מקטע מספר 65: מכביש הקנאים ערד מצדה (3199) מכביש הקנאים ערד מצדה עד ברכת צפירה עד ברכת צפירה

המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: מפגש כביש 3199 עם ציר הקנאים , נ.צ:  222202 /  576265. נקודת סיום: העלייה לברכת צפירה, נ.צ:  576277  / 222202.

אורך המקטע: כ 11 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 11: דרום מדבר מיהודה וים המלח

רקע

במקטע זה אנו כבר מטיילים בשוליים המערביים של מדבר יהודה. זהו חבל ארץ מעניין ומרתק. מבחינה גאולוגית מדבר יהודה הוא אזור השיפולים המזרחיים של קמר חברון ושל חלקו הדרומי של קמר רמאללה , שבמזרח תוחמים אותו מציקי ההעתקים של בקעת ים המלח , ובמערב תוחמת אותו רצועת ספר המדבר . כיוונם הכללי של קמרי יהודה הוא מצפון – צפון מזרח לדרום – דרום – מערב , ואילו כיוונם של מצוקי ההעתקים של בקעת ים המלח הוא מדרום לצפון , אך הם משנים את כיוונם באזור בקעת יריחו ופונים לצפון – מערב . מבני השוליים האלה מצרים את שטחו של מדבר יהודה בצפון , עד לנקודה שבה הם נפגשים בואדי אלעוג’א ( נחל ייט”ב ) , שהוא גבולו הצפוני של מדבר יהודה . בדרום אין הגבול כה מוגדר . כאן חודרות אל תחום מדבר יהודה השלוחות הצפוניות – מזרחיות של קמרי הנגב , שצביונם שונה לחלוטין מזה של קמרי יהודה , והגבול חייב אפוא לעבור מצפון להן . גבולו המערבי של מדבר יהודה נדחק בדרום לעבר מצוקי ההעתקים , על ידי בקעת – ערד – קמר – כירוד , ונפגש עם מצוקי ההעתקים בנוה זהר , שהוא קצהו הדרומי של מדבר יהודה . גבולו המערבי של מדבר יהודה מתאר כעין קשת , היוצאת ממצוקי ההעתקים , עוברת דרך פתח ואדי אלעוג’א , עין אלפואר , אלעבידיה , תקוע , בני נעים , זיף , מעון הר גבנונים וחתרורים , וחוזרת למצוקי ההעתקים בנוה זהר . קמר חברון והחלק הדרומי של קמר רמאללה הם א – סימטריים : כלפי מערב הם צונחים במדרון תלול ורצוף , ואילו כלפי מזרח , לכיוון מדבר יהודה , הם משתפלים במדרון מתון יותר , שאינו רצוף . יש בו כמה קמרים מקומיים , שאחדים מהם מלווים בהעתקים . מבנים כאלה מצויים גם בצפון ( קמר מר סבא , קמר מנטאר , קמר אלחג’ר ) ובדרום ( קמר הר קנאים ומצד חתרורים ) . אלה הם מבני אורך , המקבילים לקמרי יהודה . מצוקי ההעתקים , הגובלים בבקעת ים המלח , הם היסוד המבני המרשים ביותר במדבר יהודה ; התהוותם קשורה בתנועות שהתרחשו לאורך הבקע הסורי – אפריקני סמוך להעתק המזרחי , העיקרי , מצויים העתקים נוספים , שצפיפותם פוחתת והולכת ככל שמתקדמים מערבה . העתקים אלה מקבילים , בדרך כלל , להעתק העיקרי  מיקומם וכיווניהם מעידים על זיקתם להעתק הראשי . ההעתקות יצרו כאן הורסטים וגרבנים . 
במדבר יהודה נחשפות שתי יחידות מסלע עיקריות : הקדומה שבהן מכונה חבורת יהודה , והצעירה שבהן – חבורת הר הצופים . שתי יחידות מסלע אלו נבדלות זו מזו בתכונות הסלעים המרכיבים אותן , בביטוי המורפולוגי בשטח , בגוני הסלעים ובתכונות נוספות . הבדלים אלה הם תולדה של תנאי היווצרות שונים , אך סלעי שתי החבורות נרבדו בסביבת השקעה ימית , ומוצאן ביוגני . העובי הממוצע של חבורת יהודה הוא כ – 400 מ’, ובסיסה אינו נחשף בפני השטח . קרקעית הים שבה נרבדו סלעיה , לפני 100 – 90 מיליון שנה , הייתה שטוחה , ללא תבליט . בחבורת יהודה יש כמה תצורות של סלעי דולומיט קשים , שנרבדו בשכבות עבות היוצרות נוף של מצוקים , וביניהן שכבות של סלעי קרטון וחרסית רכים יותר . חילופים אלה של סלעים בעלי כושר עמידה שונה בפני כוחות הבליה יוצרים את הצדודית האופיינית של סלעי חבורה זו , הנחשפים בקניונים ובמצוקי ההעתקים . באזור ים המלח , בעיקר בחלקו העליון , אופיינית למסלע של חבורת יהודה השתנות סלעי הגיר לדולומיט , הנובעת מחדירת מלחי מגנזיום . מקורם של מלחים אלה עדיין אינו ברור , והחוקרים העלו כמה סברות ביחס לדרך שבה הגיעו אל סלעי הגיר ; אפשר שתמיסות עשירות במגנזיום עלו ממעמקים בסדקים הרבים והעמוקים שבסלעי הגיר ; אפשר שסלעי הגיר באו במגע עם מימיו המלוחים של אגם קדום , שמפלסו היה מעל לפני הים התיכון . 

