המפה באדיבות OSM

המפה באדיבות OSM

הערה:  החיצים השחורים במפה מראים כיצד להגיע עם רכב לנקודת ההתחלה. ראו הסבר בתחילת התיאור.

נקודת התחלה: הכניסה הדרומית לעין השופט, נ.צ:  721473 / 210427      נקודת הסיום: על כביש 653 כקילומטר מצפון לפנייה לרגבים, נ.צ. : 715050 / 202995

הערה:  ראה הסבר בתיאור המקטע כיצד להגיע לנקודת תחילת המסלול במקטע זה.

אורך המקטע: כ 14 ק"מ.  מפת סימון שבילים מספר 4: הכרמל

רקע

במקטע זה ננוע בכיוון מערב ודרום מערב כשאנו הולכים במגמת ירידה בין שתי נקודות הקצה שלו. זהו אזור מרכז רמות מנשה, המכיל נוף טיפוסי לאזור בהמשך למקטע הקודם: גבעות מעוגלות שאינן תלולות מידי, ביניהן ואדיות נחלים ומעיינות, שטחים חקלאיים מעובדים שחלק מהם מטעים שונים שנשארים ירוקים כל השנה, שדות מוריקים אחרים שחלקם הופך לצהוב עם בוא הקיץ ובחלקם ניתן למצוא ערימות חציר לקראת חג השבועות. יש הקוראים לאזור זה לעיתים: "הטוסקנה של ישראל". חבל רמות מנשה הוא קער (מקום נמוך) בין רכס אמיר השוכן בין נחל עירון לעמק דותן ואגן הניקוז של נחל חדרה לבין רכס הכרמל השוכן בין יוקנעם ועמקזבולון ומישור החוף. רכס אמיר ורכס הכרמל גבוהים מחבל רמות מנשה והמסלע בהם בדרך כלל הוא קשה: גירני בהרכבים שונים ודולומיט. סוג סלעי המשקע הנותרים לאחר נסיגת הים המציף אזור מסוים תלוי בעומק הים באותו אזור ובאקלים הכללי (תקופה חמה יותר, תקופה קרה). לעומת הרכב המסלע שנותר בכרמל וברכס אמיר, ברמות מנשה השתמרו סלעי קרטון "צעירים" מתקופת האיאוקן (55 – 35 מיליון שנה לאחור) מעל סלעי גיר ודולומיט קשים יותר שהורבדו בתקופת הקרטיקון העליון (97 – 65 מיליון שנה לאחור) משום שהים שהציף את האזור בתקופה זו היה עמוק יחסית עקב העובדה שהוא שכן מעל קער. קיומם של סלעים אלה הכתיב כאן את המורפולוגיה הכללית – הגלית, המתונה של פני השטח: גבולות מעוגלות, עמקי ערבה רחבים ולעיתים גם שטחים מפולסים לחלוטין כמו באזור עין-השופט ודליה שעל קו פרשת המים. רק באגף המזרחי של החבל, המורם בתלילות מעל העתק (שבר) יוקנעם מגידו בו צעדנו במקטע הקודם, התפתחה מורפולוגיה חריפה יותר המתבטאת במדרונות בעלי תלילות דרמטית יותר היורדים לעמק יזרעאל ובערוצי נחלים עמוקים קצת יותר מאלה שבשאר האזור. המטייל בחבל ארץ זה ממערב למזרח יבחין בנקל כי העלייה לכיוון מזרח מתונה אך המעבר לעמק יזרעאל תלול יחסית. לעומת זאת, ההליכה ממזרח למערב היא בעיקרה במגמת ירידה מתונה ונעימה להליכה, אפילו ממושכת. מתינותו של השטח בחבל ארץ זה והיותו אוכף נמוך בשדרה ההררית הגבוהה יחסית של רכס השומרון – כרמל (הכרמל הוא חלק מרכס השומרון) הפכו אותו לפרצת מעבר קלאסית בין מישור החוף לעמק יזרעאל. בשוליו הדרומיים והצפוניים נוצרו בטבעיות על ידי האדם דרכי מעבר היסטוריים ראשיים:  מסעף דרך הים בנחל עירון ודרך נחל דליה-יוקנעם בגבול רמות מנשה ומורדות הכרמל הדרומיים.

