מקטע מספר 80: ממפגש עם שביל ישראל עד למרגלות תלם עשת

המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: מפגש עם שביל ישראל נ.צ: לנחל צופר, נ.צ:  485299 / 209156. נקודת סיום:

למרגלות תלם עשת, נ.צ:  213216/473523

אורך המקטע: 13 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 17: הערבה התיכונה ומזרח הנגב.

מקטע זה עובר כולו בשמורת עשוש. נופי השמורה מגוונים ואת חלקם הכרנו במקטע הקודם. היא מכילה מספר יחידות נוף ובמקטע זה אנו נטייל ביחידה הדרומית המכילה את נחל פארן. אפיקו הרחב של נחל זה, גדול נחלי הנגב עובר לרוחב השמורה. לאורך הנחל עובר קו שבר גיאולוגי. דרומית לנחל פארן משתרע קמר עשת, אזור מורכב מבחינה גיאולוגית. מערבית לקמר, נמצא אפיקו התחתון של נחל ציחור – הצפוני ב”נחלים הגדולים” של מדבר פארן. אזור זה נכלל רובו ככולו בהרחבה המוצעת לשמורה. בשל מיעוט המשקעים, הצומח במרבית השמורה מתרכז בערוצים בלבד. בערוץ נחל פארן, בשל ריבוי שיטפונות עונתיים הגורפים את כל הנקרה בדרכם, גדלים בעיקר שיחים וביניהם אשלים, רותם המדבר, סילון קוצני ורכפתן מדברי. באפיקי הנחלים המשניים ניתן לפגוש גם עצי שיטה סלילנית ושיטה סוככנית, וברמת ברק גדל זוגן השיח. בשנים גשומות פורחים מינים חד-שנתיים שונים באפיקים. בין בעלי החיים בשמורה בולטים צבי הנגב, זאב אפור וצבוע מפוספס, ומיני עופות דורסים (בפרט אוח עיטי). אין מעיינות כלשהם בתחומי השמורה, ורק לאחר שיטפונות נדירים נקווים מים בגבים העמוקים שבנחלי המרחב. עוד באזור זה של השמורה רמת ציחור, צוקי חדיד ותלם עשת, אזורים מעניינים כשלעצמם ונזכיר אותם בהמשך.

מנקודת התחלת המקטע (1) , נמשיך דרומה. השביל שלנו מתלכד כאן עם שביל ישראל.  אנו עולים במתינות בקטע הקרוב. כמו במקטע הקודם, נמשיך להבחין מסביב בכל מיני גבעות משאר. אלה הן שריד לרכס שהיה בעבר גדול יותר ומעובה שנהרס בבלייה מתמשכת של מיליוני שנים. החלק שנשאר עשוי מסלע עמיד יותר בפני סחיפה ובלייה כגון קוורציט או סלע געשי לעומת הסובב אותו שבנוי מגיר רך. נוכחות גבעה או הר משאר הנקרא גם הר בדד מעיד

