המפה באדיבות  OSM

 

נקודת ההתחלה: צפונית למבוא חמה, במפגש טיילת כפר חרוב-מבוא חמה עם שביל בסימון אדום המגיע ממזרח ,  נ.צ.:   738984 / 262083.   נקודת סיום: חוף הכנרת מדרום לישוב האון, נ.צ.: 258129 / 736388

מפה מספר 1 – החרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל אורך המקטע כ  14 ק"מ.

רקע

זהו אחד המקטעים המרהיבים בשביל גולני. בחלקו, עד תחילת הירידה מעל חירבת תאופיק הוא מתלכד עם הקטע האחרון של שביל הגולן. אנו הולכים כאן תחילה על המצוק המהווה את הרכס שמעל חוף הכנרת הדרומי ובהמשך יורדים אל האגם כשבכל המסלול נהנים מהנוף הנהדר של הכנרת וסביבתה הקרובה והרחוקה. בתחילת המקטע נעצור לרגע על המצוק ונתבונן סביב. נזהה את דרום האגם והישובים בו: האון, מעגן, הדגניות וכנרת (קיבוץ ומושבה). בהמשך, עמק הירדן והישובים בית-זרע, שער הגולן ומסדה, אפיקים ואשדות יעקב (איחוד ומאוחד) , המושבה מנחמיה וקיבוץ גשר נראים בבירור. על הרכס מעל מושבת כנרת ומדרום לה אפשר לראות קיבוץ אלומות. ממול סוגר  רכס יער שוויץ על הכנרת ממערב והוא מסתיים בעיר טבריה. בטווח הרחוק לכיוון צפון וצפון מערב מזהים נקודות בולטות כמו רכס הארבל, הרי צפת והגליל העליון ויישובי הכנרת בבקעת גינוסר. בצד המזרחי של הכנרת מזהים את גבעת יואב ובני יהודה, את רמות ומרחוק את בקעת בית-ציידה, פרק הירדן וסביבותיו. אכן תצפית פנורמית מרהיבה ומעוררת.

תיאור הטיול

אנו מתחילים את הקטע כ 700 מטר צפונית לקיבוץ מבוא חמה (1) על רכס מצוקי האון, במקום בו טיילת כפר חרוב-מבוא חמה שעליה עובר השביל שלנו שבא מצפון, פוגשת דרך נוחה שמגיעה מכיוון כביש 98 , ממזרח לנו. מכאן יורדים ירידה תלולה אך קצרה לכיוון מערב אל מתחת למצוק שעליו בנויה הטיילת. בתחילת הירידה עוברים מעבר בקר. לאחר הירידה מתיישר השטח פחות או יותר והוא ממשיך במקביל לרכס. בתום הירידה הקצרה מזהים הפסקה רחבה בגדר המשוכה ממזרח למערב. זהו מקום המעבר בו עובר השביל ובו מתיישרים דרומה והולכים על המשטח שמתחת למצוק הנמשך במקביל לרכס עליו מצוי קיבוץ מבוא חמה. אנו בדרכנו למעיין עין-שוקו שלאחר הביקור בו נעלה חזרה לכיוון מזרח ונחזור לתוואי הרכס מדרום למבוא חמה. קיבוץ הוקם על חורבותיו של מוצב סורי בשם עמרת עז א דין שממנו נהגו הסורים לירות על בתי הקיבוצים האון ותל קציר המצויים בסמוך לכנרת ובשטח נמוך ביחס למוצב מה שאפשר להם לשלוט באש מלמעלה. הגרעין המייסד הורכב מ 8 חברי קיבוצים שונים בעמק הירדן שהחליטו ב 1968 לעלות ולהתיישב על המצוק ממנו הם הוטרדו שנים רבות. בשנת 1971 הצטרפו גרעיני נוער נוספים והישוב התבסס. נמשיך מהישוב דרומה. בירידה מרכס זה למטה עוברים צורות נוף הנקראות "עלמות"- תוצאה של סחיפה של מסלע הקרטון והגיר במורדות ההר. על פסגת הרכס, מבחינים בסלעי בזלת הכיסוי שהתפרצה וכיסתה את כל האזור לפני כ 4.5 מיליון שנה (תקופת הפליוקן). המסלע המוצק של הבזלת הוא ששומר על המצוק יציב בניגוד לשאר סלעי האזור שנשחקו בבלייה רבת שנים. השכבה התחתונה של המסלע כאן היא גיר קרטוני צהבהב מתקופת האיאוקן התחתון המופיעה לעיתים עם עדשות של צור. מעליו יש שכבה של קרטון וחוור מהאיאוקן התיכון. בראש המדרון – סלעי משקע יבשתיים בדרך כלל קונגלומרט עם גיר פה ושם (תצורת הורדוס, מיוקן תחתון) המציינים בדרך כלל פעילות טקטונית חזקה, שבירה המלווה בגעשיות ובסחיפה נמרצת. ואכן, שכבה זו נוצרה כ 5 מיליון שנה לאחור עת החלה השקיעה המשמעותית של אגן הכנרת ועמק הירדן בתוך השבר הסורי אפריקאי. מעל כל אלה כאמור סלעי בזלת בפסגת הרכס. 

