המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

 

 

נקודת התחלה: מצפה מודיעין ביער בן-שמן, נ.צ:  650765 / 196073 . נקודת סיום: נחל שעלבים בסמוך לכביש המגיע מהישוב שעלבים , נ.צ:  642693  /  196451

אורך המסלול: כ 12 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 9: מבואות ירושלים.

ברובו של קטע זה אנו מטיילים בשולי השפלה הפנימית ולקראת סיומו במעבר ממנה לאזור הרי יהודה. קביעת גבולות השפלה כרוכה בקשיים ויש יותר מדעה אחת בנושא בעיקר ביחס לגבול הצפוני והדרומי. גבולה המזרחי לעומת זאת די חד – למרגלות הכפיפה המערבית הברורה של האנטיקלינה(קמר) של הרי יהודה הגורמת להפרש גבהים ניכר: מגובה של כ 900 מטר בהר חברון לגובה של כ 450 מטר באזור בית גוברין, ומגובה של כ 800 מטר באזור הר בית אל לגובה של כ 250 מטר באזור לטרון. כפיפה משמעותית זו יוצרת מערכת של עמקי אורך צרים – עמקי תלם – בין השפלה וההר. גבול זה נמצא במתאם להשתנות תפוצת סלעי המשקע: מסלעי הקירטון של השפלה המעבר אל סלעי הגיר הקשים והדולומיטים של הרי יהודה. מבין שלוש יחידות המשנה המחלקות את השפלה אנו מטיילים ביחידה הצפונית שכללית נמצאת בין נחל שילה לנחל שורק ומשתרעת במתינות יחסית מול ההתרוממות החריפה של הר בית-אל. זוהי רצועה שטוחה יחסית בה הרום הממוצע מגיע עד 250 מטר מעל פני הים. השלוחות הן מאורכות בעלות שיפוע מתון ושיאים שטוחים יחסית, עמקי הנחלים רדודים יחסית ורחבים. הנוף בשתי המדרגות בשפלה, הן הגבוהה והן הנמוכה בה אנו מטיילים עוצב כתוצאה מסדרת הצפות ימיות במיוקן (25 – 5 מיליון שנה טרם זמננו). במהלך ההצפות האלה, הייתה השפלה הגבוהה קו החוף והשפלה הנמוכה הייתה אז טבלת הגידוד של ים זה. לגבולה המזרחי של השפלה – המעבר מן ההר לשפלה – אופיינית סדרת עמקי נחלים שכיוונם צפון – דרום וביניהם מפרידים אוכפים נמוכים . סדרת עמקי נחלים אלה נקראת עמקי תלם , והם נוצרו בשל התנאים הטופוגרפיים והליתולוגיים האופייניים לאזור גבולה המזרחי של השפלה . הגבול בין המסלע של ההר במזרח ( גיר קשה ודולומיט ) לבין זה של השפלה במערב ( קרטון ונרי ) הוא קו חולשה אופייני , שתהליכי הסחיפה בו מואצים ומוגברים בשל התאוצה הרבה של המים הזורמים במדרון , על מתלול הכפיפה המערבי העז של הרי יהודה . בבסיס המדרון ולאורך קווי החולשה התרחבו עמקי תלם אלה ויצרו ארבעה עמקים רחבים , שבהם הצטברו כמויות גדולות של אדמות סחף פוריות מן ההרים : עמק אילון , עמק נחל שורק , עמק האלה ועמק תרקומיה . פוריות העמקים ונוחות המעבר בהם תרמו להתפתחותם למן ימי קדם כמרכזי יישוב וכצמתים חשובים בנוף הגיבעי שבין מישור החוף לבין ההרים: הכביש הראשי לירושלים חוצה את עמק אילון, מסילת הברזל מן החוף להר עולה בנחל שורק, הדרך מפלשת לכיוון ירושלים עולה בעמק האלה והמעבר החשוב ממישור החוף הדרומי ואזור בית גוברין לכיוון חברון עולה בעמק תרקומיה. דרכי אורך חשובות בכיוון צפון – דרום , המוליכות משער הגיא , דרך בית שמש , עזקה , מראשה , לכיש , תל עיטון ולהב , עוברות בקווי עמקי התלם ועל האוכפים הנמוכים שביניהם , ואף הן תרמו להתפתחותו של מערך היישובים בשפלה . למבנה המבותר של השפלה נודעת חשיבות רבה בכך שהוא מאפשר את קיומן של דרכי רוחב בין השפלה למישור החוף . דרכים אלו עוברות בעמקי הנחלים הרבים שכיוונם מזרח – מערב .
