המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: סמוך ללהבים, נ.צ.: 586238 / 184094. נקודת סיום: גשר דבמבם, נ.צ: 193552 / 583179.

אורך המקטע: כ 15 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 12: דרום השפלה ושולי הר חברון.

גם קטע זה משתייך עדיין לשפלה הפנימית. הגבעות כאן הן קרטוניות מתקופת האאוקן , מעוגלות ומבותרות בהרבה גאיות וערוצי נחלים והן המורדות המתונות של שולי רכס חברון.

כבר בתחילת ההליכה אנחנו למעשה מטיילים ביער להב. יער זה הוא חלק ממרחב גדול הנקרא פארק יערות להב כולל את יער להב, יער דבירה ויער כרמים. הוא כולל כ 3000 דונם של יער שקק"ל החלה בנטיעתו בשנת 1952. הוא מתחיל במערב באזור צומת דבירה, עם נחל שקמה המתפתל ושביל האופניים שלאורכו, ומסתיים במזרח בסמוך לישוב מיתר הנושק ליער יתיר. בתוך המרחב שוכנים הקיבוצים דביר, להב, שומריה וכרמים, והישוב הקהילתי סנסנה. האזור מאפשר את השטחים הפתוחים ושמורות  הטבע. בקיץ אפשר לברוח מהחום בשטחי היער פעילות כמעט כל השנה. באביב, פריחות מרהיבות ממלאות המוצלים, ובחורף המרחב כולו ירוק משדות חיטה מאופק לאופק, עם ימים רבים של שמש חורפית חמימה פארק יערות להב ובהמשכו יער יתיר, מהווים את הרצף המיוער הגדול ביותר בישראל. ברחבי האזור כולו תוכלו למצוא פינות חמד ואינספור אפשרויות לטיול וחוויה. אתרי טבע ומורשת, פעילויות, אירועים ותרבות, מסלולי טיול ורכיבה. האזור בו אנו מטיילים הוא כמעט הגבול הדרומי של הפארק הזה. יער להב הוא הדרומי ביערות הנטועים בשפלה, וגם אחד הגדולים שבהם. ביער נמצא הר להבים, שנעבור מדרום לו, המקום הגבוה ביותר בשפלה בגובה 518 מ' מעל פני הים, וכן מספר אתרים ארכיאולוגיים חשובים – תל חליף, חורבת רימון (בה נמצא בית כנסת קדום) וחורבת אבו-חוף (בה התגלו שתי כנסיות עתיקות). בתחומי היער נמצא מרכז ג'ו אלון – מרכז למורשת הבדואים ואף כי השביל אינו עובר סמוך לו, נמליץ בסוף מקטע זה לבקר בו. האזור צחיח למדי וזוכה רק לממוצע של 240 מ"מ גשם בשנה. היער בולט על רקע מיעוט הצומח הטבעי שסביבו, המורכב בעיקרו שיחים מדבריים נמוכים. בקרחות היער מתקיימת פריחה אביבית מרשימה, חגיגה של צבעים. בשמורת להב – צמחייה אופיינית לאזורי הביניים שבין המדבר לאזור הים תיכוני ("ספר המדבר"). אחד מהצמחים האופייניים לאזור היא שלהבית קצרת שיניים, זהו בן שיח נמוך, הפורח באביב בפריחה צהובה. לפרח, עלים המכוסים משני צדדיהם בשכבה עבה מאוד של שערות, המעניקות לעלים צבע לבן כמעט. שכבת השערות עבה פי כמה וכמה מהעלה עצמו ותפקידה להגן על הצמח מאיבוד יתר של המים. בחודשי הסתיו מקדימה החלמונית לפרוח. וביער מלבד עצי מחט, גם מטעי עצי זית, אלת הבוטנה (הפיסטוק חלבי), אלת ארץ ישראלית ועצי חרוב. בסתיו, אפשר לראות ביער להב גם את פריחת החלמוניות המרשימה. יער להב נמצא בקצה הצפוני של רצועת מדבר ברוחב של 1,800 ק"מ אשר ציפורי שיר נודדות חייבות לחצות כדי להגיע לאזור החריפה בעונת הסתיו. היער מהווה הזדמנות אחרונה עבור ציפורים רבות לצבור אנרגיה לקראת המשך המסע התובעני. בין השנים 1995-2000 בוצע מחקר ארוך טווח, במימון ובסיוע קק"ל ובשיתוף המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון, על חניית הביניים של הציפורים הנודדות ביער. נמצאו כשישה סוגי ציפורי שיר שבאופן קבוע שוהות בסתיו: בני סוגי הסבכי: החורש, שחור-כיפה והטוחנים, חמריה סלעית קיץ וחכלילית העצים. יער להב הוא בעיקרו יער של עצים מחטניים, אשר מספקים מעט מזון לציפורים והן עושות שימוש קטן יותר בחלקות האורנים. משנות ה-80 ניטעו ביער חלקות של עצים רחבי עלים ובתוכם חלקות של אלה אמתית (אלת הבוטנה), שבאמצע שנות ה-90 החלו להניב פרי המבשיל במהלך הסתיו, בחודשים אוגוסט-נובמבר. פרי עץ האלה מהווה מקור אנרגיה חשוב לציפורים הנודדות, אשר צריכות לצבור אנרגיה במהירות לשם המשך מסען.

