המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: כ 2 קילומטרים צפונית לצומת דורות , נ.צ. : 606005 / 164235. נקודת הסיום: הכניסה לכפר עזה , נ.צ:  598575 / 155855אורך המקטע: כ 14 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 13: מישור חוף הנגב.

מבחינה גאוגרפית ,המקטע שאנו מטיילים בו משויך למישור חוף הנגב הדרומי המשתרע מנחל שקמה בצפון עד רכסי הנגב הצפוני בדרום , ומחבל עזה במערב עד בקעת באר שבע במזרח . כאן מגיע מישור החוף לשיא רוחבו – כ – 30 ק"מ . חלקו הצפוני של אזור זה מכוסה באדמת לס שמקורה בסחיפת אבק ממדבר סהרה , וחלקו הדרומי – מחבל אשכול עד אזור ניצנה – מכוסה דיונות : חולות עגור וחולות חלוצה .  מישור החוף , למרות שמו , אינו מישור חלק אלא אזור בעל אופי טופוגרפי גלי , שבו מתחלפות רצועות מישוריות ברכסים נמוכים המקבילים לקו החוף. את המורפולוגיה הזאת של מישור החוף הכתיבו תהליכי הצפה ונסיגה של הים התיכון במהלך תור הרביעון , במיליון השנים האחרונות . בסוף תור – המשנה ניאוגן , שקדם לרביעון , היה מישור החוף של הארץ נתון תחת הצפה ימית שמפלסה גבוה ב – 150 מ' מן המפלס הנוכחי של הים התיכון . לאחר מכן חלה נסיגה משמעותית של הים ולאחריה , בתקופת הפליסטוקן , החל תהליך של הצפות ונסיגות של הים התיכון , כפועל יוצא של תהליכי היווצרות קרחונים והפשרתם באירופה . התפשטות הקרחונים גרמה לנסיגת קו החוף מערבה , ותהליך ההפשרה גרם לעליית מפלס הים התיכון ופלישת מימיו מזרחה . חמש הצפות של מישור החוף במי הים התיכון – כל אחת בקו שונה מרעותה – הותירו במישור החוף עקבות של קווי החוף הקדומים בצורה של רכסי כורכר מקבילים , משארי סלע חופי וכדומה. ההצפה הטירנית המאוחרת ( לפני כ – 50,000 שנה ) הותירה את רכס הכורכר המערבי שאנו מהלכים בו במקטע זה. את מישור חוף הנגב , מאפיין אלמנט מורפולוגי נוסף על רכסי הכרכר והאבוסים : אלו הם מרחבי חוליות ( דיונות ) , המשתרעים לעתים על פני קילומטרים רבים במישור ( חולות עגור וחולות חלוצה במישור חוף הנגב וחולות זיקים – אשדוד במישור חוף יהודה ) . נופי חוליות אלו הם פרי הסעה של חולות מדלתת הנילוס , באמצעות הזרם הים – תיכוני , והשקעת החולות הללו בדרום החוף . זהו למעשה תהליך של בנייה והרחבת מישור החוף הדרומי של הארץ באמצעות הטענת החולית המותיר מרחבי חולות גדולים במישור . האזור בו אנו מטיילים שייך מבחינה נופית למה שקרוי "חוף פלשת" שהוא אחד משלוש יחידות המשנה המשתייכות למישור החוף בקטע מחיפה ועד רפיח. מקטע זה מתאפיין באתרי הנצחה ותצפית לעבר רצועת עזה ובאתרים הקשורים להיסטוריה והמאבק של ההתיישבות היהודית בחבל ארץ זה במאה הקודמת.

