מקטע מספר 7: ממצפה פאר למצודת כח

ממצפה פאר לשביל ישראל

המפה באדיבות  OSM

משביל ישראל למצודת כח

המפה באדיבות  OSM

נקודת ההתחלה:  מצפה פאר, נ.צ.:  785624 / 251229   נקודת הסיום: מצודת כח סמוך לצומת כח, נ.צ.:  251659 / 779918

אורך המקטע: כ 12 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 1 – החרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל.

רקע

בנקודת ההתחלה (1)  אפשר להשאיר רכב לצד הכביש בסמוך למצפה פאר. נקודת הסיום היא במצודת כח (נבי ישוע) על כביש 886 מדרום לקיבוץ יפתח. מצפה פאר היא נקודת תצפית טובה לכיוון החרמון, עמק החולה, רמת הגולן והרי הגליל העליון. כשאנו צועדים דרומה, דרום לבנון מצויה מימיננו בצד מערב ועמק החולה משמאלנו במזרח. רואים את כפרי דרום לבנון הסמוכים מיס אל ג’בל ובלידא. במקום שרידים של מכרות הנראים כחלונות חצובים בהר. בשנות ה 50 של המאה הקודמת נמצאו כאן עפרות ברזל אבל רעיון הכרייה בצורה מסיבית ירד מהפרק עקב בדיקה שממצאיה הראו על חוסר כדאיות כלכלית. גובהו 744 מטר מעל פני הים והאזור כולו מועדף על ידי  עופות דורסים ועל ידי שפני סלע. נלך דרומה לכיוון יפתח. בעונה הסמוכה לט”ו בשבט, נבחין מרחוק בלובן עצי השקד הפורחים. באביב נמצא כאן זהבית יפה, קידה שעירה שפריחתה הצהובה נראית מרחוק ואת נץ החלב היפהפה.

המרחב שבאזור קיבוץ יפתח מורכב ממסלע גיר קשה במגוון צבעים וצורות המשמש לחציבה ומשווק מסחרית כ”שיש יפתח”. רכס רמים שאנו צועדים עליו והזכרנו אותו גם בתיאור המקטע הקודם, הוא חלק מהרי נפתלי. אלה משתרעים מנחל דישון ועד הליטני

ההרים מחולקים לשלוש:

    • בצפון – רכס מנרה / רכס רמים
    • בקעת קדש – שטח מישורי, גלי, גבעי
    • בדרום – רמות נפתלי

