרתי. באזור מניפות הסחף: ריכוזים יפים (עד כדי יצירת נוף “סוואנה”) של עצי שיטת הסוכך, אליהם נלווים שיחי אטד ערבי, מלחית קשקשנית, יפרוק המדבר.

היסטוריה וארכיאולוגיה: אתרים מעניינים מהתקופה הערבית הקדומה: מערכות של בארות שרשרת (פוגרות) ליד יטבתה ובמלחת עברונה, שרידי חאן ערבי קדום ליד יטבתה, מצודה רומת מתקופת דיוקלטיאנוס (ליד עין יטבתה – עין ע’דיאן). באזור קיבוץ סמר יש מערכת של “עפיפוני מדבר” קדומה (מתקן לציד צבאים, כנראה שייך לתקופה הכלכוליתית).

נתחיל ללכת דרומה מהכניסה לקיבוץ יהל (1). נבחין מיד בעץ שיטה גדול מימין (מערבית) לכביש. זוהי ה”שיטה של אברהם אושא” שהציל אותה מהתייבשות כשהיה מנהל גידולי השדה של הקיבוץ על ידי הזרמת מים יומית עד שהעץ התאושש. לאחר כקילומטר , נעבור את אזור בריכות החמצון של יהל ובהמשך סמוך לשרידי מגדל קידוח המצוי מערבית לכביש. אנו צועדים בגובה של כ 190 מטר (יחסית לפני הים) בעוד שממערב נתחיל להבחין ברכס מתמשך ורצוף בגובה של 350 – 400 מטר. זהו המשכו הצפוני של רכס הר קטורה שמולו נעבור בהמשך. עוד מבחינים כקילומטר דרומית למגדל קידוח במערב,  בפסגה הכי גבוהה באזור – הר שעלב.  הר זה כמו גם רכס קטורה שהזכרתי קודם בנויים מגיר ודולומיט (תצורת גרופית) שעמדו בשיני הבלייה.

כ 2 ק”מ לאחר המגדל שהוזכר נחצה את מניפת נחל שעלב, שהוא אחד הנחלים הבולטים בשטח ומהווה יובל לנחל ערבה. בערוץ הזה מומלץ לטייל בכמה קטעים קצרים, בין היתר מצויים בו ריכוזי בולבוסים שהם מבנים אליפסיים גירניים פחוסים העוטפים חומר אורגני שהשתמר (לא ניכנס כאן לתהליך יצירתם).