המקטע מתחיל סמוך לישוב להבים , ממזרח לו (1) , במקום בו יש מעבר מתחת לכביש 31. אחרי זמן קצר בכיוון מזרח נעבור סמוך לעין רימון, כעת היא בריכה גדולה ויבשה. נמשיך עוד כמה מאות מטרים ואנו כבר בלב יער להב (2).  מצפון ומעלינו תל להבים ובו מספר אתרים שהוזכרו בהתחלה ומן הראוי בהזדמנות אחרת להגיע אליו ולהקדיש לו זמן סיור. כ 2.5 ק"מ מנקודת ההתחלה נחצה כביש היורד מתל להבים ומתחבר לכביש 31. מיד אחריו השביל שלנו מבצע תפנית דרומה ולאחר זמן קצר חוזר ומשנה כיוון לפון מזרח. עולים לכיוון חרבת רימון. אנו הולכים מעל בקעת יבל שבהמשך נחצה אותה. כקילומטר מהפנייה לכיוון צפון מזרח נעבור נבחין בכביש נוסף היורד מאזור תל להבים ובנקודת המפגש נבחין במערות קבורה. באזור מערות קבורה רבות ואנו רואים רק את מקצתן. כמה מאות מטרים יביאו אותנו לשרידי חירבת רמון (3). חורבה זו ברום כ – 480 מ' מדרום לקיבוץ להב. בשמה הערבי , ח' רבת א – רמאמין , נשמר צליל השם העברי הקדום רמון ( יש מפות שבהן רשום בטעות ח'רבת א – רמלי או חרבת רמליה ) . שטחה קרוב ל – 100 דונם והיא מוקפת עמקים פוריים שהיו חלק מן העורף הכלכלי שהקנה לה מעמד כלכלי איתן . אפשר להגיע אל האתר בנסיעה בכביש העולה ממרכז ג' ו אלון , שליד קיבוץ להב . בהמשך לכביש יש דרך עפר טובה ומשולטת . חרבת רמון מזוהה עם עין רמון של ימי הבית השני ( נחמיה יא , כט ) והתקופות הרומית והביזנטית , ואילו העיר הקדומה , מתקופת המקרא , ישבה בתל חליף. עין רמון נמנית אולי עם הערים שבהן נותרה שארית פליטה שלא גלתה לבבל , ובימי שיבת ציון היה במקום יישוב יהודי . ע' קלונר ערך כאן חפירות בשנים 1978 – 1980 וחשף בית כנסת ובו שלושה שלבים : שלב הייסוד : בית הכנסת הקדום הוקם במחצית ה – 2 של המאה ה – 3 לספירה . זה היה בניין גדול שחזיתו ופתחיו היו כנראה במזרח . במרכזו של הקיר הצפוני היתה גומחה מלבנית מטויחת בטיח לבן ועליו פסים אדומים . הגומחה שרדה עד גובה 2.50 מ' . קירות האולם היו מכוסים בחלקם בטיח צבוע . הרצפה הייתה עשויה גיר כבוש . הבניין היה מעוטר בפריטים אדריכליים מגולפים רבים ; כמון מהם מרוכזים ומוצגים מדרום – מזרח לבית הכנסת . שלב ביניים : הבניין הראשון חרב או נפגע , וחודש בין המחצית ה – 2 של המאה ה – 4 לספירה לאמצע המאה ה – .6 כיוונו של הבניין היה צפון – דרום , וגודלו – 9.5 x 13.5 מ' . בקיר הצפוני הייתה במה מלבנית . סביב בית הכנסת נבנה מתחם מלבני . במילויי עפר ואבנים בחדרים שממערב לאולם נמצאו חפצים רבים שהשתייכו כנראה לבית הכנסת הקדום : נר ברונזה , שרשרות ברונזה לנברשות , כלים וידיות מעצם ומשנהב , ועוד . בחלק העליון של המילוי נמצאו שני כלי חרס ובהם מטמונים של 47 מטבעות זהב . זמנם הוא םימי הקיסר ולנטינינוס ה – ו ( 364 – 375 לספירה ) ועד לימי הקיסר אנסטסיוס ה – ו ( 491 – 518 לספירה ) . השלב המאוחר : הבניין חודש בתכנית זהה בשלהי המאה ה – 6 או בראשית המאה ה – .7 מידות הבמה בצפון האולם היו 5 א 1.7 מ' . בדרום היו שלושה פתחים , ומדרום לכניסה היה מבוא מרוצף שרוחבו 3.5 מ' , ואורכו – 16 מ' . מדרום למבוא היו חדרים ובהם בור מים . הרצפה באולם התפילה נעשתה מלוחות אבן , ובמרכזה היו חקוקות חמש ורדות ומנורת שבעה קנים . מתחת לרצפה נמצאו כמה מטבעות זהב . בחדרים שמסביב לבית הכנסת נתגלו כמה ממצאים , ובהם קטע חרות על לוחית חרס ; הלוחית נשברה ולא נמצאו כל חלקיה . בקטע נזכרים מלאכים שבעל הקמע משביע אותם ומבקש שמישהו האהוב עליו ישיב אהבה . בית הכנסת התקיים עד הכיבוש הערבי או עד זמן קצר אחריו . על מדרונות הגבעה יש מערות רבות למגורים ולבעלי חיים , וכן שרידים של מבנים . במאה ה – 19 ישבו כאן בדווים משבט אלע' מאדין , ממטה א – תיאהא , והם החכירו את האדמות לכפריים מדורא . הבנייה באותה תקופה פגעה פגיעה קשה בשרידיו של היישוב.