השטח השתרע בעבר בנחלתו של שבט נפתלי . עם זאת לא ברור מי טבע את השם” הרי נפתלי” לרכס זה .בראשית שנות ה 30 של המאה ה 20 כבר היה השם רווח .  הרי נפתלי הם רכס נפרד מהרי הגליל . זהו גוש הררי מגובש וכמעט בלתי מבותר , בעל מאפיינים משלו . הוא נמשך בקו ישר מדרום לצפון , ומתאפיין בא סימטריה חריפה : מדרונו המערבי מתון למדי , ואילו מדרונו המזרחי תלול מאד . המרחק בין מנרה לקריית שמונה הוא פחות מ 2 ק”מ , בהפרש רום של כ 800  מטרים! קו פרשת המים הארצית עובר בהרי נפתלי במזרחו . מהרכס נשקפות תצפיות נפלאות על עמק החולה , הגולן והחרמון , במיוחד בשעות אחר הצהריים , ומכאן השם “מצפה פאר” ולא בכדי . שיאו של הרכס בהר שנאן , 902 מ’ מעל פני הים . גבולו המזרחי של הרכס ברור וחד משמעי : מרגלות המדרון , במקום שהוא נושק לעמק . מעבר לו מזרחה , משתרע עמק החולה . כביש 90 עובר לאורך הגבול בין ההר לעמק , ומתווה אותו בצורה ברורה . לכן גם הכביש מתפתל ואינו ישר , בהתאם לתוואי הגבול ביניהם . בגבול שבין ההר לעמק ניתן לציין מספר תופעות : צבע הקרקע בעמק משתנה במהלך עשרות מטרים בהתאם למרחק מההר . הדבר בולט לעין למשל מצפון לעין תאו , שם משתנה הצבע מחום אדום מנומר בלבן ליד ההר ממש ( אדמת טרה רוסה שנסחפה מההר עם צרורות אבן שהידרדרו ממנו ), לחום כהה ( אדמת סחף אופיינית לעמקים) , ועד לאפור שחור של הכבול . לא הרחק משם מופיעה גם אדמתו הלבנה של האגם לשעבר. תופעה אחרת היא “רצועת האבוקדו . ” האבוקדו הוא גידול עמיד לתנאי קרקע שונים , אך רגיש לקרה . מסתבר שהעמק סובל מקרה , וזאת בניגוד למדרונות . בלילות חורף בהירים וחסרי רוח , חל בעמק “היפוך טמפרטורות” ובתחתית העמק מצטברת שכבת אוויר קרה בעובי של כ 10 . ‘ם במבט מההר נראה העמק בבוקר כמכוסה במעין מעטה דק של ענן , שראשי העצים הגבוהים מבצבצים מתוכו . לכן לא יצלח גידול האבוקדו בעמק , אך מדרון ההר , כ 10 מ’ מעל קרקעית העמק , לא סובל מהקרה , והוא מתאים לגידול זה . כך נוצרה רצועה של אבוקדו לאורך כביש 90 ממערבו , במעלה ההר , בניגוד לשטח שממזרח לכביש . נמצא אפוא שהכביש מבדיל בין אקלים המושפע מקרה לבין אקלים שאינו סובל מקרה . רוחב רצועת האבוקדו היא לרוב כ 100 מ’ בלבד , שכן מעל לשטח זה ההר תלול וסלעי מדי לחקלאות . הגבול המערבי של הרי נפתלי נחשב ואדי דובה ( ואדי סלוקי), יובלו של הליטני , ומעבר לו מערבה משתרעת רמת תבנין שבגליל העליון הלבנוני . גבולו הצפוני של האזור הוא הליטני , או הר נבי עווידי שמצפון למשגב עם , שממנו ועד לליטני נקטע במעט רצף ההר . הנקודות הצפוניות ביותר ברכס בתחומי ישראל הן משגב עם וגבעת צפייה ליד מטולה . גבולו הדרומי אינו חד משמעי . יש הקובעים אותו בנחל דישון , ואחרים מדרימים עד לנחל דלתון או אפילו דרומה משם , בואכה צפת והר כנען . הגבול בין המנדט הבריטי על ארץ ישראל למנדט הצרפתי על סוריה הותווה בשנות העשרים של המאה הקודמת , ואז גם נקבע המושג “אצבע הגליל “. קו הגבול בין ישראל ללבנון חוצה את הרכס לאורכו , באופן שרוב חלקו המערבי , הרחב יותר , נמצא בשטח לבנון , ורק 40% משטח הרי נפתלי כלולים במדינת ישראל , ומרכיבים את החלק המערבי של “אצבע הגליל . ” המדרון התלול של הרכס כלפי מזרח הוא צעיר מבחינה גיאולוגית, ורובו טרם נחרץ על ידי נחלים כשרק נחל קדש חוצה אותו . המדרון נוצר על ידי העתק מדרגות תלול שהשקיע את עמק החולה לפני 5-4 מיליון שנה . מבנה המדרגות טרם טושטש עד היום , והוא אחד מקווי האופי הבולטים של המדרון . לכל אורכו של הרכס עובר כביש , 886 הכולל אתרי טיול רבים , ודרכים רבות מסתעפות ממנו . האזור מצטיין באקלים נעים בקיץ וקר בחורף . כמעט כל שנה יורד שלג במנרה , והקור מתאים לגידול תפוחים משובחים . עמקיו מצטיינים באדמה טובה , והבעיה היא רק מים להשקיה . אלה מובאים כיום מהמעיינות שלרגלי הרכס , בשולי עמק החולה , בעיקר מעין זהב בצפון ומעינן בדרום . 
