מקטע מספר 8: ממצודת כח לאזור דרבשייה על כביש 918

המפה באדיבות  OSM

 

נקודת התחלה:  מצודת כח, סמוך לצומת נבי יושע, נ.צ.:  251659 / 779918,  נקודת סיום: כביש 918 באזור חירבת דרבשייה בצדו המזרחי של עמק החולה , נ.צ.: 778503 / 260477

מפת סימון מספר 1 – החרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל. אורך המקטע: כ 15 ק”מ.

רקע

במקטע זה אנו יורדים מהחלק המזרחי של רכס רמים בגובה של כ 380 מטר מעל פני הים לעמק החולה בגובה של כ 90 מטר מעל פני הים כלומר כ 300 מטר הפרש כשמרחק הירידה עצמו הוא פחות מ 2 ק”מ. כמו במקטעים הקודמים הצפוניים יותר של הרכס , הנופים ממנו לכיוון מזרח מרהיבים וכוללים את עמק החולה הגולן והחלק המזרחי של אצבע הגליל. המסלע במורד הרכס מורכב ברובו מסלעי גיר ודולומיט קשה אך בניגוד למצופה מהרכב גאולוגי כזה, הרכס מגובש יחסית וההעתק (שבר) המשמעותי היחידי החוצה אותו הוא נחל קדש, שהוא תוצאה  של פעולת כוחות טקטוניים של הבקע הסורי אפריקאי. סדקים ומערות נוצרו בו כתוצאה מפעילות קארסטית ואלה באים לידי ביטוי בצורה בולטת בשמורת סדקי יפתח. בנוסף, יש באזור במקומות שונים מסלע בזלתי שהוא תוצאה של שפכי בזלת הכיסוי “הצעירה” (מ 5 מיליוני השנים האחרונות) שכיסתה שטחים נרחבים הן ברמת גולן והן בגליל המזרחי העליון והתחתון עוד לפני השקיעה העיקרית של הבקע.

תיאור המסלול

השביל שלנו מתחיל בסמוך למצודת נבי יושע (1)  שעליה סופר בקצרה במקטע הקודם. מכאן אנחנו יורדים לנחל קדש. עד הכניסה לשם השביל מתלכד עם שביל ישראל. משם הוא מתלכד עם שביל בסימון אדום עד היציאה מהנחל לעמק החולה. הנחל כמו גם בקעת קדש הסמוכה נקראים על שם הישוב הקדום ששכן באזור, כ 1.6 ק”מ ממערב למצודה ולצומת ישע. מי שמעונין יכול לבקר בתל קדש ולראות שרידי סרקופגים, ארונות קבורה ושרידי מקדש הלניסטי. מידע על קדש הקדומה מצוי בתיאור המקטע הקודם. נמשיך לנחל קדש. עוד לפני הקטע הקניוני  שלו נעבור במצפור הפילבוקס (2)  על שם יובל ניר. עמדת שמירה והגנה זו הוקמה בין השנים 1938-1940 על ידי הבריטים כחלק מגדר הצפון ועמדות ההגנה שהוקמו אז בכל האזור. העמדה אכלסה כח בריטי שביצע תצפיות לעמק החולה ושמר על אזור הצומת. לעמדה זו הובאו פצועי הקרב על מצודת כ”ח בשנת תש”ח. בסמוך, מצויה אנדרטת הנצחה ליובל ניר ז”ל, קצין צנחנים שנפל בלבנון ב 1997. התוואי בנחל קניוני ומאתגר. הנחל הזה, המנקז את בקעת קדש, התחתר בתוך סלעי גיר קשים. הוא יורד בתלילות בתוך חורש סבוך לעיתים והירידה בו מחייבת זהירות. הנחל עשיר בחורש ים תיכוני – עצי אלון ואלה המאפשרים המון פינות נחמדות להפסקה לצורך ארוחה וגם חביב על העופות הדורסים המצויים באזור ועל שפני סלע שהאוכלוסייה שלהם כאן די גדולה. זהו גם האזור היחיד בארץ ממערב לירדן בו נמצא את השיח שלהבית צהובת עלים הגדל גם בחרמון. כשהשביל שלנו העוקף את מצודת כח מגיע לנחל עצמו נעצור מעל המפל העליון לתצפית. השביל בהמשך עוקף את המפל מדרום וממשיך צפונה בתוך ערוץ צר, עמוק ותלול (3) . כ 20 מטר לפני המפל השני נפרצה דרך הנקראת שביל עידן- לזכר תלמיד שנפל לערוץ הנחל ונהרג. בהמשך נעבור ליד עץ חרוב ענק שבקרבתו המסלול צר ומחייב נקיטת אמצעי זהירות. לאחר כמה מאות מטרים של ירידה בערוץ הצפוני נגיע לערוץ הדרומי ונמשיך בו עד למטה.

