המפה באדיבות OSM

אורך המקטע: כ 12 ק"מ. מפות סימון שבילים: 14 – צפון נערבה ומזרח הנגב , 17 – הערבה התיכונה ומזרח הנגב.

לאלה שעוברים בעמק הערבה בנסיעה ולא בטיול רגלי נדמה הנוף כאחיד בחלקים די גדולים שלה אך למעשה הערבה מחולקת למספר יחידות נוף ולכל אחת מאפיינים משלה וניתן להכיר אותם רק בטיול ובשטח ושהייה בו. עד לתחילת התהליך שבו נוצרו עמק הערבה וים המלח, התקיים רצף טופוגרפי מרמות עבר הירדן (אדום, מואב( דרך מרחבי הנגב עד לים התיכון. נוף זה התאפיין בדרך כלל בטופוגרפיה בימתית אשר נטתה בשיפוע קל מערבה. גם מערך הניקוז של האזור היה שונה תכלית שינוי מזה של ימינו — אגני הניקוז הענקיים של עבר הירדן ברציפות עד לים התיכון כשהם מובילים אל הנגב ואל מישור חוף הים התיכון חולות (מישור ימין למשל) וחלוקי צור שאת שרידיהם מזהים בהופעה של קונגלומרט — סלעי תלכיד המורכב מחלוקי צור גדולים בנחל טרף בנחל פאר בנחל פארן ובנחלים אחרים בהר הנגב . רציפות נופית זו פסקה עם שקיעתו של בקע הערבה. אין יודעים בוודאות מתי התרחש אירוע זה אך מקובל על החוקרים כי הוא אירע בתקופת הניאוגן ( 3-18 מיליון שנה טרם זמננו).  כתוצאה משקיעה זו נוצר בסיס סחיפה חדש לכל מערך הניקוז של המזרח התיכון, נחלי אדום ומואב "התקצרו אל הבקע ואילו בהר הנגב התפלג הניקוז למערבי— אל עבר הים התיכון, ולמזרחי — אל הבקע. כאמור לעיל, עמק הערבה הינו בקע גיאולוגי גדול, דהיינו — רצועה ששקעה בין קווי שבירה בקרום כדור הארץ. יצירתו של בקע זה הייתה תוצאה של תהליך עולמי של תזוזות לוחות יבשת שבא לביטוי באזור שלנו בהתנתקות ובהיפרדות של שני לוחות בקרום כדור הארץ —הלוח הערבי (ערב הסעודית,ירדן, סוריה) התנתק מהלוח של סיני והנגב. הפער שנוצר בין הלוחות גרם לשקיעתו האנכית של עמק הערבה. מחקרים מדעיים מגלים כי העתקה גיאולוגית זו היא מן הסוג המכונה ”העתק תזוזה אופקי": לא רק היפרדות של שני לוחות הייתה כאן אלא תזוזה איטית אך עקבית של הלוח הערבי צפונה ביחס ללוח סיני והנגב, ולכך כמה עדויות. את בקע ים המלח (בין כנרת וחצבה) מילא אגם מים שחדרו לאזור מהים התיכון ונסוג רק לפני כ 12000 שנה. מכאן ואילך החלו להצטבר בקרקעית הערבה משקעים יבשתיים של חולות וחלוקים שהוסעו מהרי אדום והרי הנגב. משקעים אלה יצרו את החתך הגיאולוגי הנקרא "תצורת חצבה" המאופיינת בשכבת בסיס של קונגלומרט, חתך עבה של שכבות אבן חול אדמדמה ובה אופקים של חרסיות (עדות לקיומו של פרק גשום שיצר ביצות מים מתוקים בערבה) ושכבת קונגלומרט בגג החתך של אבני החול.

