מקטע מספר 64: מתל ערד לציר הקנאים

המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: הכניסה לתל ערד, נ.צ:  575982 / 212087 . נקודת סיום, תחילת ציר הקנאים היוצא מכביש ערד מצדה,  נ.צ:  222202 /  576265.

אורך המקטע: כ 16 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 11 : דרום מדבר יהודה וים המלח.

במקטע זה אנו מטיילים בתא שטח שממש גובל במדבר יהודה. תוואי הגבול בין  “הנגב הצפוני” לבין מדבר יהודה מורכב מעט באזור זה. העיר ערד נחשבת כגבול השטח הזה כשממנה יורד קו הגבול של הנגב הצפוני לאזור תל ערוער וצומת חתרורים. מאחר ואנו מטיילים מעט צפונית לערד ואף עוברים בשוליה הצפוניים נראה כי במהלך ההליכה במקטע זה נעבור (סמוך לערד) את הגבול הבלתי נראה הזה ובסיומו נימצא כבר בשולי מדבר יהודה. בכל מקרה, מבחינה מורפולוגית , הרכב המסלע והאקלים השורר באזור, הרי שלאורך המקטע קיימים מאפיינים של ספר המדבר וקצה הנגב הצפוני גם יחד. מצד אחד, השביל שלנו עובר בשוליה הצפוניים של בקעת ערד. היא מסמנת את סיום המבנה ההררי של קמר חברון ומפרידה בין הר הנגב הצפוני ובקעת באר שבע מדרום לה לבין רכס הרי עירא שהוא חלק מהחלק הדרומי של קמר חברון שנוחת לכיוונה בצורה מתונה. בקעת ערד , כמוה כבקעת באר שבע , רבודה מעטה עבה של אדמת לס צהבהבה . פני השטח מתונים וחרוצים בנחלים רדודים , המנקזים את מי השיטפונות מהרי חברון בעונות החורף . נחל באר שבע על יובליו , המנקז את בקעת ערד , עובר בהמשכו דרך בקעת באר שבע ומתחבר לנחל הבשור , הנשפך לים התיכון דרומית לעיר עזה .  כיום שורר בבקעת ערד אקלים מדברי למחצה , וכמות המשקעים השנתית שלו היא 50 ו מ”מ בממוצע . כגבול בין האקלים המדברי למחצה לבין האקלים הים תיכוני שמצפון לו , נחשב קו הגשם של 200 מ”ם בממוצע , המכונה קו הצחיחות . קו זה נתון לתנודות : בשנים ברוכות יותר הוא חוצה את בקעת ערד , ואילו בשנים שחונות הוא נודד צפונה לה . בקעת ערד היא אפוא , הגבול בין ארץ “המזרע , ” שאוכלסה ישובים חקלאיים , לבין ארץ “הישימון , ” מרחב המחיה של שבטים נוודים ונוודים למחצה . במקרא ובמקורות היסטוריים אחרים , משתקף המאבק המתמיד בין המזרע לישימון , בעיקר בשנים השחונות ; כשהמדבר לא היה יכול לקיים את הנוודים ואת צאנם , הם יצאו לפשוט על הכפרים החקלאיים שהיו קיימים באזור. מאידך, תוואי השביל עובר גם בשוליו הדרומיים של קמר חברון המורכב בדרומו ממערכת של שלוחות הרריות היורדת מדרום הר חברון אל בקעת באר שבע – ערד. במערכת זו שלוש שלוחות – שלוחת יתיר, שלוחת ענים, שלוחת עירא-קריות (ממערב למזרח). כיוון הירידה של השלוחות הוא מצפון-מזרח לדרום -מערב, והן יורדות מרום של 600-800 מ’ בצפון-מזרח ועד לרום של 400 מ’ בדרום-מערב, בבקעת באר שבע. שתיים מן השלוחות – שלוחת יתיר ושלוחת. עירא-קריות הן שלוחות של קמר (אנטיקלינה) – תוצאת התפצלות של קמר הר חברון לשתי שלוחות קמריות – שלוחת דהריה במערב, ושלוחת קמר מעון במזרח. השלוחה השלישית – שלוחת ענים- נוצרה מתהליכי סחיפה של הנחלים העוברים בקער שבין שלוחות הקמר (קער יטה): נחל יתיר ונחל ענים המנקזים את הקער הזה, התחפרו לעומק, כשהם מותירים ביניהם רצועה הררית גבוהה – זוהי שלוחת ענים.

