מקטע מספר 74: מצומת עין – חצבה לחצבה מזרח

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: צומת עין – חצבה נ.צ:   524644 / 223758.  נקודת סיום: מזרחית לחצבה, נ.צ: 519414 / 227252.

אורך המקטע: כ 11 ק”מ.  מפת סימון שבילים מספר 14: צפון הערבה ומזרח הנגב.

בעוד שבמקטע הקודם למקטע זה (בנחל אמציה), השביל עובר באזור המעבר המבותר שבין שולי שמורת מדבר יהודה לבין האזור המשיק לים המלח מדרום, הרי שבמקטע זה אנו כבר מטיילים ממש בחלק הצפוני של הערבה. המקטע הנוכחי ושלושת הבאים אחריו היוו חלק מהדרך אותם עשו לוחמי חטיבת גולני במלחמת השחרור עת פרצו מהערבה ועד אילת. 

בקע הערבה משתרע מאזור ערבת סדום בצפון ועד לראש מפרץ אילת בדרום. ממזרח הוא תחום במצוקי ההעתקים של הרי אדום , ובמערב – במורדות הרי הנגב המזרחיים ובמצוקי ההעתקים שבשולי הרי אילת המזרחיים . בהיותו בסיס סחיפה ענק לכל מערכת הניקוז היורדת מהרי הנגב ממערב ומהרי אדום ממזרח , זהו אזור צבירה מובהק של חומרי סחף , המצטיין בדרך כלל בקווים מורפולוגיים מפולסים וישרים . אך על אף האשליה האופטית כי העמק מפולס ואופקי למלוא אורכו , מפתיע לגלות כי פני השטח של מישורי הערבה עולים לגובה של 650 מ’- מים המלח בצפון ועד לגב הערבה בדרום , שגובהו כ – 250 מ’מעל פני הים התיכון . את מישורי הערבה מרכיבות היחידות המורפולוגיות האלה : חבל הבתרונות של תצורת הלשון . משתרע מדרום ים המלח בצפון עד אזור חצבה בדרום . חבל הבתרונות מתרומם מעל המלחה של ערבת סדום במצוק זקוף שגובהו עשרות מטרים . זהו קו העתק המפריד בין מישורי ערבת סדום לאזור הבתרונות . באזור זה הורבדו סלעי המשקע האגמיים הבהירים של ימת הלשון . לאחר נסיגת הים , וחשיפת הקרקעית המפולסת עם המשקעים הללו , בותר השטח על ידי מאות ערוצים צרים ועמוקים, עד כדי יצירת נוף הבתרונות המפותח ביותר בישראל . גבולו הדרומי של חבל הבתרונות הלבן הוא בשדות המושב חצבה . חבל גבעות המשאר של תצורת חצבה . בין עין חצבה למושב עין יהב משתרע מישור של צרירים ( סריר ) הבנויים חלוקי גיר וצור , שממנו מזדקרות גבעות טרפזיות מרשימות של אבן חול אדומה , אפקי חרסית ושכבות קשות של סלעי תלכיד ( קונגלומרט ) : גבעות שיזף , גבעת פרסה , גבעת חרדון ( שם מקומי ) . גבעות אלו הן משארים של חולות וחלוקים שהושקעו בערבה בתור – המשנה ניאוגן ונסחפו ממרבית השטח . מישורי החוליות . מאזור עין יהב דרומה משתרעות בעמק הערבה – בעיקר בתחום הירדני – חוליות ( דיונות ) שמקורן בהסעת חולות מקניוני הרי אדום . נופי חוליות אלו מוגבלים בערבה התיכונה לתחום הירדני בלבד , אך בערבה הדרומית הם מופיעים גם בצד הישראלי : באזור גרופית – יטבתה , וכן באזור נחל נחשתן , שממזרח לבקעת תמנע . החוליות באזור נחל נחשתן מקורן בהסעת החול מתוך “מכתש” אבן החול של תמנע . מישורי הקאע . מגב הערבה למפרץ אילת יורדים פני השטח בשיעור של 250 מ’, על פני מרחק אופקי של 70 ק”מ . השיפוע אינו מספיק להתפתחות נחל מנקז בערבה הדרומית . בהעדר שיפוע מינימלי לניקוז , וכן בשל מחסומי חוליות שחדרו מפתחי הקניונים של הרי אדום אל מרכז הערבה ( חוליות ואדי א – סיק וואדי רקיה – באזור אלע’רנדל ) , נוצרו בקרקעית הערבה מישורים חסרי ניקוז , שבעונת הגשמים הופכים לאגמים עונתיים רדודים . בעבר היו ארבעה שקעים כאלו בערבה הדרומית : קאע א – סעידיין , מלחת יטבתה , מלחת עברונה ומלחת אילת . כיום נותרו למעשה רק שלושה , לאחר שמלחת אילת נוקזה לעבר מפרץ אילת והפכה לשטח חקלאי . נראה שזה יהיה גם גורלה של מלחת עברונה ( קאע א – דפיה ) , העוברת תהליך של הכשרה חקלאית וניקוז.

