מקטע מספר 75: ממזרח לחצבה עד מזרח עין יהב

המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: מזרחית לחצבה, נ.צ: 519414 / 227252. נקודת סיום: מזרחית לעין יהב, נ.צ : 507567 / 223219

אורך המקטע: כ 13 ק”מ.  מפת סימון שבילים מספר 14: צפון הערבה ומזרח הנגב.

במקטע זה השביל שלנו ממשיך להתלכד דרך השלום שהוכשרה בחלק הצפוני של הערבה בין עידן לעין-יהב. אנו מטיילים בחלק השני והאחרון שלה בין חצבה לעין יהב. תוואי השביל (והדרך) הוא לאורך נחל ערבה (ואדי אל ג’יב) . נזכיר כי דרך זו היא סלולה ומאפשרת אם כך נסיעה ברכב או הליכה לצידה. 

עמק הערבה (הקרוי לעיתים בקע הערבה) משתרע מאזור ערבת סדום בצפון ועד לראש מפרץ אילת בדרום . ממזרח הוא תחום במצוקי ההעתקים של הרי אדום , ובמערב – במורדות הרי הנגב המזרחיים ובמצוקי ההעתקים שבשולי הרי אילת המזרחיים. בשטח שבין עין חצבה למושב עין יהב (שבו גם עובר מסלול מקטע זה)  משתרע מישור של צרירים ( סריר ) הבנויים חלוקי גיר וצור , שממנו מזדקרות גבעות טרפזיות מרשימות של אבן חול אדומה , אפקי חרסית ושכבות קשות של סלעי תלכיד ( קונגלומרט ): גבעות שיזף , גבעת פרסה , גבעת חרדון ( שם מקומי ) . גבעות אלו הן מִשְאָרִים של חולות וחלוקים שהושקעו בערבה בתור – המשנה ניאוגן (23.5 – 1.75  מיליון שנים לאחור) ונסחפו ממרבית השטח .  אפשר לשייך את השטח כמוכל בתא השטח הגדול הנמצא בין נחל תמר לנחלים מרזבה ונקרות. אין בהם מבנים גאולוגיים ייחודיים כמו ההר החלק והמכתשים והוא מדבר במלוא מובן המלה : מרחבים , גבעות , מישורים של חוור ושל חצצים , גאיות , מעיינות קטנים , וכמובן — צמחי המדבר ובעלי החיים שלהם . בולטים כאן בתפוצתם שני מיני השיטה , ששימשו בעבר , בין היתר , בסיסים לקנים הגדולים של עזניית הנגב – דורס גדול , בן מין ייחודי לארץ ישראל , שנשמד כמעט . כאן חי גם חרדון הצב , זוחל מן הגדולים בארץ.