המסלע המאפיין את האזור הוא של סלעי גיר מתקופת הקנומן בחלקים העליונים של השלוחות, סלעי גיר מתקופת הטורון במרכז השלוחות וסלעי קרטון וצור מתקופת הסנון בחלק הנמוך הדרום-מערבי של השלוחות, (הכולל גם את האזור בו אנו מטיילים) לקראת נחיתתן אל בקעת באר שבע. ארבעה נחלים מנקזים את האזור לעבר נחל באר שבע – נחל יתיר, נחל אשתמוע, נחל ענים ונחל קריות. אין מקורות מים עיליים באזור זה, אך מצוי בו ריכוז גדול של בורות מים עתיקים. מבחינת הצומח, הרי באזור בו אנו מטיילים כמות המשקעים השנתית היא כ 150 מ”מ והצומח משתייך בעיקר לבטת הספר הים תיכונית שבה ניתן למצוא צמחים כגון: סירה קוצנית, לענת המדבר, עירית גדולה ושלהבית קצרת שיניים. בסמוך לבקעת באר שבע כבר מופיעים מינים מדבריים: רותם המדבר, זוגן השיח, מלוח. חלק ניכר מן האזור מכוסה ביער נטע אדם – יער יתיר אשר הינו היער הגדול בישראל.

נתחיל את המקטע בכניסה לתל ערד (1). זהו תל מרשים ביותר מבחינה היסטורית והוא תואר בהרחבה במקטע הקודם. נלך לכיוון מזרח, בכיוון ערד, ועד מהרה נחצה את כביש 80 המחבר את צומת תל ערד עם מצדות יהודה (בית יתיר). תוך כדי הליכה נבחין בנופה השטוח של בקעת ערד מדרום לנו, בישוב הבידואי הגדול כסיפה מדרום מערב וכמובן בערד ההולכת ומתקרבת אלינו. כ 4 ק”מ  לאחר תחילת ההליכה נגיע ליער ערד (2) שבו יש צל ופינות ישיבה במתקנים שהכשירה בו קק”ל. זוהי נקודה ראויה לעצירה ומנוחה.

נמשיך עם השביל מזרחה. הוא משנה כיוון מצפון מזרח לדרום מזרח ומתקרב לכביש 31. לאחר מכן שוב משנה את כיוונו לצפון מזרח ומגיע כ 3 ק”מ לאחר יער ערד אל מערת ערד (3). למעשה זהו כוך לא גדול שנוצר במסלע קרטוני , המאפשר מנוחה בצל למטיילים כאן. נשים לב שלזמן מה אנו מתלכד תוואי השביל עם שביל המסומן שחור. לאחר כ 1.7 ק”מ הוא פונה דרומה ואנו ממשיכים עם השביל מזרחה. לאחר כ 400 מטר נבחין בשביל המסומן כחול המגיע מצפון. כעת נהיה כבר בשוליים הצפוניים של העיר ערד. ההתיישבות באזור זה עתיקה למדי והתרכזה בתל ערד שבו מזוהות תקופות רבות לאורך ההיסטוריה מתקופת הברונזה הקדומה. בעת החדשה, לאחר שישראל קיבלה את עצמאותה, הוחלט להקים בשנת 1961 הוחלט להקים בנגב המזרחי עיר חדשה למגוריהן של משפחות העובדים בתעשיות הברום והמלח בים המלח . תנאי האקלים הקשים מנשוא באזור מדברי זה , שהוא הנמוך בעולם (400  מטרים מתחת לפני הים) , הוליכו את צוות ההיגוי של העיר החדשה לבקש לה מקום שיהיה קרוב במידת האפשר לאזור המפעלים , ועם זאת יוכל גם ליהנות מתנאי אקלים נוחים יותר . הבחירה נפלה על מצוק הר כידוד המשקיף אל ים המלח — שגובהו 610 מ’ מעל פני הים התיכון ואקלימו נוח .  בשנת 1962 הונחו היסודות הראשונים לבניני העיר , ששמה ערד ניתן לה על שם התל הקדום שבקרבתה — תל ערד , ששמו המקראי נשתמר במשך אלפי שנים . ראש צוות המתכננים של העיר החדשה , אריה ( לובה ) אליאב , הגה את הרעיון לערוך חפירות ארכיאולוגיות בתל ערד . אליאב ראה בחפירות מפעל חשוב הן לכלכלתו של הישוב המתוכנן ( תעסוקה , תיירות ) והן להעשרת המטען התרבותי ההיסטורי של תושביו . הוא הצליח להדביק בהתלהבותו את רות עמירן – לימים ארכיאולוג השדה של מוזיאון ישראל — והיא מצדה פנתה ליוחנן אהרוני — לימים ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב , שעסק במחקר גיאוגרפי היסטורי של הנגב והכיר היטב את תולדותיו . ביחד עם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה תכננו השניים את מבצע החפירות , ובסוף חורף 1962 יצאה המשלחת לעונת החפירות הראשונה . התברר כי ההחלטה לחפור בתל ובסביבתו הייתה נכונה לנוכח עושר הממצאים שנתגלו שם וכבר הזכרנו שסקירה על התל מצויה בתיאור המקטע הקודם. לקורא המעוניין להרחיב את ידיעותיו בנושא מומלץ לעיין בספר: ערד הכנענית – עיר שער למדבר מאת רות עמירן, אורנית אילן ומיכאל סבן.