נתחיל לנוע מכביש 232 צפונית לשדרות (1) כשהכיוון הוא צפון מערב. הישובים הקרובים לנו מצפון הם (ממזרח למערב) : תלמים, ברור חיל, אור הנר וארז. גם נחל שקמה שבו מסלול הליכה ורכיבה על אופניים מצוי מעט צפונית מכאן. כקילומטר מתחילת המקטע ולאחר שעברנו סמוך למתקן טיהור השפכים של שדרות, השביל פונה בחדות (2) לכיוון דרום מערב. סמוך לכאן נבחין בשרידים של מבנה  – חירבת מנצורה – שהשתייך לכפר שהיה כאן בתקופת המנדט הבריטי. מסילת הרכבת העותומאנית מדיר סנייד להוג' עברה כאן באזור והמקומיים שילבו במבנים שלהם חלקים ממנה. מולנו בכיוון מערב, מצוי האזור הצפוני של רצועת עזה הכולל את בית-חנון ובית להיה. לאחר כקילומטר נוסף נחצה שביל בסימון ירוק שכיוונו דרום מזרח – צפון מערב. אנו נמשיך לכיוון דרום מערב אם כי השביל יתיישר יותר לכיוון מערב. תוך כדי הליכה נתקרב לשדרות ולאחר כ 2 ק"מ השביל ממש משיק לשכונה הצפונית מערבית של העיירה. עוד כ 300 מטרים נגיע לאזור כביש 34 המגיע מצפון. בקרבת הכביש יש עמדת תצפית נפלאה – תצפית גבעת קובי – (3) המספקת ראות מעולה לכל הסובב אותה מכיוונים שונים. היא משמשת לעיתים תכופות את מי שבא לצפות על רצועת עזה במיוחד בימים של תקריות או במלחמה כוללת כגון עופרת יצוקה. שימו לב שגם אזור שדרות והסובב אותה מדרום נראים היטב. נעצור כאן לתצפית ומנוחה. בצדו הדרומי של הכביש המגיע משדרות לכביש 34 קיימת עוד גבעת תצפית שעליה עובר קו מתח גבוה. אנו נסתפק כעת בתצפית קובי ונמשיך עם השביל. מערבית לנו ממש סמוך, מצויים שטחיה של שמורת ניר עם, רצף של מחשופי כורכר מעורבים באדמת לס שהוא אזור מעבר בין צומח ים תיכוני לצומח מדברי ויש בו כמה סוגי צמחים מעניינים. לא נטייל בה כעת אך נמליץ עליה כמקום ששווה לבקר בו בנפרד.

לאחר הפסקה בתצפית קובי, השביל ממשיך מערבה תוך שהוא עובר את כביש  34  במקום המיועד לכך. ההמשך הוא לכיוון מערב אך לאחר כ 400 מטר משתנה כיוון השביל לדרום עם נטייה קלה למערב. אפשר לראות את ניר עם ממערב לשדרות אך עוד לפני כן , כ 300 מטר לאחר שינוי הכיוון לדרום. נבחין שביל המגיע לשביל שלנו מכוון ממזרח. השביל מוביל לעמדת תצפית והנצחה (4) לזכרו של יעקב גברי (ינציק), אחד ממייסדי ניר עם שכונה גם "מוכתר האזור" שהיה דמות ידועה מאד,  חי ולחם באזור.  על הגבעה הוא נטע 2 עצי אורן לכבוד שניים מנכדיו. כדאי לסטות מהשביל שלנו כ 300 מטר ולצפות מגבעה זו לכל הכיוונים. למרגלות הגבעה יש חורשה קטנה שנטעו בניו ונכדיו של יעקב שאפשר לנוח בה. נעלה על הגבעה ונתבונן סביב. באביב הגבעה מכוסה בשלל כלניות מרהיבות המוסיפות נדבך נוסף להנאה מהמראה המרהיב. בכל מקרה בין אם הלכתם לתצפית או לא, אנו הולכים ומתקרבים לאזור ניר עם. תולדותיו של קיבוץ זה הם בבואה של מפעל ההתיישבות הציונית בנגב בשנים שלפני קום המדינה ומן הראוי לומר כאן כמה מילים על כך. לאחר פרסום "הספר הלבן" על ידי ממשלת בריטניה בשנת 1939 וחקיקתו הצפויה של חוק הקרקעות (שאכן נחקק בשנת 1940)  שעל פיו נאסרה מכירת קרקעות ליהודים באזורי ארץ שונים ובכלל זה אזור צפון מערב הנגב בו אנו מטיילים, הוחלט ליישב את האזור במסגרת מבצע "חומה ומגדל ". הקרן הקיימת לישראל החלה בריכוזם של שטחים רבים , מאלה שנרכשו כעבר בידי חברות יהודיות ובידי בעלים יהודיים , ובקניית שטחי קרקע ערביים , שהוצעו למכירה פומבית . אחת המטרות העיקריות שהנחו את הקק"ל ברכישותיה הייתה ריכוז שטחים . היא העדיפה קניית חלקות גדולות יותר , אולם קנתה בדרך כלל כל מה שהיה אפשר, כלומר מה שהערבים רצו למכור , לא תמיד תוך התחשבות בשיקולים של טיב, מיקום או מחיר. על רקע זה נוסד בנגב הצפוני קיבוץ נגבה ב 1939 ואחריו עלו להתיישבות בדרום ובנגב הצפוני על פי סדר כרונולוגי : דורות  דצמבר  1941, גת  מארס 1942 , גברעם אוגוסט  1942 ,ניר עם ובארות יצחק  ינואר 1943 , יד מרדכי דצמבר 1943 , וקיבוץ רוחמה מארס 1944 . נקודות אלו לא עלו להתיישבות באורח פרטיזאני . הסוכנות היהודית הכינה להן מראש תכניות משקיות מפורטות , תקציבים , תכניות קידוחים ואספקת מים , וכן נערך סיור בשטח . כל הנקודות שקמו במשך מלחמת העולם השנייה , אם לא נכלול בהן את המצפים שהוקמו ב 1943 נמצאות באזור הנוח ביותר של הנגב : בגבול השפלה ומישור החוף , כמו גת , נגבה , דורות ורוחמה , במישור החוף עצמו על רכסי הכורכר — גבר עם , ניר עם ויד מרדכי , או בשטח מישורי נוח — בארות יצחק . זהו אזור שעדיין יורדים בו משקעים של 400-300 מ"מ לשנה בממוצע , וכן מצויים בו מקורות של מי תהום . מכאן ניתן לומר , שכאשר התחילה התיישבות ממשית בנגב לאחר 1939 ,נבחרו מקומות שתנאיהם הגיאוגרפיים נוחים יחסית . כן חשוב לציין , כי כל היישובים שקמו בתקופה זו היו קיבוצים , ולא היה כל ניסיון להקים ישוב מסוג אחר כמו למשל החווה ברוחמה של ימי העלייה השנייה.