לכל אורכו של מקטע זה מתלכד השביל שלנו עם שביל ישראל. נתחיל ללכת ביער בן שמן דרומה.  ממצפה מודיעין (1) עם השביל שלוקח אותנו קטע קצר לכיוון דרום מזרח. על יער זה סופר במקטע הקודם וניתן כאן תזכורת. ב 1907 רכשה קק"ל ונטעה בו זיתים ובעקבות כך אף הוקם כאן ב 1915 מפעל לייצור שמן זית אך לאחר שהוא עלה באש ובתוספת נזקי מלחמת העולם הראשונה וגם מכות של גלי ארבה הושמד חלק ניכר מהעצים. מאז נטעה כאן קק"ל עצי ברוש, אורן ואקליפטוס ועודדה גם התיישבות בתחום היער וכך נוסד ב 1923 המושב בן-שמן והוקם ב 1927 כפר הנוער שפעיל עד היום. באמצע המאה הקודמת הוגבר מאמץ הייעור ונפרצו דרכים חדשות ולאחר מלחמת ששת הימים הוקמו בתחומי היער או בשוליו ישובים חדשים כמו כפר רות, שילת, נילי, מתתיהו, מכבי–רעות והעיר מודיעין. בשולי היער הוקמה שמורה בוטנית – נאות קדומים – ושווה להקדיש לה ביקור נפרד במועד אחר. מלבד מתקני ישיבה וסיגנלי אופניים היער מכיל גם נקודות ענין שונות שהשביל שלנו עובר בחלקן.  בתחילת ההליכה אנו עוברים קרוב לאמפיתאטרון שממוקם שם. לאחר כמה מאות מטרים השביל פונה לכיוון דרום מערב ובטרם יגיע חזרה לכביש הכניסה ליער, נבחין ב"פגודה" – ביתן ידידות ישראל-תאילנד (2) . זהו מבנה פתוח בעל גג משופע, המעוטר בסמלים המקודשים למסורת התאילנדית. הביתן נבנה ב-1998 לציון 50 שנות לעצמאות ישראל ו-50 שנה לעלייתו של המלך התאילנדי בּוּמִיבּוֹל אָדוּלְיָאדִי (רָאמָה ה-9) על כס המלוכה והוענק כשי מהעם התאילנדי לעם ישראל כאות לידידות בין שני העמים. המבנה מוקף גדר וניתן לצפות בו מבחוץ (הכניסה לקבוצות בתיאום מראש). משהתחברנו לדרך הסלולה, נלך כעת קטע מסוים המסומן גם בסימון שבילים ירוק. השביל ממשיך מערבה ולאחר כמה מאות מטרים פונה דרומה. בקטע השביל מכאן ועד לנחל גמזו השביל עולה ויורד לסירוגין, עובר בתוך יער עם המון מקומות פוטנציאליים לעצירה ומנוחה. יש לשים לב שהמקום משמש רכבים בעלי הנעה קדמית וגם מסלולי אופניים שחוצים את השביל בו אנו הולכים. לאחר כ 1.8 ק"מ, השביל חוצה את נחל גמזו העובר כאן בשביל רחב המסומן בשחור באזור הנקרא מעלה גמזו. נחל זה מתחיל בבקעת הנזירים ממערב למצפה מודיעין והוא אחד מיובליו של נחל איילון. שמו נגזר משם העיר גמזו מימי בית שני מדרום ובסמוך לאפיק הנחל. לאחר כ 600 מטר השביל מתלכד לזמן קצר עם שביל בסימון ירוק ושם הוא מבצע תפנית דרומה. לפני שנעזוב את השביל הירוק נבחין בתצפית לזכר אבי שאקי (3) שמגיע אליה גם שביל בסימון אדום , נקודה נחמדה ביער. השביל מטפס כעת לכיוון דרום עם נטייה קלה מזרחה ומגיע לאחר כ 800 מטר למפגש עם שביל בסימון ירוק שצמודה לו מדרום אנדרטה לזכר מפקד מרחב תל אביב ,סמח"ט חטיבת קרייתי וקצין המודיעין של החטיבה במלחמת השחרור שבמהלך קרבות עשרת הימים במלחמה זו נהרגו כאן כאשר רכבם עלה על מוקש.

