המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה : חניון נחאביר, נ.צ:  593435/ 149577. נקודת הסיום: צומת רעים נ.צ.:   588475 / 147596.   אורך המקטע: כ 11 ק"מ.

מפת סימון שבילים מספר 13: מישור חוף הנגב.

אנחנו עדיין מטיילים באזור מישור החוף הדרומי המשתייך מבחינה נופית למה שמכונה: "חוף פלשת". כחלק מהאזור החופי של ישראל, הוא  בנוי מסלעי כרכר , קרקעות וסלעי משקע שהצטברו בתקופת הפליסטוקן ( ב – 2 מיליון השנים האחרונות ) . סלעי משקע אלו מורכבים בעיקר מחול קורץ , שברי רכיכות וכמויות משתנות של מלט ( צמנט ) גירי . גרגירי החול שהפכו לכורכר הוסעו מהנילוס על ידי זרמי הים התיכון באזור זה והתפזרו לאורך החוף.

החלק הראשון והקרוב של מקטע זה הוא הקצה הדרומי של שמורת מכתש בארי עליה סיפרנו במקטע הקודם. נזכיר בקצרה כי השמורה משתרעת בביתרונות לס באגן נחל סחף. בביתרונות אלו שרדו החי והצומח הטבעיים, שנעלמו מהמישורים הסמוכים עקב עיבוד אינטנסיבי. צומח השמורה כולל אלמנטים ים-תיכוניים, הסמוכים לגבול תפוצתם הדרומי, ומדבריים בגבול תפוצתם הצפוני. כך למשל, גדלים בשמורה שיחי קורנית מקורקפתלוטם שעיר, לוטם מרווני וסירה קוצנית, הים-תיכוניים, ולעומתם רותם המדבר ומתנן שעיר הנפוצים במדבר.  בתחומי השמורה גדלים כ- 175 מיני צומח, וביניהם גיאופיטים רבים כמו כלנית מצויהעירית גדולהחצב מצוי, חצב גלוני, אירוס ארץ-ישראלי, סחלב פרפרני, סחלב השקיק, דבורנית דינסמור ואחרים. הכלניות ראויות לציון מיוחד בשל מרבדי הפריחה היפים (אדומים בלבד), אך גם לאחר תום פריחתן יש בשמורה פריחה אביבית שופעת. הבתרונות מהווים את גבול תפוצתם הדרומי של צב יבשה מצוי והלטאה שנונית השפלה, וגבול תפוצתה הצפוני של הלטאה שנונית באר-שבע, הנמצאת בסכנת הכחדה בעולם. לשמורה יש גם חשיבות גיאולוגית, הן בשימור נוף הביתרונות, והן בשימור מספר טיפוסי קרקע: לס, חול, סחף וחמרה מעורבת בלס. הרחבת השמורה כוללת שני גושים, האחד משלים את השמורה הקיימת (נוף הבתרונות) והשני הוא רצועה לאורך נחל הבשור מצומת גמה עד גבול חבל עזה – המשלימה את שמורת הבשור. בסמוך להרחבת השמורה נמצאות מחצבות גופרית נטושות, ורשת תעלות החצובות ביניהן – שרידי מרבץ הגופרית היחיד בישראל. במהלך קרבות מלחמת העולם הראשונה באזור, התגלו מרבצי גופרית באתר, ובשנות ה-30' הוקם בקרבת מקום מפעל לניצול הגופרית. פעילות המפעל הושבתה בזמן מלחמת העולם השנייה, והופסקה כליל עם מיצוי המרבץ בשנת 1946. גם כיום, לאחר מיצוי הפוטנציאל המסחרי של המקום, נותרו בשטח מרבצי גופרית בכמות קטנה. במחצבות מקננים שרקרקים. שטח המחצבות הוצע בעבר כשמורת טבע – "שמורת מכרות בארי", אולם בתכנון המפורט הוחלט לייעד את אזור המחצבות כשטח לתיירות בעתיד.

