המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: הכניסה לנווה זוהר על כביש 90, נ.צ: 234475/562132. נקודת סיום:

חניון לילה במישור עמיעז, נ.צ: 233635/553268.

אורך המקטע: כ 13 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 11 – דרום מדבר יהודה וים המלח

הערה: במקטע זה יש לשים לב שהגישה לנקודת הסיום היא רק באמצעות רכב בעל הנעה קדמית (4×4).

במקטע זה השביל עובר באזור הגבול בו מסתיימים שיפולי הרכסים היורדים ממערב לכיוון בקע ים המלח ומתחיל אזור הבקע עצמו. עיקר המקטע הוא באזור הר סדום: תחילה צפונית לו כשחוצים את מניפות הסחף של הנחלים חמר ולוט בדרכם לים המלח ולאחר מכן בנחל פרצים, בשוליו המערביים של הר סדום. הר זה הינו חדירה דיאפירית של מלח ועלייתו למעלה כתוצאה מצפיפותו הנמוכה ביחס לסלעי הסביבה והיותו פלסטי. הלחץ של סלעי הכיסוי שהצטברו מעליו גרמו לו לעלות והוא עדיין ממשיך להתרומם בקצב של 5 – 10 מ"מ בשנה. המלח ממנו מורכב ההר שקע ב"לגונת סדום" מתחילת הפליוקן ( כ 5 מיליון שנה לאחור) ועד בערך לתקופה של 3.8 מיליון שנה לאחור. בעת ההיא הייתה חדירה של מי הים התיכון לאזור עמק הירדן שהגיעה עד לים המלח של היום. האזור החל אז להשתפל עם שקיעתו כתוצאה מטרנספורם ים המלח (תנועת הגזירה בין לוח ערב ללוח האפריקאי שהחלה עוד קודם לכן) . החדירה הזו הייתה לגונה ובה שקע המלח במה שמכונה "תצורת סדום". משנותק הקשר עם הים התיכון נותרו בשטח מים במקומות הנמוכים לאורך עמק הירדן עד ים המלח והורבדו סלעים מתצורת עמורה ומתצורת הלשון ששקעו מעל המלח של תצורת סדום. ימה זו שהשתרעה ברציפות מהכנרת ועד ים המלח  הייתה קיימת עד בערך 18,000 שנה לאחור ואז התייבשה ונותרו מים בכנרת וים המלח. הר סדום נודע בנופי ההמסה העל – קרקעיים והתת – קרקעיים שלו , הכוללים מערות עם נטיפי מלח , ארובות , מחילות ומבני התמוטטות . המלח שקע לתוך אגן צר וארוך בתחתית הבקע – מתוך הלשון הימית שחדרה לאזור לפני כ – 6 – 7 מיליון שנים . אף על פי שהבקע היה פעיל והעמקתו לא נפסקה , קצב השקיעה המהיר של המלח הדביק את קצב ההשתפלות של הבקע , וההשקעה נעשתה מגוף מים רדוד . עובי שכבות המלח החשופות כיום בהר סדום הוא כ – 2 ק"מ , אך מתברר שהן נמשכות גם לעומק , עקב הנטייה החזקה שלהן ; בקידוח בשולי ההר , שעומקו הגיע ל – 2,750 מ', המקדחים עדיין קדחו בתוך סלעי מלח , ובחצי – אי הלשון נקדח קידוח אחד בעומק של 3,670 מ', ועדיין לא הגיע לסיומו של סלע המלח . תנועת המלח החלה כתנועה אופקית של החלקת השכבות זו על גבי זו ; השכבות התחתונות נעו במהירות גבוהה יותר . לקראת השוליים , ובשפעת התבליט של התשתית , הגיחו השכבות בצורה אנכית , כגוף זקוף של אגד שכבות . בסיסה של כל שכבה מופנה למערב , וגגה למזרח . הגיחה דרך הסלעים ה"צעירים" מתצורת עמורה חשפה את המלח להשפעות מי האגם , וההתרוממות לוותה בהמסת המלח . השארית שלא נמסה – כ – 2000 מן הכמות הכללית – נשארה על הר סדום , לאחר המסת 80% האחרים , כסלע חיפוי : שכבת סלע חיפוי של מלח בעובי של 40 מ'מעידה על שכבת סלע מלח בעובי של 200 מ ' שהומסה . ראשית ההתרוממות התרחשה לפני כמה מאות אלפי שנים , תוך כדי השקעת תצורת עמורה , ולאחריה בתקופת אגם הלשון , והיא נמשכת גם היום . ההתרוממות מלווה בהחלקות בין – שכבתיות , הגורמות לעיוותים בסלע החיפוי ובסלע חור הלשון ולהיווצרות שברים וקימוטים בו וכן ל"היקרעות" שכבות הביניים הצפידות , הנתונות בין שכבות המלח הפלסטיות . לתוך ההעתקים הבין – שכבתיים , במיוחד במקום שבו הם מצטלבים עם סדקים , מתנקזים מים הממיסים ומרחיבים אותם . מים אלו יצרו כאן נופי המסה , ארובות המתנקזות למערות , וכן חללים , שבמקרים מסוימים גרמו להתמוטטות ולקריסה של סלע החיפוי וסלע חור הלשון פנימה . לפי הימצאותו של סלע חור הלשון ברום של 70 מ'מעל למפלס הגבוה ביותר שאליו הגיע אי פעם אגם הלשון , מתברר שב – 20,000 השנים האחרונות התרומם ההר בקצב של 3.5 מ"מ לשנה .
נתחיל את המקטע מעט מזרחית לצומת זוהר בנקודת הכניסה למסלול נחל פרצים (1). כאן , בקטע של כקילומטר ,מתלכד השביל שלנו עם שביל בסימון כחול.  אנו הולכים דרומה, בבקע ים המלח והסלעים שבקרבתנו הם סלעי המשקע החוואריים מ"תצורת הלשון". לאחר קצת יותר מקילומטר נבחין בשביל בסימון כחול המגיע מכיוון מערב (2). שביל זה מציין את סוף ההליכה בנחל חמר ובאזור הזה הוא כבר רחב ויוצר מניפת סחף. בנחל חמר , שהוא מסלול מרתק ומומלץ כטיול נפרד כשלעצמו קיימות נביעות אספלט – תרכובת המכילה פחמימנים במולקולות ארוכות , מעל 20 במולקולה (הקצרות יותר, בין 5  ל 20 מהוות נפט) שטמפרטורת ההתנזלות שלו היא כ 30 – 40 מעלות לפי תכונותיו הכימיות. נמשיך דרומה , עתה מתלכד השביל שלנו עם שביל בסימון ירוק ופונה לכיוון דרום מזרח. פחות מקילומטר מאז נחל חמר נעבור במניפת הסחף של נחל לוט. נחל זה יורד למישור עמיעז ומתחבר עם נחל פרצים , ועמו הוא נשפך לים המלח במניפת סחף גדולה . לקראת שפכו של נחל לוט הוקם מאגר מים סכור ; אחרי שיטפונות חורף נוצר מאחורי סוללותיו אגם מלאכותי עתיר צמחייה , בעיקר עצי אשל . השטח כאן מישורי ופתוח ולאחר זמן קצר נגיע למפגש עם שביל בסימון אדום (3) , שעמו יתלכד שבילנו עד סוף המסלול.

