מקטע מספר 27: ממיטב לגבעת עוז

המפה באדיבות OSM

נקודת התחלה:  הכניסה למיטב, נ.צ. 716478 / 227815  נקודת סיום: סמוך לגבעת עוז, נ.צ. 717848 / 219226

אורך המקטע: כ 14 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 3: הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.

רקע

בסוף המקטע הקודם נכנסנו לאזור חבל תענך. כעת נחצה אותו ממזרח למערב ונלך בו עד לסיום. לאורך כל המקטע נצעד בשוליו הדרומיים של עמק יזרעאל. כמה מילים על העמק הזה: הוא גובל בעמק נחל הקישון במערב ובעמק חרוד במזרח. הרצף הזה ועמקים צפוניים נוספים, קוטעים את שדרת ההר של ישראל שכיוונה מדרום מערב לצפון מזרח וראשית היווצרותה באירוע “הקשת הסורית” לפני למעלה מ 90 מליון שנה. עמק יזרעאל הוא שקע טקטוני (גרבן) הקשור להעתק (שבר) שכיוונו דרום מזרח – צפון מערב שהוא (כמו יתר עמקי הרוחב) תוצאת משנה של פעילות השבר הסורי אפריקאי. עמק יזרעאל , בניגוד  לעמקים אחרים אינו לגמרי שטוח והוא מורכב יותר מהעמקים הצפוניים האחרים שגם הם שברים. זאת כתוצאה ממערכת השברים המקיפים אותו – מדרום מערכת השבירה הרוחבית של אום אל פאחם רמות מנשה והכרמל שיצרה תזוזות אנכיות ואופקיות כאחד ומצפון מערכת השברים של הרי נצרת. הוא מכיל גם גבעות כגון תל עדשים, מזרע, היוגב וכפר גדעון המצביעים על כך שהעמק הוא אנטיקלינה (רכס) קבורה שחלקה נשחק וחלקה שקע. במרבית המקומות, גבול המסלע בינו לבין הרכסים היורדים אליו מורכב מסלעי גיר ודולומיט מגיל הקנומן והטורון ( 100 – 89 מיליון שנה לאחור) או מסלעי גיר וקירטון מגיל האיאוקן (56- 33.9 מיליון שנה לאחור) אך המסלע המצוי בעמק הינו מתקופות “צעירות” יותר ומורכב מסלעי משקע ומסלעי יסוד שעלו ממעבה האדמה וחדרו אליהם. ניתוח שכבות הקרקע מלמד על ההיסטוריה הגיאולוגית של העמק, מתי והיכן היו הצפות ימיות שכיסו את העמק ומתי הייתה תקופה יבשה, מתי התרחשה פעילות טקטונית ערה (תזוזות ושברים של שכבות כדור הארץ) ומתי פעילות וולקנית שתוצאותיה נחשפות הן בשכבת הבזלת התחתונה (33 – 23 מיליון שנה לאחור) והן בשכבת בזלת הכיסוי (3-2 מיליון שנה לאחור) ועליה סלעי משקע צעירים המעידים כי בין בזלת הכיסוי ובין תקופתנו היה העמק מוצף והורבדו בו סלעים אלה. בנוסף אפשר למצוא מעל בזלת הכיסוי כמות רבה של חומר גס ודק (חלוקים, חצץ, חול וחרסית) שהם תוצאה של בלייה נמרצת שפעלה בעיקר על הרכסים סביב העמק. חומרים אלה התרכזו בעיקר במניפות סחף ובאפיקי הנחלים בעמק והובלו על ידי הנחלים הקדומים למרכז העמק. הקרקע הצעירה ביותר המכסה כיום את העמק היא תוצאה של ארועי סחף אלה. הקרקעות שהתפתחו מסחף זה והמצויות כיום בעמק הן בעיקר אדמה ים תיכונית אדומה (טרה רוסה) , קרקע בזלתית וקרקעות קירטון (רנדזינה). האדמות טובות לגידולים המתאימים ואכן לאורכו של המסלול ניתן עדיין לראות שדות וגידולים חקלאיים, למרות הכרסום שחל בעיסוק בחקלאות בכלל בעשרות השנים האחרונות.

