מעין משגב לכביש 9977

המפה באדיבות  OSM

 

מכביש 9977 עד דרומית למנרה

המפה באדיבות  OSM

 

מדרומית למנרה עד מצפה פאר

המפה באדיבות  OSM

 

נקודת התחלה:  עין משגב, נ.צ.: 795205 / 252486 נקודת סיום: מצפה פאר ,  נ.צ.: 785624 / 251228

מפת סימון שבילים מס' 1: החרמון, הגולן ואצבע הגליל/ אורך המקטע: כ 14  ק"מ.

רקע

נקודת ההתחלה היא בעין משגב (1), מזרחית למשגב עם שהוקם ב 1945 על אדמות שנרכשו בידי קק"ל מהכפר הלבנוני עודייסה. האקלים , חוסר בדרכים מקשרות ובדידות יצרו תנאים  קשים והישוב היה דל בתושבים בשנים הראשונות להקמתו ובאמצע שנות החמישים מנה רק כ 30 חברים. למרות זאת נאחזו תושביו במקום שהתאושש וצמח במשך השנים. אירוע טראומטי בישוב זכור מ 1980, עת השתלטה קבוצת מחבלים על בית בישוב לצרכי מיקוח. האירוע הסתיים למחרת עם השתלטות עליהם אך התוצאות היו קשות: מבוגר וילד נרצחו, וחייל הכח הפורץ נפל בקרב.

עין משגב הוא מעין נחמד עם עץ דקל בודד לצדו שהיווה את נקודת הסיום במקטע הקודם אבל את הרכבים נשאיר בחיבור של שביל סלול אל שביל גולני המצוי כ 600 מטר צפונה לכאן. בנקודת הסיום עובר כביש על מצפה פאר כך שניתן להשאיר שם רכב. מטעמים מובנים, שביל גולני אינו יכול לעבור בשטח לבנון אז הוא עובר כאן באצבע הגליל לציון המלחמות והמבצעים השונים בחטיבת גולני נטלה חלק בהם במדינה זו. תיאור קרבות אלה ומידע הקשור אליהן מופיע בפרק המורשת. בנוסף לכך, המעבר בגליל העליון מציין גם את חלקה של החטיבה במלחמת השחרור באזור כמו במבצע חירם למשל בו נטלה חלק בקרבות על שחרור מג'דל כרום, ראמה ופקיעין (ביחד עם הקרבות לשחרור ישובים סמוכים בגליל התחתון באזור עילבון ומרר). על כל אלה כאמור בפרק מורשת.

גם במקטע זה אנו מטיילים על רכס רמים שהוא רכס צר וארוך המשתרע מצפון לדרום מהר צפייה סמוך למטולה ועד בקעת קדש. מקור השם הוא בשמו הקודם של קיבוץ מנרה השוכן על הרכס. שיא הרכס הוא הר שינאן שמגיע לגובה של 902 מטר ממערב למרגליות. שביל גולני עובר מזרחית לו. רכס רמים בנוי בעיקרו ממסלע קשה של גיר ודולומיט. ראוי בהקשר זה להזכיר את מצוק בלאנש השייך לרכס זה שבעיקר בולט מעל קריית שמונה בנוי משכבות גיר בעובי של כ 50 מטר. סלעי גיר ודולומיט קשים מחבורת יהודה מצויים באזור מנרה ומשגב עם וכן סלעי הגיר הקשים מחבורת עבדת באזור מטולה. מרבית המסלע הזה הוא מתור הקרטיקון (100 מיליון שנה לאחור) ועד השלישון (40 מיליון שנה לאחור) ומקורו בתקופות בהן היה צפון הארץ מדף יבשתי בים שנותר מאוקיאנוס תטיס. מעין משגב ועד לעלייה למנרה, השביל שלנו מתלכד עם שביל סימון אדום, למעט קטע קצר באזור מצודת הונין.