מבחינה גיאולוגית חושף המדרון חתך נהדר בטור הסלעים מתור הקרטיקון , ושביל גיאולוגי מיוחד , עם שילוט והסבר מפורט הותקן במעלה מקרית שמונה לעבר מרגליות . המטייל עובר מחולות צבעוניים  (תצורת חתירה מגיל קרטיקון תחתון ), דרך צוק גיר זקוף שגובהו 40 מ’  (תצורת ” בלנש “) מחצבי ברזל  ובתוכם מנהרות מכרה נטושות , שריד לכריה ניסיונית בשנות ה  50 ועד לשכבות משקע מתור הקנומן ובהן אופקים עשירים במאובנים נאים ומרשימים . 
במבט מהרכס על עמק החולה ניתן לצפות על עופות רואים גדולים , חיוויאים ( בקיץ , דיות  בחורף) , ובעונות המעבר — להקות גדולות של שקנאים וחסידות . מבין העופות שאינם דואים בולטים בחורף להקות עגורים וקורמורנים . ניתן לראות גם עדרים גדולים של צבאים , המשוטטים בעיקר במדרגה התחתונה של המדרון , בין צומת הגומא לצומת כח . נצפו כאן עד 70 צבאים בעדר אחד ! בשמורת נחל משגב נפוצים הצבאים בעדרים רבים , אך קטנים יותר . גם שפני סלע מרובים ברכס , במיוחד בנחל קדש ובנחל השומר . הרי נפתלי מאופיינים בעולם צומח מיוחד ומופלא , מבחינת חברות הצומח ובמיוחד חברות החורש , ומבחינת הפריחה . יש כאן מפגש ואף שילוב בין חברות אחדות ; החברה הטיפוסית של אלון מצוי ואלה ארצישראלית , עם הרבה קיסוסית קוצנית ; חברת החגורה הרמה יותר בהרים , שמצטרפים בה אל האלון המצוי גם אלון התולע ופטל לביד , וכן עצים שונים ממשפחת הוורדניים , הזוהרים בפריחה לבנה או ורודה בראשית האביב ( אגס סורי , שקד קטן עלים , עוזרר מצוי , ואפילו עוזרר אדום , המתהדר בסתיו באשכולות של פירות אדומים , המכסים את כל העץ וזועקים למרחוק). ביער יפתח נוצר מפגש לא שיגרתי של כל שלושת מיני האלון ( מצוי , התבור , התולע ) וכל ארבעת מיני האלה ( ארצישראלית , אטלנטית , המסטיק , הכלאיים) , הגדלים בארץ ישראל המערבית . החברה הטיפוסית של המדרון המזרחי של הרי צפון הארץ , חוברת לאלה אטלנטית , אלת המסטיק , שקד קטן עלים וחרוב מצוי וחברת עמקי החולה וקדש , ששולטים בה אלה אטלנטית ואלון התבור , עם מלווים כמו כליל החורש ולבנה רפואי . בין מיני הפריחה הבולטים : האיריסים הנפלאים — הנצרתי וההדור — עודם גדלים כאן בשפע , ובמקומות רבים ברכס ; העושר במינים ובפרטים של סחלבים ודבורניות משובב נפש . במיוחד בולט לעין הסחלב האיטלקי , הנדיר בשאר חלקי הארץ , בעוד שכאן הוא נפוץ ושכיח מאד . בסתיו פורח באזור כרכום נאה בצבעי ורוד כחול , ושמו יאה לו , וכן חלמונית זעירה . מרבדי הכלניות מעל קריית שמונה נחשבים צפופים ומגוונים במיוחד . רקפות פורחות במקומות רבים , בצוק רמים אפשר למצוא אותן פורחות כמעט כל השנה , מאוקטובר עד יולי , ובצפיפות מרהיבה . עוד תורמים ליפי הפריחה בן חצב יקניטוני בתכלת שמים , ולריאנה איטלקית בכדורי תפרחת ורודים , צבעוני ההרים  (בנחל השומר בלבד), דם המכבים האדום , לוע הארי הגדול , מרווה ריחנית , ורבים אחרים . נמצא כאן אפילו פרט של מושיובית גלילית ממשפחת הלועניתיים , צמח נדיר ביותר שכמעט נכחד .  עצים גדלים בעיקר בראש הרכס , ואילו המדרון חשוף ברובו מעצי בר (לא כולו ! )הוא מכוסה ברובו בצומח עשבוני , המשקף בחן רב את חילופי העונות : מוריק בחורף , נצבע בשלל צבעים באביב , ומצהיב בקיץ ובסתיו . לא ייפלא כי עלה הרעיון לצבוע אותו בירוק כל השנה , וקרן קימת נרתמה בהתלהבות יתר למשימה לנטוע את כולו בירוק , בעיקר באורן ירושלים . למרבה המזל נעצרה יוזמה זו לפני שהושמדו כל אוצרות הפרחים , ונופו של צוק רמים המרשים נותר בלתי מוסתר .עתה עוטה המדרון ביער נטוע ובצומח טבעי  באופן שקיים שיווי משקל רצוי ביניהם . 

