המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: פארק סירת שקד, נ.צ.:   576659 / 166671  נקודת סיום: צומת גורל, נ.צ.: 580015 / 179840

אורך המקטע: כ- 15 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 12: דרום השפלה ושולי הר חברון.

במקטע זה אנו מטיילים בחלק המערבי – מרכזי של בקעת באר-שבע. מקובל לראות אזור זה כגבול המדבר. מיקום האזור מושפע מהאקלים הים תיכוני ומהאקלים המדברי ערבתי. מאפייניו העיקריים הם מיעוט וחוסר סדירות של המשקעים, משרעת  יומית גבוהה של הטמפרטורות, לחות נמוכה ביום, קרינה חזקה, ריבוי אירועים של סופות חול ואבק ושכיחות גבוהה של רוחות ליליות מכיוון מזרח. בקעת באר שבע היא חלק מאזור יותר גדול המורכב מבקעת ערד ובקעת באר שבע. כל האזור הזה הוא סינקלינה (קער) המשתרע ממערב למזרח מאזור באר שבע לערד. בחלקה המזרחי, היא מפרידה כאוכף בין אזורים מוגבהים – הקמרים הנרחבים (אנטיקלינוריום) של הרי חברון בצפון ושל רכסי הנגב הצפוני מדרום. כל הסלעים הנחשפים באזור הם סלעי משקע ימיים. הסלעים הנפוצים ביותר (והעתיקים ביותר) הנחשפים בפני השטח הם סלעי קירטון קשה המכילים גם עדשות צור הקרויים, תצורת צרעה (במקורות מסוימים הם קרויים פרט " עדולם של תצורת צרעה " או "תצורת עדולם"). סלעים אלו נחשפים בעיקר בגבעות הצפוניות והדרומיות באזור. סלעי תצורה זו שקעו באיאוקן התחתון (לפני כ 50 מיליוני שנים ) ומשויכים לחבורת עבדת. הם מהווים חלק מיחידות התשתית הנמצאות באזורים נרחבים של הנגב ושל ארץ ישראל בכלל. לאחר תקופת האיאוקן התרחשו לסירוגין תקופות של הצפה ימית – מלוות בהשקעת סלעי משקע ימיים נוספים ותקופות של נסיגת הים – בהן התרחשה בלייה והוסרו חלק מהסלעים המאוחרים. חלק  מהסלעים המאוחרים יותר שלא הוסרו נחשפים במספר מקומות בבקעת באר שבע ובסביבתה . כך ,ניתן  לראות מספר כתמים קטנים של סלעי חוואר מתצורת שבע ומעליהם סלעי גיר (המכילים מאובנים רבים) של תצורת ציקלג  סלעים משתי התצורות הנ"ל יחד עם תצורת בית אשל שמתחתיהם מהווים כנראה עדות להצפה ימית מתקופת המיוקן העליון (כ 9 מיליון שנה לאחור) . באזור נמצאים גם מחשופים גדולים יותר של תצורת פלשת (אבן חול גירית דמוית כורכר חול) אלו מעידים על הצפה ימית מאוחרת יותר, מתקופת הפליוקן  ( 5 מיליון שנה לאחור) סירוגיות ההצפות והנסיגות הימיות , ובנוסף, העובדה שההצפות המאוחרות יותר (מהאיאוקן העליון ואילך ) מוגבלות בהיקפן, יצרו פריסה מרחבית מורכבת של שכבות הסלעים השונות. עקב כך שהאזור מונמך גיאולוגית, לא נחשפים בו על פני השטח סלעים מחבורות הסלעים השונות. סוגי הקרקעות באזור הם בעיקר שניים: 

ליתוסול חום – קרקע רדודה, המתפתחת על דולומיט, גיר או קירטון קשה ונוצרת מהשארית הבלתי מסיסה של סלעי האב בתוספת חומר דק גרגר שהובא ע"י הרוח. קרקע זו מכילה גיר ומליחותה עשויה להיות גבוהה. המעבר ממנה לסלע הוא חד ובאזורי הימצאותה יש פעמים רבות גם סלעים חשופים. משק המים בקרקע זו טוב יחסית לקרקעות מדבריות אחרות – חלק ניכר מהמים נשאר בקרקע וזמין לצמחים. אופייניות לקרקע זו חברות צומח בשליטת לענת המדבר או נואית קוצנית.

לס – חומר דק גרגר שמובא ע"י רוחות החל מתקופת הפלייסטוקן, ממדבריות ערב וסיני ומחלקים דרומיים יותר של הנגב. מוצאו ניתן להסקה על פי תכולה של מינרלים שמקורם בגרניט גיר וסלעים , נוספים וכן מאובנים זעירים שמקורם מסלעי גיר סמוכים. הלס מצטבר פעמים רבות בשקעים ולמרגלות מדרונות כתוצאה של סחף. קרקעות צעירות שנוצרות מחומר זה הן חסרות חתך ברור  ומכילות גיר דק גרגר. כפי שהוזכר בפסקה הקודמת, החומר האיאולי (המובא על ידי הרוח) הוא גם אחד מחומרי המוצא של הליתוסול החום. משק המים בלס אינו טוב שכן עם  רדת הגשם נוצר עליו קרום סילטי אטים חלקית, המעודד נגר עילי וגם מפריע לנביטה. לפיכך באופן בסיסי הצומח דל יחסית . עם זאת, במקומות הנמוכים, זרימה ואף הצטברות של המים מאפשרות חדירתם לעומק וגדילה של מיני צמחים רבים .

