המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: מפגש שבילים עם נחל מורג, נ.צ: 282088 / 570902. נקודת סיום: מזרחית

לכניסה לנווה זוהר נ.צ: 234475/562132

אורך המקטע: כ 12 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 11 – דרום מדבר יהודה וים המלח.

הערה: במקטע זה יש לשים לב שהגישה לנקודת ההתחלה היא רק באמצעות רכב בעל הנעה קדמית (4×4).

במקטע זה נלך קרוב או נתרחק ממצוק ההעתקים לסירוגין בצד המערבי שלו, כלומר בשטח שמעל ים המלח. מצוק זה הוא מתלול מדרגות זקוף המורכב מסלעי גיר ודולומיט קשים בעיקר  בעוד שהשביל שלנו עובר על במת השוליים המזרחיים שהוא קטע של רצועה צרה לכל אורכו של המדבר ממצוק ההעתקים ועד לרמת המדבר, נע בין 6.5 ק"מ (נחל צאלים) ועד ל 200 מ' (אזור נחל קדם). נטויה מזרחה ומידי כמה ק"מ נשברת על ידי קניון של נחל גדול. המסלע כאן הוא גיר ודולומיט מתקופת הטורון ובקטעים מסוימים קירטון מתקופת הסנון. נחלים שנעבור בהם לפני 

שיפלו במדרגת המצוק הם נחל פרסה, נחל יזרח, נחל בוקק ונחל זוהר. אנו עוברים בהם כשהם כבר פרוסים במניפות סחף לפני השבירה במדרגות מצוק ההעתקים שבו הם הופכים להיות קניוניים ועמוקים. בעת שיטפון הקטעים הצרים האלה מזרימים מים בשטף אדיר תוך יצירת מפלים מרהיבים. מצוק ההעתקים עצמו הוא הגבול מזרחי של מדבר יהודה, בו הפרשי הגובה הם הגבוהים במדבר יהודה. הוא נוצר כתוצאה מהשבר שבא בעקבות טרנספורם ים המלח. בנוי משלוש מדרגות שנוצרו עקב תהליכי בליה משום שהמסלע אינו אחיד בקשיותו לאורכו ועקב תהליכי שבירה לאורכו. בתחתית המצוק יש שכבות צעירות נוספות:

קונגלומרט – תלכיד נחלים , סחף וחלוקי נחל.

חואר הלשון – ( משרידי הים הקדום בין הכינרת לחצבה ולים המלח) המכיל גבס, קירטון וחרסית עם סחף וחלוקי נחל. 

נתחיל ללכת ממפגש השביל שלנו עם שביל בסימון כחול המגיע מנחל מורג, ממערב למזרח (1)

כ 200 מטר מזרחה עם השביל ומיד לאחר מכן פנייה דרומה שהחל ממנה יתלכד עם שביל בסימון שחור. נלך דרומה בשטח די מישורי כשממערב רכסי מדבר יהודה הקירטוניים וממזרח מצוק ההעתקים. לאחר כ 2 ק"מ נעבור את נחל פרסה (2) שממש 200 מטר מזרחית לנו הופך להיות קניון תלול במצוק ההעתקים.  כ 400 מטר בהמשך נגיע למפגש עם שביל בסימון אדום (3) שאתו נתלכד לזמן קצר. כעת נפנה מזרחה וצעידה של כ 400 מטר תביא אותנו לאחד המקומות היותר יפים במדבר יהודה: מצפה בוקק (4). זוהי תצפית מרהיבה מראש מצוק ההעתקים הן לטווח הרחוק – מזרחה לכיוון ירדן, דרומה וצפונה לכיוון המשך ים המלח , והן לטווח הקרוב יותר למטה, תצפית על בתי המלון שלחוף ים המלח.