ברמות מנשה קיימת תופעה ייחודית של ריבוי מעיינות ונחלי איתן כגון נחל דליה, נחל השופט, נחל הקיני, ונחלים שיש בהם מים במרבית ימות השנה כגון נחל רז ונחל נילי שבסביבתם נטייל במקטע זה. הדבר קשור לממוצע משקעים גבוה יחסית לעונה (650 – 700 מ"מ) ולשכבות המסלע שהוזכרו קודם. לאחר שנסוג הים שהותיר כאן את עיקר סלעי הקרטון הרכים, היו תקופות נוספות בהם הים שהציף את האזור הותיר סלעי משקע גירניים מעל לסלעי הקרטון במקומות רבים. הקרטון אטום לחלחול מים ואינו נסדק. והגיר הקשה והפריך נוטה להישבר ולהיסדק. התפר שבין שכבות מסלע אלה מהווה מקום התחתרות נח למים הפורצים כאן בשפע של מעיינות המזינים את הנחלים. וכך, עם חילופי המסלע המתאימים קיבלנו אזור משופע במים מחד ועם אדמת רדנזינה (האדמה הנוצרת מהתפוררות סלעי קרטון) פורייה מאידך. המצאות המים וסוג הקרקע הזה הנח לעיבוד גרמו לכך שהתיישבות לצרכי חקלאות הייתה כאן כבר בימים קדומים ושרידים לכך נמצאו בכל החבל. בתקופה הרומית והביזנטית הגיע האזור לשיא פריחתו בעת העתיקה. בעת החדשה, הייתה ההתיישבות יחסית דלילה. עקב הקרבה לחיפה והאפשרות לרכש קרקעות החלה ההתיישבות היהודית באזור בשלהי המאה ה 19 עם הקמת זיכרון יעקב והישובים הסמוכים לה תחילה. בעקבות פרוץ מרד הערבי הגדול (1936-1939) החל גל התיישבות יהודית בחבל רמות מנשה שנמשך עם קום המדינה במטרה ליצור רצף של ישובים יהודיים בין מישור החוף לעמק יזרעאל. במלחמת העצמאות התחוללו באזור קרבות בין כוחות הפלמ"ח ולוחמים מקומיים ובין "צבא ההצלה" הערבי בפיקודו של קאוקג'י ששיאו היה בקרב משמר העמק. הכוחות הערביים הובסו ונכבשו כפרים ערביים באזור.

בחלק ממקטע זה, מתלכד שלנו עם השביל האזורי מנשה. זה מתרחש בקטע המצוי מערבית לכביש 672 אנו נעים במקטע כולו במגמת מזרח מערב ונתחיל לנוע מכביש הגישה הדרומי לעין השופט לכיוון דרום מערב. בהקשר זה ראוי לציין כי ההגעה לנקודת ההתחלה מתאפשרת רק בהתאם למה שמסומן כאן במפה ולא דרך קיבוץ עין השופט שבו הכניסה חסומה בשער חשמלי שאינו נגיש לכל אחד (אלא אם כן אתה תושב או מתארח בו). אז כפי שמסומן במפה, על מנת להגיע לנקודת ההתחלה, יש להיכנס לשביל המסומן ירוק המצוי כ 800 מטר מזרחית לכניסה לקיבוץ (מסומן בחץ). השביל הזה וגם המשכו שאינו מסומן מתאים לנסיעה של כל רכב. נוסעים בשביל מסומן ירוק בהתאם לסימון בחיצים כאן במפה כקילומטר ורבע. בשלב הזה השביל הירוק פונה בחדות לכיוון מזרח אך אנו נמשיך בנסיעה על שביל נוח ישר (דרומה). לאחר כ 700 מטר נגיע לחיבור T עם שביל ברור ורחב – זוהי דרך אזורית, שביל רמות מנשה שמסומן בסימון שבילים כתום. נפנה בו ימינה (מערבה) ולאחר כ 500 מטר (ובדרך חציית ערוץ קטן) נגיע למפגש השבילים המשמש כנקודת ההתחלה. שם יש להשאיר רכבים.

