המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: לרגלי ברכת צפירה, נ.צ:  576277  / 222202. נקודת סיום: מפגש עם כביש 3199 ועם שביל בסימון ירוק סמוך למצדה, נ.צ:  580922 / 232438.

מפת סימון שבילים מספר 11 – דרום מדבר יהודה וים המלח

בחלק הראשון של מקטע זה, נטייל בנחל צאלים תחתון. בחלק השני נעלה לרמה שמדרום לנחל דרך מעלה ענבה ונטייל בשמורת מדבר יהודה עד סמוך למצדה. קטע קלאסי למדבר יהודה  מבחינת הנוף, הגיאולוגיה והאקלים. נחל צאלים הוא מן הגדולים , היפים והמעניינים שבנחלי מדבר יהודה . שטח אגן הניקוז שלו כ – 200 קמ"ר , וראשי יובליו העליונים הם בדרום – מזרח הר חברון ובבקעת ערד . אפשר להגיע אל חלקים שונים של נחל צאלים מכמה כיוונים כפי שניתן לראות במפה. שמו הערבי של הנחל הוא ואדי א – סיאל ("נחל השיטפונות הגדולים") . שמו העברי ניתן לו בראשית שנות ה – ,50 והוא נגזר משם העץ צאלה . צאלים שבמקרא ("תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה . יסכהו צאלים צללו …"; איוב מ , כא – כב ) הוא עץ מצל , ויש הסבורים שהוא עץ השטה . חלקו התחתון של נחל צאלים הוא קניוני , וגדותיו מתנשאות לגובה של כמה מאות מטרים . כביש ים המלח ( מס'90 ) חוצה את מניפת הסחף של שפך הנחל מלבד גבי מים רבים , שבכמה מהם נאצרים מים במשך כל ימות השנה , נובעים בו ארבעה מעיינות ויש בו שתי ברכות (גבים גדולים ) המחזיקות מים כמעט כל ימות השנה : 

ברכת צפירה שעליה סיפרנו במקטע הקודם.

 בריכת נעמה המהווה גב גדול ועמוק בנחל. המים מצויים בגב במשך כל ימות השנה . ממדיו נתונים לשינויים , לפי כמות מי השיטפונות הזורמים באפיק בימי החורף .
עין נמר : מעיין הנובע בנחל צאלים בין גושי מפולת עצומים בערוצו , המשווים למקום צביון של נוף פראי ומיוחד במינו מימיו של עין נמר טובים לשתייה , ולרוב הוא שופע במשך כל ימות השנה אפשר להגיע אליו מתחתית מעלה נמר .

עין ענבה : מעיין הנובע בגדתו הדרומית של נחל צאלים. זהו מעיין קטן , ולידו שוקת לאגירת המים  סביבו גדל סבך של קנה , ולידו שניים – שלושה דקלי תמר . בחודש פברואר פורח ליד הנביעה סחלב נדיר – בן – חרש גדול , הגדל ליד כמה מעיינות בערבה ובמדבר יהודה . מימיו של עין ענבה מלוחים מעט , וכמעט שאין כאן נביעה אלא לחלוחית בקרקע ובוץ . עין ענבה היה כנראה מקור מים חשוב לרומאים בעת שצרו על מצדה , ועל כן סללו דרך ממרגלות הר מצדה עד למעיין . בקרבת המעיין ומתחתיו נמצאים שרידי מבנים מן התקופה הרומית ; י' אהרוני סבר שהיו אלה מצדים ששמרו על מקור המים , אך אפשר שמבנים אלו קשורים למערכת חקלאית שניזונה ממי המעיין . 

עין צאלים : מעיין הנובע בגדתו הצפונית של נחל צאלים. זהו מעיין קטן , ויש שנים שבהן הוא חרב לחלוטין .

עין צפצפה : מעיין הנובע בקצה ערוצו של נחל הרדוף , יובלו של נחל צאלים . סביבו יש נווה מדבר קטן ובו עצי צפצפת הפרת . מימיו אינם ראויים לשתייה . אפשר להגיע אליו משתי נקודות במעלה נמר .

 מנחל צאלים עולים ארבעה מעלות :

 מעלה צאלים : מעלה קדום המוביל לרמה שבין נחל צאלים לנחל משמר . המעלה הוכשר למעבר בהמות בידי אנשי משלחת החפירות של י' אהרוני במערות נחל צאלים , ולפיכך הוא נקרא גם מעלה הפרדות .