נמשיך מתחת למצוק ובמקביל אליו מצפון לדרום וכקילומטר וחצי מנקודת ההתחלה נגיע לעין א תינה, הוא עין שוקו (2). מאזור המעיין נוף מרהיב לכיוון הכנרת והשטח שאחריה במערב ולעמק הירדן שמדרום. בצדו הצפוני יש עצים שבצלם אפשר לנוח וסביב המעיין עצמו נבנתה בריכה עגולה ולצידה ספסלים ושולחנות בין העצים. הטבילה במעיין חובה בימות האביב הקיץ והסתיו. לזכרו של סמ"ר מתן גדרי, לוחם פלס"ר נח"ל ובן מושב מולדת, שכונה 'שוקו' על ידי חבריו. מתן נהרג במרדף אחר מחבלים בקסבה של חברון ביוני  2003. לאחר השהות במעיין נמשיך עם השביל דרומה. הוא עולה במקביל לרכס ובצורה מתונה חזרה לאזור הרמה שעל המצוק. בדרכנו נעבור ליד בונקר סורי ישן ובונקר ישראלי לא מאויש. כקילומטר ורבע לאחר המעיין נעבור באזור בית העלמין של מבוא חמה  (3) וממנו נמשיך דרומה.באזור זה, דרומית למבוא חמה בסמוך לשביל קיים אתר ידוע של חלמוניות מרהיבות הפורחות כאן בסתיו. באביב, ניתן למצוא כאן את אירוס הגלבוע.  ממשיכים עם השביל דרומה ועוברים את מצוק הר נמרון המשמש כנקודת הזנק לגלשני אויר. ממזרח וממש קרוב מבחינים בשרידי מוצב סורי קטן, רקת פתח, ממנו שרד בונקר. זה האות לשרידי מוצבים נוספים ששימשו את הצבא הסורי עד למלחמת ששת הימים והיו פזורים כאן בכל האזור. בכלל, מוצבי הגנה כאן לכל האורך הם לא המצאה סורית ומתברר שהוקמו באזור עוד מימים ימימה. ערוץ הירמוך לא רחוק מכאן. הוא שימש לאורך הדורות דרך לצבאות שבאו מהצפון ומהמזרח למבואות הארץ ולפיכך הוא ידע קרבות רבים שנועדו לחסום את הפולשים . בחלקו העליון של הירמוך , לאורך חזית שאורכה כ 15 קילומטר , בין היובלים עלאן ורוקד , התנהל בשנת 636 'קרב הירמוך . ' הקיסר הביזנטי הרקליוס שלח צבא גדול לעצור את פלישות המוסלמים בהנהגת חאלד אבן אל וואליד . הקרב נמשך שישה ימים , ובסופו ניצחו המוסלמים על ידי  הביזנטים את שליטתם על הארץ והיא נפלה בידי המוסלמים . הניצחון המוסלמי בירמוך גרם לנפילת המרחב כולו לידיהם. על כן לא מפתיע
שבהר נמרון ובסביבתו שאנו עוברים סמוך לו הוקמו עוד בימי מלחמת העולם השנייה  על ידי הבריטים עמדות הגנה כנגד הפלישה הנאצית. כשאנו עוברים בתצפית הר נמרון נוכל לפנות כ 100 מטר לכיוון המצוק על מנת לראות עמדת פילבוקס. עמדת הבטון נבנתה על ידי הבריטים בשנת , 1941 והייתה חלק מקו הגנה , שכלל ביצורים ומחסומים אנטי טנקים , שנועד לחסום את הכניסה לארץ מצפון . הבריטים , שבאותה עת עדיין ניגפו מול הגרמנים בחזית צפון אפריקה בלוב ובמצרים , חששו מפתיחת חזית שנייה – פלישה לארץ ישראל מסוריה שהייתה תחת שלטון וישי הפרו גרמני . מיקומה של העמדה מאפשר תצפית נרחבת על עמק הירדן , על היישובים שעל שפת הכנרת ועל הגליל התחתון . 
ממשיכים דרומה ומזהים עוד בונקרים. לאחר כקילומטר נוסף, נעצור למנוחה קצרה בתצפית לזכרו של אביהו טטנבוים. במקום יש חורשה קטנה והמראה מכאן מהמם. לאחר שנחלוף על פני עוד מוצב (רקת נעמושה) נעבור באזור תחנה סיסמוגרפית. מעבר לנוף הנשקף מכאן, נשתדל כאן ללכת לאט ובלי רעידות מיותרות כיוון שאלה נקלטות ומשבשות את המערכת. עוד הליכה של כמה מאות מטרים מביאה אותנו למקום בו השביל פונה בחדות לכיוון צפון מערב, באזור בו הוא נושק לכביש 98. כ 100 מטר מדרום