המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: צומת עדולם נ.צ.: 621237 / 198310 . נקודת סיום: סמוך לשריגים על כביש 353

נ.צ.:  621349 / 193168

מפת סימון שבילים 8-9 , יהודה וירושלים כ 14 ק"מ.

 

מסלול מקטע זה מתנהל ברובו בעמק האלה וחלקו האחרון בתחומי פרק בריטניה שבה השטח מתרומם והמסלול בו מתנהל על קו הרכס מהאזור של תל עזקה ועד לסיומו סמוך לשריגים.

צורתו של עמק האלה היא משולש השוכן במרכז השפלה ועל הגבול שבין השפלה הנמוכה לשפלה הגבוהה ( נץ " מ 149.121 ) . רומו הממוצע כ – 300 מ' . באגפו המזרחי הוא גובל באשדות המערביות של הרי ירושלים וה " ערקוב " . עמק האלה נוצר כתוצאה מפעולה של גורמים טקטוניים וגורמים ארוזיביים . עיצובו הוא תוצאת מפגש של כמה נחלים גדולים , המנקזים כמה מבנים בהרי יהודה – נחל האלה ונחל גדור , המנקזים חלק מבמת הר חברון ; נחל עציונה ונחל סנסן , המנקזים את שוליו הצפוניים – מערביים של הר חברון . נחל האלה , מיובלי נחל לכיש , מנקז את העמק אל הים התיכון . בשולי העמק נפוצים סלעי גיר רך וקרטון מגיל הסנון ומתקופת האיאוקן . מרבית הקרקע בעמק פורייה מאוד ; זוהי אדמת סחף חומה כהה . האדמה וכמות המשקעים הגבוהה עשו את העמק לאחד המקומות הפוריים ביותר בתחום שפלת יהודה .  הצומח הטבעי בעמק , ששרד בשוליו , במורדות הסלעים , שאינם ראויים לעיבוד , הוא צומח ים – תיכוני האופייני לאזורי הגבעות ורגלי ההרים . יש כאן מפגש בין חברת הצומח של השפלה – חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק , ובין חברת הצומח של ההר – חברת אלון מצוי ואלה ארצישראלית . חלוקת בתי הגדול בין שתי החברות מודגמת היטב בקטע שבין קיבוץ נתיב הל " ה לצומת האלה . מלבד נציגי חברת החרוב המצוי ואלת המסטיק , נמצאים בעמק כמה מיני עצים הראויים לציון : בחלקו הדרומי – מזרחי של העמק , בקרבת תל עדולם , שרדו עצים אחדים , קשישים ביותר , של אלה אטלנטית . עץ זה הוא נציג של יער ערבתי דליל מאוד , הגדל בארץ בעיקר בשולי האזורים ההרריים . לדברי אנשי משלחת הקרן הבריטית לחקירת ארץ – ישראל (PEF) , שעברו בעמק לפני כ – 120 שנה , היו בו עצי אלה נוספים , בהם אחד שעל אודותיו הם כותבים : " אולי הגדול ביותר בארץ – ישראל " . ייתכן ששם העמק , הנזכר בפעם הראשונה במקרא במלחמת דוד וגלית ( שמואל א יז , ב ) , ניתן לו בשל עצי האלה האטלנטית שגדלו בו עוד בתקופת המקרא . בערבית נקרא העמק ואדי א – צנט , שהוא למעשה שמו הערבי של המין שטה רעננה – עץ נדיר שאינו מצוי כאן – או ואדי א – סמת , על שם עצי השטה המלבינה , ששמורה שלהם מצויה בעמק בין נתיב הל " ה לצומת האלה , בצד הכביש , ולאורך אפיק נחל האלה . עץ זה הוא שריד של יער טרופי קדום שכיסה חלקים ניכרים מן הארץ , כנראה בראשית תור השלישון . עם השתנות אקלים הארץ התחסל יער זה , ולא נותרו ממנו אלא שרידים בודדים , כגון זה שכאן . עץ נוסף ממוצא טרופי , שפרטים אחדים ממנו מצויים בעמק , הוא השיזף המצוי . 