מעלה ענבה : מעלה המוביל מאזור עין ענבה לרמה שמדרום לנחל צאלים .

מעלה נמר . מעלה קדום המוביל לרמה שבין נחל צאלים לנחל הרדוף .

מעלה צפירה : מעלה המקשר את בקעת צפירה עם ערוץ נחל צאלים .

כל ארבעת המעלות מסומנים בצבעים במפת סימון השבילים . הם מיועדים למיטיבי לכת . 

מערות נחל צאלים

כמה מאיגרות בר כוכבא נתפרסמו בממלכת ירדן בשלהי שנות ה – .50 בעקבות שמועות שאמרו כי מקורן בנחל צאלים , חפר י' אהרוני בקבוצה של מערות הנמצאות סמוך למעלה נמר .המערות הן , מצפון – מזרח לדרום – מערב : מערת החצים , מערת המגלות ומערת הגלגלות . אפשר לראותן מראש מעלה נמר .מערת הגלגלות היא הגדולה שבהן , והגישה אליה נוחה : נמצאו בה שלדים , גולגלות , חרסים מן התקופה הרומית , מטבע מימי טריאנוס קיסר וכן ממצאים מן התקופה הכלקוליתית . במערת החיצים נמצאו חרסים רבים מן התקופה הרומית , מטבע מימי הקיסר טריאנוס , פריטי מזון , וכן ריכוז של ראשי חצים וקני חצים . מערת המגלות היא אחת המערות היחידות שלא נשדדו בידי הבדווים . קן גדול של פרס כיסה חלק ממנה , ותחתיו התגלו כמה ממצאים מרתקים : מטבעות המאוחרים בכ – 150 שנה למרד בר כוכבא , קוביית משחק , קטעי פפירוסים בארמית וביוונית עם שמות יהודיים ותואר או כינוי "אח"( דרגה או תואר בקרב לוחמי בר כוכבא ? ) , וכן קטעי קלף של תפילין . על פי היעדר מחנות מצור רומיים בסביבה ועל פי האי – סדר שבו נמצאו קטעי המגילות פזורים , וכן על פי המטבעות המאוחרים , שיער אהרוני שמורדי בר כוכבא אמנם הסתתרו במערות , אך הם לא נתגלו , ואף הצליחו להימלט מהן בשעת כושר . עם זאת , הם הוסיפו לטפל במערות ולתחזק אותן במשך כמאה שנים נוספות , עד אשר נטשו אותן באופן סופי . 

נחל צאלים "חותך" את האזור הקרוי "במת השוליים המזרחיים" של מדבר יהודה. קטע זה מהווה רצועה צרה לכל אורכו של המדבר ממצוק ההעתקים ועד לרמת המדבר, נע בין 6.5 ק"מ (נחל צאלים) ועד ל 200 מ' (אזור נחל קדם). היא נטויה מזרחה ומידי כמה ק"מ נשברת על ידי קניון של נחל גדול, במקרה שלנו נחל צאלים.  המסלע כאן הוא גיר ודולומיט מתקופת הטורון ובקטעים מסוימים קירטון מתקופת הסנון. בקרקעית הקניונים כמו בערוץ נחל צאלים בו אנו מטיילים, נחשפות 5 שכבות של חבורת יהודה מגיל הקנומן:

גיר דולומיט וחרסית (תצורת חביון)

קירטון וחרסית (תצורת עין-ירקעם)

גיר ודולומיט (תצורת צפית)

קירטון חוואר וחרסית (תצורת אבנון)

גיר ודולומיט (תצורת תמר) עם מעט מאובנים.

(תקופות קנומן טורון הן מ 100.5 – 89.8 מיליון שנה לאחור)

