המפה באדיבות  OSM

 

המפה באדיבות  OSM

 

נקודת התחלה:  עין מודע, נ.צ:  709514 / 243099      נקודת סיום: הר שאול,      נ.צ:   715716 / 235496

אורך המקטע:  כ 14 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 3: הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.

על עין מודע סופר בתיאור המקטע הקודם. מנקודה זו נתחיל לנוע עם השביל מערבה (לאחר הליכה קצרה צפונה) אל מול ההר. לאזור הגלבוע בכלל חשיבות רבה בקנה המידה הארצי מבחינה אקולוגית, נופית והיסטורית. הגלבוע ממוקם בגבול שבין אזור האקלים הים-תיכוני לאזור המדברי, ולכן ניתן למצוא בו שילוב של צומח ים-תיכוני טיפוסי המתחלף בהדרגה מצפון-מערב לדרום-מזרח בצומח ערבתי ומדברי, וכן מיני בעלי חיים הטיפוסיים לאזורים הים-תיכוניים, עם חדירות צפונה של מינים מדבריים דרך השקע הסורי-אפריקני. הגלבוע הוא גם בית גידול ייחודי למיני צמחים נדירים דוגמת אירוס הגלבוע, האנדמי לאזור. ייחודיות נוספת של אזור הגלבוע היא השטח הפתוח הגדול יחסית, התומך במגוון מינים של יונקים גדולים, ומהווה מסדרון אקולוגי ארצי חשוב בין השומרון בדרום, לרמת צבאים, רמות יששכר ושאר הגליל התחתון המזרחי בצפון. מראה ההר והתצפיות ממנו הם נוף ייחודי בארץ: המפגש החד של הגלבוע עם עמק חרוד, התצפית על נוף המצוקים התלולים בגלבוע המזרחי, ושילוב המצוק והחורש בצוקי מתלול אבינדב. מפסגות הגלבוע ישנן תצפיות נוף מרשימות לכל עבר. הגלבוע הוא רכס שאורכו כ 18 קילומטרים, רוחבו  כ 8 קילומטרים, והוא שלוחה צפונית של השומרון. שיא גובהו הוא 536 מטר מעל פני הים ואנו התחלנו את המקטע בנקודה הנמצאת 112 מטרים מתחת לפני הים. בהמשך מקטע זה ממש נטפס על הגלבוע והנקודה הגבוהה אליה נגיע היא הר ברקן השוכנת בגובה 519 מעל פני הים, כלומר הפרש הגובה המרבי במקטע זה הינו למעלה מ 600 מטר. רכס הגלבוע החל להתרומם באירוע הנקרא "הקשת הסורית" שבו התקמטה והתרוממה מרבית שדרת ההר בישראל (לפני כ 90 מיליון שנה) והמשיך להתרומם גם בתקופות מאוחרות יותר כשבתקופת היותו של השבר הסורי אפריקאי פעיל (החל מכ 5 מיליון שנה לאחור ועד כה) ההתרוממות הזו הפכה יותר ויותר אסימטרית- הצד המזרחי שלה לכיוון בקע הירדן יורד בתלילות והצד המערבי לכיוון עמק יזרעאל מאופיין בירידות מתונות. צורת הרכס כפי שנראית היום עוצבה כתוצאה מהפעילות לאורך השבר הנקרא "שבר גלבוע כרמל" שבעטיו פעלו כוחות טקטוניים בכיוון צפון מערב – דרום מזרח לאורך בקע עמק יזרעאל-עמק חרוד – עמק בית שאן כתוצאה מתזוזת הבקע הסורי אפריקאי צפונה. להר צורה קשתית, אשר עוצבה ע״י כוחות קימוט ושבירה. שורת שברים גיאולוגיים ממזרח ומצפון יצרו בגלבוע מדרונות תלולים, המהווים ניגוד חריף למדרונות המתונים היורדים לעמק יזרעאל ולעמק ג׳נין במערב ובדרום. הקרקע הטיפוסית לגלבוע מורכבת מסלעי גיר קשה, דולומיט, קירטון צור ובזלת במקומות מסוימים המופיעים בחבורות הגיאולוגיות: חבורת עבדת, חבורת טבריה וחבורת ים המלח. בגלבוע נובעים מספר מעיינות, רובם למרגלות ההר ואת חלקם כבר הכרנו במקטע הקודם. אלה מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר המצוי מתחת לרכס. מספר מעיינות אחרים הנובעים בחלקים הגבוהים הם מעיינות שכבה כגון עין נורית ועין סמל, בתפר בין שכבת גיר קשה לשכבת קירטון אטומה. ברוב שטחו אקלים הגלבוע הוא ים תיכוני עם ממוצע משקעים של כ 450 מ"מ גשם בשנה וגם הצמחייה משתייכת למשפחה הנקראת "בתה ים תיכונית"  הכוללת עצים ופרחים היוצרים פריחה מרהיבה בעונה (בעיקר באביב). הידוע מכל הוא אירוס הגלבוע הפורח באמצע מרץ עד תחילת אפריל. לגלבוע היסטוריה עתיקת שנים, הוא מוזכר בתנ"ך בספר שמואל בתאור הקרב עם הפלישתים בו נפלו שאול ובניו ובקינתו של דוד המלך לאחר מכן. לפני מלחמת ששת הימים שכנו על הגלבוע 15 כפרים ערבים ששימשו בסיס לכנופיות פורעים בתקופת המרד הערבי הגדול בשנים 1936-1939. במלחמת השחרור נכבש החלק הצפוני של הרכס וכיבוש כל הרכס הושלם במלחמת ששת הימים.
