המפה באדיבות  OSM

 

נקודת התחלה:  מצפור יער בית קשת, מערבית למצפור בית-היערן, נ.צ. 236254/737979.  נקודת סיום: פסגת הר תבור סמוך למצודה הצלבנית, נ.צ. 236565/732613

מפת סימון שבילים מספר 3 – הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.

אורך המקטע: כ 13 ק"מ.

אל נקודת ההתחלה אפשר להגיע בשתי דרכים: מצפון על ידי פניה לכביש המוביל למחנה שמשון הנמצא כ 1.5 ק"מ מערבית למחלף גולני. שם, לפני המחנה עצמו פונים לדרך המובילה ליער בית קשת ומגיעים לנקודה המסומנת במפה. דרך אחרת היא להמשיך בכביש הכניסה לקיבוץ בית-קשת לכיוון מערב עם הדרך.

מקטע זה עשיר בצמחיה שחלקה יער המעניק צל למטיילים בו. מצפון להר תבור בקטע בו אנו מטיילים, האזור כולל סלעי דולומיט גיר וקירטון מתקופת הקנומן-טורון (100.5 – 89.8 מליון שנה לאחור) שמהם נוצרה אדמה פורייה שכבר החל מתקופה קדומה היוותה מוקד משיכה להתיישבות שעסקה בחקלאות עד עצם ימינו אנו. אנו נעים באזור שהגבהים בו מתונים יחסית בסביבות ונעים בין 100 ל 350 מטר, לא כולל כמובן את הר תבור עצמו עליו נדבר בהמשך. הוא חלק מהגליל התחתון המרכזי שהקימוט הראשוני שלו נוצר כבר בסוף תקופת הטורון (ראה למעלה)  ובתתחילת הסנון שבאה אחריה. פעילות טקטונית ובלייה עיצבו לאחר מכן את הטופוגרפיה כאן כשהמשמעותית ביותר היתה ההשפעה של האזור כתוצאה מהיווצרות הבקע הסורי אפריקאי. האזור סובל מהעדר מי תהום ולכן ניתן למצוא כאן בורות לאגירת מים עוד מקדמה דנא במיוחד על הר תבור עצמו. מרבית העצים כאן משתייכים לחורש הים תיכוני וכוללים אלון מצוי, אלא ארצישראלית, ליבנה רפואי ואלון תבור. כפי שהוזכר בתיאור המקטע הקודם, באביב הפריחה באזור נהדרת ויער בית קשת על שביליו וסביבתו מושכים מטיילים רבים לכאן בעונה זו.

אנחנו מתחילים ממצפור  יער בית קשת (1)  בו כדאי להתעכב לפני היציאה לדרך, להתרשם מהנוף הנשקף מהמצפור ומהיער עצמו. למרגלות המצפור מצוי יער אלוני התבור. שבילנו מתלכד בקטע ראשון זה עם דרך נוף יער בית-קשת. הוא פונה לכיוון צפון מערב ולאחר כמה מאות מטרים מבצע תפנית פרסה לכיוון דרום מזרח. אנו יורדים אל נחל השבעה (2). שמו של נחל זה ניתן לו על שם שבעת לוחמי הפלמ"ח שנהרגו בקרב בית קשת שעוד מעט נזכיר אותו. הנחל העובר כאן מתחיל במדרונות המזרחיים של הרי נצרת, והוא בכיוון מערב מזרח ונשפך לבסוף לנחל תבור. בנקודת החבירה חזרה לדרך הנוף נגיע לאלון הקשיש – זהו אלון תבור עתיק ורחב גזע (3). לצידו התקינה הקרן הקיימת חניון למטיילים. העץ נטוע לצידה של דרך מסחר עתיקה שהובילה מהחורן לעכו ועברה כאן. בזמן מלחמת העולם הראשונה כרתו התורכים עצים רבים באזור לצרכיהם אך עץ זה וקבוצה נוספת של אלוני תבור בכניסה לבית-קשת ניצלו עקב מעמדם "הקדוש" שניתן להם עוד מימים עברו על ידי העוברים לידם שקידשו אותם וראו בהם מקום מחסה. נמשיך עוד כמה מאות מטרים עם השביל ונגיע לתל גובל (4). העליה לתל מחייבת סטיה קלה מהשביל אך הנוף הנשקף מלמעלה מהווה פיצוי ומומלץ לעלות עליו. תל זה, המשתרע על שטח של כ 10 דונם, קיבל את שמו מהשם הערבי: אום ג'ביל ומזוהה עם הישוב המקראי "אזנות תבור" המוזכר בספר יהושוע. גם ההסטוריון הנוצרי החשוב אזבסביוס, מזכיר אותו בספרו אונומסטיקון (שהוא מעין לכסיקון: מדריך מקיף לאתרים וישובים בארץ בתקופת חייו – המאה ה 4 לספירה) ומציין שהישוב היה בתחומה של ציפורי, ללמדך כמה גדול היה שטחו של ישוב זה. התל ממוקם בין נחלת שבט יששכר לזו של שבט נפתלי ובו נמצאו שרידים עוד מתקופת הברזל ומהתקופה הרומית. בראש התל מצויים קברים ערבים של אנשי שבט ערב אל צביה. מראש התל ניתן לצפות בהרי הגליל, בבית קשת ובשמורת אלוני בית קשת.

