המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה : הכניסה לכפר עזה, נ.צ: 598575 / 155855. נקודת סיום: חניון נחאביר, נ.צ:  593435/ 149577. אורך המקטע: כ 13 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 13: מישור חוף הנגב.

כהמשך ישיר למקטע הקודם, גם מקטע זה המצוי במישור החוף הדרומי ומשתייך מבחינה נופית למה שקרוי "חוף פלשת" שהוא אחד משלוש יחידות המשנה המשתייכות למישור החוף בקטע מחיפה ועד רפיח. האזור החופי של ישראל בנוי מסלעי כרכר , קרקעות וסלעי משקע שהצטברו בתקופת הפליסטוקן ( בך – 2 מיליון השנים האחרונות ) . סלעי משקע אלו מורכבים בעיקר מחול קורץ , שברי רכיכות וכמויות משתנות של מלט ( צמנט ) גירי . מקובל לחשוב שהמקור הראשוני של גרגרי הקורץ הוא אבן החול הנובית של צפון אפריקה ושל סיני . הגרגרים הוסעו בעיקר על ידי הנילוס אל חוף הים , שם המשיכו לנוע יחד עם שברי הצדפות על ידי זרמי הים והתפזרו לאורך החוף . מערכת הזרמים באזור זה טרם נלמדה במידה מספקת , אולם מהמחקרים שנעשו עד כה נראה שקיימות שתי מערכות הסעה : הזרם הים – תיכוני הכללי , אשר כיוונו בחופי הארץ הוא מדרום – מערב , והזרמים החופיים , אשר נקבעים על ידי כיווני הגלים וכיוונם משתנה ממקום למקום . למשל , הזרם החופי בצפון סיני ובחוף פלשת הוא דרומי – מערבי , אך מצפון לבת ים הוא הופך כמעט לצפוני . זרמים אלו משפיעים על כיוון תנועת החול לאורך החוף , על כמות החול הנע ועל הרכבו המינרלוגי והטקסטורלי . אם נניח שמערכת זו של זרמים פעלה גם במשך כל תקופת הפליסטוקן , הרי המקור העיקרי לאספקת החול לחופי הארץ בתקופה זו היה מכיוון דרום – מערב , כלומר מהדלתא של הנילוס . שינויי מפלס הים , עקב היווצרות קרחונים והפשרתם בתקופת הפליסטוקן , גרמו לתנועה של רצועת החוף מזרחה ומערבה על גבי החלק המערבי והנמוך של אזור התמורה הטקטוני הקדום בארץ . תנודות אלו גרמו לחילופין להצטברות של סלעי משקע יבשתיים וימיים באזור זה , וכך נבנה הקומפלקס הכורכרי הפליסטוקני של ישראל . רכסי הכרכר והחמרות המצויים ביבשה ובים לאורך חופי ישראל הם עדות , חלקית אמנם , לפריסת סלעי המשקע היבשתיים בתקופה זו . 