אנו מטיילים באזור שמדרום לחבל הביתרונות של הערבה שהוזכר באחד המקטעים הקודמים (זה המשתרע בין מדרגת ההעתק של נאות הכיכר ועד לקו הנמשך מעין אמציה דרך נחל עידן ועד למושב חצבה). מדרום לחבל זה ועד לנחל נקרות היוצא באור עין יהב, מופיעים שטחים מישוריים כהים המכוסים חצץ של סלעי צור וגיר אלו הם שטחי מניפות הסחף הגדולות של הנחלים היורדים מרכס מחמל אל הערבה נחל חצבה, נחל גידרון, נחל מסור, נחל רחש, נחל שחק ונחל שיזף.  חומרי הסחף הבונים את המניפות הללו עברו ניפוי טבעי על ידי הרוחות. הרוח טאטאה את החומר הדקיק (לס, חול דק) שהיה מעורב בחומר ואילו החומרים הגסים הגסים (חצצים וחלוקים)  נותרו על פני השטח כשהם יוצרים "מרבדים" של פירורי סלע כהים על פני השטח. מתחת למרבדי הצרירים הללו מתגלה תשתית סלע קדומה יותר — אבן חול אדמדמה מתקופת הניאוגן (18 – 3 מיליון שנה טרם זמננו) הידועה כאבן החול של תצורת חצבה. אבן חול זו נוצרה בערבה הצפונית במקווי מים מתוקים שהתקיימו כאן בעבר הגיאולוגי בתנאים אקלימיים טרופיים. אבן החול הצבעונית הזאת מתגלית  בשיא יופייה באותן גבעות משאר — כגון גבעת חצבה (ממערב לעין חצבה) ורכס גבעות שיזף שבין חצבה לעין יהב. גבעות אלו הנישאות עשרות מטרים מעל למישורי הצרירים מציגות חתך גיאולוגי מעניין של תצורת חצבה: בבסיסן נחשף אופק עבה של סלע תלכיד )קונגלומרט( הבנוי מחלוקי צור וגיר, מלוכדים בחומרי מליטה  (cementation) של חול, חרסית, תמיסת גיר ותחמוצות ברזל – זהו "קונגלומרט הבסיס". מעליו מופיע חתך עבה של שכבות אבן חול פריכה, אדמדמה, ובה אופקי חרסית חומה וירקרקת — בין "דפי" החרסית הדקים הדקים אפשר לגלות "תדפיסים" של צמחיית ביצות כגון צמחי לוטוס — שרידים ממקווי המים המתוקים בערבה הצפונית, שהתקיימו כאן בעבר הגיאולוגי, בתנאים האקלימיים הטרופיים המוזכרים לעיל. מעל חתך אבן החול מופיעה שכבת קונגלומרט עבה המשמשת גג לחתך כולו ומעניקה לגבעות צורת שולחן מפולס —זהו קונגלומרט הערבה. החתך המרשים ביותר בגבעות החול הניאוגניות מתגלה בגבעה הטרפזית הנישאה — גבעת חצבה " או גבעת פרסה"  שממערב לעין חצבה  (שהוזכרה באחד המקטעים הקודמים). בהמשך המקטע, כשנטייל מדרום לנחל נקרות ואילך, אנו עוברים למעשה לאזור שהוא יחידת נוף אחרת, הנמשכת עד לאזור מניפת הסחף של נחל ברק. הנוף באזור זה מאופיין בשלוחות סלעי גיר, "הרי שולחן" קטנים, וביניהם עמקים רחבים —מפרצים של סחיפה, שפרצו אל תוך המתלול המזרחי של רמת צופר שבגבול הערבה. בעמקים הללו נחשפים הסלעים הרכים שמתחת לשכבות הגיר הלבן הקשה של האיאוקן: אלו הם סלעי קִרטון וחרסית (מתצורת ע'רב ותקיה) רכים, שנופם רך וגלי — "נוף חמוקיים". אל מול האזור הזה בעברו המזרחי הירדני של עמק הערבה, נמצא אזור החולות הדיונות של ואדי סכאכין — דיונות סיף ארוכות היפה ביותר של הערבה. זהו מרחב למדי וביניהן עמקי תלם. בקרקעית העמקים ישנן נביעות מים מתוקים. המעיין המרכזי נקרא עין א־ד'יבאן (וסביבם חורשות דקלים וצמחייה הידרופילית קנה, סמר ועוד).

המקטע מתחיל בחלק המזרחי של מושב עין יהב, (1) עליו סיפרנו בסיום המקטע הקודם. נזכיר כי במסגרת מבצע "עובדה" במלחמת העצמאות לשחרור הנגב, הערבה ואילת עברו כוחות חטיבת גולני דרך עין יהב שנקראה אז "עין ויבה" ונתקלו כאן בירי מצד כוחות הלגיון הירדני אולם לאחר שכוחות החטיבה התפצלו וביצעו הסתערות רכובה משני כיוונים נסוגו הירדנים בבהילות. על קורות החטיבה בכל מבצע עובדה אפשר לקרוא בפרק המורשת.