נמשיך עם השביל בכיוון כללי מזרחה אבל הוא גם פונה יותר דרומה. השביל מתקרב לבית-קשת ולאחר כקילומטר וחצי נגיע לחניון כורכר (5) שאותו נחצה. מעט לפני הכניסה לישוב זהו זמן לעצור ולדבר על מאורעות מלחמת השחרור כאן. בקרבות שניטשו בגבעות שממערב לקיבוץ. במלחמה זו נטל חלק גדוד ברק ואת תיאורם המלא אפשר לקרוא בפרקי המורשת באתר. אנו נסתפק כאן בתזכורת תמציתית.

קיבוץ בית-קשת היה ראשון הקיבוצים שהוקמו על ידי יוצאי הפלמ"ח באוגוסט 1944. הקיבוץ הוקם היכן שמצויה היום "בית קשת הישנה" , כלומר מזרחית למיקומו הנוכחי של הישוב שמכונה גם גבעות שהב,  היכן שנמצאת שמורת אלוני בית קשת של היום. באזור זה כבר ישבו (מסוף המאה ה 19)  בדואים משבט ערב א זביח. ממשלת המנדט בנתה עבורם שם בתים והן היו עוינים לישובים היהודיים באזור ולבית-קשת בפרט. באזור גם כפרים נוספים כגון טורעאן, כפר כנא, עין-מאהיל והעיר נצרת שבהם שכנו כוחות ערביים שהתנכלו באמצעות פעולות של כנופיות לישובים היהודיים טרם המלחמה ומהם התארגנו יצאו כוחות בעת המלחמה. עם תחילתה, הוחמר מצב הבטחון בגליל התחתון  כשמפקדות הערבים ממוקמות בכפר כנא ובעין מאהיל.  בפברואר 1948 תקף כח של גדוד ברק בשיתוף חברי בית קשת מפקדה בעין-מאהיל כתגמול על התנכלויות הערבים. במרץ תקף כח זה מפקדה נוספת בכפר כנא. באותו חודש נהרגו שבעה סיירים מבית קשת במארב שטמנו להם אנשי שבט זביח בעת שסיירו בגבעות שממערב לקיבוץ. בין ההרוגים היה מפקד הכח עלי בן צבי, (בנו של הנשיא השני יצחק בן צבי) ניסיון חילוץ של גופותיהם על ידי לוחמי גדוד ברק גם עקב מזג האויר הגשום שהקשה על הפעולה ונכשל תוך גרימת אבידות נוספות ופצועים רבים. הקרבות המכריעים נערכו במאי באותה שנה בהם נטל גדוד ברק חלק מרכזי. לאחר כיבוש משלטי סג'רה וגירוש הזביחים מישובם , חזר היתרון לערבים עם הגעת תגבורות מישובי האזור. לאחר קרבות קשים בסיוע מטוס שכבר היה בשימוש חיל האויר נסוגו הזביחים והערבים אך לכוחות גולני נגרמו אבידות כבדות. בבית הקברות בבית-קשת מצוי גלעד לזכר 7 הנופלים במלחמה מבני הקיבוץ.