נתחיל לנוע עם השביל מנקודת ההתחלה ממזרח לחצבה (1) הסמוך לגדר המושב.  אפשר להיכנס פנימה אל המושב ולבקר בחורשת הילדים – חורשת עצים משוקמת ומשולטת בהסברים על פי מסורת יושבי המדבר. בהמשך דרך השלום – חניון קטן לפיקניק בצל עצי דקל, שיזף, שיטה ואשל, לזכרו של החייל סמ”ר אורן ליאור, שנפל בקרב עם מחבלים כ-2 ק”מ מדרום למוצב חצבה. דרך השלום נמשכת מכאן לאורך נחל ערבה, בתוך מטע גדול של עצי תמר, ומגיעה למזלג דרכים, שבו יש לפנות בהסתעפות הימנית לכיוון עין יהב (2) . נחל ערבה קבע את הגבול בין המדינות עוד בימי המנדט הבריטי (1922). בהסכם השלום עם ירדן (1994) התברר שחלק משדות המושבים חצבה ועידן שוכנים מעבר לנחל ערבה. בהסכם השלום קיבלו הירדנים שטחים חלופיים בתמורה לשטחים החקלאיים שנשארו בידי היישובים הישראליים.  נמשיך לנוע מהפנייה ימינה (דרומה) עם השביל. השביל עובר בתוואי נחל ערבה כשממערב לנו  שטח מבותר במצוקי חוואר הפרוסים כאן בין השביל לבין שטח החממות המפורסמות של חצבה לגידול פלפלים ועגבניות ליצוא. כקילומטר ורבע לאחר הפנייה דרומה ועדיין בטרם עברנו את תחום המושב נבחין בחאן נחל ערבה ממערב לדרך (3). זהו חאן מושקע שבו האורחים לנים באוהלים גדולים ויש בו סוכת אירוח מרכזית. באזור שממערב לחצבה מצויים עוד מספר חניונים. נמשיך דרומה. הנוף ממזרח הוא של המדבר בתחום ירדן וממערב מתקרבים לשמורת שיזף. למעשה לאחר כקילומטר ורבע מאזור החאן נבחין בשביל בסימון כחול המתחבר לשביל שלנו (4).  שביל זה מוביל לנחל שיזף שהוא חלק משמורה זו. גבעות שיזף בנויות אבן חול אדומה של תצורת חצבה מן הניאוגן . חלקן העליון , המפולס כשולחן , בנוי מקונגלומרט מסיבי של חלוקי גיר וצור . אלו הן גבעות משאר – שריד של שכבות החול והקונגלומרט שכיסו את מישורי הערבה ונסחפו ברבות השנים . תבנית הגבעות כטרפז , והן ערוכות בטור , מצפון לדרום . גובהן כ – 80 מ’מתחת לפני הים . על הצפונית מבין גבעות שיזף,  נ”ג 95 סמוך לברכת מים , נתגלו בשנות ה – 60 של המאה ה – 20 ערמות של סיגי נחושת . נראה שבתקופה הרומית הייתה כאן תחנה להפקת נחושת שהובאה ממכרות פונן שלרגלי הרי אדום . סמוך לאתר סיגי הנחושת הזה נבנה מצפור נוף וממנו מראה יפה אל נופי צפון הערבה , הרי אדום , רכס מחמל ורכס המכתש הקטן . אזור גבעות שיזף ונחל שחק הסמוך הוא שמורת טבע מוכרזת , המשמרת את נופי צפון הערבה ובעיקר את הערכים הבוטניים והזואולוגיים המיוחדים שלה . השמורה נבחרה להיות אזור מקלט לעולם הצומח והחי של הערבה הצפונית – כפועל יוצא מהצטמצמות שטחי הערבה הטבעיים , הן בשל כניסת יחידות צה”ל לשטחי אש בערבה לאחר החזרת סיני למצרים , הן בשל ההכשרה האינטנסיבית של שטחי חקלאות לשימוש מושבי הערבה הצפונית . בשמורה שטחי חולות , רכס עם מצוקי אבן חול ( בגבעות שיזף ) , אפיק עשיר בצמחייה ובסוואנת עצי שטה ( בנחל שיזף) , ומישור צרורי של גיר וצור (במערבה ) כל אלה הופכים אותה לאזור עשיר בצומח ובמיני חי . לשם הגנה על עולם החי וצורות הצומח הרבות שבשמורה , גודר שטחה , הכניסה אליה אפשרית רק בכמה שערים , והתנועה בה מותרת בדרכים מוגדרות בלבד . היום אפשר לראות בשמורה מינים רבים של בעלי חיים : יונקים כגון זאבים , צבועים , קרקלים ושועלים, זוחלים כגון חרדון צב , חרדון סיני , חרדון מדבר , עכן ושפיפון, ודורסים כגון רחם , עקב עיטי ונשר . עצי שיטה גדולים יוצרים בה נוף של סוואנה אפריקאית. בשמורה מתבצע זה כעשרים שנה מחקר מעניין על הזנבנים . מעט פחות מ 3 ק”מ מהמפגש עם השביל המסומן כחול לכיוון דרום עם השביל (ודרך השלום) נפגוש אותו שוב (5) .  נמשיך עם השביל דרומה. בקטע בו אנו מטיילים בין שני המושבים נותר כעת רק המדבר לשמו אך אנו מתקרבים למושב עין יהב ומבחינים היטב בחממות ובשטחים הירוקים החקלאיים שלו  הבולטים על רקע החום המדברי.  כשני קילומטרים דרומה משם עם השביל, השביל שלנו נפגש עם שביל בסימון אדום המגיע מצפון ועם דרך סלולה המגיעה מעין יהב (6). השביל ממשיך ישר דרומה כשכעת אנו מצויים בסמוך לחממות המושב. השביל ודרך השלום מבצעים מכאן שני שינויי כיוון לדרום מערב וחזרה לדרום בקטע שאורכו כמעט 4 קילומטרים שהוא בלב החקלאי המעובד וגם חוצה את נחל ערבה. קצת לפני שמגיעים ממש למבואות המושב, נבחין בשלט המורה לכיוון ג’בל חופירה. למי שעדיין לא טייל כאן מזומנת הפתעה קטנה. משמאל לדרך, בין עצי אשל, ניצבת אבן גבול 94, שהונחה כאן בעקבות הסכם השלום עם ממלכת ירדן. אבל אנחנו ממשיכים מעבר לגבול כביכול, בהתאם להסכם של חילופי השטחים עם הירדנים. בהמשך הדרך עוברת ליד אבן גבול נוספת, מס’ 93. הסדר ההפוך באבני הגבול מוסבר בשינויים שחלו כאן בהסכם השלום עם הירדנים שבמסגרתו בצעו חילופי שטחים. זוהי רק תזכורת לחילופי שטחים שנערכו איתם לכל אורך הגבול וביטאו את הרצון הכנה להתגבר על כל הקשיים ולהגיע להסכם שלום ובשל רצון זה כל צד ויתר על משהו. ממול כבר נראה מצפור חופירה, התחנה הבאה שלנו במסלול (7).  במקום זה הכשירה קק”ל סככת תצפית המשתלבת בנוף. הגבעה עצמה בנויה מאבן חול ובתצפית המוצלת ניתן למצוא הסברים חרוטים על האזור. התצפית מרהיבה על כל הסביבה וכוללת את מפגש נחל ערבה עם נחל נקרות, את רכס חצרה ואזור מעלה עקרבים מצפון  ובכיוון מזרח את הרי אדום , ג’בל הארון וואדי פיראן. זוהי בהחלט נקודת עצירה מומלצת.

