מקטע מספר 19: מצומת גולני למצפור בית-קשת

המפה באדיבות  OSM

 

נקודת התחלה: מוזיאון חטיבת גולני , סמוך למחלף גולני, נ.צ:  238767 / 742800.   נקודת סיום: מצפור בית קשת, נ.צ.: 737979 / 236254

מפת סימון שבילים מספר 3: הגליל התחתון הגלבוע והעמקים.

אורך המקטע: כ 10 ק”מ.

רקע

מסלולנו בקטע זה עובר באזור פסטורלי, ירוק ומיוער. המטיילים בו, הנהנים מנופיו כלל אינם מעלים על דעתם כי הם עוברים ממש בליבו של האזור שהיווה את מוקד הקרבות על הגליל התחתון במלחמת העצמאות. לחטיבת גולני היה חלק נכבד בהם והתיאורים מופיעים בפרק מורשת ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. בעוברנו כאן בנקודות שונות נזכיר אותם בקצרה. באזור מצויים גם מקומות כגון חוות השומר , בית הספר החקלאי כדורי והמושבה כפר תבור שהפכו לנכסי צאן ברזל בהיסטוריה של חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל במהלך המחצית הראשונה של המאה ה 20 לפני קום המדינה. בחלקים של מקטע הזה, שבילנו לא מתלכד עם שבילים מסומנים.

האזור בו אנו מטיילים שייך לגליל התחתון המרכזי. גם כאן, שולט נוף הרכסים והגאיות שהוא נוף שבור שהושפע משמעותית מפעילות השבר הסורי אפריקאי. אמנם ספציפית במקטע זה אנו בשולי הרכסים, העליות והירידות כאן מתונות ומזמינות מטיילים רבים אך גם במרבית מסלולי הגליל התחתון המרכזי מרגישים היטב את משמעות השבירה. כשמטיילים מצפון לדרום או להפיך, עולים ויורדים בין שברי הרחוב האלה שכיוונם דרום מזרח צפון מערב. אלה שימשו מקום נוח להעברת עורקי תחבורה ואכן גם כיום הם משמשים לכך. 

האזור היה מיושב כבר בזמנים קדומים ויעידו על כך שרידי מבנים וגתות המצויים בשטח סביב. סוג האדמה כאן הוא בעיקר טרה רוסה חומה העשירה במינרלים הדרושים למגוון הצומח שהתפתחה מסלעי גיר ודולומיט. יעידו על כך הן השטחים המעובדים והן היערות באזור שבהם חברת הצומח מורכבת מאלון מצוי, אלה ארצישראלית, אלת המסטיק, בר זית בינוני, אשחר, חרוב, אלה אטלנטית וקידה זעירה. באזור בית קשת וכפר תבור יש ריכוז של אלון התבור ולבנה רפואי שגדלים על אדמת רנדזינה חומה שהתפתחה מסלעי קירטון מתקופת הסנון או תקופת האאוקן. בחורף ובעיקר באביב ניתן גם לחזות כאן בעושר רב של פרחים מסוגים שונים, בעיקר בסביבות יער בית-קשת.

