המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: עין יטבתה  נ.צ:   421681 / 204455. נקודת סיום: באר מתק,

נ.צ.: 415903 / 192839.  אורך המקטע: כ 16 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 20 :  הרי אילת

ההולכים מצפון לדרום, כפי שגם מתוארים מקטעי השביל, צפויים ממקטע זה ועד סוף השביל באילת לטייל באזור מיוחד, הלא הוא אזור הרי אילת. חבל ארץ ייחודי זה שונה משאר חלקי הארץ בדרכי היווצרותו, בנופים הדרמטיים ובסוג המסלע. בין הנגב הדרומי להרי אילת אין גבול מובהק , אלא מעין אצבוע של יחידות המישור של הנגב הדרומי עם היחידות ההרריות של הרי אילת . בכל זאת מקובל לזהות את קו הגבול הצפוני של הרי אילת בתוואי העובר מבקעת שזפון , דרך בקעת עבדה ובקעת סירים , עד הר שגוב , שעל גבול מצרים.  תחילתו של המקטע שלפנינו אמנם נמצאת אמנם בערבה אך למעשה נלך בו בכיוון מערב ודרום ודי מהר ניכנס לתחום האמור. על ייחודיות חבל ארץ זה ארחיב בתיאור המקטע הבא. המקטע הנוכחי מהווה לפחות בתחילתו את אזור המעבר בין הנגב הדרומי להרי אילת אך המטיילים כבר יחושו ברגליהם את אופיו ההררי. תוואי השביל ישתנה בו בין עליות ומורדות לסירוגין. בנוסף, במרבית המקטעים האלה אפשר להגיע לנקודות ההתחלה והסיום רק בעזרת רכב בעל הנעה קדמית. יש בהחלט מקום לשקול שהות של יומיים-שלושה בשטח תוך שימוש בחניוני הלילה הפזורים.

אנו מתחילים (1) בעין יטבתה הנמצאת צמוד לכביש 90 דרומית לקיבוץ. למעשה האזור הזה נקרא נווה יטבתה. זהו אתר קדום מדרום – מערב לקיבוץ יטבתה  , ובו מצודה משלהי תקופת הברונזה המאוחרת , מצד נבטי מן התקופה הרומית , בית מרחץ רומי , אתר מהתקופה הביזנטית , מערכת בארות שרשרת – פוגארות , אכסניית דרכים מבוצרת מן התקופה הערבית הקדומה ותחנת משטרה מנדטורית . זיהוי המקום עם יטבתה המקראית , מתחנות בני ישראל בעת נדודיהם במדבר ( במדבר לג , לג – לד ; דברים י , ז ) -"יטבתה ארץ נחלי מים"- מקורו בשמה הערבי של המלחה הגדולה הסמוכה לה מדרום , צבח'ת א – טאבה. הנביעות והנווה שבצדן נקראים בערבית עין אלע'דיאן ("המעיין המשביע את רצונך") , כנראה שיבוש שמה של תחנת הדרכים או המקדש הרומי אד – דיאנם , שהוקדש אולי " לדיאנה", אלת הציד הרומית . השם אד – דיאנם נזכר במפת פויטינגר , שמקורה במאה ה – 3 . בשל המים הרבים הנובעים במעיין הוקמו בנווה יישובים בתקופות שונות . מעל לשפך נחל יטבתה לערבה נמצא אתר מן התקופה הכלקוליתית ומתקופת הברונזה הקדומה .1 על גב השלוחה שמדרום לקיבוץ יטבתה , בשולי הערבה, נראים שרידי מצודה מתקופת הברונזה המאוחרת ומראשית תקופת הברזל , ובה חומת סוגרים ומגדלים . במקום נמצאו חרסים " מדיניים", גוש נחושת גולמי וסיגי נחושת ; לדעת חוקרים רבים היו נביעות יטבתה אחד ממקורות המים של מכרות תמנע הקדומים . חומה מאוחרת , הסוגרת על צוואר השלוחה מדרום – מערב , חרסים נבטיים וחרסים מן התקופה הביזנטית שנלקטו בשטח , מעידים על כך שהוסיפו להשתמש בשרידי המבנים גם בתקופות מאוחרות יותר . ממזרח למצודה ומעבר לכביש נמצאים שרידי מצד נבטי – רומי מרובע 30 x 40 מ' שנדבכיו התחתונים נראים היטב . בראש הגבעה שמצפון לכביש נמצאים שרידי מגדל מן התקופה הביזנטית , ולמרגלות הגבעה פזורים ערמות סיגי נחושת וחרסים מן התקופה הנבטית . סמוך למצודה הביזנטית , בשטחו של בית קברות בדווי , נמצאו גם קברים מהתקופה הביזנטית . כולם , לבד מאחד , נשדדו קודם לכן . בחפירות שנערכו כאן בשנת 1976 – 1977 חשף זאב משל סמוך למצד הרומי בית מרחץ רומי . באתר נמצאו מתקני אספקת מים , ברכות והיפוקאוסט . כן נחשפה ממזרח לכביש , מדרום לבית הספר האזורי , אכסניית דרכים רבועה ומבוצרת מן התקופה הערבית הקדומה , שממדיה 35 x 35 מ' . מאכסניה זו נשתמרו השערים ונדבכי האבן שמעליהם נבנו קירות מלבנים שיובשו בשמש . במקומות שונים נשתמר על פני הנדבכים הטיח המקורי . בסביבה נתגלו גם קברים מן התקופה הרומית . בין השאר נמצאו כאן ארונות קבורה מעץ , בתוך שרידי מבנה שהיה בשעתו מאוזוליאום מפואר שנשקף למרחוק המפואר שבארונות עשוי עץ ארז . האתר המרשים ביותר ביטבתה הוא מערכת בארות שרשרת – פוגארות , שבדרום הנווה , שחשף יוסף פורת. אלו הן מעין אמות מים תת – קרקעיות ,שריכזו את הנגר העלי מן המדרונות שבמערב לעבר השטח שעובד לפנים בצד נוה יטבתה , שבמרכז המלחה . המים זרמו בתעלה תת – קרקעית ובה פירים אנכיים במרחקים קבועים . הפוגארות שממזרח לכביש נראות בשטח כסוללות נמוכות , והן בולטות לעין בזכות הריכוז הגדול של צמחי חילף שעליהן . לרגלי הגבעות אפשר לראות גם את הבורות העמוקים ששימשו לקליטת המים ואת ה"צלחות" המציינות את מקומם של הפירים ששימשו לאחזקת המנהרות . בנוה יטבתה הייתה רשת של עשרים מערכות פוגארות , שהשקו שטח של כ – 4,000 דונם . הן דומות למערכות שנתגלו בבקעת פצאל ובעברונה . 