לאחר התצפית כאן נמשיך עם השביל לכיוון דרום מערב וכעת הוא עובר באזור הצפוף של המטעים המקיפים אותו מכל עבר. כקילומטר מהתצפית הוא מבצע תפנית לכיוון מערב, כלומר אל עין יהב. לאחר כקילומטר נוסף הוא פונה דרומה בחדות ולאחר כמה מאות מטרים שוב מערבה. זה המקום לציין כי הישוב נוסד ב 1959 כהיאחזות נחל אך עוד לפני כן ב 1952 הגיעו למקום נוער במסגרת גדנ”ע והקימו שם את החווה החקלאית של הגדנ”ע בערבה באותם ימים. עד אז היה במקום נקודת תצפית של שירות חלוצי ישראל. לאחר כשנה פורקה החווה וכאמור הישוב העומד כיום על תילו נוסד כמה שנים מאוחר יותר. תושביו מתפרנסים מחקלאות של סוגי ירקות ופירות המתאימים לאקלים בערבה בעיקר, פלפלים, ענבים , מלונים ,תמרים ועגבניות. בעין יהב נמצאים שרידי מצודה רומית ששימשה כאן את העוברים בדרך כתחנת מעבר. בזמן המנדט הבריטי הייתה כאן תחנת משטרה קטנה. המקום נקרא אז עין – ויבה. לוחמי חטיבת גולני שפרצו לעבר אילת במבצע “עובדה ” במלחמת השחרור השתלטו על המקום ב 7 למרץ 1949. תחילה, עם הגעת כח הסיור החטיבתי ככח חלוץ נורו עליו יריות מכח הלגיון הירדני שישב כאן בעמדות. אבל , די מהר התארגן הכח והתפצל למשוריינים שנעו מכיוון אחד וכח ג’יפים שנעו מכיוון אחר באיגוף. תנועה משולבת זו הניסה את הירדנים ללא קרב והם נסוגו מכאן דרומה. תיאור מפורט של מסע החטיבה מבצע “עובדה” בערבה ניתן למצוא בפרק המורשת.

עוד כמה מאות מטרים מהפניה האחרונה תביא אותנו אל תוך הישוב (8).

כאן מסתיים מקטע זה.

                                 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 8-9 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

 

הוראות בטחון למקטע זה:

  • במהלך כל המקטע צועדים במקביל לכביש יש לשים לב היטב ולא לעלות על הכביש עצמו.
  • מלבד אותם מקומות בהם מומלץ בתיאור המקטע, אין לסטות מהשביל.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

מרכז שירותי חירום צומת קליה (הלידו)  02-9409393, מועצה אזורית מגילות ים המלח: 02-9943955

טלפונים חשובים:   משטרת מודיעין: 08-9726444, ביה”ח הדסה עין כרם: 02-6777111/333

אפשרויות חילוץ במסלול:  אפשריות לכל אורכו של המקטע

אפשרויות לינה באזור:  צימרים בחצבה ועידן , קמפינג בחאן ערבה או באחד מהקמפינגים ממערב לחצבה.

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:

  • שמורת נחל וגבעות שיזף.

 

 

 

 

דילוג לתוכן