תיאור המסלול

כ 600 מטרים דרומית לנקודת ההתחלה נגיע לפיצול שבילים (2). השביל שלנו נוטש כעת את הדרך הכבושה הלבנה וממשיך לכיוון מזרח. בנקודה זו יש שער בקר בגדר אך הוא אינו נעול אלא סגור עם חוט תיל. אחרון שעובר שם חייב לסגור שוב את התיל. השביל הופך כעת חום ואנו עוברים באזור בו יש בקר.

השביל כאן במגמת ירידה מתונה והולך על רכס המכוסה חלקית בעצי אלון ואלה. לאחר כקילומטר וחצי הוא מתחבר שוב עם השביל שעזבנו ומתלכד אתו דרומה. לאחר כ 750 מטר נוספים נחצה כביש (3) המחבר את גדר מערכת עם כביש 886. נלך לאורכו מזרחה כמה עשרות מטרים ואז הוא יפנה דרומה.

תחילה הוא ממשיך מתון אך עד מהרה נתחיל בירידה ברורה דרומה. נוף הכרמים והמטעים של קיבוץ יפתח מצוי בתאי השטח הקרובים אך גם נוף בקעת קדש המצויה לפנינו יתגלה במלוא יופיו.

נמשיך עם השביל עוד כקילומטר, אז הוא פונה מזרחה  (4) לכיוון כביש 886. בטרם נתרחק מהנוף לכיוון מערב ובעיקר זה של בקעת קדש, נעצור כאן בפניה לכמה דקות של תצפית, בעיקר על בקעת קדש. בקעת זו גדולה ומישורית, מעובדת מקצה לקצה, וצורתה מאורכת  ומשתרעת בין הר מלכיה במערב , מושב רמות נפתלי במזרח וקיבוץ יפתח מצפון. אדמתה מעובדת ברובה ומכילה מטעי נשירים וכרמי יין. במזרח הבקעה ניצבת מצודת ישע. אפשר לעצור כאן בכל רגע לתצפית על הבקעה והישובים הפזורים סביב לה: רמות נפתלי, מלכיה, ובאופק מעבר לה מושב דישון. נחל קדש מגיע ממערב מלבנון, חוצה את הבקעה בתעלה רדודה, ויורד לעמק החולה. בקעת קדש היא דוגמה של פוליה: שטח שנוצר כתוצאה משקיעה של הרבה דולינות ומערות קארסט קטנות יחסית והפך לבקעה אחת גדולה. הבקעה התמלאה באדמת סחף ובעבר, במשך זמן רב לא היה למים איך לצאת ממנה. נחל קדש, התחתר במשך אלפי שנים לאחור כתוצאה משקיעת החולה והפעילות הטקטונית של השבר הסורי אפריקאי וכיום הוא מנקז את בקעת קדש. אדמת הבקעה הפורייה הזו משמשת לגידולים חקלאיים.

ממש סמוך לנו מצוי קיבוץ יפתח. ממזרח לו, נמצא יער יפתח, ובו מגוון גדול של עצי בר:

אלון מצוי, עוזרר, אלון תבור, שקד קטן עלים.שלושת האלות הגדולות גדלות אחת ליד השנייה:

    • האלה הארצישראלית היא ים תיכונית,
    • אלת המסטיק היא אפריקאית, טרופית,
    • האלה האטלנטית היא אירנו-טורנית.

האלות האטלנטיות חדרו לפני עשרות מיליוני שנים, כשהתנאים התאימו, וכעת הן בתהליך נסיגה. 

