המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: גשר דבמבם , על כביש 60 , נ.צ: 193552 / 583179.  נקודת סיום: הכניסה לישוב שני, נ.צ.:  584748  / 206025אורך המקטע: כ 15 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 12: דרום השפלה ושולי הר חברון.

במקטע זה אנו מטיילים בלב יער יתיר הנטוע על הרי יתיר.  חבל ארץ זה, חבל יתיר, מהווה מדרגה טופוגרפית בין הר חברון מצפון לבין בקעת באר שבע וערד מדרום. הרי חבל יתיר, הרי ענים, והרי עירא הם למעשה שלוחותיו הדרומיות של הר (קמר) חברון. מבחינה מבנית אזור החבל הינו קער גיאולוגי בין קמרי ט'הריה ומעון שבונים את הר חברון ונמשכים ממנו דרומה. החבל מנוקז על ידי מספר נחלים עיקריים : קריות ומרעית ממזרח, ענים, בכרה, יתיר ואשתמוע במרכז וחברון ממערב. כל הנחלים מתנקזים לנחל באר שבע הזורם דרומית לאזור, ממזרח למערב ודרכו לנחל הבשור ולים התיכון . מבחינה טופוגרפית השטח נוחת מצפון לדרום. שיא הגובה הטופוגרפי הינו בהר עמשא, הנקודה הנמוכה ביותר בתחום הסקר היא צומת שוקת . הרכסים הבולטים בחבל הינם רכס הר עמשא, הרי עירא וענים ורכס הר חירן. תשתית יער יתיר ורוב תשתית הרי עירא הינם סלעי גיר מגיל טורון. בשאר השטח נמצא על פי הגובה הטופוגרפי חתך אופייני של קונגלומרט רצנטי ("קונגלומרט יתיר"), תחתיו צור משאש (תקופת קמפן), תחתיו תצורת מנוחה (קירטון עם מאובנים מגיל סנון), בעמקים ישנם קונגלומרט אלוביאלי ואלוביום רצנטי. אותו חתך מאפיין גם את דרום הרי עירא, במזרחם בולטת שכבת צור משאש.  חלקים נרחבים מהמדרונות בחבל מכוסים בקרום נארי קשה . מצפון ליער יתיר, על נ .ט 576 בציר מזרח מערב עובר שבר נורמאלי עם זריקה דרומה, נפגש עמו עוד שבר נורמאלי בציר דרום מזרח צפון מערב שתוחם את חורבת יתיר מצפון מזרח. שבר נוסף באותו אזור עובר על קו רוחב 584 בציר מזרח מערב, גם בו הזריקה דרומה . שבר נוסף בחבל עובר בציר דרום מזרח צפון מערב דרך חורבת חירן ותוחם את הר חירן מדרום וממערב. קרקעות האזור נוצרו ברובן מאבק איאולי ששקע על התשתית. בבקעות החבל מצטברות קרקעות ליתוסול חומות, רנדזינות בהירות וחומות ולס, שהוסע איאולית מהר הנגב. קרקע הלס שמצטברת גם בגבהים מעל 600 מ' הוסעה בהולוקן וכיסתה את רוב האזור אולם הסרה והרבדה מחדש מגבילה אותה כיום, בעיקר לעמקים. לעיתים נמצא שיכוב צולב בכתפי ואדיות בין הלס לקולוביום ואלוביום גס גרגר ולרחופת מגאיות נחלים. מתחת לשטח משתרע אקוויפר חבורת יהודה. כיוון זרימת המים באקוויפר הינו מצפון מזרח לדרום מערב כאשר באזור מחנה יתיר גובהו הטופוגרפי הינו כ 300 מ' מעל פני הים (400-350 ' מ מתחת לפני השטח) ובאזור צומת שוקת גובהו כ 50 ' מ מעל פני הים (350-300 ' מ מתחת לפני השטח) מכיוון שחלק מהשטח באזור חדיר וחלקו חדיר למחצה קיום האקוויפר מעלה את הרגישות הסביבתית של פני השטח מעליו. אקלים החבל נע בין ים תיכוני לאירנו טורני. בדרום החבל ממוצע המשקעים 220 נע סביב מ"מ בעוד ביער יתיר יורדים בממוצע כ 280  מ"מ בשנה.