בחלק הראשון של המקטע אנו מטיילים בקרבת הקיבוצים עין השופט ודליה, בשטח שמדרום להם. אנשי עין השופט עלו לקרקע במסגרת "חומה ומגדל" ב 1937. תחילה ישבו כשנה בגבעת ג'וערה שבה היה בסיס אימונים של הפלמ"ח וההגנה טרם קום המדינה, ובו התאמנו מיטב מפקדי צה"ל. לאחר קום המדינה שימש כבסיס אימונים לחטיבת גולני ולאחר מלחמת ששת הימים כהכשרת גדנ"ע. לאחר שעברו מתיישבי עין השופט לנקודת הקבע שלהם סבלו קשות בזמן המאורעות מירי של כנופיות ערביות באזור כמו גם ישובים נוספים. השקט הושג רק עם תום קרבות משמר העמק במלחמת השחרור. קיבוץ דליה הורם ב 1939 גם הוא במסגרת "חומה ומגדל". שם הישוב שפרושו ענף הגפן נבחר בהשראת הישוב הערבי השכן דליאת א רוחא. נוף המרחב  המכיל מלוא העין שדות המעובדים ומטעים ירוקים משווה אוירה של שקט ומגביר את ההנאה מהטיול.

תיאור המסלול

ננוע מנקודת ההתחלה – (1)  השביל יוליך אותנו בירידה לנחל רז. לאורך מרבית המסלול נלך סמוך לערוץ הנחל אך על שביל נח המאפשר הליכה ללא חשש גם בחורף. בחלק מהזמן נהיה מצפון לערוץ ובחלק אחר מדרום לו. כ 400 מטר מנקודת ההתחלה נגיע לצומת שבילים  T. השביל ממשיך מערבה ומיד עובר סמוך למקום בו מצויים מים עומדים (בחורף בעיקר) הנקרא גם "שלולית פרשים" (2). כ 500 מטר לאחר מכן עם השביל חולפים ליד עין רז. הוא מוקף צמחיה ובחורף נראה שם זרימה של  ממש בנחל. נקפיד בשלב זה ללכת בשביל שמצפון לערוץ. לאחר עין רז נגיע לפיצול דרכים. השביל שלנו ממשיך ימינה, מצפון לערוץ ומתרחק לזמן מה ממנו אבל לאחר כ 500 מטר הוא חוזר וממשיך בצמוד לערוץ מצפון. ההליכה בסמוך לערוץ אך מעליו מעט מאפשרת ליהנות הן ממראות הצומח בנחל (ולשמוע את שאון המים בחורף בעת זרימה) והן מהמראות בשטח שסביב הערוץ. הנוף כאן פסטורלי וטיפוסי לאזור רמות מנשה: ירוק, בעל צמחיה מגוונת וגם מיוער באזורים נרחבים. לאחר עוד כמה מאות מטרים נגיע למפגש עם דרך (3) שמגיעה מכיוון צפון בתוך ערוץ שלמעשה נשפך לנחל רז. לא נחצה כאן את הנחל אבל ניתן למצוא במקום שפע של פינות להפסקה. את הערוץ עצמו נחצה דרומה מכאן כ 500 מטר בהמשך השביל (4). מכאן נלך עם השביל ישר מערבה ולאחר כ 300 מטר נחלוף סמוך לעין דולה. הוא נמצא בסבך שיחים מצפון לשביל ובקיץ המקום יבש לחלוטין. 