לכאן, מצויים שרידי בונקר תאופיק אל פוקא, זכר לבסיס הצבאי הסורי הגדול שהיה במקום. כחלק ממבצע "עלי זית" בנובמבר 1955 כפעולת תגמול במוצבים סוריים שונים לאורך הכנרת, נכבש ופוצץ גם מוצב זה על ידי כוחות בפיקודו של אריק שרון. אפשר לסטות לכמה דקות מהשביל ולשוב. לאחר החזרה ממנו, נמשיך עם השביל עוד כ 300 מטר ונגיע לחורשת אורנים. אם לא עצרנו קודם להפסקה זו פינה נחמדה. נמשיך עם השביל, לאחר כחצי קילומטר הוא פונה בחדות דרומה במעין סיבוב פרסה. הוא ממשיך כאן דרומה ובהמשך מתעקל מעט מערבה. כקילומטר משינוי הכיוון החד, נפנה עם השביל לכיוון דרום מזרח. כאן השביל  מפסיק לזמן קצר להתלכד עם שביל הגולן ועם הדרך הרחבה ואנו ננוע אתו כעת בתוואי צר יותר שיוביל אותנו למעין עין -תואפיק (4) הנקרא גם עין עקוב.  זהו מעיין שכבה קטן שניזון מאגן ההיקוות שמעליו ומעודפי מי ההשקיה ( והדשנים ) של שדות קיבוץ מבוא חמה . בעבר היו מי המעיין טעימים וטובים וסיפקו מי שתייה לכפר הסורי א נצ'ריה ששכן מתחתיו . ליד המעיין הכשירה קרן קימת חניון והסדירה את זרימת מי המעיין למסלול נחמד לשכשוך . בהמשך זורמים המים בתוואי פתוח עד היעלמם בתת הקרקע . ליד המעיין – עץ תמר שחוטריו יצרו לו מראה מעניין – כמה גזעים המשתרגים לכדי עץ ענף . ציפורים רבות מקננות על העץ ובקיץ הוא נושא פרות .  נעצור על יד המעיין להפסקה.
מהמעיין השביל ממשיך מערבה ופחות מ 300 מור ממנו עם השביל נגיע ל"מוצב תותחי נברון". (5) לפנינו עמדת תותחים במבנה בטון , בעל דלתות ברזל , מצופה באבנים המונחות ב'שקי' רשת מתכת . זהו שריד לנברונים , ' עמדות התותחים שנקראו כך על שם ספרו של אליסטר מקלין ' תותחי נברון . בשנת , 1970 בימי מלחמת ההתשה בנה צה"ל את עמדות התותחים , שהיו אמורים להפגיז את המחבלים , שירו קטיושות לעבר עמק הירדן מרמת אירביד שבירדן . טעות בתכנון או בביצוע מנעה מהתותחים לכוון למטרתם , ומעולם לא השתמשו בעמדות אלה . ניכנס בפתח השמאלי ונתבונן בתקרה . נראה בה סדק שרוחבו יותר מ 10 סנטימטר ומוטות ברזל קרועים בתוך הבטון . מתברר שהעמדה נבנתה ממש על קו שבר גאולוגי . במהלך השנים מיום בניית העמדה הלך ונוצר הסדק הממחיש לנו את הפעילות הטקטונית המתרחשת במקום . בצד ימין נבחין בשתי קופסאות על הקיר . בקופסאות אלו הותקנו חיישנים גאוססמיים שמשדרים את תנועת הקרקע ישירות למכון הגאולוגי . המידע המתקבל מלמד על פעילות השבר הסורי אפריקני ועל השפעתו על בקע ים המלח ובכלל זה על התזוזה צפונה. ממבנה זה השביל פונה
לצפון מערב ואנו מתחילים לחוש את הירידה כשאנו נעים למרגלות הר שריר. בדרך נבחין בשרידי מבנים סוריים. נעצור ונתבונן לכיוון דרום מערב, כ 300 מטר בהמשך נבחין מערבית לנו  בשרידי מוצבי תאופיק א תחתא (6) . מוצבים אלה הטרידו רבות את הקיבוצים תל קציר, האון ומעגן. האש שנורתה מהם בהתחלה לכיוון חקלאים שעבדו בשדות למרגלות הרמה הפכה לעיתים גם לאש על בתי הקיבוצים עצמם. בפברואר 1960 פשט כח של חטיבת גולני על המוצב המרכזי ועל הכפר תואפיק במה שנודע כמבצע חרגול. הפעולה הייתה מוצלחת ותיאור מורחב של הקרב מצוי בפרק המורשת המתאים. נסתפק בתצפית, לא נסטה מהשביל ובוודאי לא נרד אל המוצב או אל בתי הכפר משום שכל השטח חשוד במיקוש.