פני השטח של בקעת ערד – באר שבע, הגם שהיא מישורית יחסית ואינה מפולסת, יורדים מרום של 570 מ' במזרח (באזור ערד) ועד לרום של 270 מ' במערב (באזור באר שבע), על פני מרחב של 35 ק"מ. בקעת ערד – באר שבע הינה חלק מעמק נחל קדום גדול מן התקופה הטרום ניאוגנית (לפני היווצרות הבקע הסורי אפריקאי במזרח שהשפיע גם על יחידת נוף זו)  עמק זה שירד מרמת מואב, הגיע עד לחוף הים התיכון ממערב לקיבוץ בארי ובדרכו השקיע כמויות נכבדות של אבן חול אדומה, קונגלומרט וחרסית בקרקעית הבקעה. יצירת הבקע הסורי אפריקאי בתקופת הניאוגן נתקה את רציפות הניקוז ומשלב זה ואילך הורבדו שכבות של ליס על תשתית, אבן החול והקונגלומרט הניאוגני. אדמת ליס מכסה כיום את פני השטח של בקעת ערד – באר שבע בעובי של 10-20 מ'. את הבקעה מנקזת מערכת של נחלים היורדת מהרי חברון ומהרי הנגב הצפוניים . המערכת מתכנסת אל הנחל הראשי העובר בבקעה – נחל באר שבע – הנמשך מאזור ערד במזרח ועד לחולות עג'ור חלוצה במערב. בנחלים החתורים במצע הלס של הבקעה נוצרים נופי בתרונות Badlands, יפים, אם כי מצומצמים בשטחם. במישורי הלס של הבקעה גדלים צמחי לענת המדבר והאכילאה. באזורי החולות – נואית קוצנית  מתנן שעיר, ולענה חד זרעית. בשטחי לס שנחרשו בידי אדם בולטים הצמחים – מצילות מצויצות, ערטנית השדות ויפרוק תלת כנפי. על גדות נחל באר שבע ובאזור כולו נמצאו אתרי ישוב רבים מן התקופה הכלכותית, אתרים  מתקופת הברונזה והתקופה הישראלית – תל ערד, תל באר שבע, תל משוש, תל עירא, תל ערוער, תל מלחתה, בו גם שריד של מבצר רומי.