את הערבה הדרומית מאפיין , בעיקר בצדה המזרחי , נוף מיוחד של מניפות סחף ענקיות הנוגעות אחת ברעותה . למניפות אלו שיפועים די חריפים , מחזית המניפה ועד לקדקודה ( פתח הקניון שדרכו יוצאת המניפה ) , ובחתך לרוחב המניפה בולטת העובדה כי מרכזה גבוה יותר משוליה . נוף מרשים של מניפות סחף ה”רוכבות” על קרקעית הערבה נגלה למתבונן אל שוליה המזרחיים של הערבה הדרומית , מצוקי עמרם או מהר תמנע . 

 אנו מתחילים מצומת עין חצבה (1). לאורך כל מקטע זה, התנועה היא במקביל ובסמוך לכבישים לכן יש לשים לב ובשום שלב לא לצעוד על כביש. תחילה נלך מערבה. נביט צפונה: נוף הבתרונות הלבן, המורכב מגבעות רבות וערוצים ביניהן נראה מלוא העין. לאחר כקילומטר וחצי נפנה דרומה. במבט מרוחק דרומה מלוא האופק בולט לובן הגיר בשטח ומידי פעם ריכוזים כהים יותר – אבני צור הפזורים במרחב. בכיוון הזה המרווחים בין הגבעות הבולטות גדולים יותר ולמעשה אלה הם גבעות משאר. כ 300 מטר לאחר הפנייה נבחין בשביל בסימון אדום המגיע ממערב ומתחבר לשביל שלנו. אפשר להמשיך הלאה אך מומלץ לעזוב לזמן מה את השביל וללכת עם השביל הזה כקילומטר לעבר גבעת חצבה (2). גבעה גדולה , דמוית טרפז , ברום של 75 – מ’, המתנשאת מעל מישורי הערבה , כקילומטר אחד מצפון – מערב לחצבה הקדומה . זוהי המזרחית בשורה של גבעות משאר ניאוגניות , הערוכות בטור שכיוונו צפון – מערב – דרום – מזרח , המקביל לגדת נחל חצבה ( ואדי אלקטיפי ) . השם ניתן לגבעה על ידי אנשי בית ספר שדה חצבה של החברה להגנת הטבע . שמה של הגבעה במפות גבעת חצבה . גבעת פרסה בנויה רובדי אבן חול אדמדמה , ועליהם כיסוי עבה של קונגלומרט מתצורת חצבה מן הניאוגן . תצורה זו פזורה במקומות רבים בהר הנגב – בנחל פארן , בשוליים המערביים של צפון הערבה , באגן באר שבע , באגן ממשית ובמישור ימין – רותם. זהו סלע משקע נחלי שמקורו כנראה בהרי אדום. מגבעת פרסה יש תצפית נוף נאה אל אזור הבתרונות של חור הלשון שבצפון הערבה , אל הרי אדום ואל רכס מחמל – צפון קמר רמון . 