נמשיך דרומה על השביל ונעבור בסמוך לבית הקברות של בית קשת (6) שיש בו אזור עתיק, ובאזור החדש יש קברים של יוצאי הפלמ"ח. קילומטר נוסף בהמשך מביא אותנו לבית ספר  שדה של החברה להגנת הטבע "אלון התבור" ואחריו בית הספר החקלאי כדורי (7). בית הספר שהוקם ביוני 1933 מכספי עיזבונו של איש העסקים היהודי יליד עירק אליהו כדורי, הוא מהבולטים שבבתי הספר החקלאיים בארץ ונחשב לאחד הטובים בבתי הספר בכלל. בתקופת המנדט הבריטי, רבים מראשי הישוב שלחו את ילדיהם ללמוד כאן והקבלה היתה לאחר מיון קפדני. המטרה היתה לתת את הבסיס להמשך לימודי חקלאות מתקדמים באירופה. בתקופת מלחמת השחרור היו רבים מבוגריו בפלמ"ח והיוו חלק חשוב בשרשרת הפיקוד בו. בין בוגריו הבולטים: יצחק רבין, יגאל אלון וחיים גורי. כיום לומדים בבית הספר כ 1600 תלמידים מהם קרוב ל 300 בתנאי פנימיה ומסביב לו התפתח עם השנים המרכז האזורי כדורי.

נמשיך עם השביל שכיוונו כעת מערב ואחרי כקילומטר וחצי הוא מתחיל לפנות לכיוון הר תבור. כעת אנחנו ממש למרגלות ההר ועוד מעט נטפס עליו.  ההר המתנשא לגובה של 400 מטר מעל סביבתו ומצוי בגובה 562 מטר מעל פני הים. הוא ההר היחיד בסביבתו מעל בקעת כסולות הנמצאת מדרומו. בעבר, הר תבור לא היה בודד כפי שהוא כיום אלא חלק מרכס. תהליכי שבירה ניתקו אותו מסביבתו, כך שהוא למעשה "הורסט" – גוש מורם שהופרד מסביבתו כתוצאה מפעילות טקטונית שמקורה בתזוזות השבר הסורי אפריקאי. בלייה נמרצת ורבת שנים גרמה לו להראות בצורתו המעוגלת כיום. ההר יושב בנקודות מפגש של איזורים גיאורגרפיים: מצד אחד ההר ומצד שני עמק כסולות. מתחתיו עברה דרך שהגיעה מהים ובמגידו התפצלה לכיוון צפון (הדרך עברה מקיסריה לואדי ערה ומשם צפונה לנחל עמוד). מלבד החורש הים תיכוני שמצוי בו בשפע, ניתן לראות עליו גם סירה קוצנית, אזוב מצוי, צלף קוצני, שעורת התבור ובאביב מגוון פרחים נאים.

למרגלות ההר יושבים כפר תבור שיוזכר בהרחבה במקטע הבא ושני ישובים שהאוכלוסיה בהם מוסלמית: שיבלי-אום אל גנם ודבורייה. לפני קום המדינה, היו תושבי שיבלי הפלג השולט בשבט ערב – א צביח שהיה בעל השפעה רבה במזרח הגליל התחתון. לאחר קרב בית-קשת, גורש הפלג של אנשי א-צביח (הצביחים) לירדן ופלג שיבלי בחר לחיות עם המתישבים היהודים באזור בשלום. במהלך השנים סייעה להם המדינה בהחלפת מגוריהם מאוהלים למבני קבע והם נשארו במקום. דבורייה נמצאת במקום העיר ששכנה העיר המקראית דברת שנזכרת כמה פעמים בתנ"ך והתקיימה בתקופת בית שני כישוב יהודי.