כקילומטר לאחר תחילת המקטע, (1) לאחר שעברנו בין בריכות החימצון והלכנו מערבה עד למקום בו הרכס הופך לתלול, השביל פונה (2) לכיוון צפון מערב וממשיך לאורך קו גובה אחיד, במקביל לרכס. זהו שטח פתוח המאפשר לראות תוך כדי הליכה את עמק חרוד לכיוון צפון. מראה הנוף על שדותיו החומים והירוקים מרהיב ואפשר לזהות ניר דוד ובית אלפא ורחוק יותר בצדו השני של העמק את בית השיטה, תל יוסף ועין חרוד. מאחורינו אפשר לזהות את בית שאן, רשפים מסילות ושלוחות. קצת פחות מ 2 ק"מ של הליכה נינוחה בכיוון זה נגיע לנקודה בה נחל יצפור מתרחב מהקטע הקניוני שלו לשטח פתוח. במרחק קצר מזרחה לכיוון העמק מזהים את מגרש החניה התחתון של נחל יצפור, בסמוך למורדות שלוחה מיוערת. אנו פונים כאן בחדות (3) מערבה ומכאן נתחיל לטפס בנחל, שהוא בעל נוף מרתק ומהנחלים היפים שבגלבוע. השביל שלנו מתלכד בנחל יצפור עם שביל בסימון אדום. בדרך כלל מטיילים הולכים בנחל במורד, אך גם העלייה לא קשה במיוחד וברובה מתונה. יש מספר מפלים שהותקנו בהם ידיות עזר שאותם יש לטפס בזהירות ובכל מקרה של גשם או מיד אחריו, לא מומלץ לטייל בנחל שיהיה בוצי וחלקלק. מסלול הנחל כמו גם מרבית שאר חלקי המקטע מכאן והלאה מוצלים ברובם ומאפשרים נקודות רבות של הפסקה ומנוחה. הנחל קיבל את שמו מפסוק בתנ"ך המופיע בספר שופטים שבו אומר גדעון לחיילי צבאו לפני הקרב נגד המדיינים " מי ירא וחרד ישוב ויצפור מהר הגלעד" כלומר מי שחושש מהקרב שיעזוב ויצפה בו מרחוק מהר הגלעד. מיד עם תחילת הקטע בנחל, ניכנס לחלק הקניוני שלו. משני הצדדים קירות מצוק מרשימים. לאחר זמן לא רב נגיע לראשון מבין סידרה של 3 מפלים שגובהם מטרים אחרים ובהם הותקנו יתדות לסיוע. נטפס בהם ונמשיך הלאה. נגיע לאזור שבו היער מתעבה והשביל עובר לסירוגין בערוץ הנחל ובין העצים. נבחין באורנים גבוהים ובעצי חרוב. בהמשך העליה נחצה חורשת אורנים כשבנוסף יש כאן גם עצי אלה ארצישראלית ואלת המסטיק. יש כאן מספיק מקומות לעצירה והיא מתבקשת. בהמשך נוסיף לטפס ונעבור עוד מדרגות סלע ועוד מפל שהשביל עוקף אותו מימין בכיוון ההליכה שלנו. עוד הליכה לא ארוכה תביא אותנו למפגש (4) עם כביש 667  אותו נחצה בזהירות ונמשיך עם השביל למעלה. עוד כ 300 מטר השביל פונה בחדות צפונה, מתלכד עם שביל בסימון ירוק ולאחר זמן לא רב פונה מזרחה ומתלכד עם שביל בסימון אדום. כעת אנו צועדים בשוליו הדרומיים של הר יצפור ולאחר קצת פחות מקילומטר, נחצה בזהירות שוב את כביש 667 ונמשיך מזרחה כשהשביל יתלכד עם שביל בסימון כחול וכיוון ההליכה ישתנה לסירוגין , בהתחלה לכיוון צפון מערב, אחר כך צפון מזרח ושוב לצפון מערב לכיוון הר ברקן. בהתחלה נרד מעט, נעלה קצת, נרד יותר ונעלה בהדרגה. בקטע זה אנו מטיילים  בין הר יצפור להר גפת ובדרכנו נעבור בסמוך למצוק טיפוס (5) שנקרא לעיתים המצוק הנסתר של כ 12 מטר גובה. השטח באזור ירוק ומקומות רבים יכולים לשמש להפסקה. באזור זה קיימת באביב פריחה של גביעונית הלבנון, אם כי זה יותר קרוב לכביש 667 ומחייב סטייה מהמסלול. בטרם נגיע שוב לכביש, נתבונן מזרחה במדרון התלול והמרשים שמימיננו היורד בחדות לאזור בית אלפא חפציבה. לאחר מעבר כביש 667 שוב יתלכד שבילנו עם שביל בסימון ירוק ונמשיך בטיפוס ממערב לכביש על הר ברקן עוד כ 60 מטר גובה לאורך כ 800 מטר. באזור הר זה הנוף תלול ומצוקי ההולך ומתמתן כלפי מעלה. הסלעים הרכים שבאזור הפסגה גורמים להתמתנות השיפוע עד כדי יצירת מדרגה רחבה ומעוגלת הקוטעת את המדרון. סיום העלייה יביא אותנו לתצפית פנורמית בהר ברקן (6) השוכנת בגובה של 519 מטר מעל פני הים.