הנתיב הזה מוביל אותנו לכיוון נחל פרצים , בצדו המערבי של הר סדום וצמוד אליו. כקילומטר ורבע דרומית לכאן נבחין בנקודת הכניסה למסלול הליכה בנחל סדום (4) , כשאליו מוביל שביל בסימון שחור אך אנו ממשיכים עם השביל שלנו בנחל פרצים. המסלול בנחל זה בקטע זה ועד אחרי מערת הקמח שבהמשך מצוי בין גבעות חוואר לבנות מתצורת הלשון. בנחל זה מבחינים בשתי תופעות כאשר מתבוננים בקירות הגבעות:

  • שכבות דקות בעובי מילימטר, כהות ובהירות לסירוגין הנקראות למינות.
  • על חלקם מבחינים ב"ציורים פסיכודאליים" בצורת פסים.

התופעה הראשונה ממחישה את הדינמיקה של שכבות "תצורת הלשון"  שהורבדו  כאן במהלך הרבדת משקעי התצורה (70000 עד 18000 מיליון שנה לאחור). הכהות המכילות חרסיות ,גרגירי גיר זעירים ומעט דולומיט צור וקוורץ הן תוצר של השיטפונות בנחלי האזור שנשאו חומרים אלה כסחף מהסביבה והשקיעו אותם בים המלח. הלמינות הבהירות מכילות ארגוניט ששוקע במים בהגיעו לרוויה. אלה מיוחסות כמשקעי קיץ שנוצרו עקב אידוי מוגבר. התופעה השנייה של הציורים על הקירות מתייחסת לעיוותים שחלו בשכבות בעת פעילויות קימוט ושבירה שנגרמו למשל באירועי רעידות אדמה והן מהוות למעשה עדות לקיומן של רעידות כאלה במהלך הזמן.  אפשר לראות שרצף של שכבות המסודרות בסדר מופתי נקטע על ידי מה שנראה כמו "שכבות רסק". המעבר לשכבות מסודרות בחזרה הן מעל שכבות הרסק והן מתחתן מדורג. שכבות רסק אלה הן עדות לשבירות שאירעו בקרקעית האגם. כלומר, בכל פעם שהתרחשה רעידת אדמה וחלה שבירה והעתקה בקרקעית האגם, התרחש ערבול בקרקעית והשכבות העליונות יותר התרסקו. שכבות רסק כאלה נחשפו גם במשקעים צעירים שנחשפו עם נסיגת הים. מחקרים ובדיקות פחמן 14 הראו שניתן לשייך רעידות אדמה שאירעו ב 2000 השנים האחרונות לשכבות רסק מסוימות. עוד הסתבר שמעל חלק משכבות הרסק שהן כאמור מתצורת הלשון שקעו גם שכבות גבס. שקיעה זו מיוחסת אף היא לדינמיקה של שכבות תצורת הלשון: בכל פעם שהתרחשה רעידת אדמה חל ערבוב במי האגם: המים בעמוד העליון העשירים בסולפט התערבבו עם מים מהעמוד התחתון העשירים בסידן והתוצאה יצירת גבס. אלה מייצגים בעיקר רעידות אדמה חזקות (סולם 7 ומעלה) כיוון שאז קיימת אנרגיה מספקת לערבוב עמודת המים.

נמשיך בנחל פרצים תוך תשומת לב לצורות המעניינות על קירות הנחל. קרוב ל 4 ק"מ מאז הכניסה לקטע הקניוני נבחין ב 3 סלעים גדולים (5) החוסמים את הציר למעבר כלי רכב.  נמשיך דרומה ולאחר כ 600 מטר נבחין בשלט "אין מעבר" שמונע כניסה דרום מזרחה לכיוון מערת הקמח שלא ניתן לטייל בה כעת. כ 500 מטר בהמשך נעבור ליד המערה (6)  אך נמשיך דרומה. כמה מאות מטרים לאחר מכן נבחין בשביל ירוק המגיע לשביל שלנו. אנו כבר במישור עמיעז ובתוך כחצי קילומטר נגיע למפגש עם שביל מסומן שחור (7), תחילה מכיוון מערב ומיד אחר כך עם שביל מכיוון מזרח שמהווה שביל טוב גם לרכבים.

מישור עמיעז משתרע בין הר סדום ממזרח למצוקי ההעתקים ממערב. רומו 200 – מ', ואפשר להגיע אליו בכלי רכב בכביש היוצא מול שער הכניסה למפעלי ים המלח ועובר מדרום להר סדום רוב שטחו של מישור עמיעז מנוקז באמצעות נחל פרצים . המישור מלא במשקעי חוואר הלשון , ומתחתיו נמצא המשכו של גוף המלח שיצר את הר סדום . בתקופות שבהן עלו פני ים המלח , וחסמו את אפשרות המעבר בשוליו המזרחיים של הר סדום , היה מישור עמיעז תוואי המעבר מצפון לדרום , אל עבר המורדות לערבה . שמו הערבי של מישור עמיעז הוא נח'באר אלבע'ל ("מעבר הבהמות") . במלחמת העצמאות , באמצעות מטוסים קלים , הונחתה על משטחו הרחב של מישור עמיעז אספקה לנצורי סדום עד לשחרורה , בנובמבר ,1948 במבצע "לוט". 

נחצה דרומה את מישור עמיעז ולאחר כקילומטר השביל פונה מערבה כשהוא מתלכד עם שביל בסימון שחור. באזור פנייה זו מצוי חניון לילה (8).

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • אין להיכנס לבורות / מערות באזור המסלול.
  • יש לשים לב להליכה בקרבת מקומות מצוקיים .

אפשרויות חילוץ:  בעיקר באמצעות רכב בעל הנעה קדמית, בקרבת התחלת וסוף המקטע גם באמצעות רכב רגיל

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום:  משטרת ערד : 9551222 – 08 , או .100 מד"א 101, מכבי אש 102.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

  • צימרים בערד או בנווה זוהר

מקומות השווים ביקור באזור

  • נחל חמר.