חבל תענך תוכנן מראש בגישה שונה. לאור גלי העלייה של שנות החמישים עיצבו המוסדות הממשלתיים תפיסה שלא הייתה נהוגה עד אותה עת: הקמת ישובים בחבלים. כך יושבו חבל לכיש וחבל תענך שהקיף כ 62000 דונם שכלל את כל השטח ממזרח לכביש הסרגל ועד וגבול שביתת הנשק באותו זמן עם ירדן בדרום,  בין כביש עפולה ג’נין במזרח ועד קיבוץ גבעת עוז המערב. היה זה אזור שניטש על ידי תושביו הערביים ב 1948 ועמד בחלקו שומם ובחלקו עובד על ידי הקיבוצים באזור באדמה שאותה שחכרו מהמדינה. הקמת החבל כאזור התיישבותי חקלאי נבעה ממספר שיקולים: זהו אזור נרחב, בעל פוטנציאל חקלאי שלא היה מיושב. מצב זה אפשר תכנון מפורט ללא הפרעות מצד גורמים שונים. קרבתו של החבל לעפולה ולישובים ותיקים יותר הייתה בסיס לסיוע ועזרה תוך השענות על התיישבות ותיקה וכן הצורך הדחוף לאכלס חבל ארץ שומם הקרוב לגבול עם ירדן מסיבות ביטחוניות. חלק משמות יישובי החבל והמרכזים שבו הם בהשראת דבורה הנביאה ושירת דבורה. גוש הישובים תוכנן מראש במרחב פתוח, ללא תשתיות קודמות. התפיסה הייתה של התיישבות חקלאית במושב ,תוך מתן נגישות דומה לכל אחד מהמתיישבים לשטח החקלאי הסמוך למשקו המעורב , ולריכוז מוסדות הציבור והשירותים במרכז הכפר . מתפיסת תכנון זו נוצרה תבנית הכוכבים – היישוב בנוי בצורת כוכב בעל שלוש זרועות , ובמרכזו השטחים והמוסדות הציבוריים .כל שלושה מושבים נבנו סביב מרכז שירותים אזורי, המספק שירותי חינוך, בריאות ושיווק.

תיאור המסלול

נתחיל לנוע עם השביל מנקודת המוצא הסמוכה למיטב (1). נלך קטע קצר מאד על תוואי מסילת הרכבת הטורקית מטול כרם לעפולה דרך סבסטיה, עמק דותן וג’נין. אין כאן מסילה אלא שביל רחב שעליו היתה מונחת ומגיע עד סמוך לעפולה. לאחר זמן קצר נפנה מערבה ונלך צפונית לבריכה העונתית המשמשת לאגירת מים להשקיה לצרכים חקלאיים. ממשיכים מערבה ועוברים כמה מאות מטרים צפונית לנחל קישון שבהמשך מעליו באמצעות גשר. למעשה, דרומית לכאן באזור ג’נין נמצאים מקורותיו של נחל זה שבחלק הזה ידוע בשמו הערבי: נהר אל מוקטע. מאזור זה הוא מתמשך כ 70 ק”מ עד מפרץ חיפה. חלק ממימיו משמשים להשקיה בחבל תענך. כ- 3.5 ק”מ מתחילת המסלול נגיע לגשר על הקישון (2), דרומית לישוב ברק. חלקות אדמה ירוקות (שחלקן מטעים) וחומות פזורות מלוא העין במישור אין סופי.