מתחילים מחניון נחאביר (1) , מערבית לקיבוץ בארי. זהו חניון מוסדר של קק"ל ובו שולחנות ופינות נחמדות לשהייה. עם השביל שלנו ננוע מערבה. השביל כאן הוא במקביל לכביש הבטון המנדטורי המסומן שחור. בכביש זה השתמשו עד למלחמת העצמאות משדה התעופה בעזה עד למכרות הגופרית. כ 300 מטר מערבה, ולאחר שהבחנו בשביל מסומן כחול המגיע מצפון מזרח, נגיע לבארי הישנה. כאן נמצא מגדל מים ובית בטחון , שרידים שנותרו מההתיישבות הראשונה של בארי. במלחמת העצמאות הותקף הקיבוץ במקום זה בידי צבא מצרים ומגניו נאלצו לחיות חודשים אחדים בבונקרים. בתום המלחמה עבר למקומו הנוכחי על גבעת אל-מושיריפה. מבארי הישנה נותרו בית הביטחון הנקוב בכדורים ומגדל המים של הקיבוץ. כדאי לעלות לתצפית "עמדה מס' 1", הנמצאת בצדה הדרומי של הדרך הסלולה, מול בית הביטחון. העמדה, תעלות הקשר והגדרות שוחזרו על ידי ילדי הקיבוץ. התצפית יפיפה. בדרום רואים את אזור מחצבות הגופרית, כשלמרגלות התצפית, מקום המטעים של הקיבוץ בראשיתו, ניטע לאחרונה בידי קק"ל. נמשיך עם השביל. כ 500 מטר לאחר בארי הישנה נפנה בחדות דרומה כשבפנייה נזהה את שביל מסומן בירוק המגיע מצפון. השביל יוביל אותנו עד מהרה ליער (2). זהו מיקומו של יער גולני. היער הנוכחי יעובה ויינטעו בו בשנים הקרובות עצי יער נוספים על ידי חיילים או בני משפחה הקשורים לחטיבה. המקום מתוחזק על ידי קק"ל ומכיל פינות ישיבה. כשממשיכים עוד כמה מאות מטרים עם השביל חולפים באזור בו מצויים (3)  מכרות הגופרית הנטושים ששימשו את הבריטים בזמן המנדט הבריטי. לא רחוק מכן, מערבית לשביל, ניתן לראות באביב את האירוס הארצישראלי פורח. כקילומטר בהמשך, יתלכד השביל שלנו עם שביל בסימון כחול לכ – 300 מטר. לאחר מכן השביל שלנו פונה מערבה ונוטש את השביל הכחול (4). אנו הולכים כעת בערוץ נחל שערתא הנשפך לנחל גרר. למעשה אנו נכנסים כבר לשמורת נחל הבשור שבקרוב נפגוש. מדרום לנו קיבוץ רעים שנגיע אליו בסיום המקטע. כ 3 ק"מ לאחר תחילת ההליכה בכיוון מערב נגיע לנקודה בה השביל נמצא במקום הקרוב ביותר לרצועת עזה. סמוך לנקודה זו, בה השביל פונה בחדות לכיוון דרום מערב ומעט צפונה לה, נמצאים שרידי חרבת גררית, ששביל של כ 200 מטר מוביל אליהם. מצויים שם שרידי יישוב וכנסייה מן התקופה הביזנטית ממזרח לערוצו של נחל בשור , כ – 3 ק"מ ממערב למכרות בארי. בקצה המערבי של החורבה יש סככה מעל שרידי כנסייה מן המאה ה – .6  בחפירות שנערכו בכנסייה התגלתה רצפת הפסיפס שלה . בפסיפס כתובת בתוך עיגול המזכירה את מיכאל ההגמון ואת זכירה ואלפיון – שלושתם כנראה אנשי המנזר . לצד הכנסייה , על מצוק הלס של נחל בשור ,"תלויים "בורות מים עתיקים שהקרקע סביבם נסחפה על ידי שיטפונות . באפיק נחל בשור , ממערב לכנסייה , ישנו סכר בטון עם מגלש שיצא מכלל שימוש , כיוון ששיטפונות הנחל יצרו פרצות עמוקות בגדות הנחל משני עבריו . ייתכן שהאתר הוא תותה המופיעה ליד עזה במפת מידבא , מן המאה ה – ,6 והיא מקום לידתו של הנזיר המפורסם הילריון – חלוץ הנזירות הביזנטית בארץ – ישראל .  