נטפס עם השביל המתלכד עם שביל בסימון כחול מערבה. תוך כדי עלייה נביט מידי פעם לאחור מזרחה. נוף הערבה ייחשף לעינינו. לאחר כחצי ק"מ נבחין מזרחית לשביל מתחת לקו מתח גבוה בשרידי מבנים עתיקים ששימשו כנראה כתנורים והיו גם הם חלק מבארות שרשרת. נרד במקצת ולאחר חציית ערוץ נעלה שוב. עוד כ 400 מטר ונגיע לנקודת תצפית מרהיבה לכיוון הערבה. נעצור כאן לכמה דקות.

אנו מהלכים כעת במסלע גירי -דולומיטי בעיקר מתקופת הקנומן והטורון שעמד בתהליכי סחיפה ובלייה. בהמשך נצעד גם על אבן חול נובית מתקופת הפלאו-מזוואיקון. מכאן נמשיך בירידה מתונה. קרוב ל 2 ק"מ מהתצפית, נגיע למפגש שבילים (2) : שביל בסימון ירוק שכיוונו מערב – מזרח. מגיע מאזור בארות שרשרת מצפון ליטבתה ומטפס על הרכס לכיוון חאן שחרות. שביל בסימון שחור ההולך מכאן מערבה, מטפס במעלה זוגן ומגיע עד בקעת עובדה. השביל שלנו מטפס ותוך כדי כך מתלכד לכ 700 מטר עם השביל הזה ולאחר מכן יפנה ויתלכד עם שביל בסימון ירוק (3). מנקודה זו נרד בגובה תוך התקדמות דרומה. אנו בלב שמורת צוקי שיירות. כ 2 ק"מ דרומה בהמשך נחצה את ערוץ נחל יטבתה . במקום זה הוא רחב למדי. בערוץ נבחין בעץ שיטה סלילנית וזה מקום אופציונלי להפסקה. למעשה מכאן יש שלושה מסלולי טיולים מוכרים: נחל יטבתה שבערך עוד קילומטר מערבה נעשה קניוני ומרתק, מעלה צאלה שהשביל שלנו עולה בו (ומתלכד עם הירוק) לתצפית בהר יטבתה וממשיך מערבה ושביל בסימון שחור היורד לנחל ארגמן ולעין-צאלה. אנו מטפסים לכיוון הר יטבתה בעלייה מתונה יחסית ובכל לפנינו קרוב ל 200 מטר הפרש גובה בעלייה. כשנגיע לפסגת הר יטבתה נעצור לתצפית מרהיבה בעיקר לכיוון הערבה מזרחה וצפונה ולכיוון הר ארגמן דרומית לנו.