מיקומו הגיאוגרפי של העמק ומבנהו עשו אותו בכל הדורות לאחד המבואות העיקריים מן השפלה אל הרי יהודה , וכן לצומת דרכים חשוב : דרך ראשית אחת עלתה מן הים דרך נחל הנתיב מזרחה , אל שלוחת מטע – חנות ; ודרך ראשית אחרת עלתה מן העמק דרך נחל האלה לדרום – מזרח , אל עבר בית צור וחברון . מעמדו זה של העמק מסביר גם את ריבוי הערים הקדומות שסביבו – עזקה , שוכה ועדלם , ואת היותו לא פעם זירת קרבות בין צבאות פולשים שבאו ממישור החוף לבין יושבי הרי יהודה . הקרב הראשון שנערך כאן ככל הידוע לנו הוא הקרב בין דוד לגלית , קרב שהיה חלק מן המאבק הממושך בין ישראל לפלישתים בראשית תקופת המלוכה : " ויאספו פלישתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים . ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלישתים . ופלישתים עומדים אל ההר מזה וישראל עומדים אל ההר מזה והגיא ביניהם"( שמואל א יז , א – ג ) . מקומן של עזקה ושוכה ידוע לנו , ואילו אפס דמים , המופיע במקרא גם בגרסה פס דמים ( דברי הימים א יא , יג ) , אינו מזוהה , ויש חוקרים המטילים ספק בהיותו ציון מקום . על מקום הקרב ממש אין הסכמה מלאה בין החוקרים – יש הסוברים כי התחולל קרוב לצומת האלה , ויש הסוברים כי התחולל קרוב יותר לתל שוכה . עמק האלה היה כנראה גם אחד המבואות לחדירת הפלישתים לעבר ירושלים במלחמתם בדוד לאחר עלייתו על כס המלוכה ( דברי הימים א יד , ח – יז ) . נבוכדנצר מלך בבל , בעת מסעו לכיבוש יהודה , עלה לירושלים מעזקה דרך עמק האלה לאחר שכבש את ערי השפלה . בתקופה הרומית נסלל בעמק האלה קטע מן הדרך הראשית ירושלים – בית – גוברין . מכביש זה שרדו אבני םיל בעמק ובקרבתו . ריכוז שלהן מוצב ליד גבעת ישעיהו .  עמק האלה היה גם ציר הפלישה המוסלמית הראשונה לירושלים . בשנת 634 לספירה נערך בפתחו קרב בין הצבא הביזנטי בראשותו של תיאודורוס לבין צבא המוסלמים בראשותו של עמר אבן אלעאץ , שעלה לכאן מבאר שבע לאורך השפלה , ובחר לחדור אל ההר במבוא זה . הקרב הסתיים בניצחון הערבים , והם ניצלו את הצלחתם ורדפו אחרי תיאודורוס עד שערי ירושלים . מערכה זו כונתה "מערכת אלג'נבתין " , על שם שני הכפרים הסמוכים לזירת הקרב , אלג'נבה א – תחתא ואלג'נבה אלפוקא. ייתכן שהמקום עצמו נקרא גם אג'נדין . השיח' הבדווי ט'אהר אלעומר , שהשתלט על הגליל במחצית הראשונה של המאה ה – ,18 עלה גם הוא מעמק האלה בשנת ,1773 בעת מסעו להר חברון . במלחמת העצמאות היה העמק ציר פעולה חשוב , בתחילה לכוחות הערביים , ובייחוד למצרים , שהתפרסו בגזרה זו ועלו מכאן דרך בית לחם עד מבואות ירושלים , ובשלבי הסיום של המלחמה – לכוחות חטיבת " הראל " . הם כבשו את העמק ואת סביבתו ב – ,22.10.1948 במסגרת מבצע " ההר " , שנערך באזור במקביל למבצע " יואב " , שנערך בנגב . תושבי הכפרים הערביים שבקרבת העמק נטשו את כפריהם קודם שהגיעו אליו כוחות צה " ל . שישה חודשים אחרי כן נקבע קו הגבול בגזרה זו בהסכמי שביתת הנשק עם ירדן . עמק האלה נשאר בשטח מדינת ישראל , וקו הגבול עבר בדרומו , בחצותו את תל עדולם . נחל האלה , בקטע שממזרח לעמק , היה בתחום ממלכת ירדן . לאחר קום המדינה הוחל בהקמת יישובים יהודיים בעמק האלה . הראשון שבהם היה קיבוץ נתיב הל " ה , שנוסד בשנת .1949 בסמוך לקיבוץ יש תחנת קליטה באמצעות לוויינים השייכת למשרד התקשורת . אחריו , ב – ,1950 נוסד המושב זכריה , ואילו שאר יישובי העמק נוסדו עם פיתוח חבל עדולם , במלאת עשור למדינת ישראל . 