השביל שלנו יוצא מהנחל, חולף על פני כביש 899 ופונה בחדות דרומה עם נטייה לדרום מזרח. כעת אנחנו הולכים בשוליו המערביים של עמק החולה בשטח שחלקו מיוער וחלקו חשוף. כביש 90 מזרחית לנו מהווה למעשה את הגבול שבין ההר לעמק ומתווה אותו בצורה ברורה. ביחס לגבול זה, כדאי לציין שתי תופעות בולטות: האחת, בולטת לעין למשל מצפון לעין תאו (מצוי צפונית לנו)  , היא השתנות צבע האדמה מחום אדום מנומר בלבן ליד ההר ממש ( אדמת טרה רוסה שנסחפה מההר עם צרורות אבן שהידרדרו ממנו) , לחום כהה ( אדמת סחף אופיינית לעמקים) , ועד לאפור שחור של הכבול . לא הרחק משם מופיעה גם אדמתו הלבנה של האגם לשעבר . תופעה אחרת היא “רצועת האבוקדו ” . האבוקדו הוא גידול עמיד לתנאי קרקע שונים , אך רגיש לקרה . מסתבר שהעמק סובל מקרה , וזאת בניגוד למדרונות.  בלילות חורף בהירים וחסרי רוח , חל בעמק “היפוך טמפרטורות” ובתחתית העמק מצטברת שכבת אוויר קרה בעובי של כ 10 מטרים. במבט מההר נראה העמק בבוקר כמכוסה במעין מעטה דק של ענן , שראשי העצים הגבוהים מבצבצים מתוכו . לכן לא יצלח גידול האבוקדו בעמק , אך מדרון ההר , כ 10 מ’ מעל קרקעית העמק , לא סובל מהקרה , והוא מתאים לגידול זה . כך נוצרה רצועה של אבוקדו לאורך כביש 90 ממערבו , במעלה ההר , בניגוד לשטח שממזרח לכביש . נמצא אפוא שהכביש מבדיל בין אקלים המושפע מקרה לבין אקלים שאינו סובל מקרה . רוחב רצועת האבוקדו היא לרוב כ 100 מ’ בלבד , שכן מעל לשטח זה ההר תלול וסלעי מדי לחקלאות . השביל מתלכד כעת עם שביל שאינו מסומן. במבט מזרחה, נוכל להבחין בשטחי העמק המעובדים ובאגמון החולה שהמקטע הבא של השביל עובר בסמוך אליו. מעבר לעמק, בצד המזרחי נשקפים המורדות המערביים שלרמת הגולן והישובים מולנו הם גונן ולהבות הבשן. אנו עוברים ממש מתחת לרכס קרן נפתלי שמומלץ בהזדמנות אחרת לשלב אותו בטיול באזור, הנמצאת בגן לאומי נפתלי. מקרן נפתלי יש תצפית נהדרת על העמק ובקרבת המצפה מערבית לו נמצאה מקווה מהתקופה החשמונאית שהשתמרה היטב.  

נמשיך עם השביל עד מקום חיבורו לכביש 90. שם, באזור עין בשמון (4) יש מעבר מתחת לגשרון על כביש זה. בדיוק לכאן מגיעה דרך סלולה עד לכביש מכיוון מזרח. נמשיך אתה ונעבור את תל ראמים מדרום. כאן יש לשים שכאשר מגיעים לבריכה שמדרום לתל ראמים צריך לפנות דרומה עם השביל וללכת כ 150 מטר עד לגשרון המאפשר חצייה. לאחר המעבר בגשרון זה נלך עם השביל צפונה לאורך הצד המזרחי של הבריכה כ 350 מטר ואז השביל פונה מזרחה להמשך המסלול. המסלול בעמק החולה מישורי ונח. במהלכו אנו חוצים את העמק ועוברים בצמוד ומדרום לאתר אגמון החולה (5).