הישוב רם און נמצא כעת מדרום לנו והשטחים שלו נושקים לגדר ההפרדה מהרשות הפלסטינית שעוברת ממש בקצהו הדרומי. בהזדמנות אחרת מומלץ לבקר בתל זבדון המצוי בקצה ישוב זה. מהתל יש תצפית טובה לתל תענך, הר אלכסנדר ולחלק מאום אל פאחם וכן מצויה בו אנדרטה לזכרו של טייס חיל האויר עופר זהרוני, בן מושב רם און שנהרג ב 1990. השביל שלנו מבצע כעת פניה חדה לכיוון צפון מערב והתוואי שלו לאורך כקילומטר קרוב לכביש המחבר את ברק עם רם-און. לאחר מכן הוא נוטה אט אט יותר לכיוון מערב ומגיע לקרבת הישוב גדיש. מושב עובדים זה, בחלקו המערבי של חבל תענך משתייך לתנועת המושבים . נוסד ב – 1956 על ידי עולים ממרוקו. המושב תוכנן ונבנה בצורת כוכב בעל שלוש זרועות , ובמרכזו מבני הציבור. יחד עם שני שכניו , המושבים ניר יפה ומלאה , הדומים לו , נוצר כוכב נוסף גדול , ובתווך – המרכז האזורי אמן. אוכלוסיית גדיש מונה כ – 290 נפש . התושבים מתפרנסים מענפי חקלאות הכוללים גידולי שדה , ירקות , כתנה , פרחים , רפת ולול , וממרכז מכירה לצורכי חקלאות וגינון. בנקודה זו (3) , פונה מערבה והוא ממשיך דרומית למרכז האזורי אומן ולישוב מלאה עד הקצה הדרום מערבי של ישוב זה (מלאה). כאן הוא מגיע לנחל רימונים. נפנה במקביל לנחל דרומה (4) ונלך מעל הערוץ המלא בסוף נחלים קטע קצר של כ 400 מטר אך מן הראוי להזכיר כי בחודשים מרץ – מאי 2003 נערכו חפירות הצלה באתר נחל רימונים מצפון מערב לכפר זבובה. החפירות נערכו לקראת הקמת גדר ההפרדה בשוליים הדרום מזרחיים של האתר, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון. האתר נסקר בעבר בידי נ. צורי (1977) וחפירה זו מהווה עונה שניה לחפירה שנערכה בידי קרן קולבו-פארן בשנת 1999. החפירות הארכיאולוגיות החדשות חשפו שרידי התיישבות קדומה באתר נחל רימונים. תוצאות החפירה תורמות לידיעותינו על קיומו של האתר גם בתקופת הברונזה התיכונה שלב ג’ אך בחפירה נחשפו בעיקר שרידי מבנים, מפלסי חיים, קברים ומתקנים מתקופת הברונזה התיכונה ב’ שלב א’ וכן במידה מצומצמת יותר שכבות ישוב קדומות מתקופת הברונזה הביניימית.

לאחר קטע קצר במקביל לנחל נפנה עם השביל לכיוון צפון מערב (5) ונלך קרוב לקילומטר עד נחל עוז, שהוא אחד מיובליו של נחל קישון שם נפנה עם הנחל לדרום מערב. מי הנחל משמשים להשקיית השטחים המעובדים של מושבי האזור. עם ההגעה לנחל השביל פונה לדרום מערב (6) והתוואי שלו ממשיך במקביל לנחל זה. אנו חולפים כעת ממזרח למאגר מים גדול כשמיד בסיומו נבחין מאגר מים קטן יותר מזרחית למיקום השביל. היישר בכיוון התנועה שלנו נראה הישוב גבעת עוז שאל הכניסה אליו מועדות פנינו. מיד לאחר המעבר סמוך למאגר המים הקטן נבחין מדרום בתל קדש (7). תל אבו קדיס. מי שמעונין יכול לסטות לדעה קלה מהמסלול, לבקר בתל ולחזור לשביל. תל זה נחפר ב 1968 ונתגלו בו שכבות מישובים בתקופות קדומות שונות: תקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה הערבית. למעוניינים, בקיבוץ גבעת עוז יש חדר ובו ממצאים ארכאולוגיים מתל זה. 

כקילומטר וחצי נוסף יביא אותנו לכניסה לישוב גבעת עוז כאשר עוד לפני שנגיע לנקודת סיום זו (8) אפשר להבחין מדרום ביער נאה הוא יער גבעת עוז שיש בו צל שולחנות וספסלים.

 

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

זמן הליכה משוער: 8 – 7 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  •   במקטע זה הולכים בקטעים קצרים במקביל לכבישים – יש ללכת בשוליים ובזהירות.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת עפולה:  04-6524444 ,  משטרת העמק 04-6447444, מכבי אש 102

אפשרויות חילוץ במסלול:   חילוץ אפשרי לאורך כל המקטע

אפשרויות לינה באזור: צימרים ביישובי חבל תענך.

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור: תל זבדון,  תל קדש (קדיס)

 

 

דילוג לתוכן