השטח כעיקרון מישורי אך כמו במקטעים הסמוכים באזור, יש בו נקודות מוגבהות המשמשות כנקודות תצפית.  נתחיל מהכניסה לקיבוץ כפר עזה (1) עם השביל לכיוון מערב. לאחר כ 300 מטר נעבור בסמוך למיקום הישן של קיבוץ סעד. במקום יש מוזיאון ואתר הנצחה אך הביקור בו בתיאום מראש. מומלץ לבקר כאן בנפרד מטיול זה. אנו מזהים מדרום לנו בסמוך לכביש 232 את קיבוץ סעד.  הקיבוץ נוסד ב 1947 אך עד נשות הקיבוץ והילדים נשארו במרכז הארץ עד לאחר מלחמת השחרור. הקיבוץ נוסד בשיטה הדומה לייסוד יישובי "חומה ומגדל" על ידי בוגרי תנועת הנוער בני עקיבא והוא הראשון מבין הקיבוצים הדתיים שהוקם על ידי ילידי הארץ. הקיבוץ סבל קשות במלחמת השחרור מהפגזות הצבא המצרי שכן הוא היה ביחד עם הישובים מסביב בחזית הלחימה. במשך ימים רבים חיו חבריו בבונקרים ומרבית המבנים בו נהרסו. לאחר המלחמה עבר הקיבוץ קילומטר מזרחה כדי שלא להיות נתון לתצפית ישירה מעזה. כ 400 מטר מערבה ממיקומו הישן של הקיבוץ, השביל מבצע תפנית דרומה. האזור שממזרח לסעד בולט בירוק השולט בו מהמטעים והצמחייה שם. ואילו כאן אנו הולכים בשולי יער נחל חנון. לאחר שנעבור בסמוך לנקודת קידוח נפט נטושה, נבחין בשביל ההולך מערבה ובמתקני ישיבה. זהו אזור יער נחל חנון והמעוניינים יכולים לעצור כאן להפסקה. מיד אחר כך נגיע לכביש 25 ונעבור אותו מעט מערבית לצומת סעד (2). כעת השביל פונה מזרחה, כיוון שנצעד בו כמה מאות מטרים. זה בדיוק האזור בו קיימת בחורף פריחת כלניות מרהיבה ביופייה, אחת מיני רבות שקיימות כאן בכל מרחב הנגב המערבי. ניתן לראות מכאן גם את מאגר נחל עוז הפרוץ שעוד נתקרב אליו וכן את העיר עזה. לאחר כמה מאות מטרים נגיע למצפור (3) לזכר יונתן ורמולן, חבלן משטרה שנהרג על גבול הרצועה מהתפוצצות מטען. החורש סביב פסטורלי ומתאים לנקודת עצירה. השקט כאן, כל כך קרוב לרצועה הוא כמובן בעירבון מוגבל. כאן השביל פונה דרומה ואנו נזהה בינינו לרצועה את נחל עוז ממערב, את השטחים הירוקים והישובים הקרובים זמרת ושובה ואת עלומים מדרום. בהמשך החורשה כ 200 מטר מזרחה מצויה פינת הנצחה לחיל צהל שנהרג בצוק איתן ומי שמעוניין יכול לגשת לראות. נמשיך עם השביל כ 600 מטר ונגיע למאגר סעד (4). למעשה המאגר הזה התפרק וכעת הוא מתמלא בחורף מכורח היותו שטח נמוך. מים ניתן למצוא בו עד בערך שלושה חודשים לאחר מכן. מערבית לו נבחין במאגר נחל עוז (מאגר עלומים במפות החדשות). מאגר זה אגר מי קולחין שעברו טיהור בשפד"ן – מכון הטיהור בשפכי גוש דן המוזרמים להשקיה בנגב המערבי. הוא עלה לכותרות בסוף מרץ 2001 כאשר כתוצאה מכשל הנדסי קרסה הסוללה המערבית וכתוצאה מכך הציפו 3.5 מיליון קוב מים את אפיק נחל חנון בתחומי הרצועה. הנזק שנגרם בתחומי ישראל נאמד ב כ 4 מיליון ₪ ונזקים כבדים נוספים נגרמו בשטח הרצועה. המאגר טרם שוקם וניתן לראות את הפרצה הגדולה בקיר המערבי. כמו כן ניתן לראות מתצפית שהכשירה קק"ל את העיר עזה ושכונותיה הדרומיות.