תיאור המסלול

בעת הצעידה מעין משגב דרומה עם השביל  נמצאת השלוחה שמעל נחל משגב מזרחית לנו, שבה הלכנו קטע סמוך לנחל במקטע הקודם עת טיפסנו לכיוון הר צפיה. די קרוב להתחלה נחצה גם את נחל השומר. נוף עמק החולה משתרע לעינינו בכיוון ההליכה ובו בולטים קריית שמונה והישובים הסמוכים. ממזרח נראית רמת הגולן ורכסיה הבולטים. במערב פזורים כפרים דרום לבנון מ א טייבה בצפון ועד מיס אל ג'בל בדרום הגזרה של הקטע הזה. באביב נוכל לראות כאן פריחה מרהיבה, חלקה של נדירים כגון אירוס נצרתי ומיני סחלבים. לאורך כל השנה הרכס מכוסה בצמחיה טיפוסית שרובה משתייך לחורש הים תיכוני.  נחלוף על פני הר זקיף המצוי מערבית לנו ודרומית למשגב עם ולאחר זמן קצר נגיע למצפה עדי (2). שווה לעצור כאן ולהסתכל סביב. הנוף כאן ממש מרהיב במיוחד לכיוון מזרח רואים היטב את צפון רמת הגולן  וצפון עמק החולה על יישוביהם. מקום יפה להפסקת קפה.

לאחר הביקור במצפור עדי נמשיך עם השביל. הוא עובר בשולי נקודת גובה 734 ובמיקום הזה הוא מתנהל על קו גובה בקירוב. לאחר קצת יותר מקילומטר ממצפור עדי נגיע לשלט המכריז על הכניסה לדרך הנוף בין מרגליות למצפה דדו שבמטולה (3). אנו עומדים לחצות בזהירות את כביש 9977 וללכת

קטע קצר לאורכו דרומה אך מי שמעונין יכול לעלות מעט , להיכנס בכביש המוביל למרגליות ולהגיע לביקור במצודת הונין. מצודה זו, שמכונה גם חורבת הונין, או בשמה העתיק שאטו נף Chateau Neuf – המצודה החדשה בצרפתית, היא שריד למבצר עתיק מהמאה ה-12. המבצר הוקם על ידי הצלבנים בשנת 1,107 ושימש כנקודת הגנה על דרך המסחר שחיברה בין דמשק וצור ועברה בחלקה הצפוני של הממלכה הצלבנית. המבצר נכבש לראשונה בשנת 1,167 על ידי נור א-דין, שלא הצליח להחזיק בו לאורך זמן, ובהמשך הוא נכבש פעם נוספת על ידי אלמלך אל עאדל, אחיו של צלאח א-דין, שכבש אותו לאחר כחצי שנה של מצור. בשנת 1,240 המבצר שוקם שנית, אך גם הפעם לא לתקופה ארוכה, שכן הוא נהרס בשנת 1,266 על ידי ביבארס הממלוכי. בשיאו התפרש המבצר על פני שטח של 70x 90  מטר עם חפיר (תעלת מגן) שרוחבו הגיע במקומות מסוימים ל-14 מטרים. מהכניסה הראשית למבצר, בצדו הדרומי, נכנסים לתוך חלל גדול ומקורה, שממנו יוצאים מספר חדרים. בחדר השמאלי (צפון-מזרחי), שתקרתו התמוטטה זה מכבר, ניתן למצוא בצמוד לקיר הצפוני ביותר בור מים עמוק, שמלא במים קרירים כל השנה (אפילו בסוף הקיץ). בתוך הבור ישנו סולם ברזל המאפשר לרדת אליו בצורה יחסית בטוחה לשחייה נעימה וקרירה. בנוסף לשכשוך במים, ניתן ליהנות במקום מנוף מדהים לכיוון עמק החולה ואזור לבנון. במאה ה-18 הוקם המבצר מחדש על שרידי המבצר הצלבני, ככל הנראה על ידי אציל שיעי מקומי, כחלק מהתחדשות הכפר הונין. במסגרת זו נבנו בית השער הקיים וכן שולבו חרכי ירי בחומה. השיפוץ לא שרד את רעידת האדמה של 1837, ובהמשך פורקו אבני המבצר על ידי תושבי הכפר הערבי הונין, שהשתמשו בהן לבניית בתיהם. כפר הונין נעזב בשנת 1948 במלחמת השחרור, ובסמוך אליו הוקם מושב מרגליות של היום. בהחלט נקודה לעצירה ומנוחה.