יער יתיר מצוי בשיפולי הר חברון ומצפון מזרח לבאר שבע. היער משתרע על פני כ 35000 דונם ויש בו למעלה מ 4 מיליון עצים. זהו היער הגדול בארץ. ביער פסיפס מגוון של נטיעות : רובו   נטוע בעצי אורן ירושלים , ויתרו בעצי ברוש , שיטה ( אקציה )אשל , עצי אקליפטוס ואלה , כליל החורש ושיחי רותם . מלבדם ניטעו בו גם עצי פרי ושקדים , גפנים , זיתים , אלת בוטנה (פיסטוק ) ,אגוזי המלך ועוד . בתוך היער אותרו גם חלקות שבהן ניטעו כרמים ומטעים נשירים בידי מתיישבי הר חברון . ראשיתו של יער יתיר בשנת , 1964 בנטיעה ובפיתוח של חבל ארץ באזור הספר , בשיפוליו הדרומיים של הר חברון . למרות שמומחים רבים טענו שבאזור זה אין סיכוי להצמיח יער , משתרע בו לתפארה הגדול ביערות ישראל . כאן גם ניטעו עצי האורן הראשונים לסוגיהם בנגב . המרעה הטבעי ביער משמש אלפי ראשי צאן של הבדווים . לבד מקביעת הנוכחות באזור , עמד לנגד עיני מתכנני היער שיפור איכות הסביבה בדרכים שונות : א. שימור הקרקע מסחיפת רוח ומים ב . שיפור איכות האוויר על ידי קליטת אבק , פיח וגזים ; ג . שיפור הנוף וכיסוי המדרונות הקרחים בצמחיה ; ד . שיפור איכות החיים על ידי יצירת מקומות נופש ובילוי בחיק הטבע ; ה . שיפור התשתית הכלכלית לתיירות , מרעה ותפוקת עץ ; ו . שיפור תשתית ההתיישבות על ידי הקמת שרשרת ישובים חדשים לאורך הגבול .

מצודת היערנים , הסמוכה לכניסה הדרומית אל היער , משמשת מרכז ייעור ומגדל תצפית אש וכן מרכז הנצחה . אל תוך היער מסתעפת מערכת מטופחת של דרכי נוף , שבצדיהן פזורים חניונים ופינות פיקניק . מערכת זו מאפשרת גישה אל אתרי עתיקות ונוף , וקשר אל יישובי האזור , ביער עצמו ובשוליו . בחורף פורח היער בשלל צבעים . מגובה 900-800 מ' מעל פני הים משתפלות כאן , מצפון מזרח לדרום מערב , שלוחותיו הדרומיות של הר חברון — הרי יתיר , הרי ענים והרי עירא — אל בקעת באר שבע , ובמרכזה העיר שהיא בגובה 300 מ' מעל פני הים  מימי קדם ישבו בשולי במת ההר כפרי ספר המדבר , שתושביהם עסקו בחקלאות ( תבואות חורף וכרמי גפן ) ואף במרעה צאן במדבר הסמוך , כפי שהדבר בימינו . שורה רצופה של חורבות שומרות כאן עד היום על השמות המקראיים \ כרמל ( אל כרמל ) ומעון ( מאעין ) הזכורות מסיפרו דוד ונבל הכרמלי ( שמ"א כה ; קריות ( קרייתין ) יתיר  עתיר , ענב ( ענב א צע'ירה ) ורימון ( א רמאמין ) ומעליהן — הכפרים הגדולים היושבים היום על מקומותיהם של יוטה ( יטא ) ואשתמוע (א סמוע ) — כולן בחבל ההר שברשימת ערי יהודה .  בשנת 1979 הוקם במרכז היער מחנה יתיר , המשמש בסיס ראשון למתיישבים באזור . בשוליו המזרחיים של היער הוקמו בשנת 1983 מצרות יהודה , מושב שיתופי של תנועת "אמנה , " שחבריו , אשר ישבו תחילה במחנה יתיר , מוסיפים לכנותו "בית יתיר , " וכן קיבוץ הר עמשא . בצפונו , ליד חורבת ענים עלית , יושב מאז 1989 הישוב הקהילתי שני , מייסודו של גרעין "ליבנה , " אף הוא מתנועת "אמנה . "
נתחיל לנוע מגשר דבמבם , (1) לכיוון מזרח. כפי שצוין בתיאור המקטע הקודם, גשר זה הוא לזכרו של סרן גרשון דובינבוים שנפגע במלחמת השחרור באוקטובר 1948 בפיצוץ גשר דהריה ומת לאחר יומיים מפצעיו. לאורך קטע של כ 2.5 ק"מ, (עד כמה מאות מטרים אחרי נקודה מס' 3) מתלכד שבילנו עם שביל ישראל. לאחר מכן בהמשך הוא מתלכד אתו פעמיים לפרקי זמן קצרים. כ 700 מטרים לאחר ההתחלה נעבור סמוך לנקודת מילוי מים (2)  של קק"ל. זו הזדמנות להצטייד במים למי שאין מספיק.  נעלה במתינות מזרחה בין עצי היער. זה מקום נעים ומוצל להליכה וניתן לטייל בו גם בקיץ. כ 800 מטר לאחר נקודת מילוי המים נבחין בבור אגירה מהתקופה הביזנטית (מאגורה) כשמסביב שולחנות קק"ל. יש להתבונן מבחוץ ולא לרדת ממש לבור זה. נטפס בשולי האוכף הרחב הלאה ולאחר כמה מאות מטרים נוספים נגיע לנקודת תצפית מרהיבה (3) לזכר נועם רוזנטל , שריונר מחטיבה 188 שנפל במבצע צוק איתן. לכיוון דרום השטח נראה גבהי יותר מאשר לכיוון צפון שבו הוא נראה מתון יותר. השביל ממשיך צפון מזרחה כשאנו מוספים לעלות בגובה. הוא מתלכד עם שביל בסימון כחול ובאזור ההתלכדות ניתן למצוא צבעונים בחורף.  כ 2.5 ק"מ ממצפה רוזנטל נגיע לנקודה (4)  שבה נבחין בשביל לא מסומן ההולך דרומה לכיוון חורבת סירה (5). זוהי סטייה של כ 200 מטר מהשביל, מומלץ לבקר בחורבה ולהתרשם מהבנייה היפה ומערות המגורים המתוארכים לתקופה הרומית – ביזנטית.
כשנשוב אל השביל, מעט לאחר מכן השביל מבצע פנייה ישר מזרחה , יחצה נחל וימשיך לאורך כברת דרך בערוץ נחל אשתמוע, כשרכס הר חירם מעלינו דרומה. כעת השביל תלכד עם שביל מסומן כחול , משנה כיוון לצפון מזרח ולאחר מכן שוב מזרחה כשהוא מטפס על שולי הר חירן. כ 700 מטר לאחר שינוי הכיוון האחרון, נגיע לערוץ נחל ללא שם. כאן מומלץ לסטות כ 200 מטר דרומה, לפסגת נקודת גובה 599, שם קיימת נקודה אידאלית למנוחה (6). נמשיך מזרחה. השטח כאן מבותר – מצפון לנו הרכס שמאחוריו נחל אשתמוע (הקטע הזה של הנחל מצוי כבר אחרי גדר ההפרדה)  ומדרום מצויה שמורת הר חירם. אנו הולכים על השלוחה שביניהם פחות או יותר על קו גובה.  כ 3 ק"מ מנקודת המנוחה הקודמת יגיע השביל ויחצה כביש המגיע מהיאחזות הנחל לשעבר יתיר מכיוון דרום. ההיאחזות פורקה ב 2001 ולא יושבה מחדש. זמן קצר לאחר מפגש זה פונה השביל בחדות לכיוון דרום מזרח ולאחר כמה מאות מטרים הוא יורד לערוץ נחל. בנקודה הזו מומלץ לסטות מהשביל כ 200 מטר ולהמשיך היישר מזרחה כלומר לטפס אל ראש הגבעה שממזרח ולהגיע לחורבת יתיר .  על פי הכתוב בספר יהושוע, יתיר הייתה עיר של לוויים בתקופת המקרא. לאחר שדוד מנצח את העמלקים הוא שולח מהשלל לזקני יהודה וגם אנשי יתיר מקבלים חלק משלל זה. יתיר מוזכרת גם במפת מידבא , המאה ה 6 לספירה אבל אז הייתה כבר עיר נוצרית. בחפירות במקום נתגלתה כנסייה עם כתובות מגיות שונות. למעשה אומץ שמה של החורבה לכל היער והוא נקרא יער יתיר בגללה. בכנסייה התגלתה רצפת פסיפס כמעט שלמה.

