המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: צומת נווה ימין , נ.צ: 196401/675491. נקודת הסיום: תחילת "ציר רבה" , מפגש כביש פנימי . עם ואדי רבה,  מזרחית לראש העין, נ.צ. : 667555  / 199199

אורך המקטע: כ 11 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 7: השרון ומערב השומרון.

מתחילים בצומת נווה ימין (1) על כביש 6. ננוע דרומה במקביל לכביש בצדו המזרחי. מבחינים בישוב מתן דרומית מזרחית לנו ובג'לג'וליה מדרום מערב. לאחר כמה מאות מטרים נעבור לצד המזרח של הכביש מתחת לגשרון. כ 1700 מטר בהמשך נחצה את הכביש המחבר את מתן וג'לג'וליה (5333) וכ 300 מטר דרומית לצומת בהמשך השביל נעבור ליד אתר (2) שמבוצעות בו חפירות. במהלך העבודות להרחבת ג'לג'וליה נחשף כאן אתר מהתקופה הפליאוליתית שהיה קבור בעומק של כמה מטרים תחת שכבות שהוותיקה בהן מוערכת לחצי מיליון שנים. הממצא העיקרי שהתגלה הוא מצבור ענק של אלפי אבני צור , חלקן בצורת כלי עבודה ששימשו לציד.כ 200 מטר דרומית לשם בהמשך השביל נעבור מתחת לגשרון (3) המצוי על הכביש לכיוון מזרח. השביל המתנהל כאן דרומית למושב ירחיב ייקח אותנו מזרחה ולאחר קטע קצר במקביל לכביש לכיוון חורשים נרד לנחל קנה. אנו הולכים כאן ממש בשולי הקמר המערבי הבונה את מערב הרי השומרון על גבול השפלה ממש כשתוואי השביל יחצה בסופו של כביש 5 סמוך לראש העין. זהו אחד הגדולים בנחלי שומרון . מקורותיו העיליים של הנחל , הנשפך לירקון , מנקזים את עמק המכמתת שמדרום לשכם ואת חלקו הדרומי של גוש הר גרזים . שמו העברי העתיק נשמר בערבית – ואדי קאנה . ברוב מסלולו ההררי – עד שהוא עוזב את אזור ההר , מצפון לראש העין – הנחל מתפתל ומתחתר בסלעי הגיר של חבורת יהודה מגיל הקנומן העליון . בחלקו המזרחי , למן כפר לאקף ועד דיר אסתיא , נחשפות שכבות נושאות מים של חור מוצא בתחתית הערוץ ; שם מפכות כל השנה נביעות קטנות ( עין א – ןטיר , עין אלמעקודיה , עין אלג'וזה , עין אלפואר , עין אלבצה , עין אלחואר ועין א – תנור ) . מדי פעם נבלעים המים הזורמים לאורך הערוץ בשכבות החצץ והסחף , אך לעתים הם נקווים בגבים עמוקים , ויוצרים ברכות קטנות הנשמרות גם במשך הקיץ . ממערב לעין א – תנור נעלמים מחשופי החור מתחת לשכבות סלעי הגיר , והאפיק חרב . שמורת הטבע בנחל קנה היא אחת השמורות הגדולות במערב שומרון . היא משתרעת על פני האפיק , על שתי גדותיו ועל חלק מאגן הניקוז המרכזי שלו . מאז הוקמה העיר עמנואל , במעלה הנחל , ומאז גדלה ההתיישבות היהודית בקרני שומרון , הנחל מזוהם בביוב . הנחל היה תוואי גבול בין נחלות אפרים ומנשה במערב שומרון ובמרכזו , ולאורכו עברה דרך רוחב חשובה : " וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תוצאותיו הימה"( יהושע יז , ט ) . המדרונות היורדים אל הנחל תלולים למדי , ולעתים נוצרים מצוקים גבוהים . אך בחלקם העליון השיפוע מתון והנוף שמעל גדות הנחל הוא נוף שטוח של רמה . המדרונות בנויים בעיקר מגיר קשה , בונה מצוקים , מגיל הקנומן העליון . על פני המדרונות יש מערות רבות , המעידות על פעילות קרסטית חזקה בתוך שכבות הסלעים . הרמות שמעל הערוצים הן חלק מן הגב השטוח של צפון – מערב קמר יהודה , ברום ממוצע של 400 מ', המשתפל במתינות כלפי מערב וצפון – מערב . בתחום האגן ההררי הזה יש העתקים מעטים בלבד , רובם במערבו , וביתורו של הנוף נובע ממערכת הנחלים המסועפת . הצומח באגן ההררי של נחל קנה עשיר ביותר . יש כאן חורשים ים – תיכוניים מפותחים , שבולטים בהם שני טיפוסים עיקריים . חלקים ניכרים משטחי החורשים מוגנים בשמורת יער – יער אלמעקודיה . השמורה הוקמה עוד בימי המנדט הבריטי , והיא משתרעת סביב עין אלמעקודיה . חברת הצומח הטיפוסית היא חברה של אלון מצוי ושל אלת המסטיק . וזו חלוקת השטח בין שתי החברות השולטות : חורש של אלון ואלה ארצישראלית גדל בעיקר במדרונות ובמצוקים הצפוניים והמערביים ( אלמעקודיה והמדרון המערבי ג'בל א – ד'יב ) . נוסף על מרכיביו העיקריים של החורש גדלים כאן עצים ושיחים גדולים , כגון בר – זית בינוני , אלון התולע , אגס סורי , אשחר ארצישראלי , אלת המסטיק , אשחר רחב – עלים , כליל החרש , קטלב מצוי , חרוב מצוי , עזרר קוצני וקדה שעירה , ובני שיח נלווים , כגון סירה קוצנית , לוטם שעיר , לוטם מרוני , שלהבית דביקה ויסמין שיתני . כמו כן רבים כאן המטפסים , כגון קיסוסית קוצנית , פואה מצויה , אספרג החרש וזלזלת הקנוקנות . העשבוניים מופיעים בכרים קטנים במקומות החשופים לאור . כיוון שהחורש מוגן למן ימי המנדט הבריטי ועד ימינו , הוא מפותח ואף סבוך למדי , ולעתים קשה למעבר . שרידי