התצפית מהר ברקן מרהיבה. לצידה ממוקם מגדל תצפית של קק"ל כחלק ממערך צפייה לאיתור מהיר של שריפות. המגדל סגור לקהל אך גם כך ניתן לראות היטב את השטח סביב. בדרום נבחין בהר עיבל, ג'בל חורייש בצפון השומרון והר בזק. במזרח – הרי הגלעד , בקע הירדן ועמק חרוד. בצפון מזרח נראה את כוכב הירדן ובצפון את הר תבור וגבעת המורה. במערב נבחין בהר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר. הר ברקן היה במשך שנים רבות מקור למטיילים באביב שבאו לראות את פריחת אירוס הגלבוע אולם בשנים האחרונות התדלדלה מאד אוכלוסיית פרחים זו וכעת יש בהר אך מעטים ממנה. מקבצי אירוסים כיום ניתן למצוא בעיקר בהר מלכישוע. שמו של ההר בא מערבית: שייך ברקאן. מהתצפית כאן אפשר להתרשם מאופיו של רכס הגלבוע: בחלק הצפוני מזרחי הוא מכיל שורה של פסגות מרשימות והוא יורד בתלילות רבה לכיוון בקע הירדן ואילו החלק לכיוון דרום מערב מורכב מרצף של גבעות מתונות כשבניהן עמקים פוריים. במלחמת השחרור נתפס הר ברקן על ידי בני העמק שעלו לכאן לאחר שכח עירקי כבש את מרבית מורדות הגלבוע חוץ מתל יזרעאל. כתוצאה מכך, בהסכמי שבית הנשק עם ירדן הועברו לריבונות ישראל שטחים נוספים בשולי דרום מערב הרכס.