השביל פונה כעת לכיוון דרום מערב ומתלכד עם שביל בסימון ירוק. ההליכה בקטע הבא מתרחקת מעט ממצוק ההעתקים ובהמשך מתקרבת אליו. בסיומו של קטע שאורכו כ 2.5 ק"מ נעצור לתצפית מרהיבה מראש מפל בוקק (5). מכאן נחל בוקק מתחתר במצוק ההעתקים ויוצר קניון יפהפה. ראשו של נחל בוקק במערכת הערוצים הרדודה בין הר בן נשר והר פרסה. לאורך כ – 10 ק"מ חתור ערוץ הנחל במסלע רך של תצורת חתרורים . כשנכנס הנחל אל תחום מצוקי ההעתקים , נוצר באפיק מפל פרסה בגובה של כמעט 100 מ', ותחתיו עוד מפל בגובה של כ – 60 מ' . את מהלכו בתחום מצוקי ההעתקים , לאורך כ – 1.5 ק"מ , עושה האפיק בתוך קניון צר וגבוה שבמורדו נובע עין בוקק ונוצרת פינת חמד ירוקה עם מפל מים חבוי ולא גבוה . על מניפת הסחף בשפכו של נחל בוקק אל ים המלח בנויים בתי מלון ומרכזי תיירות המהווים המשך לאזור התיירות בשפך נחל זהר שמדרום . השביל ממשיך דרום מערבה , מתיישר דרומה ומתרחק ממצוק ההעתקים. כ 800 מטר מתצפית ראש מפל בוקק השביל יתחיל להתלכד עם שביל בסימון כחול החל ממפגש שבילים. אנו חוצים את מישור מניפת הסחף של נחל יזרח. זהו יובלו של נחל זהר , המתחבר אליו מצפון , ליד מצד זהר  .מהלכו של נחל יזרח נקבע על פי מבנהו של הר יזרח : בשל התרוממותו של ההר סוטה ערוצו של הנחל וזורם כלפי דרום . בעבר הגיאולוגי , כאשר השתרע כאן אגם הלשון , חדרו מימיו אל נחל יזרח דרך נחל זהר , הקיפו את הר יזרח כעין אי , והשאירו סביבו משקעים לבנים – חור הלשון . מכביש ערד – נוה – זהר , אפשר לראות את נחל יזרח . במורד נחל יזרח כמה מפלים לא גדולים , ובהמשך הנחל יוצר מפל נוסף . סמוך לערוצו נמצאה מערה בתוך חור הלשון . חשיפות חור הלשון בנחל יזרח הן הגבוהות ביותר מעל מפלס ים המלח , והן מסמנות שהקרקעית של ימת הלשון הייתה גבוהה בך – 200 מ'מפני ים המלח היום ! 