השביל ממשיך דרומה כאשר סמוך לתצפית שעברנו בה מבחינים בפיצול שבילים ירוק ואדום ממזרח וממערב (בהתאמה). כמה מאות מטרים אחר כך בהמשך השביל שלנו מפסיק להתלכד עם שביל ישראל ועובר להתלכד עם שביל בסימון ירוק לכיוון דרום מזרח. נקודה זו מצויה מזרחית לתל גמזו על התל היה הישוב הקדום הנמנה בתנ"ך עם ערי השפלה המרכזיות. לבוחרים לעלות על התל כדאי לשים לב שבשטחו יש בורות רבים ושוחות שנותרו מימי מלחמת השחרור וכדאי לשוטט בו בזהירות. במבצע "דני" במלחמת השחרור, לאחר ההפוגה הראשונה לשחרור אזור לוד רמלה לטרון ורמאללה לתל זה הייתה חשיבות אסטרטגית גדולה וניתן לראות זאת בשוחות ובעמדות ההגנה מבטון שנותרו בו. בהמשךלאחר מיד לאחר הפנייה מזרחה (ההתלכדות עם השביל הירוק)  נבחין מדרום באנדרטת ההגנה לזכרם של שלושה לוחמי חטיבת קרייתי שעלו על מוקש במלחמת השחרור באזור זה. השביל ממשיך דרום מזרחה , משנה כיוון דרומה לאחר כ 500 מטר וסמוך לשרידי מאגר מים חצוב כ 700 מטר בהמשך, פונה לכיוון מערב. כמעט קילומטר של הליכה בכיוון זה תביא אותנו חזרה להתלכדות מחדש עם שביל ישראל. במפגש זה השביל פונה דרומה.  כ 700 מטרים נוספים יביאו אותנו אל שרידי חורבת רגב (4) עליה נמצאו שרידי עיבוד חקלאי קדום. על מדרונותיה ניתן להבחין בשרידי מבנים ובמספר בורות מים פתוחים. על חלק מהגבעה נמצא מטע זיתים מוקף גדר בו משובצות אבנים שמקורן במבני החורבה. היא  מחוברת טופוגרפית ממערב אל גבעת חרובה המצויה ממזרח לה במלחמת העצמאות נכבש כפר חרובה במסגרת אירועי היום הראשון של מבצע דני, ה-10 ביולי 1948, כאשר כוחות חטיבת יפתח נעים מסביבת נען אל עבר ענאבה ומשם המשיך עיקר הכוח אל עבר גמזו. כוח קטן נשלח מענאבה אל עבר חרובה והשתלט על המקום. באזור חורבת רגב וגבעת חרובה וביניהן ניתן למצוא שרידי גתות, ובורות מים שישמשו את המתיישבים באזור.

נמשיך מחרבת רגב דרומה עם השביל. כקילומטר וחצי בהמשך, נעבור סמוך לחרבת ענאבה (5). למעשה, ששכן במקום עד מלחמת העצמאות  הכפר חרב- ענבה על גדתו הצפונית-מערבית של נחל ענבה.  בשטח החורבה נראים כיום שרידים של הכפר הערבי, גדרות אבן, ובורות מים. באזור הנחל, הממוקם דרומית-מזרחית לחורבה, נראים השרידים המרשימים של כבשני הסיד.  באפיק נחל ענבה נבנו במהלך הדורות כבשני סיד רבים. תעשיית ייצור הסיד היא עתיקה ביותר והיא מבוססת על שריפת/קליית אבני גיר בחום גבוה למספר ימים. חלקם של הכבשנים בנחל ענבה נבנו בתחילת המאה העשרים (חלקם מתוארכים לתקופה העות'מאנית) יש כאלה שפעלו עד לפני 100-60 שנה לערך על ידי תושבי ענאבה, הכפר הערבי שהוקם על חורבות בית-ענבה. היישוב הקדום מוזכר גם מימיו של יהושע: "ויבא יהושע בעת ההיא, ויכרת את הענקים, מן-ההר מן חברון מן דבר מן-ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע" (יהושע יא, פסוק כא). מכאן אנו למדים, כי הייתה במקום התיישבות כבר מהאלף השני לפנה"ס (לפחות). מן התקופה שלאחר חורבן הבית השני יש עדויות כי במקום ישבה כאן משפחת כהנים – משפחת בית ענובאי שנקראה כך, ככל הנראה, על שם היישוב.  אזכורים נוספים על המקום אנו מוצאים אצל אוסביוס מקיסריה (המאה הרביעית לספירה) וכן במפת מידבא – מפסת פסיפס מרשימה מלפני כ-1,500 שנה. 