בין אם ביקרתם במצודת הונין או לא, יש להמשיך במקביל לכביש 9977 קטע קצר דרומה עד שהשביל חוזר אל דרך הנוף בה הוא מתלכד עם שביל בסימון אדום וממשיך דרומה. אנו צועדים כעת בסמוך למרגליות הנמצאת ממערב לנו. מזרחית לנו מעבר לרכס למטה ממוקמת קריית שמונה. בדרכנו נחלוף על פני שביל המוביל מעיין עין-שבו. בחורף ובאביב יש בו מים ואפשר לסטות מהשביל ולעצור בו להפסקה. כקילומטר וחצי דרומית לשם נגיע למפגש שבילים. השביל שלנו ממשיך ישר והשביל בסימון אדום ממשיך לכיוון דרום מזרח (4). זוהי נקודת עצירה ומנוחה טובה באווירה הפסטורלית השוררת כאן. השביל בסימון אדום מוביל לפרק הגאולוגי ולמצפור מצוק רמים. לא נלך בו אך מומלץ בהחלט בהזדמנות אחרת כשמטיילים כאן לבקר בנקודות אלה. לאחר המנוחה נמשיך כשהשביל שלנו ממשיך עם שביל לא מסומן זה. כעת אנו עולים ומנקודת המנוחה ועד למפגש עם שביל כחול הפונה דרום מערבה נטפס במתינות כ 60 מטר. מכאן מתחילה עלייה יותר קשה: השביל מתלכד עם השביל בסימון כחול ופונה לכיוון למנרה. העלייה תימשך  – עוד כ 160 מטר הפרשי גובה – עד אזור בית העלמין של מנרה. ככל שנעלה, הנוף לכיוון מזרח יעשה מרהיב יותר.

אם הזכרנו את הפרק הגיאולוגי שמומלץ לבקר בו בהזדמנות אחרת, נציין  כי מצוק רמים הוא הגבוה במצוקי ישראל. הוא נמצא כ 650 מטר מעל עמק החולה. ההתרוממות הסופית שלו באה כתוצאה מהשפעת השבר הסורי אפריקאי היא "צעירה" יחסית (פחות מ 5 מיליון שנה לאחור) לעומת ההתרוממות הראשונית שחלה ובאירועי הקשת הסורית (סוף הטורון ותחילת הסנון 89- 86 מיליון שנה לאחור). במצוק זה ובסביבתו נחשפת ההיסטוריה הגיאולוגית המרתקת של ארצנו במגוון סלעים מתקופות שונות הערוכים לאורך המדרון. צוק מנרה ברכס רמים הוא קיר טבעי בגובה 750 מטרים, גבוה יותר ממצוק ההעתקים שממערב לים המלח. המצוקים ברכס רמים ובהר האר"י (ליד ראמה) הם המצוקים הגבוהים ביותר בארץ. הרכס, שהוא חלק מהרי נפתלי וכיוונו צפון-דרום, מצוי בשטחיהן של לבנון וישראל וקו הגבול ביניהן עובר בו. המדרון המזרחי של הרכס יורד בתלילות לעבר עמק החולה, בהפרש גובה של 750 מטר על פני כ-2 קילומטרים בלבד, ואילו המדרון המערבי משתפל במתינות לעבר נחל דובה שבשטח לבנון. לאורך המצוק מצויים מספר מעיינות שכבה, ובתחתית המדרון נובעים כמה ממעיינות ההעתק השופעים של עמק החולה. בשל תלילות המדרונות המזרחיים של הרכס, אין בהם ואדיות עמוקים, למעט ערוצו הקניוני של נחל קדש, המתחתר בין קיבוץ יפתח למצודת כ"ח. רכס רמים נכבש בשנת 1948 במסגרת מבצע "חירם" אך ישראל נסוגה מרוב השטח לאחר החתימה על הסכם שביתת הנשק עם לבנון בתום מלחמת העצמאות.