נצעד עם השביל מערבה תחילה בתוך עין יהב ולאחר מכן מערבית לו כשנוף החממות והשטחים החקלאיים של המושב מלווה אותנו ממזרח. בקטע זה אנו צועדים במקביל לכביש סלול. בכיוון ההליכה שלנו מצוי פאתי החלק המזרחי של שמורת מצוק הצינים ואנו יכולים להבחין בשפך הרחב של נחל נקרות שנשפך באזור זה לנחל ערבה. קצת פחות מ 4 ק"מ מתחילת המקטע, נגיע לצומת נקרות (2) שהוא מפגש של  הכביש והשביל עם כביש  90. זוהי גם נקודת הכניסה או היציאה לנחל נקרות ומכאן ואילך לאורך קטע מסוים יתלכד השביל שלנו עם שביל בסימון אדום. נחל נקרות הוא מן הגדולים שבנחלי הר הנגב התיכון . אורכו כ – 70 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ – 1,000 קמ"ר . תחילתו של הנחל סמוך לשפתו הדרומית – מזרחית של מכתש רמון, כ – 2.5 ק"מ מצפון – מערב לפסגת הר עודד . מכאן יורד הנחל בכיוון צפון – מזרח , בעוברו בקער שבין קמר רמון וקמר עריף . עד לנקודה שבה חוצה נחל נקרות את כביש מצפה – רמון – אילת ( מס'40  ) ערוצו רחב ומדרונותיו מתונים , והוא עביר לכלי רכב . בתוכו עובר קטע גדול של הדרך המקשרת את מעלה ערוד ובארות עודד עם כביש מצפה – רמון – אילת . לאורך קטע זה של נחל נקרות , העובר בקער , בולטים כמה הרי משאר של קרטון וצור , כגון הר פיטם , שבעמק הנחל . עד למפגשו של נחל נקרות עם נחל רמון הוא נקרא בערבית ואדי אלג'ריר ("הנחל הגורר") . בהמשך חוצה נחל נקרות את כביש מצפה – רמון – אילת ( מס'40 ) , ומכאן ואילך הוא מתחתר לקניון של ממש . בקטע זה אוסף אליו נחל נקרות את נחל רמון . מכאן ואילך נקרא הנחל בערבית ואדי א – סיק ("נחל הנקרה") . אחרי מפגש הנחלים רמון – נקרות מתעקל נחל נקרות לדרום , אחר כך למזרח ולבסוף צפונה . עיקול זה , שבו תחום הנחל בין קירות מצוקיים יפים של סלעי גיר , מכונה " פרסת נקרות " . בסיומה של פרסת נקרות נדחס הנחל למעוק צר ויפה , שאורכו כ – 200 מ', עומקו כ – 10 מ'ורוחבו מטרים ספורים . לעתים , לאחר שיטפונות החורף , מוצפת קרקעיתו של המעוק הזה במים עמוקים והמעבר בו מחייב שחייה או עקיפה מלמעלה . מצפון למעוק פונה הנחל מזרחה , ונמשך בקניון עמוק ומרשים שאורכו כ – 8 ק"מ . בתוך כך הוא חוצה את קמר עריף – בדד . בקטע קניוני זה , שבו עוברת גם דרך הבשמים הנבטית , יש כמה עצי שיזף מרשימים , ומדי פעם נצפים כאן עדרי יעלים . בהמשך אוסף אליו נחל נקרות את נחל מישר . סמוך למפגש נחלים זה , בגדתו הצפונית של נחל נקרות, הוקם מצד נבטי , מצד נקרות ( קצר א – סיק ) . המצד וברכת אגירה נבטית מדרום לו הם שרידים של תחנת משמר וחנייה על דרך הבשמים . נחל נקרות חוצה את קו השבר של רמון, ומיד לאחריו נחשפות בקירותיו שכבות של אבן חול נובית מתקופת הקרטיקון התחתון . בהמשך חוצה נחל נקרות את כביש הערבה ( מס'90 ) , ומכאן הוא נמשך כ – 4 ק"מ נוספים בערבה , בכיוון צפון – מזרח , ומתלכד עם נחל הערבה . סמוך למושב עין יהב , במרחק כקילומטר אחד ממזרח לכביש הערבה , נבנה לרוחב הנחל סכר עפר . הסכר נועד להשהות באפיקו את מי השיטפונות , כדי שיחלחלו אל אפיק מי התהום ויעשירו את בארות עין יהב במים מתוקים . 