יחידת נוף הרצועה המערבית של מדבר יהודה שבה אנו מטיילים במקטע זה תחומה בשני קווים , המציינים שינוי במידת הקמוט ובאופיו . הקו המערבי של רצועה זו הוא רצף הנקודות על פני קמר הר חברון , המציינות כפיפה מרבית . קו זה אינו עובר כאן בפסגת הקמר , אלא מזרחה לו . הקו המזרחי של רצועה זו הוא רצף הנקודות על פני הקמר המציינות את מיתון הכפיפה ואת המעבר מקמר לקער . השיפוע כאן הוא הקובע את תפוצת סלעי חבורת הר הצופים , שהם סלעי גיר רכים : באזורים התלולים ( במרכז מדבר יהודה ובדרומו ) נסחפו סלעים אלה , ואילו באזורים מתונים יותר ( בקו ירושלים – יריחו ) מצויים סלעים רכים אלה על פני שטחים נרחבים , אלא שהם מכוסים כיסוי נרי קשה , האופייני לסלעי הקרטון בספר המדבר . כמות המשקעים ברצועה המערבית של מדבר יהודה ( 250 – 400 מ”ם מדרום לצפון ) מספקת להתפתחות קרקעות ים – תיכוניות הרריות . על גבי סלעים קשים – נרי , דולומיט , גיר – מתפתחות קרקעות כהות מקבוצת הטרה רוסה ; על גבי סלעי הקרטון הרכים מתפתחות קרקעות בהירות מקבוצת הרנדזינה. במקומות שעובדו עיבוד חקלאי במשך תקופות ארוכות ודורגו במדרגות חקלאיות , ניכר שינוי בגון הקרקע – מבהיר לכהה ; עצירת סחף הקרקע במדרגות מאיצה את התהליכים האורגניים החלים בקרקע מזה , ואת שטיפת הגיר מן הקרקע מזה , וזהו למעשה ההבדל העיקרי בין הקרקעות הבהירות לכהות .  ברצועה המערבית שוכנים , כמו בעבר , יישובי ספר המדבר . ממזרח לרצועה זו לא התפתחו על פני הסלע קרקעות הראויות לעיבוד חקלאי , ולא קמו יישובי קבע.