על המצאות רמה או שרידים שלה באזור. ואכן, אנו נעים דרומה אך מזרחית לנו נבחין בנוף רמת ציחור וממערב לנו נוף כללי של שמורת עשוש המכילה הרבה גבעות כאלה. כקילומטר מתחילת המקטע נגיע לנקודת מנוחה (2) מתחת לשני עצי שיטה.  מכאן נמשיך עם השביל דרומה. קצת יותר מקילומטר מנקודת המנוחה שהוזכרה נגיע לגב (3) שלא תמיד יש בו מים, ואם יש אז עד האביב, תלוי כמה גשם ירד. מכיוון מזרח הנוף נפתח ונעשה די שטוח וממערב ממשיך הנוף הטיפוסי של שמורת עשוש. מבחינים כבר ברמת ברק כשמתקרבים לנחל זעף. כ 2.5 ק”מ מהגב שצוין קודם נגיע לערוצו של נחל זעף שהוא רחב כאן ולמפגש שבילים (4).  נחל זעף היורד מרמת ברק מכיל כמה קטעים מעניינים ומומלץ בהזדמנות אחרת לטייל בו. מכאן והלאה, מתלכד השביל שלנו עם שביל בסימון אדום ולא עם שביל ישראל למעט קטע קצר בהמשך. קילומטר נוסף בהמשך השביל יביא אותנו (5) לשדה של בולבוסים – מחזה מרהיב כשלעצמו. אלה הם גושי אבן עגולים הבנויים מהמינרל קלציט ומכיל שאריות של חומר אורגני. הימצאותם כאן מעידה על ים קדום שהיה כאן לפני מיליוני שנים . על קרקעיתו נוצרת בוצה של חומרי בלייה מן היבשה שנסחפו לים ושרידי בעלי חיים או צמחים. על הבוצה הזו עוברים תהליכים פיזיקליים, כימיים וביוגניים המלכדים את גושי החומר ומקשים אותו על ידי הידוק ודחיסה. כשהים נסוג , הסלעים שהורבדו מתבלים עם השנים אבל הבולבוסים הקשים פחות וכך הם נותרו בשטח. עוד כמה מאות מטרים ואנו חוצים את ערוץ נחל ברק. השביל שלנו והשביל האדום מתלכדים (6) לכמה מאות מטרים עם שביל ישראל והשביל שלנו ממשיך ביחד עם השביל המסומן אדום דרומה. נחל ברק הוא ערוץ קניוני – מיובלי נחל הערבה – המתחתר ברמת ברק ויוצר מעוק מרשים , ובו מפלים ומכתשות סלע המתמלאות מים אחרי השיטפונות . דרך עפר המתאימה גם למשאיות נמשכת מכביש הערבה לאורך אפיקו של נחל ברק , עד למשטח חנייה כ – 4 ק”מ משער המעוק . תחילתו של נחל ברק ( ואדי אבריק ) ברכס הר כפה. מהלכו מקביל למהלכו של נחל פארן בחלקו התחתון , והוא מרוחק ממנו כ – 2 ק”מ . במדרגה של הר כפה מתחתר הנחל בקטע קניוני קצר ומכאן הוא ממשיך מזרחה בפנותו כמה תפניות חדות של 90 מעלות. בהמשך צונח הערוץ במפל שגובהו כ – 20 מ’אל תוך מעוק צר ועמוק הנקרא גם הקניון הלבן , ובו סדרה של מפלים לא גבוהים ( 4 – 8 מ’) ומכתשות סלע עמוקות . אורך המעוק כחצי קילומטר . לאחר השיטפונות מתמלאות המכתשות מים , והופכות לברכות שחייה של ממש . המעבר במפל המעוק הוא באמצעות סולמות חבלים , שהותקנו על ידי בית ספר שדה חצבה של החברה להגנת הטבע . מקטע המעוק ממשיך נחל ברק לכיוון צפון – מזרח , בקטע רחב העובר בין קירות גיר זקופים ומרשימים , עד לנקודת חיבורו עם נחל הערבה, שבה חוצה כביש הערבה את נחל ברק . אורכו של נחל ברק , מהר כפה עד נחל הערבה , כ – 18 ק”מ . הנחל עשיר בצמחייה . מן המצוק הצפוני שלו , סמוך למפלים , משתלשל שיח של סהרון משלשל לאורך כמה מטרים . בחלקו התחתון של הנחל נדלים עצי שטה סלילנית . שטת הסוכך , מהם המכוסים בצמח טפיל – הרנוג השטים . בשל צמחייתו ומימיו נמשכים אל נחל ברק צבאים ויעלים , שועלים , להקות של שפן סלעים ועופות רבים . בנחל ברק ובנחל ורדית הסמוך לו, מסלול טיול מרהיב הכולל סולמות ומומלץ לטייל בו בהזדמנות.
עוד 2 ק”מ דרומה עם השביל ואנו מגיעים לנחל פארן (7)  – הגדול בנחלי האכזב של ישראל העובר לאורך קו שבר. שמו הערבי הוא ואדי אלג’יראפי (“הנחל הגורף”) . הנחל עובר באזור המזוהה עם מדבר פארן המקראי , מקום שבתו של ישמעאל בן אברהם ( בראשית כא , כא ) ותחנה בנדודיהם של בני ישראל לאחר יציאתם ממצרים ( במדבר יב , Tu ( . מכאן נשלחו המרגלים לארץ – ישראל ( במדבר יג , ב ) . אורכו של נחל פארן , עד חיבורו לנחל הערבה , הוא כ – 150 ק”מ . שטח אגן הניקוז שלו הוא כ – 3,840 קמ”ר . תחילתו של הנחל באזור ג’בל א – שעירה , בשוליהן הצפוניים – מזרחיים של רמות הגיר של מרכז סיני , במרחק כ – 15 ק”מ בלבד מחוף מפרץ אילת . בדרכו הוא אוסף יובלים קטנים רבים , המנקזים את מישורי הסחף הגדולים של כנתילה , וצורתו צורת מניפה ענקית . רוחב ערוצו מגיע לקילומטר ויותר . חלקו העליון של הנחל נקרא בערבית שערת אם אלערקוב . סמוך לכנתילה חוצה הנחל את קו הגבול המפריד בין ישראל ומצרים ונכנס לנגב . כאן הוא עובר ממישור רחב ידיים לאזור של גיר צורני קשה , מגיל הסנון . הוא חותר בו נקיק צר , שרוחבו לעתים כמה עשרות מטרים בלבד . מכאן , לאורך כ – 40 ק”מ , מתפתל הנחל בפיתולים רבים , ואפיקו מלא גושי סלע המקשים מאוד את המעבר בו . 
לאורך כ – 20 ק”מ אין אפשרות לנסיעת כלי רכב באפיקו , והדרך לאורכו עוברת ברמה המישורית שמדרום לו . כקילומטר אחד מצפון לבאר עדה אוסף אליו נחל פארן את נחל כרכם . מנקודת מפגש זו של שני הנחלים עד למקום שבו חוצה את נחל פארן כביש מצפה – רמון – אילת ( מס’40 ) בולטים משני עבריו מחשופי אבן חול אדומה מתור – המשנה ניאוגן , מתצורת חצבה . המחשופים כאן מבותרים ובלויים , ונופיהם יפים ומעניינים במיוחד . מן המקום שבו חוצה הכביש את נחל פארן ואילך עובר אפיקו לאורך קו שבר פארן , המפריד בין שתי יחידות נוף מוגדרות מדרום לאפיק ומצפון לו : קמר צניפים – עשת מדרום , ורמת ברק מצפון . ממזרח לכביש מצפה – רמון – אילת מתחיל קטע הנמשך כ – 2 ק”מ , שהוא ” צוואר הבקבוק”  של נחל פארן . זהו מצר פארן , שבו הנחל צר במיוחד , בין 100 ל – 300 מ’. לפני שפכו של נחל פארן לנחל הערבה מתרחב אפיקו כדי 5 ק”מ , ומתפצל לארבעה אפיקי זרימה , שכולם פעילים בעת שיטפון . כביש הערבה , בקטע שבין הקילומטר ה – 70 לקילומטר ה – ,75 עובר בשפכו הרחב של נחל פארן לנחל הערבה . בשל ממדיו העצומים של נחל פארן השיטפונות בו חזקים בו מאד והיו דוגמאות רבות בעבר . בנחל פארן עליון נמצאו מקורות מים דלים ומעטים, רובם בארות שנחפרו על ידי הבדואים. בנחל פארן תחתון סמוך למעלה פארן נמצאת באר אשלים וליד שפכו כמה בארות עשירות במים. כאן עלתה על הקרקע היאחזות בשנת 1971 שהפכה למושב פארן.