חורש דוגמת זה , ובו עצי אלון התולע , מופיעים גם במערב הערוץ , מחוץ לשמורה המוגנת , ברום של כ – 250 מ'. זהו אחד המקומות היחידים בארץ שבהם אלון התולע גדל ברום נמוך כל כך . במפנים הדרומיים והמזרחיים , ברוב שטח הרמה שמעל הנחל , משתרע חרש פרק של חברת חרוב מצוי ושל חברת אלת המסטיק . המינים העיקריים הגדלים כאן , נוסף על החרוב ועל אלת המסטיק , הם אשחר ארצישראלי , קדה שעירה ובר – זית בינוני , וגם אלון מצוי ואלה ארצישראלית . במרבית שטחי חרש הפרק מותר לרעות , ורק באזור אלמעקודיה אסור לרעות גם בחלק מן החורש הפתוח . לאורך אפיק הנחל , במקומות הלחים , מתפתחות חברות צומח של מעיינות ושל גדות נחלים . ליד הברכות הקטנות והגבים גדלים סמר מחיץ , גרגיר הנחלים , כרפס הבצות , שנית מתפתלת , גמא קרח , גמא חום , תלתן הבצות , עבדקן מצוי , כלורה חרוזה , ברוניקת המים ועוד , ואילו בכוכים שנוטפים בהם מים צומחות שערות שולמית וערידת הבצות . פטל קדוש מלווה את ערוץ הזרימה , ועמו שיח – אברהם מצוי ; שיח – אברהם מצוי נפוץ יותר בבתי הגדול שבמערב הנחל , שבו תשתית הערוץ מכוסה בחצץ לבן וגס . לאורך חלקו השופע מעיינות של הנחל יש חורבות של כמה יישובים קדומים , מצודות ומצדים . בחלק מן החורבות התיישבו תושבים מדיר אסתיא ומג'נצפוט , והם מקימים כפרי בת ונוטעים פרדסים ; האתרים הבולטים ביותר הם : ח'רבת שחאדה , על הרכס שמדרום לאפיק, וח'רבת קאנה, ששטחה כ – 5 דונמים ובה שרידי מבנים , מערות מגורים וים של בית בד גדול . סמוך לחורבות שוכן כפר קטן – ח'לת אלבלע – ויש ריכוז גדול של אירוס ארם – נהרים . במקום המפגש של הנחל עם ואדי אבראהים יש מצד קטן שהשתמר כמעט עד גובה הגג זהו אחד המצדים שהגנו על הדרך הקדומה שעברה בוואדי . במפגש היובלים של נחל קנה – ואדי ערעור וואדי א – שמי – למרגלות ג'בל א – ד'יב , יש חורבה גדולה ובה שרידי בתים שהשתמרו בגובה כמה נדבכים , אבנים מסותתות , קירות ומתקנים חקלאיים . מן החורבה עולה שביל לכתף ג'בל א – ד'יב ( נ"ג 386 ) , שיש בו שרידים של מצד הרוס ששמו קצר אלחראמיה  . המצד נבנה מאבנים מסיביות , שחלקן מסותתות היטב . מהן נשתמרו רק פינות של הקיר הצפוני ושל הקיר המערבי . בראש ההר ( נ"ג 446  יש שרידים של עוד מצד הרוס , ששמו קצר אלחראמיה. המצד נבנה מאבנים מסיביות , שחלקן מסותתות היטב . מהן נשתמרו רק פינות של הקיר הצפוני ושל הקיר המערבי . בראש ההר ( נ"ג 446 ) יש שרידים של עוד מצד הרוס , ושמו קצר שכו . שני המיצדים הם נקודות תצפית מרהיבות לעבר מערב , אל אפיק נחל קנה . 
השביל מתלכד עם שביל בסימון כחול בנחל. לאחר צעידה של כ 300 מטר לצד הערוץ נגיע לאזור בו יש שולחנות קק"ל (4) , מקום נחמד לעצירה.  כ 300 מטר לאחר מכן בהמשך השביל נפנה צפונה בחדות, נעבור את הנחל ונטפס על השלוחה מצפון, כששוב נתלכד עם השביל הכחול . הטיפוס הוא לכיוון הכניסה לישוב נירית ובנקודה זו (5) נתחיל לרדת דרומה. יורדים שוב לערוץ נחל קנה כשבאזור הזה הוא רחב ויש לשים לב בחורף שהוא עשוי להיות מוצף בעונה זו. השביל ממשיך כעת לכיוון דרום מערב. נטפס אתו בעלייה מתונה בין היישובים נירית ואורנית. קצת פחות מקילומטר נגיע לאזור יער אורנית (6). מקום פסטורלי שגם בו יש ספסלי קק"ל. בחורף יש כאן שפע רקפות ובאביב שלל פריחה מרהיבה. יער זה משתרע על שלוחות שכיוונן מזרח מערב משני צדי נחל קנה ואנו עוברים כעת בקטע הדרומי שבין אורנית לכפר ברא. היער כולל מספר מקומות בהם יש שולחנות והגבעה הדרומית שלו, זו שאנו עוברים בה נראית יותר פראית. גידולים הסמוכים לכאן הם בעיקר כרמי  עצי זית. חלק מהיער טבעי וחלקו – עצי ברוש ורחבי עלים –  ניטע על ידי קק"ל באמצע המאה הקודמת. כשיורדים מהגבעה עם המשך השביל מתקרבים חזרה לאורנית והולכים לאורכה. כיום, זהו ישוב קהילתי בעל מועצה מקומית. בעבר הוא התחיל את דרכו כהתנחלות שאנשיה נשלחו לגור כאן באופן רשמי בסיוע ועידוד ממשלתי. במהלך השנים הישוב התרחב וכיום יש בו גם אזור תעשייה, מרכז מסחרי וכמה בתי ספר. כשהשביל מתקרב לכביש 5050 הוא מתעקל מזרחה ועובר ממזרח  לכפר קסם. ישוב זה הוא למעשה עיר ערבית-ישראלית שהיא הקצה הדרומי של ה"משולש" . היא הוכרזה כעיר בשנת 2008 ובסמוך לה מצוי מחלף קסם על כביש 6. בעיר נמצאו שרידי ישוב מהתקופה הרומית ולאחר מאות שנים בהם לא הייתה מיושבת החלה ההתיישבות הנוכחית במאה השמונה עשרה. השם כפר קסם נצרב בתודעה הישראלית עקב "אירועי כפר קסם" ב 29 באוקטובר 1956 בהם נרצחו 43 מתושבי הכפר על ידי חיילי משמר הגבול ועוד 6 נהרגו בתקרית אחרת. הגם שנערכה סולחה בין המדינה לכפר הנושא עדיין טעון.