להר תבור יש הסטוריה עשירה וחשיבות במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. הוא מצוי על גבול 3 מנחלותיהם של שבטי ישראל. בתקופת התנ"ך, על הר תבור התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה בסיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור. סביב הפסגה אפשר לראות שרידים לשני מערכות ביצורים. מתקופת המרד הגדול כנגד הרומאים ומהתקופה האיובית בראשית המאה ה 13. המערכת הותיקה יותר הוקמה על ידי יוסף בן ממתיהו לקראת העימות עם הרומאים אך ההר נכבש לבסוף על ידי חיילי פלסידוס שליחו של אספסיאנוס לאחר שתושבי ההר התפתו לרדת אל המצביא הרומאי מתוך מחשבה שיכרות איתם ברית שלום. בתקופה האיובית, ביצרו יורשי סלאח א דין את ההר שוב אך לאחר תקופה מסוימת החריבו את הביצורים על מנת לא להשאירם שלמים לצלבנים במידה וההר יפול בידיהם.

מיקומו וצורתו של הר תבור הקנו לו מקום חשוב ביהדות, בנצרות ובאיסלם. על פסגת ההר שתי כנסיות: הקתולית, המצויה במזרח ההר בסוף הכביש והשייכת לנזירים קתולים ממסדר הפרנציסקנים והיוונית אורתודוכסית המצויה מצפון לה (מבנה נמוך יות עם גג אדום). שתיהן מנציחות את אותו אירוע: ההשתנות (ביוונית: מטאמורפוזיס) שהפכה את ישו מאדם רגיל בקרב תלמידיו לשליחו של האל. ההשתנות התרחשה במראהו שהפך להיות אלוהי על פי אמונת הנוצרים וכך הפך מעמדו להיות שווה לזה של משה ושל אליהו הנביא. הכנסיות הבנויות כיום הוקמו על שירידי כנסיות עתיקות יותר. נמצאו שרידים מהמאה ה 4 לספירה שמצבן הלך והתדרדר עד שהגיעו הביזנטים ובנו כנסיה גדולה בשנת 1101. האיובים החריבו אותה ב 1263 (בייברס). המבנים הנוכחיים בחלק המערבי הם מסוף המאה ה 19. לאחר מכן, ב 1924 חנכו את הכנסיה החדשה שבבנייתה החלה חמש שנים קודם.

לאחר מנוחה קצרה בתחתית ההר במפגש השביל עם הכביש בסמוך לכפר שיבלי (8), נתחיל לטפס לפסגתו. המרחק הרגלי אינו רב  עד לפסגה – לא יותר מקילומטר אך העלייה תלולה ויש להלך בה בקצב מתאים עם הפסקות לתצפיות ולהרגעת הנשימה. ככל שעולים, הולך ומתגלה נוף נהדר לשלושה כיוונים: מזרח צפון ומערב. השביל גם מקורה ברובו שכן הוא עובר בחורש ולכן השמש אינה קופחת על ראשי המטיילים בעלייה זו. למעלה, על פסגת ההר נעצור לצתפית מרשימה לכל הכיוונים. ניתן לראות את החרמון והגולן ואזור רמת סירין צפון ובמזרח, את ישובי הגליל התחתון הסמוכים לנחל תבור, את רכס טורען ובאופק את הרי הגליל העליון, חלקים ממישור החוף הצפוני, את אזור עפולה ועוד הרחק דרומה. בסיורנו בהר נעבור ליד המצודה והכנסיות ונסיים בחניית הרכבים שבהר (9).

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי למטיילים במקטע זה 

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

  • זהירות בחציית כבישים במקטע.
  • יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח

אפשרויות חילוץ:  אפשרית בכל המקטע

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת טבריה,  04-6728444 ,  משטרת העמק 04-6447444

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור

צימרים ביישובי הסביבה (אילניה, בית-קשת, כפר תבור)

מקומות השווים ביקור באזור:

  • מוזיאון ההתיישבות החקלאית באילניה
  • מוזיאון לתולדות ההתיישבות בכפר תבור