מזרחית לשביל ולכביש בגבעה (2). היא מהווה בית גידול לשום סיני ועוד מספר צמחי מדבר נדירים הגדלים על קרקע גירית שהיא בלייה של הסלעים שהיו כאן בעבר כגון עירית דביקה, בהק צחור, סביניה עדינה ועוד. השביל שלנו מתרחק לזמן מה מהכביש ומתלכד בתוך כך עם שביל לא מסומן אך עד מהרה מתקרב אליו שוב כעת אנו מבחינים בהמשך ברכס קטורה הנישא כחומה ומאחוריו בשטח מוסתר מאתנו (מערבית) מצויה בקעת קטורה. בקעת זו מייצגת את המישורים של הנגב הדרומי המכונים בערבית בשם “קע . ” הבקעה מנוקזת לנחל קטורה דרך מפל מרשים בגובה של כ 100 . מ’ למרגלות המפל נמצא עין קטורה — מקור מים המשמש את בעלי החיים של האזור ובהם יעלים , שפני סלע , סלעיות , שחורי זנב ועוד . לאורך הערוץ צומחים עצי שיטה ועליהם מטפסים שיחני סהרון משולשל . 35%  משטח השמורה נמצאים בשימוש צה”ל .גם בבקעה זו (כמו באחרות באזור) מצטבר משקע דק , חרסיתי וחולי , שעוביו מגיע לכמה עשרות מטרים , בניגוד למלחות , אין בבקעות מי תהום גבוהים והקרקע בהן אינה מלוחה . נעבור קטע של קרוב ל 6 ק”מ מול רכס קטורה בטרם נגיע למפגש עם כביש (3) המגיע מצד מערב ונראה מטפס לגבעה , מערבית לשביל. בצידה הדרומי של גבעה זו מצויה מניפת הסחף של נחל קטורה אותה נתחיל לעבור כ 500 מטר בהמשך דרומה. נחל קצר שראשיתו בעין קטורה והוא נובע בבקעת קטורה , למרגלותיו המערביות של הר קטורה , שהוא חלק מצוקי שירות . נחל קטורה נשפך לערבה . בנחל תצורות סלע מרהיבות , מאבני צמחים , ריכוזים של עצי שטה , וכן עדרי יעלים ולהקות של שפן סלעים . חלקו העילי של נחל קטורה עובר במישור הרבדות של בקעת קטורה , ומהלכו כאן מעיד על הטיית כיוון זרימתו : לפנים זרם הנחל לכיוון צפון – מערב , וערוצו הקודם ניכר במדרגת סחף , מוגבהת מעט מעל אפיקו הנוכחי , שכיוונו הפוך . ליד המפל , בגיר הקשה , יש גבים מעטים , המחזיקים מים 2 – 3 חודשים לאחר השיטפונות . ראש המפל נמצא ברום של כ – 380 מ’, והמים נופלים כ – 130 מ’בשתי מדרגות , אל אפיקו התחתי של הנחל , שבו נובע מעיין . המעיין – עין קטורה – נובע לרגלי המצוק , בגדתו הצפונית של הנחל. זהו מעין שכבה , הנובע בגבולה העליון של תצורת פצלי אורה החרסיתית ותצורת גרופית הגירית שמעליה . משמאל למעיין יש העתק המסייע לריכוז המים בנקודה אחת שפיעת המים מועטת , ונתונה לשינויים רבים בהתאם לתנודות המשקעים השנתיות . השפיעה הממוצעת היא 3 – 5 ליטר לשעה . בשנות ה – 50 של המאה ה – 20 בנו כאן אנשי הנח”ל ביטבתה שוקת קטנה , האוספת חלק מן המים . שוקת זו תוקנה על ידי אנשי גרופית ב – .1965 מימי המעיין מלוחים ואינם ראויים לשתייה . בקירות החרסית מופרשים גבישים לבנבנים של גפרת המגנזיום . את המעיין פוקדים עדרי יעלים , היורדים לשתות ממימיו ; לידו יש שרידי מארב של ציידים בדווים . כן פוקדות אותו ציפורים אוכלות זרעים . אוכלוסיית שפן הסלעים שוכנת בדרדרת הנחל . בקלחת עין קטורה , משמאל למעיין , יש מחשוף מרהיב של חרסית וגבס מתצורת פצלי אורה מגיל הטורון , מעל למדרגה בגובה של 4 מ’שאפשר לעלות בה במקום אחד . כאן נראים רבדים צפופים של חרסית ירוקה וחרסית אדומה , וביניהם עורקים של גבס גבישי בהרכב צבעים מיוחד , שאינו מוכר בשום מקום אחר בארץ . בין דפדפי החרסית הירוקה יש ריכוז גדול של מאבני צמחים , ובו טביעות עלים ( בהם עלי דלב ) , ענפים ושורשים , מבית הגדול של ביצות ואגמים . גילם מוערך ב – 90 מיליון שנה . ליד הנביעה צומחת לוניאה משילה – צמח רב – שנתי הגדל בקרקעות חול באדום . כן צומח כאן סולנום שעיר – צמח רודרלי הנפוץ בצפון , ובנגב הדרומי צומח רק כאן . במורד הנחל גדלים עצי שטה סלילנית רבים . במקומות אחדים מטפסים על עצי השטה צמחי סהרון משלשל . זהו מטפס מעוצה , שגבעוליו נאחזים בגזע השטה , עולים בו ומכסים בהדרגה את צמרתו . ריכוז של צמחים אלה נמצא ביובל הדרומי של נחל קטורה . 

בתום החצייה של נחל קטורה נגיע נעבור מעל מעביר מים המצוי מתחתיו של קו מתח גבוה וזמן קצר אחריו למפגש עם כביש המגיע מכיוון מזרח (4).  כאן, נפנה מזרחה, השביל מתלכד כעת עם כביש רוחב זה ולאחר כמה מאות מטרים עוזב אותו ופונה דרומה (5). כעת מתלכד השביל עם שביל מקומי הנקרא סובב לוטן המשמש את אנשי הישוב לטיולים ורכיבה על אופניים. אנו צועדים לכיוון הישוב. כקילומטר דרומה משם השביל פונה מערבה ולאחר זמן קצר שוב דרומה (6). הישוב לוטן נוסד בשנת 1983 ונקרא על שם אחת המשפחות של שבטי אדום ושעיר שחיו כאן בימי קדם. גם הוא הוקם על ידי נוער ציוני רפורמי.

השביל מתנהל כעת בחלקו המזרחי של הישוב, פונה בהמשך מעט מערבה ושוב דרומה עד שמגיעים למפגש עם כביש רוח נוסף (7). זהו למעשה כביש הכניסה ללוטן מכיוון כביש 90. כאן, נפנה מערבה ונצעד כקילומטר וחצי דרומית לכביש עד שנסיים במפגש עם כביש זה (8).

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 7 שעות כולל הפסקות.

דילוג לתוכן