נמשיך עם השביל מזרחה. נגיע לכביש המגיע מכיוון צומת להב (4) ונלך לאורכו צפון מזרחה כמה מאות מטרים. בתום הקטע הזה פונה השביל שוב לדרום מזרח. כעת אנו חוצים את בקעת יבל כשנחל רימון במרכזה בעל ערוץ רחב. היא חלק של נחל שקמה . זוהי בקעה פורייה , ושמה בערבית הוא ואדי אלקמח ( "נחל החטה") . הבקעה היא התרחבות של עמק התלם בין שולי דרום הר חברון לשפלה הדרומית . על שוליה המזרחיים שוכנים כפרים פלסטיניים אחדים , ובהם ח' רבת אלברג' , שהוא כפר בת של ט' הריה בהר חברון . הכפר בנוי על מצודת התאנים הצלבנית – קסטלום פיקואוסיס . בבקעה יש סכר ומאגר למי שיטפונות , מים המנוצלים להשקיית שדות הקיבוץ להב ועדרי בקר וצאן של יישובי הסביבה .  נבחין בשביל בסימון ירוק המגיע מצפון בתחילת ההליכה בבקעה זו . לאחר כמה מאות מטרים ולקראת סיום חציית הבקעה, נפגוש בשביל זה שוב. נטפס עם המשך הכביש על הר סנסנה. על ההר נמצאו שירידים ארכאולוגיים מתקופת הברזל וכן גתות מתקופות מאוחרות יותר. במקום נוסד ישוב קהילתי  דתי ואנו נעצור למנוחה בכביש הגישה אליו (5). הוא נקרא על שם עיר מקראית בשם זה. הוא משתייך למועצה האזורית הר חברון למרות היותו ממערב לגדר ההפרדה. כאן אנו צמודים לתוואי שביל ישראל שילווה אותנו עד סוף המקטע. ממש צמוד אלינו ממזרח רואים את גדר ההפרדה שממנה והלאה שטחי הרשות הפלשתינית. כקילומטר וחצי במורד ההר בהמשך השביל נזהה שביל בסימון סגול המגיע אלינו מדרום (6). השביל ממשיך דרום מזרחה ואנו הולכים כעת בשטח די מישורי כאשר מצפון לנו מבחינים בהתרוממות ניכרת של הרכסים לכיוון צפון (רכס חברון) , ממערב לנו שטח גבעי מתון יחסית בו מצויות גבעות להד וגבעות אוגר ודרומה , לכיוון הישובים מיתר וכרמים השטח די פתוח ומתון. לאחר שנעבור מצפון לכרמים , נגיע אל כביש 60 שבמקביל אליו יפנה השביל לכיוון צפון מזרח ויגיע עד לגשר דבמבם (7) . הוא קרוי לזכרו של גרשון דובינבוים שנפגע בעת שפיקד על חייליו באוקטובר 1948 בעת פעולת חבלה בגשר ליד דהרייה, על מנת לשבש הגעת תגבורת מצרית לאזור. למרות פציעתו המשיך לפקד על חייליו ונפטר מפצעיו למחרת בבית החולים ברוחמה לשם פונה.

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • אין להיכנס לבורות / מערות באזור המסלול.
  • ההליכה במקביל לקטע מכביש 40 היא ממערב לכביש.

 

אפשרויות חילוץ:   אפשרית לכל אורך המקטע בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום:  משטרת באר שבע : 6271154 – 08 , או .100 מד"א 101, מכבי אש 102.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

  • מקטע זה מצוי בסמיכות לבאר שבע
  • צימרים בלהבים ובכרמים

מקומות השווים ביקור באזור:

  • תל להבים על המקומות שבו השווים ביקור.