מקטע מספר 43: מהר שמואל לגן לאומי עמק צורים

המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: הר שמואל, נ.צ.   638019 / 216297 . נקודת סיום: גן לאומי עמק צורים,

נ.צ: 222895 / 632612  אורך המקטע: כ 15 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 9: מבואות ירושלים.

במקטע זה אנו עוברים מקטע הררי ונופי במבואות ירושלים בהדרגה אל הנוף העירוני ומגיעים לאתרים שהפכו לנכסי צאן ברזל בהיסטוריה של עמנו. זה נכון ביחס לאתרים רבים בירושלים ולמעשה לגבי מרבית שטחה של העיר העתיקה והחדשה. עם זאת, אין ביכולתנו כאן להקיף את כל ההיסטוריה ואתרי ירושלים רבתי ונסתפק באלה הסמוכים למסלול ההליכה.

נתחיל מקטע זה מהר שמואל (1) עליו סופר בהרחבה בסיום תיאור המקטע הקודם. המקטע מתחיל במפגש השביל שלנו עם הדרך העולה להר שמואל. ממש סמוך לשם יש בור מים שהגישה אליו נחסמה. השביל שלנו ממשיך מזרחה בסמוך לכביש 436. האזור כולו שייך לגן לאומי נבי סמואל והוא תחום בין שטחי הרשות הפלשתינית ממזרח וממערב. לאחר כמה מאות מטרים נשנה כיוון לדרום ונעבור בצומת שמואל. השביל פונה מעט מערבה וממשיך בשוליה של רמת אלון, השכונה המערבית של ירושלים. בתי הישובים נראים כאן היטב אך אנו עדיין מחוץ לתחום העירוני ממש והנוף כאן המורכב מגאיות עמוקים ורכסים מוריקים מרהיב. רמות אלון (ובקיצור רמות)  היא השכונה הצפון מערבית של עיר הבירה וגם הגדולה שבהן. היא שוכנת על מספר גבעות כך שהנוף הנשקף ממנה נהדר. מקור שמה קשור ברמה של אזור נבי סמואל ובהמשך נקבע שמה לזכרו של יגאל אלון. מסלול השביל כעת הוא בירידה מתונה דרומה בין נחל נחל שמואל המצוי בגיא מערבית לנו ובין שולי רמות אלון. כקילומטר דרומית לצומת שמואל נעצור לתצפית בנקודה (2) בה הנוף על בית-איכסא הכפר הערבי ממערב וכן על הכניסה לירושלים מרהיב ביותר. כקילומטר וחצי בהמשך נגיע למפגש עם שביל מסומן כחול כשנעבור ממערב לבית-קיק. השביל מתלכד עם שביל זה עד למצפה נפתוח בהמשך. נלך בערך על קו גובה ובהמשך נזהה ממערב לשביל שרידים למספר גתות ומבנים ממערב לנו. בסיום קטע זה הסמוך לרמות-אלון נגיע למפגש עם שביל בסימון ירוק. לקטע קצר של כ 300  מטרים השביל מתלכד אתו אך נפרד ממנו וממשיך למצפה נפתוח (3) לשם כך נמשיך עם השביל עוד כ 600 מטר ולקראת ההגעה למצפה הוא מתעקל מזרחה. מנקודה זו יש תצפית פנורמית יפה סביב 360 מעלות. מהגבעה יש תצפית על הפרק הסמוך, פרק ירושלים ועל מי נפתוח (ליפתא) ומכאן שמה. ייחודה של הגבעה – יש בה את הריכוז הגדול ביותר של הצבאים מצפון לעיר.  בשל הרגישות הביטחונית הגבוהה באזור, קשה לצוד בנשק חם, והצבאים לא כל כך פוחדים. לכן אם מגיעים לשם – יש סיכוי מצוין לפגוש בצבאים. הגבעה מחולקת בין שני זכרים, לכל אחד מהם יש הרמון, למוצלח ביניהן יש אחד-עשרה נקבות, בעונה זו מתחילות ההמלטות. בחלק הצפוני של הגבעה, נמצא אזור ‘הרווקיה’, שם הצעירים ללא הנחלה מתאמנים כל היום בסימון הטריטוריה שלהם ובקרבות.