בהמשך, נגיע למפגש השביל שלנו עם שביל בסימון שחור (8) המגיע ממערב. ממשיכים דרומה אל מול תלם עשת , כ 2 ק”מ עד לנקודת הסיום (9). רכס עשת ממוקם מדרום למושב פארן. זהו רכס מיוחד במינו בגלל שלל המאובנים שנמצאים בו, קימוטיו וקימוריו הגאולוגיים, החולות הצבעוניים שניתן לראות בסביבתו ואוסף העדויות המתארות את החיים באזור לפני יותר מעשרות אלפי שנים ועד ימינו. כמו כן, בטיול באזור ניתן לראות ציורי סלע רבים ואף שאריות של כפרים עתיקים, חלקי כלי חרס וכלים לעבודה חקלאית – כל אלו עדויות לכך שבני אדם לא רק חיו באזור, אלא אף עסקו בחקלאות.

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

זמן הליכה משוער: כ 8 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • זהירות נדרשת בקטעי “סכין” על שפת המצוק.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

באופן כללי: משטרה 100, מד”א 101, מכבי אש 102

טלפונים חשובים:   משטרת ירוחם: 08-6580144 , משטרת מצפה רמון 08-6588444

מפקדת צה”ל בערבה : 08-6593203/7/11

אפשרויות חילוץ במסלול:  אפשריות לכל אורכו של המקטע  בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.

אפשרויות לינה באזור: צימרים בפארן .

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:

  • נחל זעף
  • מסלול טיול בנחל ברק ובנחל ורדית, הר כפה
  • כפת עשת

 

 

 

 

 

 

 

 

דילוג לתוכן