נתחיל את המקטע סמוך לברכת צפירה (1) עליה סיפרנו במקטע הקודם. השביל שלנו מתלכד מכאן עם שביל בסימון כחול. לאחר כ 200 מטרים נגיע למפגש עם שביל מסומן ירוק היורד לברכת צפירה. אנו נמשיך הלאה במקצת ונעצור לתצפית מרהיבה : רואים קטע מדהים מנחל צאלים שאליו נרד וגם את מפל צאלים הנופל מברכת צפירה לכיוון הנחל. כ 300 מטר נוספים יביאו אותנו לתצפית מרהיבה לא פחות: מצפון מתחבר נחל שפן לנחל צאלים ומפל שפן נראה מכאן במלוא הדרו. לכיוון ההמשך, מזרחה, מראה נחל צאלים מתחתנו והלאה נראה מרשים ביותר. מכאן יש מצוק שבו קבועים יתדות מתכת על מנת לעזור ליורדים אל הנחל או המטפסים ממנו. יש להיזהר כאן ולרדת בתשומת לב ראויה ! לאחר שירדנו, השביל יוליך אותנו מזרחה ובהמשך צפון מזרחה כאשר נוף הנחל מרשים ביותר. משני עברי המסלול מצוקים אימתניים כשבניהם עובר קו השבר של הנחל. בקטע הזה המסלול נוח להליכה. קצת יותר מ 2.5 ק"מ מתחילת המסלול נגיע לבריכת נעמה (2) שהוזכרה קודם. המים בה עשויים להיות מעופשים או נקיים יותר, תלוי מתי הגיעו מים חדשים לגב זה. ישנם זמנים בהם שכבת הירוקת דקה והמים בהחלט ראויים לטבילה. מבריכת נעמה מטפס שביל בסימון ירוק על המצוק הדרומי וממנו מאפשר מעבר לאזור הר נעמה. אנו נמשיך עם השביל שלנו ובדרך לאחר שכיוון ההליכה משתנה מצפון למזרח, נפגוש בעוד גבים שלא מומלץ בדרך כלל לטבול בהם, שכן הם מכילים מים מעופשים. אך המראה יפה ומדגיש את צורות הנוף המגוונות שאנו רואים כאן בנחל ובסביבתו. לאחר כחצי קילומטר נוסף, הנחל משנה כיוונו בצורה ברורה צפונה ולאחר קילומטר נוסף מתחיל לשנות את כיוונו מזרחה. כ 200 מטר לאחר תחיל שינוי הכיוון, במקום בו חוצה ודיון קטן  את השביל אפשר לעצור ולהתבונן  לכיוון צפון מערב. אפשר להבחין בפתח מערת החיצים שהוזכרה קודם לכן, כחלק מהמערות שמעל נחל צאלים. כשנמשיך הלאה, נראה יותר ויותר סלעים ענקיים המונחים קרוב לערוץ הנחל או ממש בו. אלה חלקים שניתקו באירועי תזוזה שונים של האדמה במשך אלפי שנים והתדרדרו למטה. יש לזכור כי האזור מושפע כל העת מתזוזות השבר הסורי אפריקאי המצוי בהמשך בתחתית מצוק ההעתקים ונחל צאלים נוצר למעשה לאורך קו שבר מזרח מערב שהוא תוצאה של פעילות השבר. כשנתקדם עוד כמה מאות מטרים נבחין בסלעי ענק המצויים על הדפנות לכיוון הערוץ למטה. אלה מצויים בקרבת עין הנמר אבל על מנת להגיע לנקודה זו יש להמשיך עוד קצת עד מפגש עם שביל בסימון שחור המגיע לשביל שלנו (3) .  השביל שלנו ירד עם השביל הזה לעין הנמר שהוזכר קודם. שוב, תלוי באיזו עונה מגיעים. אם בעונה בעלת משקעים מעל הממוצע כאן במדבר נראה שפיעה טובה. במקרה של עונה ממוצעת ופחות נראה רק זרזיף של מים. עין הנמר מצוי מתחת לסלע ענק ובכל מקרה זו נקודה מצוינת לעצירה ומנוחה.