מכאן, נרד דרומה במתינות לכיוון המנהרה החוצה את כביש 1 כשבאמצע נעבור מפגש עם שביל בסימון אדום. נעבור במנהרה ומיד אחריה נפנה מזרחה (4) לכיוון נחל צופים. נחל זה מתחיל בהר הצופים ויורד מערבה. לא רחוק מהאזור בו עברנו מתחת לכביש מספר 1, הוא נשפך לנחל שורק. אנו צועדים כעת בחלק האחרון לפני שניכנס לנוף עירוני. נזכיר כי המסלע כאן שייך ל “חבורת יהודה” המכילה בעיקר סלעי גיר ודולומיט קשים ובהירים הבונים את מרבית הרי יהודה ושומרון. הסלעים האלה הורבדו בים שהציף את האזור לפני 100 – 90 מיליון שנה (התקופות הגאולוגיות קנומן וטורון). כתוצאה מבלייה של סלעים אלה נוצרת קרקע אדמדמה פוריה הנקראת “טרה רוסה”. סלעי הגיר הקשים נוטים להיסדק ומי הגשמים מחלחלים בהם עד שהם נתקלים בשכבה אטימה. בין סלעי חבורה ו מצויים גם שכבות דקות של חוואר – סלע צהבהב בעל גבישים דקים. שכבות אלה נאטמות במגע עם מים ולכן עוצרות את המים המחלחלים מעליהן. כאשר שכבות אלה נחשפות בעיקר בערוצי נחלים, המים המחליקים במורד השכבה האטימה פורצים החוצה וכך נולד המושג “מעין שכבה”. בהמשך נחל צופים נראה מעיין כזה. הצמחייה כאן ובמרבית הרי ירושלים מורכבת מיערות נטועים, שרידי חורש ים תיכוני ועצי בוסתן.

התוואי בו אנו הולכים הוא למעשה פרק עירוני שעובר בו שביל אופניים גם במעברים מתחת לכביש באזור מחלף גולדה מאיר ומחלף ידין. נמשיך מערבה לאחר שחברנו לנחל צופים. ההליכה כאן סמוכה לכביש 1 וכרוכה במעברים מתחת לגשרונים הבנויים על כביש מספר 1. נבחין בכניסה המערבית והמזרחית למנהרת נחל צופים. כ 400 מטר לאחר הכניסה המזרחית למנהרה זו בהמשך הנחל נבחין במעיין שכבה (5) “עין-צופית” שהוא מעיין שכבה קטן מהסוג שהזכרתי קודם. בשנים שחונות המעיין יבש. נמשיך בנחל צופים מרחה. אנו הולכים בין שכונות כגון רמות אשכול וגבעת המבתר שאחריה גבעת התחמושת ובין כביש מס’ 1. השטח הנותר לא גדול ובכל זאת יש כאן חורשות, פינות צל ומנוחה ותחושה של טבע למרות שהנוף העירוני מצוי ממש דקות ספורות מכאן. כ 1.8 ק”מ ממעין עין צופית נעבור סמוך לאם אל עמד מערת קבורה (6) מפוארת החצובה בסלע בנחל מתקופת בית שני. היא שמשה לקבורת משפחה יהודית אמידה ואת זה מסיקים על סמך עיצוב דפנות החדר ופתח המערה שהם חיקוי לבנייה המפוארת של חומות הר הבית מימי הורדוס. בתקופה הביזנטית הפך החדר הקדמי לבית תפילה. למערה מבוא מלבני, שבחזיתו שני עמודים. המבוא עוטר באפריז דורי ובו שושנות וטריגליפים. קירות המבוא מסותתים באופן המחקה בנייה באבני גזית המסותתות סיתות שוליים. במערה שני חדרי קבורה שכוכים נחצבו בדפנותיהם. המערה נחקרה בעבר ויוחסה לתקופה ההרודיאנית. על פי ד”ר עמוס קלונר, חיקוי של חזית נדבכים היה שכיח לאחר בניית חומות הר הבית והפיכתן לדוגמא ולשם דבר.