כעת אנו הולכים בקטע צר יחסית ויפה של נחל רז שהתחתר כאן בין השלוחה המאורכת  203 והמשכה נקודת גובה 179 מדרום לבין הרמה המשתרעת מצפון לערוץ שעליה עוברת גם הדרך האזורית של רמות מנשה. השביל שלנו הולך בצמוד למטעים ונכנס בהמשך מתחת לנקודת גובה 179 לתוך יער שילווה אותנו כעת עד כביש 672. המסלול כאן מוצל ומהנה ומכיל שפע של מקומות לעצירה אך מומלץ להמשיך עד ליער וסטרוויל בסמוך לכביש בו הותקנו שולחנות וספסלי ישיבה. לאחר שנקיף כמחצית מגבעה 179 נתקרב לכביש 672 מצפון ובסמוך לו השביל מבצע פניה חדה מערבה וחוצים שטח קצר של כמה עשרות מטרים תחילה לאורכה של גדר המצויה בין השטח לכביש ולאחר מכן קטע קצר ביותר בו אין שביל של ממש והתוואי עובר דרך צמחיה וחוצה את ערוץ הנחל. לאחר הקטע הקצר הזה השביל פונה צפונה לקטע של כמה מאות מטרים בו הוא מתלכד עם שביל רחב המגיע מהכביש ומיד אחר כך הוא פונה בחדות מערבה ומטפס בעליה מתונה הנמשכת כ 200 מטר. אז הוא פונה דרומה ומתנהל לאורך גדר במשך כ 200 – 300 מטר עד שהיא מסתיימת. השביל כאן מקיף את הגדר ופונה צפונה היישר לאתר ההנצחה של יער וסטרויל (5). אתר זה הוקם לזכרו של יוהאן "יופ" וסטרויל, שהיה איש חינוך הולנדי והקים בזמן מלחמת העולם השנייה קבוצת מחתרת אנט נאצית שהצילה יהודים ודאגה להבריח אותם מחוץ להולנד הכבושה בדרכם לארץ ישראל. הוא נתפס על ידי הגרמנים והוצא להורג במרץ 1944. הוכר לאחר מותו כ"חסיד אומות העולם". כאן, הוקם אתר בטבע המכיל שולחנות ומושבים וכן הוצבו לוחות ועליהם שמות חבריו לקבוצה. נעצור כאן בצל העצים להפסקה.השביל מתקרב לכביש 672 וסמוך לו פונה צפונה כ 200 מטר ולאחר מכן מתיישר מערבה במקום בו חוצים את הכביש בזהירות.  מכאן הוא כבר מתלכד לפרק זמן מסוים עם השביל האזורי רמות מנשה. מיד לאחר החצייה הוא ממשיך כשעוברים על מעבר מפסי מתכת הבא למנוע מעבר בקר.

לאחר חציית כביש 672, השביל שובר ממש דרומה, יורד וממשיך כך כ 700 מטר עד שינוי הכיוון מערבה כשמתקרבים לנחל רז. בדרכנו אפשר להבחין בבתי אבן יצחק (גלעד). ישוב זה הוקם ב 1945 על ידי גרעין של חברי תנועת הבונים מגרמניה הולנד ואנגליה. בסמוך לכניסה לקיבוץ נמצאת גבעת הרקפות, יעד פופולארי למבקרים בחודשי החורף. כעת הולכים מצפון לנחל ושני מאגרי מים המחוברים למעשה למאגר אחד (6) – זהו מאגר רז. שהוקם על ידי קיבוץ גלעד על מנת לנצל את מימיו להשקיית מטעי האבוקדו הכיל גם מי קולחין שזרמו אליו מקיבוץ דליה. בשיא החורף המאגרים נראים טוב בהרבה מאשר בסוף הקיץ אך יש בהם מים לאורך כל השנה. בהליכה מעל המאגרים כדאי להתרשם מהנוף בתאי השטח הסמוכים והרחוקים. מרחבים ירוקים מעוגלים המעצימים את תחושת הטיול נפרסים מלוא העין עד אזור כביש 6. בקצה המערבי של מאגר המים, מיד לאחר שנבחין בשרידיהן של שתי מערות, השביל פונה בחדות דרומה ויורד לקרבת מאגר מים קטן יותר , מאגר דליה. כאן אנו הולכים בקטע שאינו מתלכד עם שום שביל אחר. זהו כבר האזור בו נשפך נחל רז לנחל תנינים באזור זה נוצרו מפלים קטנים עקב הטיית מי הנחל הנקראים "מפלי נחל רז" . הם מכילים מים רק כאשר נחל רז מכיל עודפי מים, בחורף.  השביל מתעקל כאן מערבה אך אם הטיול מתקיים בחורף או בתחילת האביב, מומלץ לבקר בעין ניצה הנמצאת כ 200 מטר נלך מזרחה. כשנחזור, הקטע הבא הוא כבר בנחל תנינים. זה קטע קצר שאורכו כ 500 מטר אך זו ההזדמנות לספר בקצרה על נחל זה. הוא מתחיל בגבעות הקרטוניות של רמות מנשה באזור שבין עין השופט לאבן יצחק ונשפך לים התיכון כשבדרכו אוסף יובלים רבים כגון נחל רז, נחל נילי נחל אלונה, נחל סנונית ונחל עדה. בעבר היה נחל זה איתן לכל אורכו אך כבר בשנים שלאחר קום המדינה, עקב שאיבה מוגברת מהאקוויפר, רק הקטע המערבי ביותר מעינות תמסח ועד הים מכיל מים. ברמות מנשה קיימת תופעה ייחודית של תופעה ייחודית של המצאות קו פרשת המים לא במרכז האזור אלא יותר במזרחו. הוא עובר בקו אליקים-דליה – עין איברהים. כתוצאה מכך, הנגר הנוצר מירידת גשמים מהחלק המזרחי של החבל לכיוון נחל קישון שבעמק יזרעאל קטן יחסית. לעומת זאת, הנגר לכיוון מערב שופע בהרבה ויש שנים בהם נוצרים שיטפונות של ממש לכיוון זה. על מנת לנצל מי נגר אלה הקימה חברת מקורות את "מפעל נחלי מנשה", הכולל מכלול של סכרים, תעלות הטיה ומאגרים – הכל על מנת להטות מים אלה להחדרה בחולות פרדס חנה. פועל יוצא של מפעל זה הוא חוסר מים אלה באזור אגן ההיקוות של נחל תנינים וכך, בתוספת שאיבת מי התהום שהוזכרה קודם יבש מרבית תוואי ערוץ הנחל למעט הקטע המערבי שהוזכר קודם שבו מקור המים הם מעיינות תמסח.