נגיע לכביש 886 ונפנה צפונה. נלך במקביל לו כ 700 מטר ואז נפנה מזרחה (5) . השביל יתלכד כעת עם שביל בסימון כחול בתוך האזור הנקרא נקיקי יפתח. השמורה היא שמורה נקודתית סביב תופעה גיאולוגית ייחודית – מערכת סדקים בסלע הקשה, החודרים למעבה האדמה (עד לעומק כ- 5 מ’ מזרחית לכביש מס’ 886, באתר “הקניון הקטן”, ואילו מערבית לכביש – מחוץ לתחומי השמורה – עד לעומק כ- 20 מ’). תופעה זו נדירה בחבל הים-תיכוני. מרחב יפתח מאופיין במסלע גיר קשה במגוון צבעים

וצורות, המשמש לחציבה מזה שנים רבות, ומשווק מסחרית כ”שיש יפתח”. בתחום השמורה פעלה בעבר מחצבה קטנה, המיועדת לשיקום והפיכה לפארק גיאולוגי – בו ניתן לראות את הקשר בין סוגי הצומח והמסלע. המחצבות הפעילות כיום נמצאות ממערב לכביש מס’ 886.

נלך עם השביל ונחצה את סדקי יפתח. השביל ממשיך לאחר הסדקים ויורד בין עצים וצמחיה טיפוסית לאזור. רואים גם כהר חלקים מנוף עמק החולה למטה. לאחר כקילומטר נגיע לעץ אלון ענק ובולט, שבהחלט יכול לשמש כמקום מנוחה מושלם. זוהי גם הנקודה בה יתחבר השביל שלנו עם שביל ישראל

ויתלכד אתו (6) דרומה עד מצודת כח. כעת ירדנו כ 90 מטר בגובה לעומת האזור בו עובר הכביש ואנו הולכים דרומה ומביטים מידי פעם בנוף העמק ורמת הגולן שברקע ממזרח לנו. נעבור מתחת לקיבוץ יפתח בלב אזור המטעים הירוק. המון נקודות עצירה ותצפית אפשריות כאן. לאחר כ 2 ק”מ תתהפך מגמת השביל ונתחיל לעלות בצורה מתונה. לאחר עוד כחצי קילומטר נגיע למצפור ליפא גל (7). מצפה זה נמצא בשולי יער יפתח , מדרומו של המצוק האדיר של נחל קדש , שעוד ידובר בו , והוא צופה נכחו מזרחה על עמק החולה . בסוף שנות ה 40 טבעו אשתו ובתו של ליפא גל בעת שיט באגם החולה , ליפא , איש הקק”ל , חיפש ומצא מצפור ממנו ניתן לראות את מקום האסון וגם חקק מילות זיכרון בסלע ופסיפס במסגרת דמוית האגם , לימים נהרג ליפא בתאונת דרכים וחבריו , אנשי הקק”ל , הנציחו את זכרו בסמוך . המראה מהמצפה מהמם . אמנם אגם החולה יבש מכבר , אך העמק פרוש למטה כמפה ותמונת נוף שחברו יחדיו . 
נמשיך ונעלה עם השביל שכיוונו כעת כביש 886. סמוך לו נבחין בדרך ישנה שהיה תוואי הכביש המנדטורי ששימש אז ככביש הצפון. נגיע לכביש ונלך במקביל לו מדרום כשקיבוץ יפתח מצפון לנו.  לאחר זמן קצר השביל מבצע תפנית דרומה ואנו נלך בתוך חורשה שאתה נגיע לפאתי נחל קדש אבל אז השביל יפנה חזרה צפונה ונמשיך ללכת מעל הנחל. לאחר שהשביל מבצע עוד פניה חדה דרומה נמשיך כמה מאות מטרים עד מצודת כח, היא מצודת ישע (8). מצודה זו נקראת על של הכפר הערבי הסמוך