ממשיכים בנחל צופים מזרחה. כקילומטר בהמשך נגיע למחלף הגבעה הצרפתית וננוע דרומה במקביל לכביש 60, כשאנו חולפים סמוך לתחנת הרכבת הקלה גבעת המבתר. מזרחית לנו הגבעה הצרפתית שהיא למעשה גבעת שפירא. זוהי שכונה מצפון להר הצופים. היא נקראת על שם השר חיים משה שפירא . נוסדה בשנת 1971 על הגבעה הצרפתית , שנקראה כך על שם הקולונל פרנץ’, שלחם במלחמת העולם הראשונה. השביל ממשיך דרומה במקביל לכביש כשמיד לאחר הגבעה הצרפתית מצוי מזרחית לכביש הר הצופים שבהמשך נעבור עליו ונצפה ממנו. לאחר למעלה מקילומטר וחצי נגיע למחלף הכביש הראשי עם הכביש המוביל מכיוון האוניברסיטה על הר הצופים לגבעת התחמושת (מערבית לנו). השביל יוליך אותנו מתחת לגשרון לצד המזרחי של הכביש ונזהה שם (7) שביל בסימון כחול זהב כחול. זהו שביל ירושלים המתחיל בעין-חנדק, מקיף את העיר העתיקה וחוזר עד לסטף.  השביל שלנו יתלכד אתו עד סוף המקטע. נמשיך עם השביל. נעבור מזרחית לאזור המטה הארצי של המשטרה ולאחר מכן השביל יפנה יותר מזרחה לכיוון קריית האוניברסיטה העברית על הר הצופים. זהו חלקי הצפוני של הרכס המזרחי של הרי ירושלים – רכס הר הזיתים . שמו הערבי הוא ראס אלמשארף , ורומו 829 מ’. הר הצופים הוא חלק מהר הזיתים ההיסטורי , ואילו הר הצופים ההיסטורי היה מחוץ לעיר , באזור שיח ‘ג’ראח . השם הר הצופים מרמז על התצפית הנשקפת ממנו דרומה , לעבר בית המקדש וירושלים , ובעניין זה אף נתקנה תקנה : “הרואה את ירושלם מן הצופים חייב לקרוע” ( ירושלמי , מועד קטן ג , ז ) . במקום שכן מחנה צבא רומי בזמן המרד הגדול . חז”ל משייכים את “צופים לתחומה של ירושלים מי שיוצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קודש , אם עבר צופים , שורפו במקום , ואם לאו , חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה”( משנה , פסחים ג , ח ) . יוסף בן מתתיהו מציין כי הכוהן הגדול נפגש עם אלכסנדר מוקדון במקום שהוא מכנה סקופון -“צופים” (“קדמוניות היהודים” יא , ח , ה ) . בשנת 1916 רכש ארתור רופין את ביתו של סר גרי היל שבהר הצופים , ובכך התאפשר מימושה של תכנית להקמת אוניברסיטה במקום . אבן הפינה לאוניברסיטה העברית הונחה בהר הצופים בשנת ,1918 בטקס צנוע בנוכחות הגנרל אלנבי וחיים ויצמן . ב – 1.4.1925 נערך בתיאטרון שבמקום טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית . בטקס רב רושם זה השתתפו , בין השאר , הלורד בלפור , הגנרל אלנבי , חיים ויצמן , נחום סוקולוב , הרברט סמואל , אחד העם , ח”ן ביאליק והרבנים הראשיים . המכון למדעי היהדות נפתח באותה שנה , ובמשך השנים נוספו למקום בית הספרים הלאומי , בית הנכות לעתיקות היהודים , בנין רוזנבלום למדעי היהדות ומבנים ללימודי המתמטיקה , הפיזיקה והכימיה . לצדם טופח גן בוטני והוקם בית החולים הדסה , שמבנהו תוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון . בית החולים נפתח בשנת ,1939 והיו בו כ – 300 מיטות . לצדו פעלו בית ספר לאחיות על שם הנרייטה סאלד וכן בניין רטנוף ובו מעבדות מחקר . בית החולים פעל עד .8.5.1948 במלחמת העצמאות נותק ההר מן העיר העברית , ועובדי “הדסה” והאוניברסיטה נאלצו לעשות את דרכם אליו בשיירות דרך שכונת שיח ‘ג’ראח . ב – 13.4.1948 הותקפה אחת השיירות , ו – 78 מנוסעיה נהרגו , ביניהם מנהל בית החולים ד”ר ח’יסקי . במאי 1948 הותקף ההר על ידי כוחות הלגיון הערבי והר הצופים היה למובלעת ישראלית מוקפת שטח בשליטה ירדנית . ביולי 1948 הושג הסכם על פירוז הר הצופים ועל מעבר שיירות ישראליות אליו . סעיף 8 של הסכם שביתת הנשק שנחתם בין ישראל לירדן עסק בחידוש הפעילות של מוסדות התרבות והרפואה שבהר ובמתן גישה חופשית אליהם . סעיף זה לא כובד על ידי הירדנים . בשנים 1948 – 1967 החזיקה ישראל בהר הצופים כוח שיטור , שהוחלף כל שבועיים ושהיה עולה להר בשיירה בחסות משקיפי האו”ם . שיירה זו הביאה גם מזון ואספקה למשמר שבהר . כוח המשמר הפגין את הריבונות הישראלית על שטחי הר הצופים ולחם בירדנים בכמה תקריות שאירעו במשך השנים . 
במלחמת ששת הימים , עם כיבוש שיח ‘ג’ראח , הגבעה הצרפתית וגבעת המבתר , בצהרי ה – ,6.6.1967 נפתחה מחדש הדרך להר הצופים . מאז נבנה מחדש ושוקם קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים , והשתכנו בו הפקולטות למדעי הרוח והחברה . בקמפוס בולט מגדל תצפית גבוה . בית החולים הדסה פתח את שעריו מחדש באפריל ,1976 והיום פועלות בו מחלקות אחדות , המשרתות את תושבי הסביבה היהודים והערבים . בפתחו ניצב פסלו המרשים של הפסל ז’ק ליפשיץ ” המאבק לחיים ” . בצד בית החולים פועל בית הספר לריפוי בעיסוק . מצפון לבית החולים נמצא בית קברות צבאי בריטי לנופלים במלחמת העולם ה – ו בסביבות ירושלים . בתוך שטח הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית נמצא קבר ניקנור , שהתגלה ב – 1902 ונחפר מאוחר יותר על ידי א.ל סוקניק . זוהי מערה נרחבת ומסועפת מן המאה ה – ו לספירה , ובה ארבעה אגפים וחדרי קבורה רבים . הייתה זו אחת ממערות הקבורה המפוארות ביותר של ירושלים , אך חזיתה המעוטרת התמוטטה בגלל סלע הקרטון הרך שבו הייתה המערה חצובה . בגלוסקמה שנתגלתה במקום , והשמורה במוזיאון הבריטי בלונדון , יש כתובת ביוונית שתרגומה :”עצמות בניו של ניקנור האלכסנדרוני שעשה את הדלתות”. כוונת הכתוב לדלתות הנחושת של בית המקדש השני , שנעשו על ידי ניקנור. לפי המסופר נעשה להן נס , והן לא טבעו כשהושלכו לים בדרכן מחופי מצרים . באחד מחדרי המערה קבורים י”ל פינסקר , מראשוני תנועת “חיבת ציון”, ומנחם אוסישקין , שהיה נשיא הקרן הקיימת לישראל . מול בנין רוזנבלום נמצא קבר הנזיר , שנחשף צפונה משם ב – 1967 על ידי נחמן אביגד . המערה הייתה בנויה אבני גזית בתוך בור חצוב בסלע קרטון רך , ומאוחר יותר שוחזרה והועברה למקומה הנוכחי . במערה נתגלו ארון מפואר המוצג היום במוזיאון ישראל , ארון נוסף וכן 14 גלוסקמאות , חלקן מעוטרות ונושאות כתובות של “חנן בר יהונתן הנזר” ואחרים , מן המאה ה – ו לספירה . כן נחשפו בתחום האוניברסיטה מערות קבורה רבות נוספות מימי הבית השני . 
נגיע עם השביל לתצפית הר הצופים (8), בהחלט מקום לעצירה וההתבוננות בנוף מרהיב. במקום יש גם עמדות הסברה קוליות. לפני מלחמת ששת הימים, הייתה בהר הצופים “מובלעת” בה ישב כח ישראלי מידי פעם גולני ומידי פעם הצנחנים מחופשים לשוטרים על פי ההסכם עם ירדן האוסר החזקת חיילים.