נפנה עם השביל ולאחר כמה מאות מטרים נחצה שביל בסימון אדום שכיוונו מזרח מערב (5). אנו כבר בשמורת נחל הבשור ומתקדמים לכיוון הערוץ שלו בהמשך אבל כעת אנו מתקרבים לאזור בו נשפך נחל גרר לנחל הבשור. בחורף, עשוי האזור כאן להיות מוצף מים. סמוך לנקודה בה יש מעבר לרוכבי אופניים מעל הערוץ (6).  נחל גרר הוא יובלו הגדול ביותר של נחל בשור . ראשיתו של נחל גרר ( ואדי א – שריעה ) בדרום השפלה , ליד קיבוץ להב ; הוא זורם מערבה ונשפך לנחל בשור ליד קיבוץ רעים . בחלקו התיכון נובעים כחמישים מעיינות לאורך 7.5 ק"מ . ערוץ נחל גרר הוא עמוק ביחס לשטח כולו , וכמה מן הנביעות שבו נחשפות ממזרח לתל שרע וממערב לו . המעיינות שעונים על העתק החושף שכבות איאוקניות עוצרות מים . מליחותם של מי המעיינות הנובעים לאורך המצוק הצפוני הולכת וקטנה בכיוון מערב . ספיקת המעיינות בחורף משתנה , מ – 20 מ"ק בשעה ליד תל שרע עד 40 מ"ק בשעה במערב הנחל . מליחותם של המעיינות משתנה מ – 500 מ"ג כלור לליטר עד 6,300 מ"ג כלור לליטר . המליחות גבוהה יותר במעיינות הגדה הצפונית . בסקר שנערך באגן נחל גרר , לאורך כ – 13 ק"מ , מחרבת בקר במזרח עד לשטח שמדרום – מערב לתל הרור , נמצא ריכוז של אתרים מתקופת האבן הקדומה , ובעיקר מן התקופה הכלקוליתית . ממצאים מן התקופה הפליאוליתית הקדומה והתיכונה נלקטו בסביבת תל הרור . ריכוזים קטנים של כלי צור מן הפליאוקן נמצאים ממערב לתל שרע . גם מן התקופה הכלקוליתית נמצאו 42 אתרים משני צדי נחל גרר . צפיפות היישובים הקדומים באזור נחל גרר הייתה גדולה מאוד , ודומה שיישוב נגע ביישוב . בעיקר נכון הדבר בגדתו הצפונית של הנחל , קרוב למי המעיינות שזרמו אז מאזור חרבת מארבים , מדרום לתל שרע , ועד תל הרור . נחל גרר נזכר בתנ"ך כמקום שבו חפרו אברהם ויצחק בארות שהפכו למוקדי מריבה עם הפלישתים ( בראשית  , יז – כ ) . מן ההיבט ההיסטורי – גיאוגרפי נחל גרר הוא סמן מובהק לגבול בין ארץ "המזרע" לבין ה"ישימון", אם כי הוא "נודד" בין ערוצי נחלים שונים , כגון נחל שקמה ונחל בשור , לפי התנודות האקלימיות של קו הגבול הזה . 