לאחר כ 3 ק"מ של הליכה מערבה אל מול רכסי הנגב המזרחיים היורדים אל הערבה בתוך שפך נחל נקרות שבאזור הזה הוא רחב מאד השביל מבצע תפנית חדה לכיוון דרום (3).  נלך עם השביל כעת תחילה דרומה ולאחר מכן דרום מערבה כשאנו צועדים לכיוון שמורת מצוק הצינים. בהקשר לשמורה זו ראוי להזכיר כי במרחב הנגב והערבה יש ארבע שמורות נפרדות הנקראות "מצוק הצינים" . המערבית קטנה וכוללת את הר בוקר ולא את נחל צין, שמורת "מצוק הצינים" השנייה גדולה יחסית , וכוללת את מצוק נחל צין שבקרבת מדרשת שדה בוקר, השמורה השלישית כוללת פינה במזרח מכתש רמון והר והרביעית מצויה בין קמר הרמון לערבה – ללא כל קשר למצוק או לצינים ! זה נראה כמו אוסף טלאים נטול היגיון . בשלב מסוים השביל מתיישר לכיוון מערב ולאחר כ 500 מטר פונה בחדות דרומה. פנייה זו היא בנחל אשבורן (4). נחל מרתק זה הוא מסלול טיולים בפני עצמו ומומלץ. הוא מכיל בהמשך מערבה מפל ענק שמראשו אפשר לראות סדקים עמוקים שנוצרו בשכבת הגיר הקשה שהיא השכבה העליונה. השכבה שמתחתיה הרכה יותר מורכבת משכבות רכות של חרסית וחוואר וכשאלה מתפוררות אין לשכבת הגיר (מתקופת האיאוקן) על מה להישען וזה מחזה מרהיב. נמשיך דרומה כמה מאות מטרים ונבחין בשביל לא מסומן המתחבר לשביל שלנו מכיוון דרום מזרח. שביל זה מוביל לשרידי מצד נבטי יש השרידים הם של מבנה מלבני  המשתרעים על גבעה קטנה . ממצא החרסים באתר זה הוא מתקופת הברזל . בחפירות שנערכו במקום בשנות ה – 80 של המאה ה – 20 התגלה מצד גדול  16 x 16 מ' ובו שמונה חדרים הערוכים סביב חצר מרכזית . החרסים שנלקטו מן המבנה , וכן חומר אורגני , כגון גלעיני תמרים , מתארכים את המצד לימי הנבטים ( המאה ה – ו לפנה"ס – המאה ה – ו לספירה ) . נראה שעין רחל, המעיין הסמוך למצד , היה במשך תקופות אחדות תחנה על הדרך הקדומה דרב א – סלטאן . כיוון שמי המעיין טובים – פחות מ – 200 מ"ג כלור בליטר – היה נקודת חנייה לעוברי אורח ושיירות , והמצדים הללו נבנו לאבטחת נקודת החנייה . 

