המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה: הכניסה לצור נתן על כביש 5533 , נ.צ: 202100/683300 . נקודת סיום: צומת נווה ימין נ.צ.: 196401/675491

אורך המקטע: כ 14 ק"מ.  מפת סימון שבילים מספר 7: השרון ומערב השומרון.

כמו במקטעים הקודמים, השביל עובר בין ישובים בסביבה המאוכלסת בצפיפות והמכילה שרידים היסטוריים רבים בכל המרחב.  מתחילים בכניסה המזרחית לצור נתן (1) , על כביש 5533. שביל גולני מתלכד כעת עם שביל בסימון שחור. יורדים לכיוון נחל אלכסנדר. לאחר כ 300 מטר מתחילת המסלול נבחין מזרחית לשביל בבור עמוק. זה בור בו נובעים מעיינות אל מחדחדרה, שהיו ככל הנראה מקורות המים של ההתיישבות בחרבת דרדר המצויה במעלה הרכס דרומית לנו. קיימים שם שרידים מהתקופה הרומאית הביזנטית , מהתקופה הצלבנית ומהממלוכית. החומה הנראית לעין היא מהתקופה הממלוכית. כניסה למעיינות האלה מחייבת ירידה בחבל ואנו לא ממליצים בכל מקרה לעשות זאת. יורדים עם השביל שהולך כעת ישר דרומה. כ 800 מטר לאחר אזור המעיינות הוא פונה מערבה. בחורף האזור כאן מלא בכלניות מרהיבות. כ 250 מטר אחרי הפנייה מערבה נגיע למפגש עם שביל מסומן ירוק המגיע מצפון (2). הישוב כוכב יאיר נמצא מערבית לנו וכעת הוא כבר קרוב. יורדים עוד ואחרי זמן קצר מגיעים לערוץ נחל אלכסנדר. כבר הלכנו בנחל הזה במקטעים קודמים אך הפעם נקדיש לו כמה מילים. מוצאו של נחל זה הוא בהר עיבל ובהר גרזים , והוא נשפך לים התיכון בקרבת מכמרת . בדרכו מהר שכם לים קולט נחל אלכסנדר פלגים ובני פלגים , המתלכדים לשני יובליו העיקריים – נחל שכם ונחל תאנים ( ואדי א – תין ) . הנחל נקרא על שם המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי , שהוציא את האזור מידיהן של ערי החוף הנוכריות . ייתכן גם כי שמו של הנחל נגזר משמו הערבי , ואדי אסכנדר , על שמו של המייסד והבעלים של מינת ("נמל") אבו זבורה , בשפך הנחל.  בשל אופיו הקרסטי של אזור מוצאו – סלע דולומיטי סדוק מגיל הקנומן והטורון המכוסה שכבת אדמה דקה – קיימת בו זרימה רצופה רק בחודשי החורף ובעת שיורדים בהר שכם גשמים עזים וממושכים , הניגרים בנגר עלי באפיקו . שטח אגן הניקוז שלו הוא 580 קמ"ר , וכמות המשקעים השנתית היורדת בו היא 340 מיליון מ"ק . ההבדל בין שיעור הזרימה המרבי בנחל ( 24 מיליון מ"ק ) לשיעור הזרימה המזערי ( פחות ממחצית המיליון מ"ק ) הוא גדול . לפנים ניזון הנחל בחודשי הקיץ , לבד ממי תהום גבוהים , גם ממעיינות שנבה . כיום הוא ניזון ממי תהום , ממי ניקוז , ממים המוצאים מברכות המדגה באזור וממי קולחין מטוהרים . אמנם אנחנו הולכים בו במקטע זה בקטע שלפני עמק חפר אך נאמר ש עד ראשית ההתיישבות היהודית בעמק חפר , בשנים 1930 – ,1934 היה נחל אלכסנדר מקור הביצות בעמק כולו . מבנהו המיאנדרי , אפיקו הצר ושפכו החסום בחוליות גרמו לכך שבחורף היו מימיו גואים לעתים קרובות ומציפים את השטחים הסמונים בעמק חפר . בשנות ה – 30 וה – 40 יובשו רוב השטחים האלה , והסתיימה הדברת המלריה שנוהלה כאן מטעם הקרן הקיימת לישראל והמועצה האזורית . עם זאת , שיטפונות החורף הוסיפו לסכן את הגידולים החקלאיים באדמות הסמוכות לנחל , וגרמו לנזקים כבדים . לפיכך הוחל ב – 1960 בהרחבת אפיקו של הנחל ליד קיבוץ מעברות . העבודה הסתיימה ב – 1963 ממזרח לקיבוץ עין החורש : האפיק המפותל יושר , שיפוע הגדות הועמד על ,16.6% למניעת סחף האדמות , והנחל הוכשר לקלוט , בסביבת מעברות , עד 120 מ"ק מים בשנייה. בשנות ההתיישבות הראשונות בעמק חפר היה הנחל עשיר בצומח מים מגוון . המינים הנפוצים בו ביותר היו נהרונית צפה ונהרונית שקופה , קרנן טבוע ועדשת המים . נופר צהב , טובענית אביבית ומדד זוחל היו שכיחים בו , ופה ושם נראתה נימפאה לבנה . עד אמצע שנות ה – 50 היה שפכו של הנחל מקום רחצה ושחייה , ובקטעו האיתן , מקיבוץ מעברות עד לים , היה אפשר לשוט בסירות ולצפות בציפורים הרבות שקיננו בו . מאז שנות ה – 50 של המאה ה – 20 חלו בנחל אלכסנדר שינויים מכריעים לא רק מבחינה מורפולוגית , אלא גם בתכולת מימיו . זיהומו המתמשך והרצוף של הנחל בשפכים אורגניים ותעשייתיים של יישובי עמק חפר והעיר נתניה גרם להרס חמור של נופיו . רוב בעלי החיים נכחדו , ומגדותיו נעלם רוב הצומח ההידרופילי . מינים מסוימים של צמחים נעלמו , אם כי גם כיום אפשר למצוא בגדותיו צמחים הקשורים לבתי גדול לחים . מאז שנות ה – 90 המאוחרות נעשות בנחל עבודות רבות היקף כדי לנקותו ולהכשירו לטיולים ולתיירות . 