תיאור המסלול

אנו מתחילים מאתר הזיכרון לחללי החטיבה (1) הנמצא בסמוך למחלף גולני. על האתר כתבנו במקטע הקודם ומומלץ לבקר בו למי שעדיין לא היה. האתר מצוי בקרבת חירבת משכנא שהתה חלק מישוב עתיק ששכן כאן על הדרך מציפורי לטבריה. מכאן ננוע לצד כביש פנימי המצוי מצפון לכביש הראשי (77) לכיוון מזרח כ 1.5 ק”מ מזרחה עד למעבר מתחת לכביש 77  שיאפשר לנו להגיע לצידו הדרומי בבטחה (2) . לפני המעבר נעצור לרגע ונתבונן על הסביבה הקרובה. אנו מצויים בסמוך לקיבוץ לביא. הישוב הערבי לוביה שכן מדרום לכביש 77 של היום על שתי גבעות. מזרחית לקיבוץ לביא מצוי אזור קרני חיטים והארבל. צפונית לנו רכס נמרה ומערבית רכס טורעאן. למעשה אנו בשוליה הדרומיים של בקעת טורעאן. נחצה את הכביש במעבר שמתחתיו דרומה. אנו מטיילים כעת מערבית לישוב גבעת אבני ונכנסים ליער לביא. אפשר להבחין בשולחנות הפרוסים ביער לרווחת המטיילים ואם אכן נדרשת הפסקה בשלב זה של הטיול זהו מקום אידאלי לעצירה. כאן היו אדמותיו של הכפר לוביא שאנשיו נודעו באיבתם לישוב היהודי עוד מימי השומר ובמלחמת השחרור הייתה כאן מפקדה של הכוחות שלחמו באזור. הישוב חלש על הצומת החשוב שקישר את טבריה עם יישובי הסביבה ועם עמק יזרעאל ואכן לפרק זמן מסוים טבריה הייתה מנותקת עקב חסימה של הכוחות הערביים ששהו בקרבת הכפר ובו. אנו חוצים את יער לביא. ממערב לנקודת גובה 324 שעליה נמצאת חירבת לביא (3) שהיא למעשה לביא הקדומה שעל שמה נקרא הכפר הערבי ששכן כאן על גבעה זו ועל גבעה סמוכה מזרחית לה (נקודת גובה 307). החרבה היא מהתקופה הרומית ביזנטית והיא הייתה ככל הנראה חלק מעיירה גדולה שהייתה באזור וחלשה על הצומת. השם לוביא נזכר בתקופה הצלבנית והוא קשור לשם לביא שנזכר בתלמוד ולחאן דרכים ששכן ממזרח לכאן. ישנם במקום שרידים רבים וגם מבנה גדול שכנראה היה בית-כנסת.  נזכיר שוב שכוח גולני לחם כאן על גבעה זו (324) בקרב קשה במלחמת השחרור ואת תיאור הקרב ניתן למצוא בפרק המורשת. בהמשך אנו חוצים את כביש 65 במעבר מתחתיו וממשיכים דרומה לעבר המושב אילניה. במקום מצויים שרידי חוות השומר (4) והמושבה סג’רה שהוכרזו בשנות ה 80 של המאה הקודמת כאתר לאומי וככזה, המבנים בהם מתוחזקים על ידי המועצה לשימור אתרים ומשמשים לצרכי תיירות ולימוד תולדות ההתיישבות היהודית בגליל התחתון. ראשיתו של הישוב הייתה בהקמת חווה חקלאית ב 1899 להכשרת פועלים יהודים בעבודות חקלאיות על מנת שיוכלו לסייע בהקמת ישובים נוספים ברחבי הארץ. לאחר שהמקום הפך למושבה בראשית המאה העשרים, הוא התמודד במשך עשרות שנים עם תלאות רבות ובהם מחסור במים ובקרקע והתנכלות עוינת של יישובי הסביבה הערביים, שמהם סבלו מאבדות בנפש וברכוש. למרות המצב הקשה הוסיפו התושבים להיאחז במקום ומאוחר יותר הצטרפו חדשים שחיזקו את המקום. בסג’רה הוקמו ארגונים כמו ה”קולקטיב” , ה”שומר” , “החורש” וה”רועה” המצביעים על התארגנות התושבים לכיבוש השמירה והעבודה העברית במקום. במלחמת העצמאות הייתה סג’רה מוקפת בכפרים ערביים ובכוחות “צבא ההצלה” של קאוקג’י. ניסיון ראשון של כוחות שהתארגנו בה לתקוף את ריכוז הכח הערבי שישב בלוביה לא צלח והכח נסוג תוך אבדות כבדות. לאחר מכן חוותה סג’רה שתי התקפות של כוחות שמנעו מאות לוחמים ערביים מהאזור ומצבאו של קאוקג’י כשמולם לחמו מגיני הישוב ולוחמי צה”ל שהיו במספר נחות משמעותית מהתוקפים. עמדות באזור נפלו לידי הכח התוקף אך סג’רה לא נפלה. ההתקפה השנייה ארכה כ 7 ימים כיחד עם מגיני הישוב שולב גם גדוד ברק של חטיבת גולני שלא רק סייע בהגנה אלא גם השתתף בתקיפות קומנדו ליליות על האויב. הקרבות במקום תמו רק עם סיום מבצע “דקל” ביולי 1948 שבהם כאמור נטלה חטיבת גולני חלק מכריע. סג’רה בערבית היא אילן ומכאן בא השם אילניה. כאמור קודם לכן, להרחבה על קרבות אלה יש לקרוא בפרק המורשת.כיום אילניה היא מושב שיש בו משפחות חילוניות ודתיות וכמו בכל המושבים בארץ, מרבית תושביו מתפרנסים בעבודות מחוץ למושב או מתיירות (צימרים). החווה החקלאית לשעבר סג’רה נמצאת בתחומה של חוות השומר שכיום היא משמשת כבסיס לטירונים מאוכלוסיות מיוחדות בעלי קשיי הסתגלות שרובם הגדול מצליח להשתלב בשרות צה”ל לאחר תקופת השהייה במקום. בעבר נקרא הפרויקט “נערי רפול” על שם מקימו רפאל איתן. חלקם מהם הזקוק לכך מקבל השלמת שנות לימוד ואכן כבר בשנים הראשונות התברר כי הצלחת מיזם זה אינה מוטלת בספק.