עמק החולה הוא תוצאה של הבקע הסורי אפריקאי. הוא גובל בצפון בעמק עיון ובקעת הלבנון, ובדרום בבקעת כנרות  ניתן לחלוקה מבחינה גאוגרפית לארבע יחידות משנה מצפון לדרום ואנו הולכים בשלישית לפי חלוקה זו. חלק זה ישר לגמרי ולכן התהוו בו בעבר ביצות שיבשו בשנות החמישים ושריד להן כיום הוא האגמון. ראשיתו של עמק החולה בסדרת קמטים והעתקים (שברים) שייצרו את הבקע הנ”ל החל מסוף תקופת המיוקן (כ 5.5 מיליון שנה לאחור). עיקר השקיעה חלה בסוף תקופת הפליוקן וראשית המיוקן, (כמיליון שנה לאחור) והיא הייתה נמוכה בכ- 50 מטר מגובהה כיום. נופו הייחודי של העמק נוצר מהתרוממות בלוק כורזים ומשקיעת העמק. התרוממות זו נוצרה בעקבות זרימת בזלת הכיסוי במיוקן בחלקים שונים בגליל המזרחי ובמידה רבה יותר ברמת הגולן. משטחי בזלת שגלשו מרמת כורזים יצרו רמה בבלוק כורזים המהווה מחסום של של כ 270 מטר מעל מפלס הכנרת. כתוצאה מחסימה זו, הופרד עמק החולה מבקעת הכנרת, אפיק הירדן נחסם, והעמק הוצף על ידי אגם גדול שהשתרע מגדות של היום ועד מעין ברוך. האגם החדש עלה על גדותיו ופרץ לעצמו מחדש ערוץ בתוך מחסום הבזלת וכך נוצר אפיק הירדן ההררי הנוכחי. ככל שהעמיק אפיק הירדן להתחתר, ירדו פני המים באגם. ירידת פני המים חשפה את צפון העמק ואת הפינה הדרומית מערבית שם השקיעו הנחלים דישון וחצור את הסחף וכך נוצרה לאגם צורה של מעין משולש. מפלס האגם הגדול המשיך לרדת עד שנותר בחלקו הדרומי של העמק שטח קטן יחסית מוצף – הוא ימת החולה.  בכל חורף, כאשר זרמו כמויות של מים אל העמק הימה הזו עלתה על גדותיה, הציפה את השטחים סביבה וכך נוצרו הביצות. שטח הימה והביצות היו כ 14 קמ”ר לפני הייבוש והן תפסו שטח של כ 60,000 דונם. ימת החולה ניקזה כ 1500 קמ”ר, ממורדות הגליל ועד לגולן, לחרמון ולעמק עיון, לכן הצטברו בה כמויות גדולות מאד של מים. בעמק החולה נוצר הירדן מהתחברות של שלושה נחלים: דן, שניר (חצבני) וחרמון (בניאס). הביצות היו תוצאה של תהליך משולב שבו העמק בסחף וכבול שהצטבר בקרקעית האגם שהיה שטוח מאד וניקוזו היה גרוע וכך הוצפו סביבו שטחים שהלכו והתייבשו עד הקיץ הבא וחוזר חלילה.  אגם החולה והביצות סביבו היו היעד הראשון ל”מלחמתה” של ההתיישבות הציונית בעמק. כחלק מהתוכנית הכוללת הוחלט לייבש את האגם וביצותיו, להדביר את המלריה שהכתה ביושבים סביב ללא רחם ולהפוך את העמק לשטח פורה. לאחר שיובשו הביצות החלו להשתמש באדמת הסחף הפורייה שבעמק לצרכי חקלאות ואכן השטח מלא שדות מעובדים ובריכות דגים. שמורת החולה הוכרזה בשנת 1964 לאחר שייבוש מרבית שטח המים בעמק בשנים 1949-1958 הסתיים.  שטחים רבים במרכזו של העמק הם אדמת כבול פורייה ועשירה. במזרח העמק האדמה היא אדמת טרה-רוסה שהיא אדמת סחף מההרים במערב (סלעי גיר וקירטון). מרבית השטח מנוצל לפלחה – גידולי שדה. בשוליים המזרחיים קיימים גם מטעים. רק לאחר שנים רבות מתום ייבוש העמק הבינו העושים במלאכה שהייתה זו טעות לייבש אותו בקנה מידה מסיבי כזה. כתוצאה מכך נעשו פעולות שימור שבמסגרתן הוצפו כ 1000 דונם באזור האגמון. אזור זה אינו שמורת טבע. בשמורת טבע נשמרת האקולוגיה בצורתה הראשונית ואילו כאן זו יזמה של קק”ל לפיתוח תיירותי. שטח האגמון כולו הוא כ 4000 דונם.