נצא לדרך בצומת עדולם (1). השביל מתלכד כאן עם שביל ישראל. נלך דרומה ולאחר כמה מאות מטרים הוא יפנה לכיוון צפון מערב. נוף רחב של עמק האלה פרוש סביב, כשקיבוץ נתיב הל"ה נמצא צפונית מזרחית לנו. נבחין בתל שוכה (2) ולאחר כקילומטר לאחר שינוי הכיוון של השביל נגיע אליו. תל שוכה היה מיושב באלף השני והראשון לפני הספירה ובאלף הראשון לספירה כאשר כיום יש שם שרידים לשני ישובים שהתקיימו לקראת סוף האלף הראשון לפני הספירה ותחילת האלף הראשון לספירה – חירבת עבד (המערבית) ושויכה (המזרחית). התל עצמו מתנשא לגובה של 70 מטר והוא נקשר עם העיר שוכה המקראית שבקרבתה נערך הקרב בין דוד לגוליית.  זה האזכור המפורסם ביותר של העיר שוכה אולם היא נזכרת בעוד מספר מקומות בתנ"ך. בשנת 2012 נערכו חפירות מטעם אוניברסיטת תל אביב במקום על מנת להבין יותר את תולדותיה. בימנו, אזור תל שוכה מפורסם ומושך אליו בעיקר באביב המוני מטיילים משום שבקרבתו גדלים מקבצי תורמוסים נהדרים.

נמשיך צפונה עם השביל ולאחר הליכה של כקילומטר במקביל לכביש 375 נחצה אותו לכיוון צפון כשאנו עתידים עוד מעט לעבור בתחומי שמורת השיטה המלבינה שנזכיר אותה בהמשך. נוף עמק האלה ממשיך להיות מרהיב כשצפונית לנו, הגבעות הן בגובה ממוצע של קצת יותר מ 300 מטר. דרומית לנו גבעות רכס שוכה ואזור גבעת ישעיהו בהמשך בגובה דומה. כאן אנו הולכים בין מטעים. לאחר קרוב ל2 ק"מ השביל פונה באופן חד מערבה. בשטח כאן, כמו בכל האזור שרידים ועדויות רבות להתיישבות ועיבוד האדמה בתקופות קדומות שונות. למשל כמו חרבת קולד (3) אליה נגיע לאחר כ 600 מטר משינוי הכיוון של השביל שהוזכר. בתקופה שלפני מלחמת השחרור היה כאן ישוב בת כאן של בית נטיף, ישוב ערבי גדול יותר צפונית מזרחית למיקום של נתיב הל"ה. באזור נבחין גם בבור מים ושקתות ובהמשך גם במערת קבורה. מעט צפונה מכאן ניתן להבחין בשרידיה של חרבת קייאפה, ישוב מימי החשמונאים.