נעבור בחלק המערבי של חוות השומר ואילניה ונמשיך עם השביל. הוא עובר בסמוך למעין סג’רה (5) שכיום הוא יבש (פרט לימי הגשמים) ואינו מיועד לרחצה. פעם פעל כאן מתקן שאיבה שהופעל באמצעות דוושת רגל. צמוד למעין ומצפון לו מצויים שרידי בית כנסת שעמד במרכזו של ישוב מימי המשנה והתלמוד והשתרע על מאות דונמים. בהמשך קרוב לכאן, נעבור ליד שרידי ישוב ביזנטי וחורבות ישוב ערבי. השביל מוביל אותנו באזור מיוער. הנוף הנגלה לעין כאן הוא של גבעות מעוגלות ונחלים ברורים הפרושים ביניהם. אנו חוצים את נחל בית-קשת ומטפסים עם השביל מגובה של  כ 200 עד  גובה של כ 330. נגיע לנקודת תצפית נהדרת (6)  שממנה רואים היטב בעיקר לכיוון מזרח גם בטווח הקרוב (אזור רמת סירין) וגם בטווח הרחוק (הר מירון , צפת). זוהי נקודה המתאימה לעצירה ארוכה, תצפית והסבר על האזור.

נמשיך אל יער בית קשת שבו מתקני קק”ל והוא מהווה מקום נחמד לעצירה והפסקה. יער זה ממוקם בגבעות שבשיפולים המזרחיים של רכס הרי נצרת, בהן משתרע יער פארק נאה של עצי אלון התבור. היער תואר עוד בידי הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם, שסייר כאן ב- 1864, וכותב על המקום: “יצאנו מנצרת לטבריה… התחלנו את דרכנו על גב הרכס, והמשכנו למרגלות הגבעות המשתרעות מצפון להר תבור… נכנסנו לתחומו של יער אלונים פתוח, הראשון מסוגו שראינו בארץ ישראל. הנה סופסוף פגשנו יער ראוי לשמו…הארץ מכוסה כאן בכסות צפופה של שיחים ננסיים: אלת מסטיק, שקד בר, ער אציל וקטלב, ומרופדות טלאים מבריקים כלניות ופרחים אדומים אחרים, אגודות של רקפות נחמדות ושפע מיני פרחים מורכבים”. לאלוני התבור (הנקראים על שם האזור), נלווים מיני עצים נוספים, בין היתר אלה אטלנטית ועוזרר. נמשיך עם השביל עוד כמה מאות מטרים ונעבור סמוך לבית היערן, (7)  מבנה שהוקם במיוחד עבור שומרי היער. למעשה אנו כבר נמצאים בקצה של דרך נוף יער בית קשת. היא מחברת בין כביש 77 (נצרת טבריה) , מערבית לצומת גולני ועד הכניסה המזרחית ליער באזור בית קשת, כשהיא עוברת דרך נחל דבורה. התוואי שלה עובר ביער ובו המון פינות חמד שאפשר להשוות בהן.

בהמשך, השביל שלנו מתלכד עם דרך סלולה ומוביל אותנו לאחר כקילומטר נוסף למצפור בית-קשת (8) שהוא גם נקודת הסיום של המקטע. במקום ספסלים למנוחה תצפית נפלאה בעיקר לאזור המצוי ממזרח לנו לכל אורכו (מצפון ועד דרום) לכיוון החרמון, רמת הגולן, ירדן טבריה, כוכב הירדן ורמת סירין אבל רואים מכאן היטב גם את האזור הקרוב: קיבוץ בית קשת, המרכז האזורי כדורי, הר תבור וסביבתו ועוד.

כאן מסתיים מקטע זה

 

מידע כללי למטיילים במקטע זה 

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

  • זהירות בחציית כבישים במקטע.
  • יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח

אפשרויות חילוץ:  אפשרית בכל המקטע

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת טבריה,  04-6728444 ,  משטרת העמק 04-6447444

 

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור

צימרים ביישובי הסביבה (אילניה, בית-קשת, כפר תבור)

מקומות השווים ביקור באזור:

  • מוזיאון ההתיישבות החקלאית באילניה
  • מצפור בית היערן המצוי בסמיכות ליער בית קשת כ 600 מטר מזרחית לנקודת הסיום של מקטע זה.

 

 

דילוג לתוכן