לאחר ביקור בגבעת פרסה נשוב אל השביל ונפנה דרומה. כ 400 מטרים של הליכה יביאו אותנו אל עיר-אובות (3), המעיין החרב עין חצבה ואל עץ שיזף עתיק וגדול (4) שגילו מוערך בכ 1500 שנה. המקום הזה מכיל שרידי ישוב עתיק אך רואים כאן גם צריפים ישנים ששימשו כאן את הבריטים עת היה במקום מחנה צבאי וגם את חיילי צה”ל החל ממלחמת השחרור. חיילי חטיבת גולני שנטלו חלק במבצע “עובדה” לשחרור הנגב והערבה בואכה אילת, חנו במקום הזה לאחר שירדו מכורנוב (כיום ממשית). הטור הממונע שכלל אז ג’יפים של סיירי החטיבה ומשאיות להובלות לוחמים וציוד, עשה את הדרך מכורנוב במשך יום שלם שכן הכביש היחיד לאזור הערבה ולאילת באותם ימים היה הכביש הצר שירד דרך מעלה עקרבים ואחר כך פנה מזרחה לעבר עין חוצוב (חצבה הישנה ). הרכבים הגדולים נסעו בסיבובי הכביש הצר ובמיוחד באלה של מעלה עקרבים בזהירות רבה מה שגרם לנסיעה איטית ומתמשכת והתמקמו בצריפי עיר אובות לקראת ערב לחניית לילה ולהתארגנות לקראת המשך המסע דרומה. הדעות באשר להיסטוריה של המקום חלוקות. יש הרואים במקום את הישוב תמר המקראית שבגבול שבט גד, או תמרה מהתקופה הביזנטית, המקום אף מצוין במפת מדבא מהמאה השישית לספירה כרצפת כנסייה מפסיפס בעבר הירדן המזרחי, מיקומו של הישוב שמוקם בנקודת מעבר והימצאות המים שימש את מתיישבי המקום לאורך הדורות, בעת החפירות לעומק חמש שכבות, נתגלו שרידי שלוש מצודות אחת מעל השנייה, כאשר משערים כי התחתונה מתוארכת למאה השביעית שמינית לפני הספירה, בימי המלך חזקיהו. מצודה זאת ואלו שנבנו לאחריה החזיקו עד שנת 586 לפני הספירה, בתקופת נפילת הבית הראשון, בממצאי החפירות נתגלו שרידי מקדש אדומי, כך משערים ,הממצאים נתגלו מחוץ לחומת המצודה, בשרידי המקדש נמצאו שברי חרסים ,כלים וצלמיות, כיוון שהממצאים נתגלו מנופצים משערים שהם נופצו בידי תושבי המקום היהודים, על פי הידוע האדומים הגיעו לאזור בתקופת סוף ימי בית הראשון .על חורבות ההרס הרומאי בנו הנבטים תחנת מעבר ואכסניה בדרך הבשמים בין תימן לבין עזה, כאשר דרך המלך הובילה מהעבר המזרחי של הירדן ופנתה לחציית המדבר במסלול הבשמים לעזה, נקודות שמירה ועמדות משמר הוקמו באזורי הערבה ובאזור ים המלח במאה השלישית רביעית לפני הספירה, המצודה הרומאית כללה חומות רחבות ומגדלי שמירה חזקים, בניית מצדיות אלו בידי הרומאים על מנת להגן על גבולם מפני כיבוש, בישוב הרומאים ניתן לראות מחסני אחסון גדולים ובורות מים , וכמנהג הרומאים נבנה במקום בית רחצה מחוץ לחומות הישוב, במבנה שאליו נאגרו מי המעיין עין חצבה. על מנת להגן על העוברים ועל תושבי המקום נבנתה מצודה מרובעת מוקפת חומה וחצר, במאה השלישית לספירה ,שאת שרידיה אנו רואים בין שרידי ההתיישבותיות השונות כיוון שהמקום עבר שתי רעידות אדמה בין המאה השלישית והרביעית . לאחר הכיבוש המוסלמי המוקדם של האזור במאה השביעית לספירה, הוקם במקום ישוב חקלאי כחווה, אך הוא ננטש במהרה והמקום שימש שבטיים בדואיים שגרו באזור, בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1930 הוקם מוצב צבאי למשטרת הרוכבים הבריטית , במבני המוצב הבריטי שהוקם, השתמשו הבונים באבני  שרידי המצודות , שופצה הבאר, הוקמה משאבה לשאיבת המים, שוקת להשקיית הגמלים והסוסים, כמו כן הוקמה במקום קנטינה לשימוש המחנה הבריטי במקום, התחנה נעזבה לפני קום המדינה כיוון שאת החיילים הכריעה מחלת הקדחת, בעיה נוספת הייתה אי הסתגלות הסוסים לאזור. בסוף שנות השישים הגיע למקום יהודי והקים חווה חקלאית בשם עיר אובות, הצטרפו לישוב יהודים דתיים ואנשים מארצות הברית בעלי השקפות דתיות על פי אמונתם, לאחר מותו של היהודי התימהוני התפזרה הקהילה, כיום במקום פועל מרכז ללימוד המדבר וחיי המדבר בדגש על סיורים בסביבה ולימוד ושימור שיטות מחייה מדבריות מימים ימימה.  לגבי עין חצבה, הרומאים לקחו בזמנם את המים מעין אל חוצוב שפירושו בערבית עין השפע , (הנקרא כיום עין חצבה) הממוקם מעט מצפונה לעץ השיזף הענק. מהמעיין נותר רק שמו איך שתרצו בערבית או בעברית. חכמי הדור הישראלים חצבו בשנת 1952 בקרבת המעיין על מנת לשאוב את מי התהום, ברצותם לספק מים לתושבי האזור, וכיוון שיינקו יניקת יתר מפטמת המעיין הותירו אותו יבש לאחר תקופה קצרה. העץ העתיק נפגע במידה מסוימת משאיבת מי התהום אך תושבי הישוב נותנים לו מים בטפטוף וכך הוא עדיין שורד.