עוד כ 300 מטר ואנו כבר מבחינים בעצי השיטה המלבינה. זהו עץ מיוחד ונדיר למדי , עם תפוצה נקודתית מקוטעת , המעידה , אולי , על תפוצה רחבה ורצופה יותר בעבר . בתור שכזה הוא ראוי להגנה מיוחדת . ואכן חלקות של שיטה מלבינה הוכרזו בשמורות נקודתיות או נכללו בשמורות במקומות אחדים בארץ , בעיקר בגליל התחתון המזרחי אך גם במקומות אחרים למשל כאן. בערבית, שמו של הנחל העובר במרכז עמק האלה הוא נחל סמט, כלומר נחל השיטה וליתר דיוק הכוונה לשיטה המלבינה. אנו רגילים יותר לראות במקומות שונים סוגים אחרים של שיטה אך גם סוג זה הוא בעל נוף גדול ומכיוון שמספר הפרטים של עץ זה ירדו דרמטית הוא מוגן.
נמשיך עם השביל מערבה. אנו יורדים בצורה מתונה מאד כשצומת עזיקה נמצא צפונית מערבית לנו וצומת האלה דרומית מערבית. מתקדמים לכיוון כביש 38 עדיין בנוף הפתוח של עמק האלה. מרחוק נראה כבר תל עזקה ורכס הגבעות המרכיב את פרק בריטניה מערבית לכביש 38.  כ 2 ק"מ של הליכה יביאו אותנו לכביש זה שם השביל פונה דרומה לכ 500 מטר על מנת לעבור בנקודה המתאימה (4).
לאחר החצייה , נעלה מעט צפונה מתחת לקו מתח גבוה ואז נפנה מערבה ומיד דרומה. נלך בכיוון זה כ 800 מטר ושוב נשנה כיוון לצפון מערב כשתוך כך נחצה את נחל חכליל. אנו כבר בתחומי פרק בריטניה אם כי עדיין לא על קו הרכס. נחצה כביש פנימי שכיוונו צפון מערב – דרום מזרח ומכאן נטפס כ 40 מטר הפרש גובה עד מפגש השביל עם שביל בסימון שחור (5) שאתו נפנה צפונה. לאחר כמה מאות מטרים נגיע למפגש שבילים המכונה "צומת המחומש" (6) שהוא צומת של חמישה שבילים (אחד מהם סלול). נלך צפונה כשהשביל שלנו יתלכד כעת עם שביל בסימון ירוק. לאחר כקילומטר נגיע לאזור הנמצא מתחת לתל עזקה בו יש שולחנות קק"ל (7) . מכאן, מומלץ מאד לעלות לתל עזקה עד לתצפית שם בעיקר לכיוון מזרח. על תל זה חורבות עיר קדומה על תל המתנשא לרום 347 מ' מעל פני הים ולגובה של כ – סו0 מ' מעל לנחל האלה , במוצאו המערבי של עמק האלה. הנחל מקיף אותו ממזרח , מצפון וממערב , ומקנה לו בכך ביצור טבעי מעולה . התל זוהה כמקומה של העיר עזקה בידי ר' יהוסף שוורץ , באמצע המאה ה – .19 זיהוי זה מקובל היום על כל החוקרים . עזקה נזכרת בפעם הראשונה בעת מסע כיבוש הארץ בידי יהושע – עד אליה הגיע יהושע ברודפו אחרי חמשת מלכי האמורי לאחר שהוכו בגבעון : " ויהמם ה' לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה " ( יהושע י , י ) . עזקה נכללה בנחלת שבט יהודה , במחוז השפלה הצפונית ( יהושע טו , לה ) . במלחמת שאול בפלישתים , בעת הקרב בין דוד לגלית , מסופר במקרא שהפלישתים אספו את מחניהם למלחמה באזור שוכה ( ע " ע תל שוכה ) הסמוכה : " ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים" ( שמואל א יז , א ) . לאחר התפלגות המלוכה , ב – 928 לפנה " ס לערך , ביצר המלך רחבעם את עזקה , כאשר הקים מערכת ערים בצורות בממלכתו ( דברי הימים ב יא , ט ) ; היא השתלבה בקו ערי הספר המערביות של יהודה . עזקה נזכרת בלוח טין אשורי , ומתוארת בצורה חיה וציורית . בכתובת מסופר שצבא סנחריב מלך אשור , בעת מסעו נגד יהודה ופלשת בשנת 701 לפנה " ס , עלה על עזקה , עיר מבצרו של חזקיהו מלך יהודה . העיר מתוארת כקן נשרים גבוה ונישא . מתברר שמסעו זה היה חלק מפעולה משולבת של תקיפת גת ולכיש שכוונה נגד חזקיהו . נראה שיהודה אמנם נכנעה מיד לאחר כיבוש עזקה ונשארה משועבדת לאשור עד מות סרגון . עזקה נזכרת שוב בקשר למסע החורבן של נבוכדנצר מלך הכשדים . ירמיהו , בתארו את השלב הסופי של המסע , מציין : " וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר"( ירמיה לד , ז ) . באחד מ " מכתבי לכיש" מאותם ימים יש משום עדות והמחשה למתואר במקרא . שם נאמר : " אל משואות לכיש נחנו שמרים ככל האותות אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה " . העיר נכבשה כנראה בידי נבוכדנצר בשנת 587 – 586 לפנה " ס , זמן קצר קודם שנפלה ירושלים . בימי שיבת ציון חזרו משפחות אחדות משבט יהודה והתיישבו בעזקה ( נחמיה יא , ל ) . ידיעות מקוטעות על עזקה בתקופה שלאחר חורבן הבית השני מעידות שהיישוב הוסיף להתקיים בה גם בתקופה הרומית – ביזנטית . אוזביוס , שחי במאה ה – 4 לספירה , מזכיר אותה באונומסטיקון שכתב : " וגם היום נקרא עזקה , כפר בין בית גברין לירושלים " . במפת מידבא , מן המאה ה – 6 לספירה , לא נמצא השם עזקה , ובמקומו מופיע שמו הביזנטי של היישוב – בית זכריה , שם שנשתמר עד היום במושב זכריה, הסמוך לתל , ומכאן גם שמו הערבי של התל – תל זכריא . חפירות בתל עזקה נעשו בשנים 1898 – ,1899 מטעם הקרן הבריטית לחקירת ארץ – ישראל , בהנהלתם של פ " ג' בליס ור' מק' ליסטר . נחפרו שלושה שטחים עיקריים : קצהו הדרומי – מערבי של התל , שבו נמצאו יסודות של שלושה מגדלים ; הפינה הדרומית – מזרחית של התל , שבה התגלתה מצודת העיר , הבנויה ברובה אבני גויל ופינותיה עשויות אבני גזית ויש בה מגדלים ; ובור ניסיון ( 20 א 30 מ') במרכז משטח הפסגה . בבור נמצאו שרידים מן התקופות הראשונות של היישוב במקום . על סמך הממצא הארכיאולוגי הגיעו החופרים למסקנה שראשית ההתיישבות בתל  היתה במחצית האלף ה – 2 לפנה " ס , וכי היישוב התקיים , בהפסקות קצרות , עד התקופה הביזנטית ; אז נעזב . בנוגע לזמנן של ראשית ההתיישבות בתל ושל המצודה שהתגלתה במקום יש דעות סותרות . החופרים ייחסו את הקמת המצודה לרחבעם , בסוף המאה ה – 10 לפנה " ס , ואילו כיום החוקרים נוטים לייחס את זמן הקמתה למועד מאוחר מזה – המאה ה – 9 או המאה ה – 8 לפנה " ס . השינוי בתארוך המקום נובע מגילוי מצודות ישראליות נוספות בעלות תכנית דומה , שזמנן נקבע למאות אלו . לקביעה זו תורמות גם חותמות " למלך " שנמצאו במצודה . ר' מק' ליסטר איתר כמה ממערכות המסתור שבמדרוני התל , ואף שרטט אחת מהן , אך רוב המערכות נגלו לו רק מפתחם העליון של הבורות . בסוף שנות ה – 70 של המאה ה – 20 איתרו מדריכי בית ספר שדה כפר עציון מערכת מסתור במורדו המזרחי של התל , מחוץ להריסות העיר הקדומה . 