המקטע שלנו עובר בין אופקים לבאר שבע ומכיל מספר יערות בהם התקינה קק"ל מושבים ושולחנות לרווחת המבקרים. השטח גבעי וערוצי נחלים שונים עוברים בו אך הוא מתון ביותר וקרוב למישור. נתחיל באנדרטה לזכר סיירת שקד (1) המצויה בקצה המערבי של פארק סיירת שקד שהוא אזור מיוער די גדול מזרחית לתחילת המקטע. יש בו פינות ישיבה, נקודות תצפית, שבילים לאופניים ואופנועים ומספר בורות עתיקים המעידים על התיישבות קדומה באזור. מיד עם תחילת התנועה עם השביל לכיוון צפון מזרח, מבחין בגשר הרכבת הבריטי מימי המנדט שעליו עברה הרכבת בקו באר שבע-רפיח. המסילה עברה דרך אל עריש והגיעה עד קנטרה. יסודות הגשר הם דוודים שמולאו בבטון ומונח על גלילי ברזל שחלקם כבר חסרים. אנו חוצים כאן בעצם את נחל אופקים. נחל זה הנשפך לנחל פטיש צפונית מכאן מכיל ערוץ שבחלקים שונים שלו הוא מעניין ומומלץ בהזדמנות לטייל בו. אורך אפיק נחל אופקים גדלה צמחיית נחל, הכוללת חישת קנה מצוי ועצי אשל היאור, סביבם גדלים שיחי מלוח קיפח. באזורים המרוחקים יותר מאפיק הזרימה גדלים מלחית אשונה וינבוט השדה. בביקורים במהלך 2016-2015, הנחל נמצא זורם, כאשר מקור המים היו במי תהום גבוהים באזור חורבת מנוח. במעלה הנחל יש פלישה נרחבת של עצי ינבוט המסקיטו. מדרונות הלס המבותרים בנחל מהווים אתר קינון לשרקרקים וכחלים וכן אתר פעילות של דרבנים, ארנבות, קיפודי חולות ומינים נוספים. במדרונות אלו בולטים מלוח קיפח, אטד אירופי ומלחית אשונה, ובראשית האביב יש כאן פריחה יפה של כלנית מצויה וסביון הערבות. נמשיך עם השביל המתנהל כאן במקביל למסילת הברזל הישנה. כ 2 ק"מ מנקודת ההתחלה , ולאחר שמסילת הרכב הישנה התרחקה מהשביל לכיוון מזרח, נעבור סמוך למאגר דוד המצוי מצפון לשביל. זהו מאגר מי קולחין מבאר שבע. מעט הלאה בהמשך השביל נחצה את ערוץ נחל הלמות הנשפך לנחל חצרים צפונית מכאן. השביל עובר בקצה הדרומי של אזור מיוער ומהצד הדרומי של השביל נגיע למצפור (2) המאפשר תצפית סביב. מכאן,  כ 400 מטר של הליכה בשטח חשוף ואז ניכנס לקצה הדרומי של יער אשל הנשיא. כפר הנוער אשל הנשיא נמצא צפונית מערבית מכאן. אפשר למצוא כאן נקודת מנוחה בין העצים. במעבר ביער נזהה שני שבילים המגיעים מצפון עד השביל (3) . מיד לאחר מכן השביל פונה בחדות דרומה ולאחר כמה מאות מטרים שב לכיוון מזרח. השטח סביב מחורץ על ידי ערוצונים רבים אך הבולט בהם הוא נחל חצרים , לאחר שהשביל פנה צפונה. ערוץ נחל זה כאן רחב למדי ולמעשה האזור שטוח. לפני שנגיע לכביש 25 נעבור צפונית לחרבת רקיק. חורבה גדולה על גדות נחל פטיש , ממערב לכביש באר – שבע – צמת – הנשיא ( מס'25 ) . חרבת רקיק ( ח'רבת אבו רקיק ) משתרעת על פני כמה גבעות ובמרכזה תל קטן. ראשיתו של היישוב במקום בשלהי תקופת הברזל , והוא היה קיים גם בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית , ועד לתקופות הרומית והביזנטית . לאורך נחל פטיש פזורים קברים וכבשנים מן התקופה ההלניסטית ומן התקופה הביזנטית . בגדתו הצפונית של נחל פטיש , מצפון – מערב לגשר שמעליו , נמצאות שלוש גבעות ועליהן יישוב מן התקופה הכלקוליתית. הן נחפרו בשנת 1952 בידי ז'פרו , והאתר כונה בפיו תל  א – זמילי . לפני כביש 25 השביל פונה צפונה וחוצה אגב כך דרך הממשיכה צפונה לעבר מחצבה. מיד אחר כך נגיע לכביש (4). נעבור מתחת לשני גשרונים ומצדו המזרחי של כביש זה נעבור בערוץ נחל עשן. אנחנו רק חוצים אותו אך הנחל הזה המצוי בסמיכות לבאר שבע מפתיע בקטעים מסוימים שבו ומומלץ בהזדמנות לטייל בו. הוא ערוץ בולט בנוף הגבעות. במרכז המסלול נמצאים מצוקי קירטון לבנים ויפים ולצדם באר מים – באר עשן. הנחל קרוי על שם עיר מקראית בנחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו מ"ב) – "לִבְנָה וָעֶתֶר, וְעָשָׁן.", הגם שמיקומה הגיאוגרפי של העיר, לפי ספר יהושע, אמור להיות במרחב בית גוברין. השביל מתקדם מזרחה לאורך ערוץ נחל שהוא יובל של נחל עשן ובאזור שלושת הקילומטרים הסמוכים לכביש שמתחתיו עברנו, הוא עובר לסירוגין בתוך אזורים מיוערים. נעבור בלב האזור המיוער כקילומטר וחצי מהכביש (5) וזה מאפשר מקום טוב למנוחה. בהמשך מזרחה, לאחר שעוברים מתחת לקו מתח גבוה השביל פונה לכיוון צפון מזרח ובכיוון זה הוא ממשיך עד סוף המקטע. אנו קרובים יחסית לשכונות הצפוניות של באר שבע ותוואי השביל מתנהל בקטע זה בין נחל עשן מדרום לבין יובלים של נחל פטיש ונחל פטיש עצמו. השטח גבעי מתון אך ככל שמתקדמים מזרחה וחוצים את הערוצים הרבים בדרך, עולים אט אט מגובה של כ 250 מטר לגובה של 305 מטר סמוך לצומת גורל. בכל האזור נמצאו סממנים של התיישבות קדומה – גתות ובורות ואזור חורבת כרכור המצויה כ 2 ק"מ צפונית לשביל שבסביבתה יש בארות , שרידי מבנים וכנסייה.

בצומת גורל (6) מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • אין להיכנס לבורות / מערות באזור המסלול.

אפשרויות חילוץ:   אפשרית לכל אורך המקטע בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום:  משטרת באר שבע : 6271154 – 08 , או .100 מד"א 101, מכבי אש 102.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

  • מקטע זה מצוי בסמיכות לבאר שבע

מקומות השווים ביקור באזור:

  • נחל עשן בקטע הסמוך לבאר שבע
  • שמורת נחל אופקים.