נבי יושע היא מצודה שנבנתה על ידי המהנדס צ’רלס טאגרט בזמן השלטון הבריטי כחלק מבניית שרשרת מצודות בגליל העליון בזמן ה  1936-1939) לצורך הגנה שמירה ואחזקת כוחות במרחב. קבר השייח במסורת המוסלמית הוא קברו של יושע ויש אומרים יהושוע בן נון. המצודות כמו גם הגדר בגבול הצפון וכביש הצפון שנסלל אז הוקמו בשיתוף עם הישוב היהודי אז, למען הגברת הביטחון לתושביו היהודיים של הגליל. המצודה עצמה נבנתה על ידי סולל בונה והחליפה תחנת משטרה קודמת ששכנה בצריף עץ. באזור שכנו כפרים ערביים נוספים: קדיס, מלכיה, ג’הליה ודישון וכן הישוב רמות נפתלי שהוקם ב 1945. המצודה ניצבת במקום אסטרטגי- בקצה בקעת קדש על מצוק נחל קדש החולש על עמק החולה מגובה 300 מטר. בניית המצודה חייבה סלילת קטע קשה של כביש הצפון העולה לצומת ישע (בסמוך למצודה) ונמצא בשליטת המצודה. מהמצודה ניתן היה לצפות לצפון עמק החולה, לישובים המבודדים מטולה וכפר גלעדי תל חי ולמעשה היא חלשה על חלקו המזרחי של מרחב הרי נפתלי, אגם החולה ועל כביש הגישה ללבנון. ב 15 באפריל 1948 העבירו הבריטים את המצודה לשליטת הערבים באזור מה שסיכן את הישובים היהודיים באזור אצבע הגליל, רכס מנרה ורכס הרי נפתלי. הוחלט לכבוש את המצודה ולאחר שני ניסיונות שלא צלחו היא נכבשה בניסיון השלישי. בניסיון הראשון השתתפו פלוגה מן הגדוד השלישי של הפלמ”ח, וכוח מגדוד 11 (גדוד אלון) של חטיבת גולני,  בפיקודו של ישראל ליאור. בסך הכל נהרגו בקרבות על המצודה 28 לוחמים ולכן היא נקראת מצודת כ”ח. אזכור נוסף לקרבות אלה מופיע בפרק מורשת. כיום משמשת המצודה כבסיס של משמר הגבול. לקראת סיום המקטע כשנתקרב לאזור מצודת כח נזכיר כי כקילומטר וחצי מערבית לאזור הצומת והמצודה נמצא תל קדש, אחד התילים החשובים שבתילי הגליל. מצויים בו שרידי מבצר רומאי כולל קיר בגובה של כ 7 מטרים ששרד מהתקופה בה נבנה המצבר. הוא מן המרשימים במבצרים שנבנו בארץ ישראל בעת העתיקה. כמו כן נמצאים שם שרידי היכל רומאי מהמאות ה שניה והשלישית ובשטח פזורים סרקופגים גדולים. סקרים ארכאולוגיים שנערכו במקום בעשורים האחרונים גילו שרידים נוספים מתקופת הברונזה הקדומה ולאורך כל התקופה הישראלית, ברצף של כ 5000 שנה. סמוך למבצר מצוי בית הקברות של הישוב וכן מעיין עין-קדש.

כאן מסתיים מקטע זה

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

  • תוואי השביל עובר במקטע זה לא רחוק מהגבול עם לבנון. יש להישאר עליו ולא לסטות לכיוון מערב.
  • תצפיות בנקודות עצירה הממוקמות באזורי מצוקים יש לבצע בזהירות מתחייבת.
  • זהירות מתחייבת בחציית כבישים במקטע זה ובירידה בנחל קדש.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום :  תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת קריית שמונה 04-6809444 , מד”א 101 , מכבי אש 102

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות חילוץ:   אפשרי בכל הקטע

אפשרויות לינה באזור:

צימרים ובתי אירוח בכל יישובי האזור על רכס רמים או בעמק וגם בקריית שמונה המצויה לא רחוק מכאן.

אתרים ששווים ביקור באזור:

שמורת נקיקי יפתח , כפי שמוזכר בתיאור המקטע

  • תל קדש וגן לאומי קדש, ממערב לצומת ישע.
  • אגמון החולה

מקומות קדושים:

קבר השייח בצומת ישע

 

דילוג לתוכן