על מנת לחזור לשביל אפשר לרדת ישר צפונה או לחזור דרך הערוץ ממנו טיפסנו לחורבה. נמשיך מזרחה , אנו כעת בלב יער יתיר והשביל מתלכד עם שביל בסימון אדום. ככל שנלך מזרחה נוסיף ונטפס. בנקודות שונות ביער פיזרה קק"ל שולחנות ויש המון מקומות נחמדים המאפשרים עצירה למנוחה. כ 3 ק"מ לאחר החזרה לשביל נגיע לריכוז של עצי אורן ארוכי מחטים (7). באזור הזה בסתיו ניתן להבחין בפריחה מרהיבה של חלמוניות. כ 700 מטר לאחר מכן מזרחה נחצה כביש  הממשיך צפונה מדרך נוף יער יתיר (8) . אנו נמשיך מזרחה כשהשביל מתלכד כעת עם דרך הנוף עוד כ 400 מטרים עד לכניסה לישוב שני (9).

 

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • אין להיכנס לבורות / מערות באזור המסלול.
  • ההליכה במקומות בהם יש דרך סלולה היא ארך ורק בשולי הדרך.

אפשרויות חילוץ:   אפשרית לכל אורך המקטע בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום:  משטרת באר שבע : 6271154 – 08 , או .100 מד"א 101, מכבי אש 102.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

  • מקטע זה מצוי בסמיכות לבאר שבע
  • צימרים בשני ומיתר

 

מקומות השווים ביקור באזור:

  • דרך נוף יער יתיר
  • בית היערן – מרכז שדה יער יתיר , ההגעה בעל גבי הדרך הנופית.