נמשיך עם השביל מזרחה. כאן נלך כ 600 מטר על קו גובה בערך ונגיע ל “תצפית יהודאי” שאחריה מיד השביל יפנה דרומה ושוב מערבה זמן קצר אחר כך. הנוף הנשקף מתצפית יהודאי לעבר צפן מזרח ירושלים ואל המורדות לכיוון מדבר יהודה ויריחו וצפון ים המלח – ממש מרהיב. הכפר הסמוך לכאן מדרום הוא א-טור, וברכס הצמוד אלינו ממזרח מזהים את בית החולים אוגוסטה ויקטוריה. זהו בית חולים גרמני בין הר הזיתים להר הצופים . נוסד על ידי קיסר גרמניה וילהלם ה – 2 ואשתו אוגוסטה ויקטוריה , בעקבות ביקורם בארץ – ישראל בשנת ,1898 ונחנך בשנת 1910 . במקורו נועד להיות בית מפגש ומרגוע לגרמנים תושבי הארץ . למבנה צורת מתחם המקיף חצר , וסגנון בנייתו מושפע מן הסגנון הרומנסקי . בתקופת מלחמת העולם ה – ו היה כאן מטה הצבא הגרמני והתורכי ובין השנים 1921 – 1927 שימש הבניין מעון של הנציב העליון הבריטי . בשנת 1927 נפגע הבניין ברעש אדמה , והנציב העליון עבר למשכן זמני עד לבניית מעונו הקבוע בארמון הנציב . בניין אוגוסטה ויקטוריה היה לבית חולים צבאי בריטי . היום נמצא הבניין בבעלות הפדרציה העולמית של הלותרנים , והוא בית חולים של ארגון הסעד לפליטים של האו”ם . בתחילת שנות ה – 90 שופצה כנסית העלייה , שהיא חלק מן המתחם  עתה אפשר לבקר בכנסייה , המעוטרת בפסיפסים בסגנון ניאו – ביזנטי ובציורים על התקרה , וכן אפשר לעלות למגדל , לתצפית על ירושלים ועל מדבר יהודה . בחצר האחורית של בית החולים , בבית הגנן לשעבר , נמצא המכון הארכיאולוגי הגרמני , העוסק במחקר ארכיאולוגי בישראל ובירדן , ובו ספרייה עשירה . 