נמשיך עם השביל לכיוון דרום מערב. אנו הולכים ומתקרבים לקיבוץ עלומים שהוקם על שטחי בארות יצחק הישנה. בהמשך נגיע למיקום בו הוקם בזמנו ישוב זה ונספר את סיפורו. לפני עלומים השביל פונה בחדות לכיוון מערב וממשיך מצפון לעלומים לכיוון הכללי של נחל עוז. נעצור לרגע להביט לאחור, כלומר מזרחה. מעבר לעלומים ולכביש 232 מצוי אחד האזורים היפים בזמן החורף, כשהנגב הצפוני מכוסה במרבדי כלניות. זהו האזור של נחל שובה ויער שוקדה. מומלץ ביותר לבקר שם בעיתוי הפריחה. לאחר התבוננות זו נמשיך עם השביל מערבה. לאחר קצת יותר מ 2 קילומטרים מאז שפנינו סמוך לעלומים השביל מבצע פנייה חדה דרומה ואנו מגיעים תוך זמן קצר לשביל קצר שיוביל אותנו למיקומה של בארות יצחק הישנה. מומלץ לסטות מהשביל לצורך הגעה לשם (5). כיום ממוקם הישוב ממזרח ליהוד, בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין אך תחילה הוא הוקם כאן. ראשוני הקבוצה שהקימה לאחר מכן את הקיבוץ כאן היו עולים מתנועת "ברית חלוצים דתיים" שהגיעו מצ'כוסלובקיה וגרמניה. הם התיישבו בפרדס חנה ב 1936 וקראו לקבוצה: "רמת השומרון". לקבוצה נוספו אנשים ממסגרות שונות ובזמן מלחמת העולם השנייה, עם הדיפת הסכנה של כיבוש ארץ ישראל בידי הגרמנים ועם תנופת ההתיישבות בנגב המערבי הצליחה קק"ל לרכוש אדמות בבעלות יהודית באזור זה מול עזה. תחילה התיישב כאן כח חלוץ של 12 חברות וחברים ב 1943 שנתנו למקום שם חדש: בארות יצחק, השם הנציח את הרב יצחק ניסנבוים ממנהיגי "המזרחי , " שנספה בגטו ורשה , והזכיר גם את הבארות שחפר יצחק אבינו בסביבה זו . רוב חברי הקבוצה נשארו בפרדס חנה בעוד חלוצים אלה נאבקו בתנאי קיום קשים ובנו את ראשית הקיבוץ שם כמחנה עבודה. בחופשות נהגו לבקר בפרדס חנה ושבו לביתם כאן. חלפו שנתיים עד שהוקם מחנה מספיק טוב על מנת לקלוט עוד חברים והקבוצה התאחדה כאן. חלק מהחברים היו כבר בני שלושים וחמש עם משפחות וילדים ובעצם התחילו מחדש. השנים הבאות היו היפות בתולדותיו של קיבוץ בארות יצחק : התפתח משק שהיה מבוסס על פלחה , ירקות , רפת ולול . התקיימו חיי תרבות ונקלטו בו בני נוער וילדים מניצולי המלחמה ( ילדי טהרן . ( המאבק בשלטון הבריטי לא פסח על בארות יצחק , שממנה יצא הפלמ"ח לפוצץ את הגשר על נחל עזה . בחיפושים שערכו הבריטים לא נמצאו ה " סליקים" של נשק המגן . במוצאי יום הכיפורים תש " ז יצאו מבארות יצחק שיירות לארבעה יעדים וכל אחת מהן הובילה להקמת נקודה חדשה ( שבע שיירות אחרות הצטרפו למבצע " אחת עשרה הנקודות ). " "זאת הייתה חוויה ענקית בשבילנו , " נזכרו הוותיקים , "מפני שלמחרת , הנגב קם לתחייה" … . חמש שנים עברו על בארות יצחק בבניין וביצירה ואז הגיעה מלחמת העצמאות . המתח ביישובי הנגב עלה בהדרגה . הנסיעה דרך עזה נפסקה וגם תנועת השיירות בכביש הפנימי לא התאפשרה . הנגב היה מנותק . " כל הקבוצה התמסרה לעבודת הביצורים … סודרו על ידינו מקלטי שינה מתחת לאדמה , תעלות קשר ועמדות מגן … נתקיימה אספה שדנה במצב וקבעה שיש בו משום פיקוח נפשות והחלטנו שאנו מצווים על עבודה זו גם בשבת בתור יהודים דתיים . " … במלחמת השחרור הותקף הקיבוץ קשות ונהרס כליל מהפגזות המצרים. לאחר פינוי האימהות והילדים נותרו במקום ששים חברים שלחמו בגבורה ובנחישות מול האויב המצרי. העבודה החקלאית הופסקה וכל הזמן הוקדש לעבודות ביצורים והתגוננות מפני הצבא המצרי. בשלב מסוים הופצצה הבאר ולא היו מי שתייה זורמים. החברים נאלצו להסתפק בשני ספלים ליום. ב 15/7/48 התברר למגינים כי הקיבוץ מוקף. הלוחמים עמדו מל גל התקפות של שריון וחיל רגלים מצרי שהסב למבני הקיבוץ אבדות כבדות ואף השתלט על הבתים הצפוניים בו. הלחימה ארכה שעות רבות וכשנערכו המצרים להסתערות אחרונה ומכרעת, הגיע שריד מתגבורת שנשלחה לקיבוץ אך רובה הושמד בהפצצת חיל האוויר המצרי . השריד הזה היה תותח "נפוליונצ'יק" שמוקם בוואדי הסמוך והחל להפגיז את השריון והחי"ר המצרי. אלה נסוגו בבהלה דרך מעבר צר בגדר הקיבוץ שם המטיר עליהם המקלען של הלוחמים אש כבדה והצליח להרוג רבים מהם. ההפגזה המצרית התחדשה בערב אך ללא הסתערויות. לבסוף בלילה הגיעה תגבורת שהחליפה את שלושים הלוחמים התשושים. התוצאה של אותו יום הייתה  שבעה עשר חללים, חמישה עשר פצועים והקיבוץ כולו גל חורבות. המצרים הותירו בקיבוץ ובסביבתו כמאתיים גוויות. לאחר קרב זה נתכנסו החברים לדיון בהמשך והחליטו כי החוב לנשארים מאחור גדול מהקשר למקום ולהתחיל שוב מחדש במקום אחר.