נמשיך עם השביל דרומה , בערוץ נחל ענבה. נחל זה, מתחיל בגבעות שבאזור מודיעין ונשפך לנחל איילון. השביל מתלכד לאחר כמה מאות מטרים עם שביל בסימון ירוק, עובר מתחת לכביש מספר 431 ופונה לאחר מכן בחדות מזרחה (6). כעת נלך במקביל לכביש זה כמה מאות מטרים ואז השביל יפנה שוב דרומה. כעת נעבור שוב בקרבת שרידי ישוב עתיק, חרבת נכס , (7) שחלק ממנה מצוי על הגבעה לידנו ממערב חלק אחר על אותה גבעה במזרח. במקום עדות לישוב: שרידי רצפה רומית-ביזנטית, מערות קבורה, גת, בורות מים ועדויות לבנייה. עדות נוספת להתיישבות המסיבית כאן בימים עברו נמצאת כקילומטר דרומה בהמשך השביל בשרידי חרבת כפר-טוב (8) שם ניתן לראות קשתות אבן יפות שנשתמרו , כנראה שייכות לקבר שייח. במקום בור מים גדול מכוסה.

השביל ממשיך ומגיע לנחל שעלבים בסמוך לכביש המגיע מהישוב שעלבים לכיוון כביש 1. נחל זה יכול להיות סוער למדי בחורף. מים הנקווים מכל אזור מודיעין ושעלבים עוברים דרך שטחי הקיבוץ  דרך כביש שעלבים- משמר איילון בדרכם אל נחל איילון. עם סלילתם של כביש 1 וכביש 431, שכונת בוכמן במודיעין ובניה בכל האזור נמנעים חלחול ותנועה של המים בערוצים אחרים וכתוצאה מכך גוברת הזרימה בנחל. על פי זקני קיבוץ שעלבים, במפת האזור משנת 1880 נקרא הנחל בשם “ואדי שויקה” ושמו שונה לאחר קום המדינה והקמת הקיבוץ. אגן הניקוז של הנחל  כולל את כל האזור שבין נחל ענבה בצפון לעמק איילון ממזרח ומדרום בשטח של כ-20 קמ”ר והוא נשפך לואדי סלמאן הלא הוא נחל איילון, בנקודה בה נחל איילון חוצה את כביש משמר איילון- שעלבים קצת מערבה לגשר.

כאן השביל פונה מזרחה ונע במקביל אל כביש זה בערוץ הנחל. לאחר כמה מאות מטרים , במקום בו פונה השביל דרומה על מנת לחצות את הכביש (9) , מסתיים המקטע.

 

הנחיות כלליות להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  • במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 8-7 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • יש להיזהר במקומות בהם חוצים כביש או הולכים במקביל אליו
  • אין להיכנס למערות או בורות באזור.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

טלפונים לחרום:   משטרת ראש העין: 03-9004444   מכבי אש 102, משטרת ראשון לציון: 039609444

אפשרויות חילוץ במסלול:   לאורך כל הקטע רק עם רכב בעל הנעה קדמית.

אפשרויות לינה באזור:  בכל מקום באזור השרון והמרכז

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור

  • יער בן שמן – פארק הקופים.
  • תל שעלבים (בישוב שעלבים).

מקומות קדושים באזור: שייך שנוואני.