נמשיך עם השביל מערבה בירידה מתונה. לאחר כקילומטר וחצי יחצה שביל בסימון כחול (4) את נתיבנו סמוך לערוץ נחל. שביל זה מגיע מנחל יטבתה. זה הזמן להזכיר כי אזור זה ואזור הרי אילת בכלל הוא הצחיח בחבלי ארץ ישראל (פחות מ-20 מ"מ משקעים בשנה) וצמחייתו מוגבלת כמעט אך ורק לערוצי הנחלים: והיא צמחיה מדברית אופיינית – בעיקר שיחי רותם ומעט עצי שיטה. קיימים מספר צמחים אנדמיים באזור (שינם מופיעים באזורים אחרים בארץ): צלף סחוסי, לוניאה שרועה, אפיונה מחודדת. מיד לאחר מפגש זה נטפס על שלוחה מתונה ונרד מצידה המערבי. כאן נלך כמה דקות בשפכי הרכסים שממול ונתחיל שוב לטפס כאשר פנינו מועדות לראש המעלה . כשחצינו את נחל יטבתה היינו בגובה של 400 מטר מעל פני הים בערך ואנו מטפסים כעת לגובה של 700 לאורך כ 2.5 ק"מ, שיפוע הקרוב ל 7 מעלות. נטפס עם השביל ונבחין בהר ארגמן מדרום. נגיע לראש המעלה ונעצור לתצפית יפהפיה לכל הכיוונים ובפרט לכיוון צפון וצפון מזרח. משם, כ 600 מטר מערבה בהמשך השביל נפגוש (5) בשביל ישראל. השביל יתלכד עם שביל זה ב 6 הקילומטרים האחרונים עד לתום המקטע.  כאן אנו כבר ממש נכנסים לשמורת מסיב אילת עליה נרחיב את הדיבור במקטע הבא אך נציין שהמסלע באזור עדיין מורכב מסלעי משקע ששרדו בלייה ממושכת. הנוף נראה כנוף בראשית מחורץ בערוצים אותם נחצה בדרכנו. אנו הולכים כעת בתוואי מתון, מעט יורדים ומעט עולים. כקילומטר לפני סוף המקטע נבחין בעץ שיטה (6) שתחתיו אפשר לשהות למנוחה. לבסוף, נגיע למפגש עם שביל בסימון כחול שיתלכד עם שביל ישראל ועם השביל שלנו. בצומת זה נפנה דרומה כ 100 מטר עד לבאר מתק (7). זוהי באר שאגרה בעבר מים ממי נגר עילי. כעת היא לא פעילה ומכוסה בסורגי ברזל. למי שמבקש לשהות בלילה בשטח, כחצי קילומטר מערבה יש חניון לילה בצמוד לבאר מלחן שהיא באר שנחפרה בשנות השלושים של המאה הקודמת וגם היא כעת לא שימושית ומכוסה בסורגים. בערוץ נחל מלחן , כ – 600 מ' מצפון לבאר , צומחת אלה אטלנטית , שתפוצתה בהר הנגב היא שריד לתקופות גשומות יותר בעבר הגיאולוגי . האלה שבנחל מלחן היא אחת מארבע האלות האטלנטיות הידועות בהרי אילת ; שלוש האחרות נמצאות במעלה עקוף , בנחל בטמים ובנחל שרביט שמצפון לבאר מלחן . בקרבת הבאר גדלים שיחים רבים של רתם המדבר , זוגן השיח ויפרוק המדבר . 

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 9 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • אין לרדת מהשביל המסומן אלא בצורך חניה בצל עץ הצמוד לשביל
  • יש לשים לב לדרדרת אבנים במקומות מסוימים במסלול.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

באופן כללי: משטרה 100, מד"א 101, מכבי אש 102

טלפונים חשובים:   08-6580144 , משטרת אילת 08-6362444