מהר ברקן נמשיך עם השביל שמתלכד כעת עם שביל בסימון אדום.  נוף העמק מציץ אלינו מדי פעם גם בירידה. לאחר שנחצה שביל שאינו מסומן שצמוד אליו חניון החרובים, נמשיך הלאה ונחצה גם שביל בסימון כחול ההולך מזרח מערב. כעת נמשיך לרדת אך בהמשך נתלכד עם המשכו של שביל חוצה זה כ 400 מטר בהמשך השביל נגיע לעין-הסמל. בהליכה לשם יורדים על גבי שלוחה ומבטנו אל כיוון ההליכה ממש אל מול נוף העמק למטה. עין הסמל נמצא בגובה של 236 מטר. המעיין שסביבו נבנו קירות תמך, יבש כיום ולצדו גדל עץ תאנה גדול ולידו שלט המנציח את שמה של משה רוזנפלד, הנחשב להרוג הראשון במאורעות המרד הערבי הגדול אל אף שנרצח בנובמבר 1935 , ואילו מאורעות המרד החלו כמה חודשים לאחר מכן משנת 1936 במשך שלוש שנים. רוזנפלד היה סמל יהודי במשטרה הבריטית ופיקד על נקודת משמר ליד קיבוץ בית השיטה. הוא נרצח כאשר רדף אחרי ערבים שגנבו אשכוליות מפרדסי קיבוץ עין חרוד. אלה הוליכו אותו במכוון לתוך מלכודת שם ארבו לו וירו בו. המקרה היכה בתדהמה את יושבי העמק שהיו עד אז ביחסי שכנות טובים עם הערבים באזור והמאורעות שבאו בשנים שלאחר מכן הביאו להקמת כח מגן של יישובי העמק שסייע במשך התקופה שלפני קום המדינה בפעולות שלפני מלחמת השחרור וגם במהלך המלחמה עצמה. נספר בהרחבה את סיפור התקריתונמשיך עם השביל שיורד כעת בכיוון צפון מערב. נוף הערוץ היורד אל העמק המציץ ממנו נעים לעין בקטע זה. לאחר כ 500 מטר, במקום בו השביל פונה מערבה, מצוי מספור רמי  (7) . זוהי נקודה ממנה יש תצפית פנורמית על העמק למטה על שם רמי בן צבי שנפל בלבנון ב 1987. התצפית משקיפה גם אל העמק הנעלם והמשכו למטה עד תל יוסף. אנו נמשיך עם השביל היורד מערבה לערוץ ולאחר כ 200 מטר, במקום בו השביל המסומן אדום פונה בחדות צפונה לכיוון הירידה אל עמק זה, נמשיך עם השביל שלנו למעלה מערבה ולאחר כמה עשרות מטרים הוא יתלכד עם שביל בסימון כחול שהוא בעצם דרך נופית רחבה המתאימה הן להליכה והן למעבר רכב. הוא ממשיך מכאן צפון מערבה ומתעקל מערבה ממש. מעט אחרי עיקול זה עוד על השביל נעצור לרגע בנקודת תצפית (מצפה אסף)  (8). אגב, המסלול לעמק הנעלם ומשם למטה לתל יוסף הישנה הוא טיול בפני עצמו ומומלץ לקיים אותו בהזדמנות אחרת.

הולכים כעת על דרך נוף ובעצם על קו גובה כשמימין לנו מצפון, נשקף נוף העמק עם בריכות הדגים והשדות המעובדים באזור שבין הגלבוע לתל יוסף. השביל חוצה בדרך מספר ערוצים  כאשר באזור שמתחת למצפה ויניה הוא פונה בחדות דרומה , חוצה ערוץ ופונה מערבה. מתחילים לטפס במתינות ככל שמתקרבים אל הכביש העולה להר שאול. חוצים בדרך לשם עוד שני ערוצים כשהשביל מתנהל במקביל לכביש 667. סמוך למפגש עם דרך העלייה להר שאול אנו הולכים מצפון לגבעת חוחית שבה עוברת דרך נופית וכדאי לטייל בה בהזדמנות אחרת. לבסוף פונים צפונה לכיוון הר שאול. מטפסים בעליה לא קשה במיוחד. עוד כמה מאות מטרים ואנחנו ניצבים באחד המקומות היפים בגלבוע. באזור הר שאול הנוף מצוקי שנוצר מסלעי הדולומיט השייכים לחבורה הגאולוגית דיר-חנה. עמק חרוד פרוס למטה והישובים תל יוסף , גבע וכפר יחזקאל נראים היטב. גם גבעת המורה ורמות יששכר נראים מכאן וכמובן הנוף לכיוון עמק הירדן במזרח. ההר נקרא על שם המלך הראשון של ישראל, שעמד באזור וסקר את הקרב נגד הפלישתים בו האדימה האדמה מדם צבאו ולבסוף נפל על חרבו ביודעו כי אסור לו ליפול בידיהם. גם בניו נפלו במערכה הכבדה. בהר שאול יש חניון מסודר עם ספסלי ישיבה (9) . זהו מקום טוב למנוחה עם סיום הטיול.

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי למטיילים במקטע זה 

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • זהירות בחציית כבישים במקטע.
  • יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח

אפשרויות חילוץ:  בלתי אפשרית בנחל יצפור. במרבית הקטעים האחרים רק בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת בית-שאן,  04-6067444 ,  משטרת העמק 04-6447444

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור

צימרים ביישובי הסביבה (עין חרוד, תל יוסף, כפר יחזקאל, ניר דוד)

מקומות השווים ביקור באזור:

  • בית חיים שטורמן – עין חרוד
  • עתיקות בית שאן