המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: הכניסה למושב אומץ, נ.צ:  199314/696530.   נקודת סיום: מפגש כביש הכניסה למושב בורגתה עם כביש 57 נ.צ:  197389/61112.

אורך המקטע: כ 10 ק"מ. מפת סימון מספר 7: השרון ומערב השומרון.

במקטע זה אנו מטיילים בעמק חפר, באווירה פסטורלית, בין מאגרי מים, ברכות דגים, מצפור לתצפית בציפורים המגיעים ועוד. מרבית המקטע לאורך נחל אלכסנדר, כשסביב מצויים גם מטעים ושטחים חקלאיים של הישובים הסמוכים. זהו השטח הקלאסי של עמק חפר. זהו עמק במרכז השרון הנקרא על שמו של בית אב בשבט מנשה . השם מוזכר במקרא גם כשם של עיר או כאזור גיאוגרפי . מלך חפר הוא אחד ממלכי כנען שהכה יהושע ( יהושע יב , יז ) , וברשימת המלכים מקומו בין מלך תפוח ( המזוהה בתל שיח' אבו זרד שמדרום לשכם ) ובין מלך אפק ."ארץ חפר" הייתה חלק מהנציבות השלישית של שלמה ( מלכים א ד , י ) . בהיעדר נתונים גיאוגרפיים ברורים שיורו על מקומה של חפר , הוצעו כמה וכמה הצעות לזיהוי . א' אלט הציע לזהות את חפר בא – טיבה שבשרון ; ב'מזר זיהה את חפר בתל אלאפשאר , ליד קיבוץ מעברות על גדת נחל אלכסנדר ; ופ' אולבריט הציע לאתר את חפר באזור ההררי של נחלת מנשה, יוסף פורת הציע זיהוי בח'רבת אלח'יבר שבדרום מרג'סאנור, אך כנראה שהזיהוי הנכון הוא של אדם זרטל – בתל אלמח'פר שבשולי עמק דתן . זיהוי זה נעשה לאחר סקר ארכיאולוגי מקיף מאוד בשומרון , והיחיד מסוגו שנערך בארץ . השם עמק חפר ניתן לאדמות ואדי חוארת' לאחר שנרכשו על ידי הקרן הקיימת לישראל , ב – 27 במאי .1929 המוסדות המיישבים חיפשו שם חדש – ישן לאזור, וואדי חוארת' הפך לעמק חפר . עד מלחמת העולם ה – ו היה העמק אחד השטחים הריקים והמוזנחים בארץ . נחל אלכסנדר ויובליו הציפו את אדמותיו ויצרו שטחי ביצה נרחבים . מי התהום השופעים גרמו גם הם להצפות . בעת קניית הקרקעות התגוררו בעמק כמה מאות בדווים שמוצאם מן החורן , מעבר הירדן ומן הנגב . הם חיו בסוכות ובאוהלים , גידלו מקנה , עבדו במשקי האיכרים בחדרה , וכן התפרנסו מהובלת סחורות על גבי גמלים . על פי המפקד משנת 1922 היו במקום 812 נפש , אך השיח'ים המקומיים טענו שהמספר גבוה יותר . יהושע חנקין ניסה לרכוש את הקרקעות עוד בסוף המאה ה – ,19 אך בלא הצלחה . ב – 1927 עלה בידו , כבא כוח של חברת "הכשרת היישוב", להתקשר מחדש עם הבעלים בחוזה רכישה על שטח של 30,718 דונם . העסקה בוצעה בסיועה של יהדות קנדה . תהליך פינוי הבדווים , שטענו להגנה על פי חוק האריסות , נמשך עד שנת .1930 בשטח של כ – 6,000 דונם הוסיפו לשבת בדווים גם לאחר מכן . פלוגת עבודה של חברי " ארגון ויתקין "ו"ארגון העמק" החלה בחריש אף שעדיין חיו בעמק משפחות של בדווים . בשנת 1931 פרצו קטטות , והן הפכו לסכסוך ממושך ומסובך מבחינה משפטית , סכסוך שהסתיים רק כעבור כשנתיים . למפעל ההתיישבות קדם שלב של תכנון , שכלל סקר הידרולוגי מקיף . בין השאר העלה לוי שקולניק ( אשכול ) תכנית להקמת עיר נמל חדשה על חוף הים . מודדי הקרן הקיימת לישראל נתבקשו לבחון את האפשרות לייסד מרכז עירוני על חוף הים , מרכז שאמור היה לשרת את היישוב החקלאי בעמק . מחסור באמצעים כספיים הביא לגניזת התכנית . התכנון הכולל של העמק נמסר לאדריכל ריכרד קאופמן , שעיצב יישובים רבים בארץ . פרדסי הדרים , גידולי שלחין , ירקות , רפת ולול אמורים היו להיות ענפי המשק החקלאי . כשלב מכין להתיישבות העתידה נעשתה פעולת הכשרה מקיפה : נערכו מדידות , יובשו ביצות ונחפרה מערכת תיעול וניקוז . במאי 1932 הוחל בחלוקת הקרקע לתשעה יישובים , ובהם כאלף משפחות . בני משפחות מחוגי המעמד הבינוני בארץ , חברי אגודות פרטיות שהפקידו את פיתוח מטעיהם בידי הפועלים וארגוני הפועלים , היו אמורים להתחיל בהתיישבותם כאן .   ב – 1940 הושלמה הרכישה של אדמת ואדי אלקבאני , חלקו האחר של עמק חפר , ונוספו עוד כ – 10,000 דונם לשטח הקיים . כך הושלמה כמעט רציפותה של רצועת ההתיישבות היהודית לאורך מישור החוף בין חיפה לבין תל אביב . כיום יש בעמק חפר כ – 55 יישובים , ובהם יישובים שהם מוסדות חינוך . 

