המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: מפגש עם כביש 3199 ועם שביל בסימון ירוק סמוך למצדה, נ.צ:  580922 / 232438. נקודת סיום: מפגש שבילים עם נחל מורג, נ.צ: 282088 / 570902

אורך המקטע: כ 16 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 11 – דרום מדבר יהודה וים המלח

הערה: במקטע זה יש לשים לב שהגישה לנקודת הסיום היא רק באמצעות רכב בעל הנעה קדמית (4×4).

שתי יחידות מסלע עיקריות מאפיינות האזור בו אנו מטיילים: מצוק ההעתקים במזרח מדבר יהודה. הקדומה שבהן מכונה חבורת יהודה , והצעירה שבהן – חבורת הר הצופים . שתי יחידות מסלע אלו נבדלות זו מזו בתכונות הסלעים המרכיבים אותן , בביטוי המורפולוגי בשטח , בגוני הסלעים ובתכונות נוספות . הבדלים אלה הם תולדה של תנאי היווצרות שונים , אך סלעי שתי החבורות נרבדו בסביבת השקעה ימית , ומוצאן ביוגני . העובי הממוצע של חבורת יהודה הוא כ – 400 מ', ובסיסה אינו נחשף בפני השטח . קרקעית הים שבה נרבדו סלעיה , לפני 100 – 90 מיליון שנה , היתה שטוחה , ללא תבליט . בחבורת יהודה יש כמה תצורות של סלעי דולומיט קשים , שנרבדו בשכבות עבות היוצרות נוף של מצוקים , וביניהן שכבות של סלעי קרטון וחרסית רכים יותר . חילופים אלה של סלעים בעלי כושר עמידה שונה בפני כוחות הבליה יוצרים את הצדודית האופיינית של סלעי חבורה זו , הנחשפים בקניונים ובמצוקי ההעתקים . חבורת הר הצופים עשויה בדרך כלל מסלעי קרטון רכים ובהירים , שגילם 80 – 65 מיליון שנה . עיקר נפחם מורכב משלדים גירניים זעירים , המלוכדים ליכוד רופף , של בעלי חיים חד – תאיים ימיים . עמידות הקרטון בפני בליה נמוכה , ולפיכך לא נוצרו בו מצוקים ואף אין בו שכוב בולט : בחתך שלו מצויים אפקים של שוניות צדפים , אפקי גיר דקים ושכבות של בלבוסי גיר . השכבות הבולטות ביותר בסלעי הקרטון הן שכבות הצור , והתופעה המרשימה ביותר בחלק מהן היא סדרות קמטים , בחלקם מורכבים , המוגבלים לשכבה מסוימת או לאגד שכבות מסוים , ואינם מתפשטים לסלעים שמעליהם או מתחתם . יש חוקרים הסבורים שעיוותי הקמטים נוצרו כתוצאה מגידול שחל בנפח השכבות , ולא כתוצאה מגורם חיצוני ; יש חוקרים המניחים שדווקא גורמים חיצוניים , כגון גלישה במדרון בכוח הכובד , או לחץ השכבות העליונות , הם שהביאו לקמוט . סוגי מסלע אלה בונים את גבולות מדבר יהודה בשני מבני נוף: בגבול המערבי קמרי יהודה ובגבול המזרחי בו עובר המקטע שלנו מצוק ההעתקים. כיוונן של יחידות נוף אלה צפו דרום עד דרורם-דרום מערב  – צפון-צפון מזרח. מבנים אלה השפיעו על תפוצת מחשופי הסלעים במדבר יהודה , ותכונות הסלעים הן שקבעו את צביון נופה של כל יחידה . האקלים במדבר יהודה משתנה מאקלים ספר ים – תיכוני במערב לאקלים מדברי במזרח , אך המעבר בין שני סוגי אקלים אלה הוא רצוף והדרגתי , ואין כאן קו חד ומוגדר , שמשני עבריו שוררים סוגי אקלים שונים זה מזה שוני מובהק . מכאן שהגורמים הגיאולוגיים הם שהכריעו ביצירת יחידות הנוף , ואילו התנאים האקלימיים סייעו בהבלטת הניגודים שביניהן . המקטע שבו אנו מטיילים עובר במצוק ההעתקים. ביחידה זו מצויות תופעות נוף מרשימות , שנוצרו בעקבות שני תהליכים גיאולוגיים אופייניים לאזור : יצירת הבקע והדולומיטיזציה (העשרת המצוקים בדולומיט) . מצוקי ההעתקים הם קירו של הבקע , ובכמה מקומות , כגון מצפון לעין גדי , הם מגיעים לרום של 600 מ'ברווח אופקי של 1.5 ק"מ . שיפוע זה גרם להתחתרות עמוקה של הנחלים , ויצר את נוף הקניונים המרהיב של מדבר יהודה . הנחלים החוצים יחידה זו מדלגים על העתקי הלוואי , המקבילים להעתק השבר הראשי , במפלים מרשימים . על שלח מדרגת מצוקי ההעתקים מפוזרים מבנים גיאולוגיים עגולים רבים , דמויי לועות , המכונים " צלחות". ה"צלחות" בנויות סלע דולומיט קשה , וקוטרן 15 – 100 מ'. הסברה המקובלת היא שהן נוצרו בתהליכי הדולומיטיזציה שגרמה להקשחתן ולהבלטת אופיין המצוקי . סלעי יחידה זו שייכים לחבורת יהודה ; סלעי חבורת הר הצופים הצעירים , שכיסו אותם בעבר הגיאולוגי , הוסרו על ידי בליה .