בעמק החולה אנו צועדים ממערב למזרח. נעצור לרגע ונביט אל הנוף מאחורינו – רכס הרי נפתלי (וצפונה לו רכס רמים). במזרח – כיוון שאליו אנו הולכים – הרי רמת הגולן. לאחר שנעבור את אזור האגמון נגיע אל הירדן ובו השביל פונה צפונה. בכיוון זה נלך בצד המערבי של הירדן. לאחר כ 400 מטרים נעבור סמוך לגשר הולכי רגל נעול. בעבר ניתן היה לחצות כאן את הירדן מזרחה אך הגשר הזה נסגר.  לכן, נמשיך בהליכה נעימה עוד כ 2.5 ק”מ לאורך הירדן מצדו המערבי עד שנגיע לגשר (6)  המאפשר מעבר מזרחה. גשר זה נעול לרכבים אך להולכי רגל ואופניים הוא מותר. הגשר הזה הוא ממש מול קיבוץ גונן הנמצא ממזרח לנו. מצדו המזרחי של הירדן השביל פונה דרומה וחוזר את המרחק שעברנו מהצד המערבי עד לנקודה הנמצאת מצדו המזרחי של הגשר הנעול שסמוך לו עברנו קודם. נהר הירדן, המגיע מאזור שדה נחמיה של היום, התפצל בזמנו לשתי זרועות לפני כניסתו לביצה. הפיצול השמאלי הוא בעצם מה שנקרא היום “הירדן” והימני הוא ,” א-תורעה ” – התעלה. בחלק הדרומי של הביצה יצא הירדן באפיק רדוד ורק לאחר כ 2 ק”מ החלה התחתרותו העמוקה לכיוון הכנרת. אנו למעשה עוברים כאן מעל הקטע שהוא כעין תעלה. כאן פונה השביל ב 90 מעלות מזרחה. מכאן נמשיך לאזור שבו נחל נשף מגיע לכביש 918. על הרכסים באזור הזה היו מוצבים סוריים עד מלחמת ששת הימים. על כך בתיאור המקטע הבא. לפני שנגיע לאזור כביש 918, השביל פונה בחדות דרומה ולאחר מכן בחדות מזרחה. בדיוק מערבית לפנייה זו, כמה עשרות מטרים, מצויים שרידי נוטרה (7) –  היאחזות נחל שהוקמה על ידי גרעין מצופי תל אביב בשנות הששים של המאה הקודמת במטרה להגן על הגבול עם סוריה. המקום ננטש ובמקום ההיאחזות קמה חוה חקלאית שגם היא ננטשה לבסוף אך במקום נותרו משטחי בטון וחורשות אקליפטוסים שיכולים לשמש כחניון לילה.

נוסיף ונלך כמה מאות מטרים במקביל לכביש 918 עד למפגש עם שביל בסימון ירוק (8) כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • יש להיזהר בעת חציית הכבישים שאותם עוברים במסלול.
  • משנה זהירות דרוש בירידה בנחל קדש. מטיילים מנוסים יסייעו כאן לחסרי הניסיון.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום :  תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת קריית שמונה: 04-6809444, מד”א 101, מכבי אש 102

אפשרויות חילוץ:  קשה מאד בנחל קדש עצמו. מלבד קטע זה אפשרי לאורך כל המסלול.

אפשרויות לינה באזור:

צימרים ובתי אירוח ביישובי  האזור: רמות נפתלי, משגב עם וביישובי עמק החולה.

אתרים ששווים ביקור באזור:

  • אגמון החולה

מקומות קדושים: נבי יושע.

 

 

 

 

 

דילוג לתוכן