מעין הנמר מתלכד השביל שלנו עם שביל בסימון אדום להמשך מזרחה. לאחר כמה מאות מטרים מגיעים למפגש עם שביל בסימון ירוק שמעתה ועד סוף מסלולנו בנחל צאלים נתלכד אתו. אנו ממשיכים מזרחה אך החלק של השביל המסומן ירוק העולה צפונה נקרא מעלה נמר. זהו מעלה תלול המוביל לבסוף לנחל הרדוף ולהר נמר המצוי מערבית לאזור שלנו. כחצי קילומטר נוסף יביא אותנו (4) למפגש נחל צאלים עם נחל הרדוף. נחל זה מהווה יובל צפוני חשוב של נחל צאלים. יובליו העליונים מאזור ח'שם אל כרם יורדים במתינות בין הר איתי להר הרדוף, שם הוא מתון ושטוח. אבל דרומית מזרחית להר הרדוף, לאחר אזור בנחל המכונה "הפיתול", מתחיל קטע קניוני מרהיב ביותר בו המכיל גבים ומפלים ובחלקם בכלל אסור לטייל משום שזה מטייל ציוד גלישה מתאים וניסיון רב בנושא זה. לאחר מכן מתאחד נחל הרדוף עם נחל צפצפה במשטח ענק ויורד לנחל צאלים. נמשיך עם השביל שלנו מזרחה. אנו הולכים כאן באזור הנקרא גיא בהק. הערוץ מלא בבולדרים (סלעים ענקיים) אך אנו מטיילים מעליו ונוף הנחל מדהים. כקילומטר וחצי מהמפגש עם נחל הרדוף מזרחה נגיע לפיצול שבילים  (5). השביל הממשיך לכיוון נחל צאלים יהפוך לסימון שחור. השביל שלנו מוסיף להתלכד עם השביל המסומן ירוק  ויטפס על המצוק הדרומי מעל נחל צאלים. למעשה כאן אנו עוזבים את הנחל בעלייה לכיוון מעלה ענבה. כקילומטר לאחר פיצול השבילים נגיע למפגש עם שביל מסומן אדום שאתו ימשיך השביל שלנו ולשם כך ישנה את כיוונו למערב. המעלה נראה מאיים אך הוא מתון יחסית. זהו  מעלה עתיק שנסלל כנראה על ידי הרומאים במטרה להגיע לעין ענבה מאזור מצדה. כשנסיים לטפס כ 2 ק"מ נתגבר על הפרש גובה של כ 270 מטר, מהרגע בו התלכד השביל עם הסימון האדום  לכיוון מערב ולאחר מכן קטע קצר נוסף דרומה עד למפגש עם שביל בסימון כחול. בסיום העלייה נעצור להתבונן סביבנו. נוף מעוק נחל צאלים נראה מצפון. האזור מערבית לנו שטוח יחסית ובו בולטים הר ענוב ורכס נעמה שבקצה המערבי שלו ברכת צפירה ממנה התחלנו. מדרום לנו בולט ערוץ נחל ענבה והר בן יאיר בהמשך. השביל ממשיך מזרחה במקביל לשביל המסומן כחול ומגיע לאחר קילומטר נוסף לתצפית יפהפייה (6)  ממנה רואים גם את ים המלח במזרח ואת הרי מואב בצדו המזרחי. לאחר התצפית וההזדהות באזור, נמשיך כמה מאות מטרים נוספים עם השביל ונגיע לנקודה (7)  בה מגיע נחל ענבה אל השביל. גם זוהי נקודה ראויה לעצירה ותצפית. מכאן, השביל יורד בצורה מתונה לכיוון כביש 3199 המוביל למצדה. הוא מוסיף להתלכד עם השביל המסומן כחול עד סוף המקטע כאשר נקודה הראויה לציון היא חניון לילה מצדה (8) המצויה ממזרח לשביל, כ 2.5 ק"מ מהמפגש עם נחל ענבה (קודם לכן) וכשני קילומטרים לפני נקודת הסיום. כאן אפשר להקים מאהל למי שמעונין לשהות בשטח לצורך טיול של יותר מיום אחד. בקילומטרים אלה נבחין במצוקים ממזרח – כל הרכס שמוביל למצדה וממערב ברכס מעלה בן יאיר. נסיים במפגש עם כביש 3199, לשם גם מגיע שביל מסומן ירוק מכיוון מצדה (9) .

 

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה

  • אין להיכנס לבורות / מערות באזור המסלול
  • במקביל ובקרבת כבישים יש ללכת בצד הדרך בתשומת לב ראוי
  • במקביל ובקרבת כבישים יש ללכת בצד הדרך בתשומת לב ראויה.
  • יש לשים לב להליכה בקרבת מקומות מצוקיים . זהירות מיוחדת במקומות מסוימים בנחל צאלים במיוחד בירידה מאזור התצפית על נחל שפן לכיוון נחל צאלים.

 

אפשרויות חילוץ:  בנחל צאלים עצמו חילוץ אפשרי רק על ידי מסוק. ברמה שמעל הנחל (אזור מעלה ענבה ודרומה), חילוץ אפשרי בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום:  משטרת ערד : 9551222 – 08 , או .100 מד"א 101, מכבי אש 102.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

  • צימרים בערד.

מקומות השווים ביקור באזור:

  • ברכת צפירה (למי שלא כולל מקום זה בטיול במקטע זה)
  • המשך נחל צאלים מזרחה (מהפיצול באזור גיא בהק)
  • נחל הרדוף במקומות המותרים לטיול.