נתחיל את המקטע מכביש 3199 ותחילה (1)  נצעד דרומה כשהשביל שלנו מתלכד עם שביל בסימון ירוק. לאחר כ 200 מטר השביל נוטש את הירוק ופונה מזרחה לכיוון הסוללה בצידו המערבי של הר מצדה. כקילומטר לאחר מכן פונה השביל דרומה למרגלות מצדה ומתלכד עם שביל בסימון אדום. אנו הולכים כאן כ 700 מטר למרגלות ההר בצד המערבי שלו. על מצדה אין צורך להכביר במילים, היא מהווה סמל ברור וידוע בהיסטוריה של העם היהודי לעמידה איתנה ונחישות אל מול האויב. לאלה שבוחרים לטייל כאן בשלהי החורף, צפוי מראה מרשים של יחנוק המדבר – פרח צהוב וגבוה.  לאחר כ 800 מטר נגיע למפל המרשים של נחל מצדה (2) ומעלה הצינור. מראה מרהיב בהחלט. נמשיך דרומה על השביל, נעבור את הר מצדה ונלך למרגלות הר אלעזר כשבין שני הרים אלה מצוי מעלה יאיר. בהזדמנות אחרת, מומלץ לעלות להר אלעזר דרך מעלה זה ולראות כיצד ראו הרומאים שצרו על מצדה את היהודים הנצורים בה. לאחר כחצי קילומטר נעבור בפיצול שבילים (3) , עם שביל בסימון שחור המגיע לשביל שלנו מדרום מערב. הר אלעזר מתרומם מזרחית לנו ואנו הולכים בתוואי יחסית מישורי כשמערבית לנו נבחין במצוק. כקילומטר וחצי מפיצול השבילים שהוזכר קודם נגיע לפיצול נוסף (4) עם שביל בסימון ירוק שהשביל שלנו מתלכד איתו למרחק של בערך קילומטר. בנקודה זו נעזוב את השביל הירוק ושבילנו יתלכד מעתה עם שביל בסימון שחור כמעט עד סוף המקטע. זהו האזור בו קניון נחל רחף בחלק המרהיב (והמסוכן ) שלו מצוי ממש בסמוך לתוואי השביל. מי שעוצר על מנת להציץ בו מלמעלה מוזהר לא להתקרב יותר מידי לשפת המצוק. אזור זה הוא גבול קו השבר המזרחי של גרבן מצדה – אלעזר. נחל רחף שהתחתר מערבית לכאן בגיר מתקופת הסנון (89.8 – 66 מ"ש לאחור), מתחתר מזרחית לכאן במצוק ההעתקים בגיר קשה מתקופת הטורון (93.9 – 89.8 מ"ש לאחור) .

כקילומטר וחצי בהמשך השביל נגיע למפגש עם שביל בסימון אדום מדרום מזרח (5) המגיע במעלה מצוק ההעתקים מים המלח. זהו מעלה מור המפורסם המטפס מתחתית המצוק מאזור נחל מור לכיוון שפת המצוק למעלה. בהמשך פונה השביל מעט לכיוון דרום מזרח במקביל לשפת המצוק. יש כאן מספר מפלים מרהיבים אך המטיילים מוזהרים בזה שיש לנקוט אמצעי זהירות חמורים ולא להתקרב לשפת המצוק אל אף המראות המרהיבים של המפלים ושל ים המלח למטה. מפל כזה נמצא גם בנקודה סמוכה לשביל (6) קצת פחות מ 2 קילומטרים מנקודת המפגש עם מעלה מור. קרוב ל 3 קילומטרים על השביל שמושך לכיוון דרום מערב נעבור בשביל בנקודה החוצה את נחל יעלים (7) , רגע לפני שהנחל הופך להיות קניוני ומרהיב ביותר בכיוון מזרח. כ 500 מטר משם יגיע השביל שלנו למפגש (8) עם שביל מסומן ירוק, אותו שביל שצעדנו בחלק ממנו דרומית להר אלעזר. כ 400 מטרים נוספים יביאו אותנו למפגש עם שביל מסומן כחול המגיע ממערב בנחל מורג (9) , ממשיך מזרחה ויורד את מצוק ההעתקים.

כאן מסתיים מקטע זה. כאמור, אפשר להגיע לנקודת הסיום רק עם רכב בעל הנעה קדמית מאזור צוק תמרור על כביש 31 עם השביל בסימון שחור המגיע מהכביש ולאחר מכן עם השביל המסומן כחול בנחל מורג.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • אין להיכנס לבורות / מערות באזור המסלול.
  • במקביל ובקרבת כבישים יש ללכת בצד הדרך בתשומת לב ראויה.
  • יש לשים לב להליכה בקרבת מקומות מצוקיים . זהירות מיוחדת במקומות מסוימים בנחל צאלים במיוחד בירידה מאזור התצפית על נחל שפן לכיוון נחל צאלים.

 

אפשרויות חילוץ:  בנחל צאלים עצמו חילוץ אפשרי רק על ידי מסוק. ברמה שמעל הנחל (אזור מעלה ענבה ודרומה), חילוץ אפשרי בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום:  משטרת ערד : 9551222 – 08 , או .100 מד"א 101, מכבי אש 102.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

  • צימרים בערד.

מקומות השווים ביקור באזור

  • מצדה – האתר עצמו
  • קניון נחל רחף במצוק ההעתקים.