נמשיך עם השביל מזרחה. הוא יורד לנחל חסד שבו יתלכד שבילנו עם שביל מסומן אדום. בתוך כך השביל פונה עם הערוץ צפונה. חלקו הראשון של הערוץ הוא קניון קצרצר שבו הנחל התחתר בשכבת צור. ההמשך מתון יותר בין הגבעות שמסביב. תוך דקות ספורות מתחלף המישור המתון בכניסה לערוץ בירידה אתגרית בין סלעי צור ענקיים ומרשימים. נעבור בנקודה (4)  בה קיים ריכוז בולבוסים גדול ומרשים. הבולבוסים הם שרידי בעלי חיים וצמחים שהוטמעו בבוצה שעל קרקעית הים ותהליכים פיזיקליים, ביוגניים וכימים ליכדו בו את גרגרי הסלע באמצעות הידוק ודחיסה וכך נוצרה צורה שהיא בדרך כלל כמו של כדור פחוס. כמו כן נבחין בצמחייה אופיינית כגון בן השיח, אזובית המדבר ובסתיו ייראו גם חצבים. המשך המסלול הוא במורד הנחל – אפיק גירני נוח להליכה בו פזורים סלעי צור ובולבוסים. 900 מ’ מתחילת המסלול נגיע למתקן ביוב מגודר ממזרח לאפיק. הגבעות הסמוכות לאפיק מתמתנות, ובאפיק יש ריכוז גדול של שיחי אכיליאה ריחנית. 400 מ’ אחרי המבנה, נשפך נחל חסד לנחל דומיה. נוף האזור הוא גבעות מתונות ולא בולטות, לעומת רכס כידוד ממנו ירדנו זה עתה. השביל עוקף סכר עפר הרוס בנחל דומיה, ומתעקל לצפון-מערב. עוד כמה מאות מטרים מבצע השביל תפנית מזרחה וכ 100 מטר לאחר מכן נבחין במאגורת רחמים (5). המאגורה היא בור פתוח גדול, בעומק כ- 1.5 מ’, המוקף בגדר אבנים ובה פתחים לניקוז מי השיטפונות לתוך הבריכה, וכן פתח המאפשר גלישת עודפי מים מהמאגורה החוצה. במאגורה גדלים מספר עצי אשל וכן קנים. עם זאת, בעת סיורים שנערכו בספטמבר 2004 ובאוקטובר 2007, הייתה המאגורה יבשה ונראה שהיא מחזיקה מים רק בחורף ובאביב אחרי השיטפונות.

השביל ממשיך מזרחה כשהוא צפונית לנחל דומייה וממשיך להתלכד עם השביל בסימון אדום למעשה עד סוף המקטע. כעת ערד, הגבוהה מתוואי הליכתנו,  מצויה דרומית לנו. שלוחת הר סימן והר צילה שבהם מומלץ לטייל מצויים צפונית לנו. קרוב ל 3 ק”מ אז מאגורת רחמים נעבור סמוך לבור דומיה (6) , שהוא ספק בור ספק מאגורה בעצמו.  קצת פחות מקילומטר בהמשך נגיע למפגש עם כביש 3199  היורד מערד למצדה. בנקודה זו (7) מתחיל גם “ציר הקנאים”, שהוא ציר המוליך למצפור הקנאים דרך הר מנחם.

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • אין להיכנס לבורות / מערות באזור המסלול.
  • במקביל ובקרבת כבישים יש ללכת בצד הדרך בתשומת לב ראויה.

אפשרויות חילוץ:  אפשרית לכל אורך המקטע בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום:  משטרת ערד : 9551222 – 08 , או .100 מד”א 101, מכבי אש 102.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

  • צימרים בערד.

מקומות השווים ביקור באזור:

  • נחל קינה וגב קינה, כ 5 ק”מ דרומית לאזור בו אנו מטיילים.
  • תל ערד

 

 

 

 

 

 

 

דילוג לתוכן