נמשיך מערבה. אנו צועדים בערוץ היבש של נחל תנינים מדרום לנקודת גובה  כשהשביל 153 על חלוקי אבנים. כאן, השביל מתלכד חזרה עם שביל רמות מנשה ולאחר כמה מאות מטרים פונה בחדות לכיוון דרום מזרח. הוא חוצה את ערוץ נחל תנינים ומעברו השני חולף בצומת דרכים. מבחינים כאן במתקן משאבות. השביל ממשיך כמה מטרים בכיוון הפניה ולאחר מכן פונה ימינה במעלה הגבעה שמדרום לנו כשאגב כך חולפים מתחת לקו מתח גבוה. אין לחשוש, העלייה לא ארוכה ובסיומה מגיעים לדרך ברורה המסומנת בסימון שבילים שחור שבה פונים ימינה (מערבה). דרך זו מחברת את גבעת נילי עם אבן יצחק. קצת לפני מקום מפגש זה סמוך למתקן מגודר, קיימת פינה מוצלת שמאפשרת מנוחה.  לאחר הפנייה לכיוון מערב נלך הליכה קצרה של כמה מאות מטרים בתוך שדרת עצים שתביא אותנו לאזור פתוח שבו השביל פונה דרומה. בפנייה עצמה ניצב עמוד מתח גבוה. כעת אנו יורדים בקטע שביל שיביא אותנו למעיין עין נילי (אום א שוף). בתי הישוב הפסטורלי גבעת נילי הטבול בתוך שטחי כרמים ומטעים ירוקים ואזורי חומים חרושים נראים היטב כאן בירידה לכיוון המעיין.

לא בכדי מכונה האזור הטוסקנה של ישראל, יפה כאן באותה מידה. אנו הולכים על שלוחה די מפולסת ובירידה מתונה, היישר לעין אום אל שף שבתוואי נחל נילי. ככל שמתקרבים לערוץ נחל נילי גדל סבך הצומח. המקום היפה יותר נמצא מעט מאד מערבה והוא עין-נילי או בשמו הטרי הנוסף: עין בר. זוהי באמת פינת חמד המכילה בריכה מאורכת המלאה ממי המעיין הזורמים אליה, עצי תאנה ועץ אקליפטוס הנותנים צל ועצי פרי. הבריכה שופצה ב 2015 לזכרה של בר חולי שנהרגה שנה קודם לכן. במקום הוצבו ספסלי אבן ,הונחו אבני שפה חדשים סביב הבריכה והוסדרו בו שבילים. המקום נראה מטופח ומתוחזק. באזור מעט מדרום שכנו בתי הכפר אום א שוף. קיימת בריכה נוספת שם שנכון לאוגוסט 2015 גודרה ונוקתה, כמו כן נוספו בקרבתה ערוגות תבלינים. מומלץ לעצור כאן להפסקה.