אנו הולכים כעת עם השביל מערבה ונכנסים לגן הלאומי עין-צורים. הוא משתרע דרומית מערבית להר הצופים ומזרחית לשכונת שיח ג’ראח. עמק צורים הוא אחד השטחים הפתוחים האחרונים שנותרו באגן העיר העתיקה, ומשמר את הנופים החקלאיים באזור לפני הפיתוח המואץ. מקור שם הגן הוא בשם הערבי א-צוואנה, שמשמעותו – סלע צור, לציון אבני הצור המשובצות בסלע הקירטון באזור. בשטח נטוע כרם זיתים ובו כ- 350 עצי זית, אליו נלווים שרידי חורש טבעי, הכוללים מספר עצים מרשימים של אלה אטלנטית, ומינים נוספים כמו עוזרר קוצני. הצומח העשבוני כולל הן מינים ים-תיכוניים והן מינים ערבתיים כמו מרווה ריחנית. בכרם הזיתים נשתלו פקעות של סתוונית ירושלים וכן אירוס ארם-נהריים. עם זאת, בשטח החלה פלישה של חמציץ נטוי.  בשוליים העליונים של הגן הלאומי נמצא ריכוז של אחירותם החורש, שנשתל באזור. עם הכרזת הגן הלאומי בשנת 2000, בוצעו בו פעולות שיקום נרחבות לסילוק פסולת בניין, נטיעות והסדרת שבילי הליכה. בתחום הגן הלאומי מתבצע מאז שנת 2003 פרויקט סינון עפר שהוצא מהר הבית כתוצאה מחפירות הוואקף. הגן הלאומי מהווה חוליה המקשרת בין מדבר יהודה ובין אגן העיר העתיקה. המשכו המזרחי של הרצף הפתוח נמצא בתחום גן לאומי מורדות הר הצופים. באזור זה שבו ההיסטוריה והמסורות נותנות שם לכל אתר ומשעול, דווקא אבני הצור הרבות נתנו לעמק זה את שמו. מורדות הר הזיתים הממוקם מדרום היו מכוסים בעבר בכרמי זיתים. כיום נותרו רק כרמים מעטים ובהם הכרם היפה בעמק צורים. עצים קשישים מאוד נמצאים בתחום כנסיית היגון (“כנסיית כל העמים”) ובעמק קדרון, למרגלות הר הזיתים, שאף נקרא על שם הכרמים שצמחו בו.

לאחר הליכה של קרוב לקילומטר לכיוון מערב בעמק היפה הזה השביל ישנה כיוון לדרום. נצעד אתו עוד כ 600 מטר עד שנגיע למפגש עם כביש ההולך בכיוון מזרח-מערב בסמוך לבית החולים של הסהר האדום (9).

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 8-9 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

תאום שטחי אש פיקוד מרכז   02-5305042

טלפונים חשובים:   תחנת משטרה בירושלים: 02-5690400. תחנת לב הבירה: 02-5391258. משטרת מודיעין: 08-9726444

אפשרויות חילוץ במסלול: בכל המסלול החילוץ אפשרי

אפשרויות לינה באזור:  בישובים הסמוכים לירושלים או בעיר עצמה.

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:

אתרי ירושלים הרבים.

דילוג לתוכן