נתחיל לצעוד מהכניסה למושב אומץ (1) במקביל לכביש עם השביל לכיוון צפון מערב. נעבור בדרך ליד מבנה שאיבה ולאחר כ 600 מטר הכביש הסלול יסתיים במפגש עם שביל בסימון אדום המגיע מדרום ואנו נמשיך בשביל לכיוון ברכות דגים. לאחר כ 300 מטר נוספים השביל פונה לכיוון דרום מערב כשהוא מסומן בסמוך לברכה. הצעידה כעת היא בשטח פתוח באווירה פסטורלית. כקילומטר וחצי לאחר הפנייה דרומה, יפנה השביל לכיוון צפון מערב לכמה מאות מטרים ושוב ישנה כיוון לדרום מערב עד הגיעו לשפת ברכת דגים בה הוא משתלב עם שביל בסימון שחור ופונה לכיוון דרום מזרח (2). מכאן, נמשיך לצד מטעים וברכות דגים. מעט אחרי הפנייה נזהה בוסתן תאנים (3) וזה מקום טוב לעצור בו למנוחה.

כ 600 מטרים בהמשך השביל דרומה מצוי בוסתן תאנים (4) , גם זה מקום שנעים לעצור ולשהות בו. השביל רחב ויש לשים לב שגם רכבים נעים בו. ממשיכים דרומה בין מטעים במרחב הפתוח, עוברים סמוך לגשר אירי החוצה את נחל אלכסנדר ועוד כמה מאות מטרים מבחינים במצפור ויקר (5). נגיע אליו ונעזוב זמנית את השביל. נטפס למרפסת המצפור ונשקיף. אנו מעל מאגר מים שהרבה ציפורים עוצרות בו כולל שקנאים והמראה מרהיב.  למטה יש מדשאה וגם היא יכולה לשמש נקודת עצירה נוחה.

נחזור לשביל ונמשיך דרומה. אנו צועדים במקביל למאגר המים. לאחר כמה מאות מטרים נסיים ללכת לצדו ונביט מערבה לכיוון חניאל. מעט לפני חניאל מצוי תל אשקף. באתר זה נערכו חפירות מספר פעמים, בפעם האחרונה ב 2008. מיקומו סמוך לנחל אלכסנדר משך אליו מתיישבים כבר מתקופות קדומות ואכן התגלו בו ממצאים מתקופת הברזל, התקופה הפרסית ובעיקר מהתקופה הרומית הקדומה והמאוחרת. נמשיך ונצעד עם השביל, נעבור לאחר כ 500 מטר במפגש השביל עם כביש (6) לכיוון בורגתה. זה המושב הצמוד אלינו ומערבית לו חניאל. בכיוון מזרח נבחין בבארותיים ורחוק יותר ביד-חנה. סמוך למפגש עם הכביש ומעט דרומה לו מצוי עוד מקום נעים: עץ תאנה גדול הנותן פרי בעונה (7).   כ 300 מטר משם בהמשך השביל עוד פארק נחמד (8). הנה כי כן לאורך מקטע זה יש בשפע מקומות להירגע בהם.

נמשיך דרומה, השביל עובר במקביל וממזרח לבורגתה ונבחין בעוד גשר אירי. קצת הלאה משם נעבור במטע פקנים ודרומה משם נתקרב עם השביל לשביל בסימון אדום הנמצא מזרחית לנו. בטרם נגיע לכביש 57 נבחין במעבר לכלי רכב בנחל אלכסנדר ומיד אחריו נגיע למפגש עם הכביש (9).

 

 

כאן מסתיים מקטע זה.

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 6 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  •   יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • יש לשים לב לבורות ובארות באזור המסלול במיוחד

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

תאום שטחי אש פיקוד מרכז:  02-5305042

טלפונים חשובים:     משטרת נתניה: 09-8864444 , משטרת כפר סבא:  09-7473555, מכבי אש 102

אפשרויות חילוץ במסלול:   ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע.

אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור – ניצני עוז , בארותיים, שער אפריים.

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור

  • חצר בארותיים