נשוב לשביל ונצעד דרומה. לאחר כקילומטר וחצי הוא מבצע תפנית מזרחה ולאחר כמה מאות מטרים נגיע לתצפית יפה (6) הנקראת גבעת יהודה. במקום שולחנות וספסלים לישיבה והרבה צל- אידאלי להפסקה. יש כאן פינת הנצחה ליהודה קינן שנהרג בתשכ"ט ממוקש כשהיה בדרכו לחריש. צמוד לכאן לכיוון מזרח אפשר למצוא בחורף מקבץ נרקיסים מרהיב. לאחר הפסקה במקום זה נמשיך עם השביל מזרחה. כקילומטר משם הוא מבצע תפנית חדה דרומה אל תוך ערוץ נחל סחף. כאן אנו נכנסים לשמורת מכתש בארי. שמורה זו מערב לקיבוץ בארי משתרעת על כ – 5,000 דונם , בשטח מבותר ובלתי ניתן לעיבוד , שנוצר על ידי חתירתו של נחל סחף ( ואדי נח'אביר ) , הנשפך לנחל בשור ליד "הקו הירוק" בגבול רצועת עזה . לשמורה מראה מיוחד במינו : עמק דמוי מכתש , שנוצר בתהליך הסחיפה האופייני לאדמות הלס של מערב הנגב הצפוני ; מכאן שמה של השמורה -"מכתש בארי". מדרום לשמורה , בשמורת מכרות בארי , נמצאים מכרות נטושים של גופרית . בתוך הבתרונות משתרע אתר נרחב מן התקופה הפליאוליתית הקדומה – התרבות האשלית העליונה – ואבני יד רבות נלקטו במקום . חלקן הועברו למוזיאון שבקיבוץ בארי . לא רחוק מכאן נמצא גם חט קדום באורך 1.5 מ' לערך . באזור שוכנים בעלי חיים רבים, ביניהם בולטים עדרי הצבאים . כאן נמצאת גם הגדולה בלטאות הארץ – כח . בעלי חיים נוספים בשמורה הראויים לציון הם שנונית באר שבע ותת – מין מיוחד של צב מצוי , שכאן הגבול הדרומי של תפוצתו העולמית . גם הצמחייה בשמורה מגוונת : המקום מהווה מפגש לשתי חברות צומח – הערבתית ( אירנו – טורנית ) והמדברית ( סהרו – ערבית ) , ואפשר למצוא בו קורנית מקרקפת , לטמית דביקה , שברק מצוי , שמשון סגלגל , זיפנוצה , מלענן ריסני , לוטם שעיר , תרשף קטן – קרקפת , כוכב מצוי , מקור – החסידה המדברי , מלחית אשונה ועוד . בשנים גשומות מתפתחים בשמורה משטחי פריחה גדולים ונפלאים של כלניות . לשמורה יש גם חשיבות גיאולוגית, הן בשימור נוף הביתרונות, והן בשימור מספר טיפוסי קרקע: לס, חול, סחף וחמרה מעורבת בלס. למעשה עד סוף המקטע נלך בשמורה זו ונהנה מהנוף ומהצומח בה. נלך עם השביל לאורכה ונשים לב לביתרונות הלס ולפריחה היפה באביב בעיקר. לאחר כ 2 קילומטרים נעבור בסמוך למקום בו ניתן למצוא בחורף ריכוז של צבעונים (7). הקיבוץ עצמו מצוי מזרחית לשביל ואנו מזהים אותו בברור מהשביל. בארי הוקמה במסגרת 11 הנקודות בנגב (מבצע משותף לסוכנות היהודית, קק"ל, ההגנה וחברת מקורות) בידי חברי הגרעינים של הצופים והנוער העובד. המבצע תוכנן בסודיות רבה. בערב, מוצאי יום הכיפורים, רוכזו האנשים והציוד בכמה יישובים, שמהם יצאו השיירות עם חשכה. אפילו המתיישבים עצמם לא ידעו בדיוק לאן פניהם מועדות. כך, בין לילה, הוקמו בארי, חצרים, נבטים, אורים, נירים, שובל, משמר הנגב, גלאון, תקומה, כפר דרום וקדמה. קיבוץ בארי נקרא בראשיתו נאחביר, כשמו הערבי של האזור, שפירושו הוא אזור ביתרונות. מאוחר יותר הוא נקרא על שם כינויו הספרותי של ברל (בארי) כצנלסון, שנפטר אז. הקיבוץ שכן תחילה כשני קילומטרים ממערב למקומו היום ונקרא בארות.  בסיום המקטע נגיע עד סמוך למקום זה. כעת אנו צועדים בלב ליבו של יער בארי.  יער בארי משתרע על פני כ- 11,000 דונם בנגב המערבי, בחבל הבשור מדרום לצומת סעד. הנוף מורכב משדות ירוקים ומרחבים פתוחים וביתרונות שנוצרו כתוצאה מכמות משקעים דלה שגורמת להיעדר צמחייה ולסחף באדמת הלס הרכה. כקילומטר מאזור ריכוז הצבעונים נגיע למפגש עם שבילים (8) מסומנים באדום (מגיע ממערב) וכחול (מגיע מדרום). השביל ממשיך עוד כמה מאות מטרים כשהוא מתלכד עם השביל המסומן כחול עד לחניון נחאביר (9).  זהו חניון של קק"ל עם שולחנות,  שירותים ומתקני משחקים. מכיוון שכאן הוא סוף מקטע זה, מומלץ ללכת כ 200 מטר מערבה עם שביל בסימון שחור (מגיעה מבארי) ולהגיע לבארי הישנה. כאן נמצא מגדל מים ובית בטחון , שרידים שנותרו מההתיישבות הראשונה של בארי.