תיאור המסלול

נתחיל את המקטע במפגש כביש 3199 עם ציר הקנאים (1).  ציר זה מוביל להר קנאים דרך הר מנחם אך אנחנו נמשיך כקילומטר ורבע בקביל לכביש 3199. אנו הולכים על רכס כידוד ומערבית לנו מצויות לפי סדר ההליכה שלוחת סימן ואחריה שלוחת הר צילה. לאחר קטע זה השביל שלנו יורד מהכביש מזרחה (2)  ומתלכד עם שביל מסומן ירוק.  נקודה זו היא גם תחילתו של קטע בשביל גולני שנקרא “שביל אסף”, לזכרו של אסף שלמה אלון, לוחם בגדוד 51 שנפל בהתקלות עם מחבלים סמוך לקיבוץ מנרה ב1987. מוקירי זכרו ובראשם אורן אריאלי, לוחם סיירת גולני לשעבר, יזמו כאן הקמת אנדרטה לזכרו ואת הקטע הקרוי על שמו.  אנו יורדים כעת בשלוחה לכיוון צפון מזרח ובטרם נרד ממש נוכל להבחין מזרחית לנו ברכס הר מנחם – הר קנאים. יותר רחוק אפשר להבחין גם בגבעת גורני. המסלע בקטע הזה שייך ברובו לחבורת הר הצופים המכוסה כאן בקרום נרי אבל השטח מחורץ למדי משום שהשכבות רכות. לאחר כקילומטר וחצי נגיע לפיצול שבילים (3), השביל שלנו יפנה צפונה לנחל רחף ויתלכד עם שביל מסומן שחור. בנחל רחף נלך כ 3 קילומטרים. נחל רחף מתחיל לא רחוק מכאן, בבקעת קנאים ובקמר כידוד . שני יובליו נחל מנחם ונחל כידוד , מנקזים את מורדותיו המזרחיים של רכס כידוד , ואילו יובלו השלישי , נחל עדינא , מנקז את בקעת קנאים . מתחת למצוקי ההעתקים , הוא מתחבר עם נחל קנאים הקצר ונשפך עמו לים המלח . אל הרמה הגבנונית שבין נחל רחף ונחל מור שמדרום לו אפשר להגיע ממעלה רחף , העולה בקירו הדרומי של הנחל , בשביל המסומן בצבע ירוק . כמו בן אפשר לעלות לרמה במעלה מור , בשביל המסומן בצבע אדום . במורדות רכס כידוד , אזור בו השביל שלנו עובר, נחל רחף ( ואדי חפחף , ובעברית -“נחל רחש הרוח”) יוצר קניון עמוק ; בחלקו התיכון קירותיו מצוקיים אך נמוכים , ואילו חלקו התחתון , באזור מצוקי ההעתקים , הוא נקיק צר ועמוק , משובץ במפלים גבוהים ובגבי מים . חלק זה של נחל רחף הוא המרשים שבחלקיו , אך ההליכה בערוץ בקטע זה מצריכה ידע בטיפוס ובגלישת מצוקים , ואין לרדת בו בלי ציוד מתאים . עם זאת , אפשר ליהנות ממראה הנקיק בהליכה זהירה על שפת המצוקים , מעל לגדותיו של הקניון . לאחר הפנייה לנחל וההליכה בו צפונה קרוב לקילומטר, נגיע לאזור קניוני ויפה (4) שבו מספר גבים ודרגשים. זהו בהחלט מקום לעצירה והתבוננות בטבע הנהדר כאן. בהמשך, השביל פונה בהדרגה לכיוון צפון מזרח ולאחר כ 2 ק”מ מגיע לחיבור עם שביל מסומן כחול. נפנה בשביל צפונה. כקילומטר צפונה בהמשך השביל נגיע לכפר נוקדים שמצפון לו חוצה כביש 3199 את השביל שלנו (5). כעת, השביל עובר קטע בבקעת קנאים , התחומה כאן בין גבעת גורני ממזרח להר צפירה במערב. עד מהרה נבחין בשביל שאינו מסומן שמסתעף מהשביל שלנו לכיוון צפון מערב. שביל זה מוביל להר צפירה אך יש לזכור שהשטח מערבית לשביל שלנו מוגדר כשטח אש ובימי חול אין לרדת ממנו לכיוון זה. קצת יותר מקילומטר לאחר מכן נבחין בשביל מסומן ירוק החוצה את השביל שלנו (6). כקילומטר משם בהמשך נגיע לפיצול שבילים, השביל שלנו עם שביל בסימן אדום ושביל בסימון ירוק (7).  זהו גם אזור חניון לילה צאלים עליון למי שמתכנן שהייה בשטח לצורך טיול ארוך יותר מיום אחד. כאן, השביל פונה מערבה, חוצה את ערוץ נחל צפירה, פונה צפונה ולאחר מכן שוב מזרחה ולבסוף מתיישר חזרה צפונה. בתום סיבוב זה ממשיכים עוד כ 700 מטר עד מפגש עם שביל מסומן ירוק (8). למעשה זה סוף המקטע אך אי אפשר בלי כמה מילים על ברכת צפירה. מכאן, מוביל שביל כחול המטפס תחילה מזרחה  ואחר כך יורד דרומה על גבי הרכס המכיל סולמות כאמצעי עזר ליורדים אליה וגם בטיפוס חזרה. מומלץ בסיום המקטע לבקר בה אך לבצע את ההליכה בזהירות רבה. יש לקחת בחשבון גם את העונה בה מטיילים. בחורף או בתחילת האביב יש סיכוי שהברכה מכילה כמות נכבד של מים וזו בהחלט חוויה. היא חלק מהגבים השייכים לנחל צאלים. היא מצויה על ראש מפל צאלים והמבט הנשקף ממנה מרהיב ביותר להמשך הנחל אך זהירות ! לא להתקרב מידי לראש המפל. לאחר טבילה במי הגב הגדול הזה נחזור בזהירות חזרה תוך טיפוס מבוקר וסיוע של הסולמות. מי שמתכנן להמשיך לטייל בנחל צאלים לכיוון מזרח, יראה את מפל צאלים בהמשך במבט ממזרח למערב ויוכל להתרשם מהמפל האדיר הזה.

 

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • אין להיכנס לבורות / מערות באזור המסלול.
  • במקביל ובקרבת כבישים יש ללכת בצד הדרך בתשומת לב ראויה.
  • יש לשים לב להליכה בקרבת מקומות מצוקיים .

אפשרויות חילוץ:  אפשרית בחלק מהדרך  רק בסיוע רכב בעל הנעה קדמית ושאר הדרך בעזרת כל רכב.

 

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום:  משטרת ערד : 9551222 – 08 , או .100 מד”א 101, מכבי אש 102.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

  • צימרים בערד.

מקומות השווים ביקור באזור:

  • ברכת צפירה (למי שלא כולל מקום זה בטיול במקטע זה)
  • שלוחת הר צילה ונחל צאלים עליון.

 

 

 

 

 

 

דילוג לתוכן