כל החלק הזה של הרכס בו אנחנו יורדים לכיוון הכנרת הוא הדרומי ביותר ברמת הגולן. מגמת הירידה שלנו היא מערבה אך יש לזכור שהרכס לכיוון דרום משתפל אף הוא בחריפות כלפי דרום וכ 3.5 ק"מ מאתנו הוא מסתיים בדרמטיות בנהר הירמוך לאורך קו שבר גדול שנוצר בעיקר כתוצאה מכוחות טקטוניים של השבר הסורי אפריקאי. ממשיכים עם השביל הנוטה מערבה ומגיעים לאזור פתוח ורחב בשביל. סביר להניח שנראה שם רכבים בעלי הנעה קדמית. זוהי רחבת החנייה (7)  לירידה למעין עין-שריר. בעונה חמה מומלץ ביותר כעת לסטות מהשביל לזמן מה ולרדת למעין. זוהי בריכה יפה ומהנה שנבנתה עוד ב 1944 על ידי בני הכת הבהאית. מאחר וכל הירידה עד לסוף המסלול חשופה לשמש, מומלץ ביותר לטבול ולהתרענן. עין שריר נקרא כיום "עין שוירך" משום שתושב ותיק של הישוב האון שנמצא למטה בשם ירח פראן נוהג לעלות אליו, לנקות ולתחזק אותו כמובן בהתנדבות ועל כך הוא ראוי לציון אז בתוך שמו של המעיין שולב רמז לשמו.