לאחר התצפית בתל עזקה ואולי מנוחה למרגלותיו, נמשיך עם השביל שיתלכד כעת עם השביל בסימון שחור. זהו קטע נעים מאד להליכה בין עצי יער שבשני מקומות לאורכו יש שולחנות קק"ל. כאן השביל ינוע לכיוון דרום מערב ואחר כך ישנה כיוון לדרום מזרח. בסיום הקטע הזה נעבור שוב בצומת המחומש אך הפעם השביל ימשיך לכיוון דרום מערב ויתלכד שוב עם שביל בסימון ירוק. בקטע הזה נלך כמה מאות מטרים כשבדרך נזהה את תצפית היער הנטוע (8) שממנה מראה יפה של עמק האלה. נמשיך הלאה  כשמזרחית לנו מצויים שרידיה של חרבת שקלון.  ונעבור גם באלון הזקן, עץ אלון גדול ממדים ועתיק. כאן נזהה מפגש עם שביל בסימון אדום. מכאן ועד סוף המקטע על כביש 353 נתלכד שוב עם שביל ישראל לקטע באורך של כ 700 מטר בכיוון מערב. כשנגיע לכביש נזהה שם חניון קטן (9).
כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 10-9 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • מלבד אותם מקומות בהם מומלץ בתיאור המקטע, אין לסטות מהשביל.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

תאום שטחי אש פיקוד מרכז       :  02-5305042  

טלפונים חשובים:   תחנת משטרה בהראל: 02-5339201. תחנת לב הבירה: 02-5391258. משטרת מודיעין: 08-9726444

אפשרויות חילוץ במסלול: בחלק גדול של המקטע אינה אפשרית. אפשרויות לינה באזור:  יישובי האזור

(נתיב הל"ה , שריגים ).

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:

  • פרק בריטניה לכל אורכו
  • נחל זנוח
  • חירבת בית – נטיף