נמשיך עם השביל לאורך תוואי הנחל. הוא עובר בהמשך ממש בצמוד לשכונה הצפונית של כוכב יאיר מצפון. כ 2 ק"מ לאחר שירדנו לנחל השביל עובר בסמוך לבאר מים עמוקה ולידה בור חפור (3). כאן השביל יתלכד עם שביל סימון ירוק לזמן קצר עד שיגיע לשמורה יפה של אלוני התבור, שרידים ליער שכיסה פעם את כל אזור השרון. בהחלט מקום נאה לעצירה והפסקה. בקצה המערבי שלה נחצה שביל בסימון אדום ונמשיך מערבה עם השביל שלנו מדרום לצור נתן וגבעת מועמר והלאה לכיוון כביש 444. כאת אנו נעים מערבה בשטח ישר לגמרי היכן שערוץ הנחל רחב מאד , מגיעים לכביש 6 ועוברים בגשרון לצדו המערבי. בנקודה זו מצוי גשר תורכי ישן (4) שמבחינים בו ב 4 קשתות. הגשר היה בשימוש עד שנות הששים, עת הופסקה תנועת הרכבת בציר זה. נפנה דרומה במקביל לכביש 6. מערבית לנו נמצאת טירה וממזרח משתרע הישוב כוכב יאיר. ננוע במקביל לכביש. נעבור את צומת טירה ונמשיך לנוע דרומה. בשלב מסוים נהיה כבר מדרום לטירה ומול קיבוץ אייל. קצת לפני מחלף אייל נעבור בסמוך לתחנת משטרה המצויה שם (5) . השביל יורד מהמחלף ימינה ומתרחק מעט מכביש 6 אך חוזר ונצמד אליו וכקילומטר אחריו נעבור מתחת לגשרון (6) על מנת להמשיך לאורך השביל כעת יימצא מצדו המזרחי של הכביש. כמה עשרות מטרים צפונית לגשר זה מצוי מבנה שהמוסלמים מייחסים לו את קבר שמעון בן יעקב אבל המבנה נבנה ככל הנראה בתקופה הממלוכית. נמשיך עם השביל דרומה ולאחר כקילומטר נוסף יעבור סמוך למה שהיה פעם תחנת הרכבת של קלקיליה. כעת, משחולפים על פני ניר אליהו, מתחילים לעבור באזור הצר שבין גדר ההפרדה התוחמת את קלקיליה ובין כביש 6. עיר זו השייכת עתה לרשות הפלסטינית ממוקמת בנקודה הקרובה ביותר לחוף הים התיכון – כ 12 ק"מ – מבין כל שאר יישובי הרשות והיוותה עד למלחמת ששת הימים את אזור ה"מאתניים הצרים" של מדינת ישראל והאיום הכרוך בכך מסיבות ביטחוניות. שרידים ארכאולוגיים כגון כלי צור מעידים כי הייתה כאן התיישבות גם בתקופה הפרהיסטורית. בתקופה הרומית הייתה כאן תחנת דרכים בשם קלקאליאה. העיר הייתה תחת כיבוש האימפריה העותומאנית מ 1517 ועד כיבוש ארץ ישראל על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנות השלושים המוקדמות עוד נסעו מתל אביב לחיפה ולצפון הארץ דרך קלקיליה , שכן הכביש הישן מתל אביב לחיפה נסלל רק ב 1936. בתקופת המרד הערבי הגדול היו בעיר ובסביבתה תקריות רבות נגד מכוניות של יהודים ונגד הרכבת שהובילה לטול כרם ולחיפה לא רק אנשים אלא גם תוצרת חקלאית בעיקר פרי הדר. לאחר קום המדינה, נשארה העיר תחת שלטון ירדני וקרבתה לאזורי אוכלוסייה יהודיים נוצלה על ידי גורמי טרור לתקריות רבות וצה"ל ערך בה שלוש פעולות תגמול בתקופה שבין 1956 ועד 1965. במלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים מאזור העיר את כפר סבא ותל אביב והעיר נכבשה על ידי צה"ל ביום השני למלחמה. כיום קלקיליה שייכת לרשות הפלסטינית ויש בה רוב מוחלט לחמאס אולם ב 2009 החליט אבו מאזן לפזר את מועצת העיר עקב חובות כבדים ואי ציות להוראות השלטון המקומי של הרשות. את אזור הקצה הדרומי של העיר כמומלץ לעבור מהר ולהתרחק דרומה משום שעוברים בקרבת מספר בריכות מאגרי מי הביוב של קלקיליה ואלפי מנשה. ממשיכים דרומה במקביל לכביש 6 עד לצומת ימין (7).

כאן מסתיים מקטע זה

 

הנחיות כלליות להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  • במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 6-7 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • יש לשים לב לבורות ובארות באזור המסלול במיוחד הבאר שהוזכרה קודם בתחנת הרכבת הישנה הסמוכה לאחיטוב.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

טלפונים לחרום:   משטרת כפר סבא: 09-7473555   מכבי אש 102

אפשרויות חילוץ במסלול:   ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע.

אפשרויות לינה באזור:  בכל מקום באזור השרון.

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור

  • גן לאומי צור נתן