קיבוץ ניר-עם מילא תפקיד מיוחד במלחמת העצמאות. בו שכנו המוסדות הכלכליים של ההתיישבות היהודית בנגב הצפוני, אנשי הביטחון, מטה הגדוד השני של הפלמ"ח, הנוטרים, שדה תעופה ובית חולים תת-קרקעי. בניר-עם היה גם המטה של עליית 11 הנקודות לדרום ולנגב, וממנו יצאו קווי המים ליישובי הנגב. בתקופה ההיא, יישובי צפון הנגב וניר עם בתוכם, סבלו חמישה חודשים תמימים של הפגזות והפצצות מצד המצרים ממאי ועד אוקטובר (1948) עד כיבוש בית-חנון שהביא להפסקת ההפגזות. לאחר כמה מאות מטרים נוספים נגיע לאתר מוזיאון המים ובטחון הנגב (5) שכביש מניר עם מוליך אליו.  המוזיאון בתשלום ומי שמעונין יכנס לביקור בו. מומלץ לעשות זאת. המוזיאון שוכן בתוך ברֵכה לאגירת מים שהוכנסו אליה שני צינורות של המוביל הארצי. על קירות הברֵכה תלויים תצלומים מתקופת ראשית ההתיישבות בנגב, ורצפתה העשויה זכוכית מחפה על מזרקה מוארת. חיזיון אור־קולי מציג את נושא הביטחון בנגב, את בעיית המים ואת ההתיישבות בנגב בשנים שקדמו להקמת המדינה. סמוך למוזיאון מתפרש פארק גדול ובו שפע של פעילויות לכל המשפחה. מיד בהמשך השביל מערבה מצוי מצפור המאפשר תצפית לכיוון הרצועה ועל השטח סביב. מבחינים גם במאגר ניר עם. זהו אחד ממאגרי המים היפים באזור צפון הנגב. בנקודה שבה נחשף המאגר לעין, ישנה סככה עם מפת הסבר שניתן לשבת בה ולהשקיף על המאגר והנופים המקיפים אותו. מרחבים ירוקים, פרחי חורף, עדר פרות רועות, סוסים מטיילים ואנפות עוקבות אחריהם. מהמצפור נשקפים קו החוף, תחנת הכוח אשקלון, עזה, ג'בליה, מעבר קרני ונחל עוז. פח המאגר הוא מיליון וחצי קוב והוא אוגר מי קולחין שמקורם בשפכי השפד"ן. המים נאגרים בעונת החורף עוברים תהליך טיהור ומוזרמים להשקיה באביב ובקיץ. באתר ניתן להבחין בעופות: לבנית קטנה, קורמורן, בירכיות וסיקסקים. השביל מקיף את המאגר מדרום ומגיע למצפור אסף סיבוני חבר קיבוץ ניר עם, שנפל באסון המסוקים. "פעמון רוח" גדול מייצג את מספר שנותיו של אסף.