נמשיך עם השביל, לאורך החלק הצפוני של נחל הבשור. כ 2 ק"מ הלאה, נגיע אל מול תל גמה (7) המצוי כ 100 מטר דרומית לנו אבל הוא בולט בשטח ונראה בבירור. זהו תל של עיר קדומה ממערב לקיבוץ רעים. אל התל מוביל כביש קצר המסתעף מערבה מכביש צמת – מעון – סעד ( מס ' 232 ) . חלקו הצפוני נסחף על ידי נחל בשור , וחלקו הדרומי נפגע קשה ונשטף עם התמוטטות דופנות הנחל אל הערוצים שחתרו מי הגשמים . אן מה שנותר ממנו מעיד על חשיבות המקום לפנים . בתל גמה  (תל אלג'אמע ) אפשר לראות מבנה קמרונות אשורי מיוחד במינו בנוי לבנים , מן המאה ה – 7 לפנה"ס , ואסמי ענק מן התקופות הפרסית וההלניסטית . עובי עיי היישוב כ – 15 מ'. הארכיאולוג סר פלינדרז פיטרי חפר את חלקו המערבי של התל בחורף 1926 – ,1927 והוא נחפר מחדש על ידי משלחת אמריקנית בראשות ג'ואן – ביק החל משנת .1970 פיטרי זיהה בו בטעות את גרר המקראית ( נזכר בספר בראשית, על פי שמה הערבי של החורבה הביזנטית הסמוכה , חרבת גררית ( ח'רבת אום אלג'ראר ) . בנימין מזר סבר שיש לזהות את התל עם ירזה ( או אורדה ) – עיר מלוכה כנענית הנזכרת ברשימות מצריות מתקופת הברונזה המאוחרת כעיר הדרומית ביותר בכנען , אשר " מרדה במצרים " באמצע המאה ה – 15 לפנה"ס . בשנת 679 לפנה"ס כבש אסרחדן מלך אשור עיר בשם " ארצה על נחל מצרים " . במפת מידבא , מאמצע המאה ה – 6 לספירה , מופיע בסביבה זו השם אורדה ליד תיאור של יישוב גדול , בין היישובים פטיש ומעון, ונראה שזה הזיהוי הנכון ( ירזה – ארצה – אורדה ) של תל גמה . היישוב בתל החל בתקופה הכלקוליתית , באלף ה – 4 לפנה"ס , ולאחר פער של כאלף שנה חודש בתקופת הברונזה התיכונה .11 היישוב נמשך בתקופת הברונזה המאוחרת , מאמצע המאה ה – 16 עד סוף המאה ה – 13 לפנה"ס . מתקופת הברזל א'- המאות ה – 12 – וו לפנה"ס – נמצאו בו קטעי מבנים וחרסים פלישתיים . גושי בניינים , כבשנים להתכת ברזל וצלמיות רבות מאפיינים את השכבה מתקופת הברזל ב'- המאות ה – 10 – 9 לפנה"ס . מסוף המאה ה – 8 או מראשית המאה ה – 7 לפנה"ס נמצאו כאן כלי חרס אשוריים המכונים " כלי הארמון". בשכבה העליונה נמצאו ממצאים מן התקופה הפרסית בבניין עב קירות , שהוגדר כמצודה . כן נמצאו כלי יבוא נאים ומעוטרים מיוון , מן המאות ה – 6 – 5 לפנה"ס . במאה ה – 4 לפנה"ס , בשלהי התקופה הפרסית ובראשית התקופה ההלניסטית , נבנו על התל ממגורות ענק עגולות לתבואה שקוטרה הפנימי של כל אחת מהן 6.5 מ'. הממגורות נבנו מלבנים מיובשות בשמש תכולתן הכוללת כ – 2,000 טון גרעינים . הממגורות חדרו לשכבות קדומות יותר והרסו שטח גדול מהן . ממקורות מימי הביניים ומן התקופה העות'מאנית עולה כי אזור תל גמה היה בעת ההיא עורף חקלאי לאזור עזה , ומקור לשעורה שיוצאה דרך נמל עזה . כן גידלו תושבי האזור אבטיחי פקועה ושיחי קיקיון לייצור תרופות . במלחמת העצמאות היה התל משלט מצרי , והוא נכבש במבצע "אסף". סביב התל , ובעיקר מדרום לו , נמצאו יישובי פרזות שראשיתם בתקופת הברונזה התיכונה וסופם בתקופה הערבית הקדומה , וכן בתי קברות מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית .  תל גמה וסביבתו שימשו במלחמת השחרור זירת קרב בין צה"ל לצבא המצרי. בחלק מהקרבות השתתפו כוחות החטיבה ותיאורם יופיע בפרקי המורשת.

נמשיך עוד כמה מאות מטרים ונגיע לצומת רעים (8) הנקרא כך על שם קיבוץ רעים, שהוקם על ידי יוצאי הפלמ"ח ב 1949 ומקור השם הוא בתל גמה (תל אלג'מע או תל החבורה, או תל הרעים).

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

  • מקטע זה סמוך לרצועת עזה. הטיול באזור זה מותר בזמני רגיעה בלבד.
  • בכל המקומות בהם הולכים במקביל לכביש – אין ללכת על הכביש עצמו.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום :  תיאום שטחי אש פיקוד דרום: 08-9902927,  משטרת שדרות 08-6620444 , משטרת קריית 08-6872222 גת מד"א 101 , מכבי אש 102

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות חילוץ:    חילוץ אפשרי בכל הקטע בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.

אפשרויות לינה באזור:

צימרים ברעים ובבארי.

אתרים השווים ביקור באזור:

  • שמורת יער שוקדה
  • שמורת יער בארי , בארי הישנה.