לאחר ההפסקה בעין נילי נפנה עם השביל שלנו מזרחה. מרגע זה ועד סוף המקטע השביל שלנו אינו מתלכד יותר עם שביל רמות מנשה אלא עובר על שבילים שאינם מסומנים בסימון שבילים. השביל מתנהל כאן באזור צמחיית נחלים עשירה שהשולטים בה הם שיחי הפטל. באזור פרוסים גם כרמים הבולטים בשורות מסודרות. הולכים כאן בקטע קצר של כ 300 מטרים שבו הסימון של שביל גולני מופיע על מוטות הגדר לצד השביל וכדאי לשים לכך לב. נגיע לשטח פתוח יותר שכן אנו מתרחקים מערוץ הנחל ונבחין בפיצול שבילים  (7) ובו השביל שלנו פונה לעבר השלוחה המצויה דרומית מזרחית לנו. נטפס במתינות כשאנו עוברים סמוך לגבעת נילי ממזרח. זהו האזור של יער גלעד אם כי העצים אינם מאכלסים בצפיפות את פני השטח. לאחר כ 40 מטר של עליה נעצור ונשקיף על האזור: מדרום רואים את כפר קרע וממערב את גבעת עדה והישובים הסמוכים אליה. השביל חולף כאן סמוך לבתים פונה מזרחה ומאגף מתקן מגודר. גם כאן לאורך הקטע הזה הסימונים מצויים על מוטות הגדר והם לכל הקף המוטות סביב כך שהם נראים מכל הכיוונים. השביל מתמשך לו עד שהוא פונה בשלב מסוים חזרה מערבה ולאחר מכן דרומה ומטפס במתינות על השלוחות עליהן מבחינים בקו מתח לכיוון מערב. באזור המפגש עם קו זה (8) הוא מבצע תפנית חדה לכיוון דרום מערב ועם הכיוון הזה נמשיך מספר שלוחות ואוכפים ביניהם. בדרך , קצת יותר מקילומטר מהפנייה החדה נראים שרידים במקום הנקרא חירבת פוקס בו מצויים שברי אבנים וחרסים. למטה מדרום לנו ערוץ נחל עדה נראה ירוק ומכיל קטעים מעובדים לצד צמחיית בר.  גם הנוף הרחוק לכיוון מערב מרהיב- רואים בברור את אזור גבעת עדה והסביבה. נמשיך עם השביל עד שהוא מבצע הולכים מתחת לקו מתח כשמבחינים בבעת עדה מעבר לכביש 6. כקילומטר אחר כך מבצע השביל פניה דרומה ומגיע לאחר כ 300 מטר לכביש. כאן יש קטע של הליכה בזהירות מרבית לצד כביש, אנא תנו את מירב תשומת ליבכם לכך שקטע זה מסוכן ויש להקפיד ללכת בשולים. נלך מערבה עם הכביש ולאחר קצת יותר מקילומטר נגיע לחיבור עם הכביש גבעת ניל"י – רגבים- גבעת עדה (653) – זוהי נקודת הסיום  (9) .

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 8 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  •   יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  •   במידה וקיימים מים במאגרי נחל רז או תנינים הם לא לשתייה או לרחצה
  •  בשטח מערות ובורות, יש לשים לב ובכל מקרה לא לרדת מהשביל שלא לצורך.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת עפולה:  04-6524444 ,  משטרת העמק 04-6447444, מכבי אש 102

אפשרויות חילוץ במסלול:   בסיוע רכב בעל הנעה קדמית ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע.

אפשרויות לינה באזור: צימרים ביישובי חבל רמות מנשה שהוזכרו כתיאור המקטע.

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:

שמורת נחל השופט.

מוזיאון ארכאולוגי של חבל רמות מנשה באבן יצחק.

שמורת יער אלונה

שמורת הר חורשן.