נמשיך מעיר אובות על השביל שפונה לאחר זמן קצר צפונה לאחר כחצי קילומטר שוב מזרחה. בשלב מסוים חוצים את כביש 90 מזרחה והשביל פונה שוב צפונה ולאחר כחצי קילומטר מזרחה ובמקביל לכביש 227 עד הישוב עידן. קטע השביל כאן כמו גם הכביש עובר בין מטעי ישובים חצבה ועידן. בחלק השני הנוף הסמוך לשביל מדרום הוא מצוקי מעט ואנו הולכים כאן צמוד לנחל חצבה. לאחר כ 4 קילומטרים נגיע לפאתי הישוב עידן שהוקם על ידי עולים מקנדה וארה”ב ב 1980. כאן השביל מבצע תפנית חדה לכיוון דרום ואנו עוברים בכניסה לדרך השלום (5). זהו חלק הראשון בו נלך בדרך זו, בקטע הצפוני ביותר שלה. בטרם נלך בה שימו לב כי היא בעצם על דרך סלולה ומתאימה גם לאופניים ורכב אך אין לסטות ממנה עקב הקרבה לגבול וגם משום שבערוצי הנחלים יתכן שיש מוקשים שנסחפו בשיטפונות. החממות שאנו עוברים בסמוך אליהן בדרך הן פרטיות ואין כניסה אליהן ללא רשות הבעלים. דרך השלום הנמתחת במקביל לערוץ נחל ערבה, מאפשרת להכיר אותה באופן פחות מוכר ולאורכה יש מספר נקודות תצפית לעבר ערוץ הנחל, מאגרי המים שלח הישובים חצבה ועין יהב בהמשך ולעבר החממות. דרך השלום עוברת למעשה בגדה המערבית של נחל ערבה. בגדה זו נוצר מצוק שכולו בנוי מסלע מסוג “חוואר הלשון” . זהו סלע משקע אגמי רך שהותיר אחריו בסוף תקופת הפלאוקן , 60,000 – 15,000 שנה לאחור אגם מים שכיסה את חלק בבקע ים המלח ועמק הירדן מהכנרת ועד לחצבה. סלע רך זה נוטה להתפורר וגושיו נופלים מעת לעת לתחתית ערוץ הנחל כך שמוטב להימנע מהתקרבות יתרה לשפת המצוק, אין לדעת כמה היא יציבה.

כשני קילומטרים דרומה יביאו אותנו למצפור השלום (6) , בנקודה זו מתחבר שביל מסומן המגיע ממזרח. יש לשים לב שנקודה זו נקראת במפה מצפור השלום אבל בהמשך, כקילומטר ורבע דרומה השביל עובר במקום שנקרא “מצפה השלום” ,הבולט מעל הסביבה ובו הוקמה סככה לנוחות המטיילים. נתעכב אם כן קצרות במצפור השלום ונמשיך למצפה המסודר (7), שם נעצור למנוחה. התצפית שם היא לעבר הגבול עם ירדן וחממות הישובים באזור. במקום יש תחנת מידע על הגבול עם ירדן ועל הגאוגרפיה והטופוגרפיה של הערבה. נמשיך עם השביל דרומה ואנו כבר בפאתי המושב חצבה. אנשי המושב מתפרנסים מחקלאות בעלת ייחוד כגון חממות לפרחים וצמחים ודגי נוי, מטעים שמתאימים לאקלים כגון תמרים ומנגו, תיירות מדבר וצימרים. במקום גם בית ספר שדה חצבה הידוע. אנו מגיעים מזרחית לישוב , מול מרכז הישוב בערך עד למקום בו השביל מבצע תפנית חדה מזרחה (8).

כאן מסתיים מקטע זה.           

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 6-7 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • במהלך כל המקטע צועדים במקביל לכביש יש לשים לב היטב ולא לעלות על הכביש עצמו.
  • מלבד אותם מקומות בהם מומלץ בתיאור המקטע, אין לסטות מהשביל.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

מרכז שירותי חירום צומת קליה (הלידו)  02-9409393, מועצה אזורית מגילות ים המלח: 02-9943955

טלפונים חשובים:   משטרת מודיעין: 08-9726444, ביה”ח הדסה עין כרם: 02-6777111/333

אפשרויות חילוץ במסלול:  אפשריות לכל אורכו של המקטע

אפשרויות לינה באזור: צימרים בחצבה ועידן .

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:

אזור המכתש הקטן ומעלה עקרבים.

דילוג לתוכן