נמשיך עם השביל ונחצה את נחל כרכשת, עוד נחל מרתק השווה טיול בפני עצמו. זהו נחל קצר , מיובליו של נחל אשבורן , היורד לנחל נקרות התחתון . הנחל עובר במרחק כ – 2 ק"מ ממערב לספיר ולמחנה עין יהב הישן . אורכו כ – 5.5 ק"מ וכיוונו דרום – צפון . זהו נחל רחב בעמק שטוח , התחום משני עבריו במתלולי גיר מתקופת האיאוקן . באפיק הנחל זוהתה צורת נוף געשית מעניינת . זוהי קלדרה – הר געש כבוי שדפנותיו התמוטטו פנימה , אל תוך הלוע . מהקלדרה נמשך מחדר של בזלת , באורך של כקילומטר אחד , מזרחה – לעבר ספיר . הקלדרה והדייק של נחל כרכשת , וכן הצוואר הגעשי של נחל עשוש , הם התופעות הגעשיות היחידות המוכרות בגבולה המערבי של הערבה הצפונית . בהמשך, כקילומטר דרומה נוכל להבחין ממערב לנו בכיפה קטנה (5) ובסמוך לה באזור קרקע כהה הבולט על רקע המשטח הלבן של הערבה. זהו דייק מגמתי – סלע מחדר שעלה מהשכבות התחתונות על פני השטח. זמן קצר לאחר מכן נגיע לחיבור עם שביל ישראל. נפנה מזרחה לכיוון הישוב ספיר. זהו ישוב קהילתי שהוקם ב 1979 ונקרא על שמו של פנחס ספיר, שר האוצר השלישי של מדינת ישראל. נכון לשנים האחרונות, מרבית התושבים עוסקים במקצועות חופשיים, בשונה מישובים אחרים בערבה העוסקים בחקלאות. אנו נצעד כ 2 ק"מ לנקודת הסיום שהיא פרק ספיר (6). הפרק הוקם ב 1984 סביב אגם מים מלאכותי ובו מי תהום שעלו למפלס גבוה סמוך לפני הקרקע ובסמוך למעין עין יהב. האגם מהווה את האטרקציה המרכזית בפרק סביבו פותח אזור מדשאות ונשתלו עצים רבים. עצי הפארק כוללים הן עצי בר (ראוי לציון עץ דום מצרי – "דקל הדום", הגדל בטבע בארץ רק בדרום הערבה), והן עצים נטועים ממינים שונים.  צפונית לאגם נמצא שקע טבעי בו נבע בעבר מעיין עין יהב (עין ויבה). נכון לפברואר 2013 המעיין יבש לחלוטין (האגם מלא במים כל השנה, וייתכן שבחלק מהתקופות המים נשאבים אליו באופן יזום).

בקרבת המעיין היבש נמצאות שתי אטרקציות נוספות, דגם של מטוס ישן הניצב על עמוד, ולצידו עץ באובב – שניהם כמחווה לספר הנודע "הנסיך הקטן", ו"ביתן תאילנדי" לצידו "פעמון הידידות" – מתנת ממשלת תאילנד בשנת 2006, המנציחה את תרומתם הרבה של עובדים זרים מתאילנד לחקלאות בערבה. הפעמון הגדול שהוצב במקום נגנב בידי אלמונים באוקטובר 2007, ומאז לא הוצב פעמון חדש במקום. קיומו של המעיין אפשר בתקופת המנדט את הקמתה של תחנת משטרה מנדטורית בסמוך למעיין, ששרידיה נהרסו עם הקמת היישוב ספיר. תחנת המשטרה הוקמה בשנת 1932 ושימשה את משטרת הרוכבים הבריטית. לאחר קום המדינה ישבה כאן היאחזות הנח"ל שהפכה לימים למושב עין יהב, השוכן כיום כמה קילומטרים מצפון-מזרח לפארק. לצד תחנת המשטרה הייתה בעבר כתובת גדולה מאבנים מקומיות, עם שם וסמל התחנה. כתובת זו שוחזרה בתחום הפארק,  על הרמה ממערב  לאגם. מדרום-מערב לאגם נמצא מתחם פיסול סביבתי – "החיים במדבר", המהווה חלק מפארק ספיר אולם הכניסה אליו היא בנפרד. בחלק זה של הפארק נמצאים פסלים הממחישים בעלי חיים ופעילות אדם במדבר. ממזרח לאגם נמצאת חורשת תמרים ובה שולחנות פיקניק. החורשה מגודרת ונמצאה נעולה בעת ביקור בפברואר 2013.

כאן מסתיים מקטע זה.

     

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 8-9 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • ישנם קטעים במקטע בהם הולכים לצד כביש- יש להיזהר וללכת שם בתשומת לב ראויה.
  • מלבד אותם מקומות בהם מומלץ בתיאור המקטע, אין לסטות מהשביל.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

מד"א 101 , מכבי אש 102

טלפונים חשובים:   משטרת מצפה רמון:  08-6588444, מפקדת צה"ל בערבה: 08-6593203/7/11

בית החולים יוספטל באילת:  08-6400345

 

אפשרויות חילוץ במסלול:  במרבית הקטע (מלבד סמוך לישובים עין יהב וספיר) החילוץ אפשרי רק בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.

אפשרויות לינה באזור:  צימרים בעין יהב ובספיר .

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:

  • נחל אשבורן – הסדקים והמפל הענק בנחל
  • נחל כרכשת והקלדרה שבו.