לאחר הפסקה לתצפית נמשיך עם השביל מערבה ולאחר זמן קצר הוא משנה כיוון דרומה. לאחר כ 700 מטרים יגיע השביל סמוך לקטע כביש המתחבר לכביש 232 בהמשך. נתבונן מערבה. על גבעת נזמית מצוי מצפור נביה מרעי (6) שהיה מפקד החטיבה הצפונית של מרחב עזה ונרצח ב 1996. העלייה לתצפית מותרת רק בזמני רגיעה ומכל מקום הוא אינו על השביל ומי שמעונין יכול לעלות לשם ולחזור. קרוב לקילומטר משם דרומה השביל יביא אותנו למפגש עם כביש 232. בדיוק כאן יש שתי נקודות ענין: בית שביתת הנשק בו נפגשו לראשונה קצינים מצריים וישראליים לפני חתימת ההסכם בין ישראל למצרים ברודוס. במשך השנים הפך הבית למקום למפגשים נוספים בחסות האו"ם בכל פעם שרצו ללבן סכסוך. צמוד אליו ממערב מצוי אתר אנדרטת חץ שחור (7). האתר הוא מן המרשימים שבאתרי הנצחה, הוקם לפני מספר שנים על ידי ותיקי יחידה 101 הוקמה באוגוסט 1953, במטרה למנוע ולנטרל את פעולות הטרור של ה"פדאיון" המצרי. לאחר חמישה חודשים התאחדו עם גדוד 890 של הצנחנים. עמותת "חץ שחור" הוקמה על ידי חבורה מלוחמי הצנחנים שלקחו חלק בפעולות אלה. הם שמו להם למטרה להקים אתר מורשת וזיכרון להנצחת הלוחמים שנפלו וסיפור גבורתם. נמשיך מאתר זה עם השביל מערבה. קצת פחות מקילומטר משם, השביל מבצע תפנית דרומה ולאחר 500 מטר פונה קצת לדרום מערב. כעת אנו הולכים ממש מול העיר עזה הנמצאת ברצועה ממערב לנו. קילומטר נוסף יביא אותנו לאזור מפגשם של נחל חנו ונחל מפלסים. מזרחית לנו נבחין בתל מפלסים (8). זהו איננו תל ארכאולוגי אמיתי אלא אוסף ענק של פסולת ייצור מהתקופה הביזנטית, בעיקר מהמאות החמישית והשישית, שנערמה כאן לממדים של תל גדול. עיקר הפסולת היא של כלי חרס וקנקני יין. דרומית מכאן נזהה את קיבוץ כפר עזה שבו מסתיים המקטע. קיבוץ זה הוקם ב 1951 כחלק מההתיישבות היהודית לאורך קו שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. השביל יוביל אותנו למזרח הישוב. ממזרח  לתוואי שלנו בולט הירוק של מטעי סעד וכפר עזה. השביל מבצע עוד תפנית מערבה ואחר כך דרומה ועובר בתוואי המשיק לכפר עזה ממזרח. ממש סמוך לסיום נעבור סמוך למרכז פינוי פסולת בצמוד לכביש ההיקפי של כפר עזה. לאחר מכן נלך קטע קצר של כ 150 מטר עד לתחנת הדלק בכניסה לישוב (9) .

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

  • מקטע זה סמוך לרצועת עזה. הטיול באזור זה מותר בזמני רגיעה בלבד.
  • בכל המקומות בהם הולכים במקביל לכביש – אין ללכת על הכביש עצמו.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום :  תיאום שטחי אש פיקוד דרום: 08-9902927,  משטרת שדרות 08-6620444 , משטרת קריית 08-6872222 גת מד"א 101 , מכבי אש 102

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות חילוץ:    חילוץ אפשרי בכל הקטע בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.

אפשרויות לינה באזור:

צימרים בדורות, ניר עם ובשדרות.

אתרים השווים ביקור באזור:

  • מוזיאון המים והנשק – ניר עם.
  • שמורת ניר עם. היא משתרעת צמוד לכביש 34 כ 2 ק"מ דרומית לכניסה לקיבוץ ארז.