נחזור מהמעיין אל השביל שלנו הממשיך להתלכד עם השביל הירוק. נמשיך אתו דרומה ולמטה כשהוא עובר למרגלות גבעת שולחן כשהוא עובר מצדה הדרומי ולאחר מכן פונה צפונה ועובר בצד המערבי שלה. נתבונן לאחור ונבחין בגובה הרב שירדנו ממנו. נביט קדימה ונבחין בחוף הכנרת ובשטחים המעובדים של הישובים באזור. זוהי נקודה בה ניתן להבין את המצוקה האמתית בה היו שרויים יישובי האזור לפני מלחמת ששת הימים. הסורים התנכלו באופן שיטתי לחקלאים שעיבדו כאן את השדות.  נמשיך צפונה עוד כקילומטר וחצי ונגיע לאנדרטה לזכר הטייסים התורכיים (8)  שמטוסם התרסק כאן בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ב 1914. הטייסים טסו מאיסטנבול (אז קושטא) לארץ ישראל במטרה להפגין את היכולת התופעתית של האימפריה התורכית. הרוח המזרחית שנשבה כאן הייתה חזקה עבור מטוס הבנוי באותם ימים והוא התרסק (סוף פברואר 1914). מטוס אחר שניסה לחזור על זה התרסק ליד יפו. בהמשך התרסק  עוד מטוס ליד איסטנבול ורק בניסיון הרביעי הצליחה הטיסה לאורך כל המסלול. האתר הוכר כאתר מורשת תורכי ביוני 2000 וחיל האוויר התורכי שיחזר את הטיסה כהוקרה לטייסיו. מכאן נמשיך עוד כקילומטר עד כביש 92, הכניסה לישוב הקהילתי האון. הישוב נוסד ב 1949 כקיבוץ עם סיום מלחמת השחרור ומייסדיו עלו לקרקע (כמו גם קיבוץ תל קציר במסגרת מבצע "חומת כנרת" , מתוך רצון של ישראל לבטא את פרשנותה למונח "חזרה לחיים סדירים" בשטח שהיה בעבר מפורז אך לטענתה היה בריבונותה. הקיבוץ עלה תחילה לקרקע מדרום לעין גב ולאחר שהושג סיכום עם האום הועתק למקום הנוכחי. עד מלחמת ששת הימים סבלו האון ותל קציר מנוכחות הצבא הסורי בצוקים שמעליהם. עימותים רבים התרחשו ואש הומטרה מהמוצבים הסוריים לעיתים תכופות על ישובים אלה. בשנים 1965-1957 קיבלו כמה מפעילי ציוד מכני הנדסי של חיל ההנדסה את עיטור העוז על שהפעילו טרקטורים ודחפורים רובם לא משוריינים לבצע עבודות אדמה ועבודות הנדסיות תחת אש בגזרת האון. הקיבוץ עצמו פורק ועבר להיות ישוב קהילתי בשנת 2007. ביציאה מהשטח לכביש 92 נלך כקילומטר במקביל אליו בזהירות עד לנקודה בה השביל פונה מערבה לכיוון הכנרת ובהמשך מתלכד עם שביל סובב כנרת מדרום להאון , נגיע קרוב לקו החוף (9)

כאן מסתיים מקטע זה.

 

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • חלק מהשביל עובר במקביל לכבישים, יש ללכת בזהירות.
  • אין לרדת מהשביל אלא במקומות המורשים מחשד למיקוש ונפלים ישנים המצויים בשטח
  • זהירות בירידה מאזור הר שריר למטה, לעיתים יש קטעים תלולים.

 

אפשרויות חילוץ:  אפשרי על שפת המצוק, ממבוא חמה לתחילת הירידה. באזור עין שריר ומוה

אפשרי בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.

 

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  מועצה אזורית גולן:  04-6969777, משטרת טבריה,  04-6728444. 

 

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

  • צימרים ביישובי האזור: גבעת יואב, בני יהודה, כפר חרוב, מבוא חמה, האון

 

מקומות השווים ביקור באזור:

  •     הירידה לכיוון משולש הגבולות ישראל סוריה ירדן.
  •     מצפה השלום, סמוך לכפר חרוב.