חוצים (7) את כביש 5050 ועוברים בקצה המזרחי של כפר קסם. בכל מקום שאפשר כאן לנצל את השטח לחקלאות הוא אכן מנוצל לצורך זה כבר עידן ועידנים. את ההוכחה אנו מקבלים מיד לאחר חציית הכביש. מבחינים בגת מרשימה מימי קדם. למעלה מ 20 גתות נספרו בסביבה בסקר של רשות העתיקות, מה שמראה על גידול אינטנסיבי של זיתים וגפנים באזור זה כבר בתקופה קדומה. אנו מתקרבים לכביש 5 ומבחינים בכיוון מזרח במחלף שער שומרון המחבר את כביש 5 עם כביש 505.מחלף זהו מעין גבול בין מחוז המרכז למחוז שומרון. סמוך לכביש 5 אך מצפון לו פונה השביל מערבה לכמה עשרות מטרים. בקטע זה נבחין באבן הגבול המצויה עדיין כאן זו שסימנה את הגבול (8) שעבר באזור זה לפני מלחמת ששת הימים. לאחר מכן השביל פונה דרומה ומגיע למעבר מתחת לכביש 5. נמשיך עוד כ 300 מטר עד למפגש השביל עם כביש המגיע ממזרח (9). אנו בתחילת "ציר רבה" , כלומר שביל ואדי רבה ההולך מערבה. השביל שלנו ימשיך דרומה לנחל סוסי.

 

כאן מסתיים מקטע זה.

הנחיות כלליות להולכים במקטע זה

 

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  • במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 6-7 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • יש לשים לב לבורות ובארות באזור המסלול במיוחד הבאר שהוזכרה קודם