בשלב מסוים השביל פונה מערבה אך לאחר כמה מאות מטרים חוזר ופונה דרומה ואנו מגיעים למפגש עם שביל בסימון אדום (6) שאתו יתלכד השביל שלנו מעתה. אם עד כה לא הרגשנו במיוחד את תוואי השביל כעת נתחיל לחוש אותו ביתר שאת כאשר ממפגש השבילים נתחיל לרדת באופן מתון ובהמשך הופכת הירידה להיות ברורה יותר לכיוון דרום כשנגיע לנחל זהר. נחל זה, בדרום מדבר יהודה , כ – 12 ק"מ אורכו , נשפך אל ים המלח בנוה זהר . מהלכו מקביל לכביש ערד – נווה – זהר ( מס'31 ) , והוא חוצה אותו כמה פעמים . נחל זהר עובר בגבולותיהן של כמה יחידות נוף במדבר יהודה : חלקו העליון יורד מבקעת חתרורים , ושפכו בנוה זהר הוא במקום שבו נפסקת רציפות מצוקי ההעתקים סמוך לקו החוף  של ים המלח . לפיכך תוואי נחל זהר נחשב גם כסמן הגבול הדרומי של מדבר יהודה . לאורך אפיקו של נחל זהר אין שינויים טופוגרפיים חדים , ומשום כך עובר לאורכו הכביש המגיע לים המלח ממערב . הנחל היה לפנים ציר תנועה חשוב לאזור ים המלח על כך מעידים המצדים הקדומים שבחלקו התחתון – מצד ישראלי , מצד חשמונאי ומצד רומי – ביזנטי . הדרך הקדומה עברה כנראה מראש זהר אל מצד חתרורים , ומשם דרומה , דרך מעלה זרון אל נחל זהר התחתון . הנחל נוח להליכה מן הציון "פני הים" על כביש ערד – נווה – זהר ועד לנווה זהר . נחל זהר נשפך אל ים המלח סמוך למקום שבו נשפכים גם נחל לוט , נחל חמר ונחל פרצים , הפונים צפונה בשל המחסום שיוצר הר סדום במפגש הנחלים יש מניפת סחף גדולה . 
נמשיך ונעבור (בירידה) את מעלה זרון העליון ובהמשך נגיע ונעצור בנקודת תצפית מרהיבה (7)  לכיוון ים המלח.  לאחר מכן נמשיך עם השביל והנחל היורד לכיוון דרום מזרח. ככל שיורדים לכיוון בקע ים המלח בולטות בשטח גבעות חוואר לבנות. אלה הם משקעי חוואר הלשון המונחים כאן באי התאמה של שכבות סלעי משקע על סלעים עתיקים בהרבה מתקופת הקרטיקון. הם הורבדו בתקופה 70000 – 18000 עד שהתייבשה כליל הלגונה שהייתה קיימת מהכנרת ועד ים המלח. גובה פני הלגונה היו גבוהים משמעותית ממפלס ים המלח כיום ולכן אנו צועדים בסמוך לגבעות החוואר כשים המלח עצמו מצוי כ 70 – 80 מטר למטה. זמן מה לאחר התיישרות השביל והנחל מזרחה נגיע למצד זוהר (8). בעצם אלה צמד אתרים מבוצרים במורד הדרך הקדומה מבקעת ערד לים המלח דרך רוגם זהר ומצד חתרורים . המצדים פעלו בתקופת המלוכה , בתקופה החשמונאית , בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית , ובתקופה הערבית הקדומה . אפשר להגיע אליהם בדרך היוצאת מבנייני המועצה האזורית בנוה זהר לכיוון מערב באפיק נחל זהר. המצד מתקופת הבית הראשון הוקם על מדרגת נחל מצפון לערוץ ומעליו . המצד צופה אל פתח הנחל ואל חוף ים המלח . כ – 50 מ' מתחת למצד הישראלי נמצאים שרידים של אתר בימי בית חשמונאי ; נראה שגם הוא היה קשור לדרך שעליה הוא חולש , שהייתה תוואי נוח ביותר לירידה לדרום ים המלח . מצד זהר הרומי – ביזנטי בנוי על גבעת משאר של חור הלשון , בערוץ נחל זהר. החומה שהקיפה את המצד לפנים נהרסה , והמבנה העיקרי שנשאר בה הוא מגדל מבוצר . לרגלי המצד נחצב בור מים . סמוך לו , בוואדי חסר שם בדרומו , הותקנו סכרים לעצירת מי שיטפונות . מול המצד , בגדתו הדרומית של נחל זהר , חצוב תא הצופה אל הדרך . 

ממשיכים עם השביל ממצד זהר מזרחה . כקילומטר לאחר המצדים נבחין במצד נוסף מצפון לנחל. הוא מיוחס לתקופת המלחמה של יהושפט באחאב. כ 300 מטר לאחר מכן נחצה את כביש 90 מזרחה דרומית לישוב נווה זהר. נמשיך כ 350 מטר מזרחה. כאן השביל יפנה דרומה במקום מפגש עם שביל מסומן ירוק שכיוונו מזרח מערב. ממפגש זה השביל ממשיך דרומה כ 600 מטר לאורך דרך סלולה עד הכביש המוליך מצומת זוהר מזרחה לכיוון ים המלח (9).

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

  • אין להיכנס לבורות / מערות באזור המסלול.
  • יש לשים לב להליכה בקרבת מקומות מצוקיים .

אפשרויות חילוץ:  במרבית המקטע רק בעזרת רכב בעל הנעה קדמית. רק בסמוך לנווה זוהר ניתן להשתמש ברכב רגיל.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום:  משטרת ערד : 9551222 – 08 , או .100 מד"א 101, מכבי אש 102.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.