במלחמת העצמאות הותקף הקיבוץ במקום זה בידי צבא מצרים ומגניו נאלצו לחיות חודשים אחדים בבונקרים. בתום המלחמה עבר למקומו הנוכחי על גבעת אל-מושיריפה. מבארי הישנה נותרו בית הביטחון הנקוב בכדורים ומגדל המים של הקיבוץ. כדאי לעלות לתצפית "עמדה מס' 1", הנמצאת בצדה הדרומי של הדרך הסלולה, מול בית הביטחון. העמדה, תעלות הקשר והגדרות שוחזרו על ידי ילדי הקיבוץ. התצפית יפיפה. בדרום רואים את אזור מחצבות הגופרית, כשלמרגלות התצפית, מקום המטעים של הקיבוץ בראשיתו, ניטע לאחרונה בידי קק"ל.

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

  • מקטע זה סמוך לרצועת עזה. הטיול באזור זה מותר בזמני רגיעה בלבד.
  • בכל המקומות בהם הולכים במקביל לכביש – אין ללכת על הכביש עצמו.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום :  תיאום שטחי אש פיקוד דרום: 08-9902927,  משטרת שדרות 08-6620444 , משטרת קריית 08-6872222 גת מד"א 101 , מכבי אש 102

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות חילוץ:    חילוץ אפשרי בכל הקטע בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.

אפשרויות לינה באזור:

צימרים עלומים ובבארי.

אתרים השווים ביקור באזור:

  • שמורת יער שוקדה
  • שמורת יער בארי , בארי הישנה.