השביל פנה מערבה לעבר מנרה כשבדרך חוצים את נחל פזית. כעת הוא מתלכד עם שביל מסומן כחול. בדרך אי אפשר שלא להבחין במתקן הרכבל המחבר בין מנרה לקריית שמונה. הנוף מאזור צוק מנרה משאיר את המטייל ללא מילים. בקצה הדרומי של מנרה השביל פונה דרומה. אנו חולפים בסמוך לבית העלמין של מנרה (5) והשביל פונה דרומה ועובר מדרום לקיבוץ. כעת אנו הולכים דרומה לכיוון הר נזר ועוברים בין שטחים חקלאיים כשאנו גבוהים מהרכס המצוי מזרחית לנו כך שאנו יכולים להעיף מבט לכיוון עמק החולה מידי פעם וליהנות מהנוף בכיוון. לאחר שנחצה את נחל כורים נגיע לסביבת הר נזר באזור  מצויה שמורת סחלבים (6).  הר נזר מתנשא בחלקם הצפוני של הרי נפתלי שבאצבע הגליל , מדרום לקיבוץ מנרה. מן ההר יש תצפית מצוינת על נופי עמק חולה , החרמון והגולן . הר נזר מתנשא לרום 760 מ'מעל פני הים , ופסגתו בנויה מסלע קרטוני מגיל הקנומן התיכון . מורדותיו בנויים סלעי גיר ודולומיט היוצרים נוף של טרשונים , תוצאה של פעילות קרסטית רבת היקף במקום . בהר יש שמורת טבע המשתרעת על שטח של 89 דונם שייחודה העיקרי הוא ב – 11 מיני סחלבים הצומחים בה בשפע . הבולטים בהם הם סחלב הגליל , סחלב איטלקי ומיני דבורניות . כמו כן גדלים בהר כרכם נאה , כרכם צהבהב וכרכם גירדו . על מורדותיו הדרומיים – מערביים של הר נזר נמצאת מערת נזר , הנראית למרחוק בזכות עץ תאנה גדול הצומח סמוך לה . זוהי מערה קרסטית , שתקרתה התמוטטה ונוצר בה מעין מכתש בקוטר של 30 מ'. המכתש נסתם בסחף ובמפולת של סלעים . על הקירות האנכיים שנותרו צומחים השרך שערות שולמית וצמחי סלעים אופייניים – כתלית יהודה ומציץ סורי . סמוך לפתח המערה יש ריכוזים של אירוס נצרתי . במערה דוגרים יוני סלעים , ושוכנים בה דורסי לילה , עטלפי פרות ושפני סלעים .

עוד קצת הליכה ונגיע לאזור מצפה חוסין (7).  המצפה נמצא מזרחית לשביל ומומלץ לסטות לזמן מה ולבקר במצפה. זוהי אחת הנקודות היפות באזור המנציחות את זכרו של סא"ל חוסין עאמר  מהכפר ג'וליס, מפקד גדוד "ברק" של החטיבה שנהרג יחד עם עוד שלושה מחייליו במרץ 1996 בפיצוץ בכפר חולה, מערבת למנרה. מידע מורחב על אירוע זה מופיע בפרק מורשת. התצפית ממוקמת בגובה של 710 מטר, כאחת הנקודות הגבוהות באזור ויש ממנה נוף מדהים בעיקר לכיוון מזרח. נמשיך בשביל עוד כקילומטר לנקודת הסיום במצפה פאר (8) שגם ממנה נשקף נוף נפלא. על מצפה פאר נספר במקטע הבא. במבט דרומה מהמצפה מבחינים בין היתר בבקעת קדש הפורייה המשמשת עדיין לצרכים חקלאיים בין הישובים יפתח, רמות נפתלי ומלכיה.

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

 

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • תוואי השביל עובר במקטע זה לא רחוק מהגבול עם לבנון. יש להישאר עליו ולא לסטות לכיוון מערב.
  • תצפיות בנקודות עצירה הממוקמות באזורי מצוקים יש לבצע בזהירות מתחייבת.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום :  תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת קריית שמונה 04-6809444, מד"א 101, מכבי אש 102.

אפשרויות חילוץ: מוגבל. ברובו של המסלול דרוש רכב בעל הנעה קדמית לחילוץ.

אפשרויות לינה באזור:

אפשרויות רבות בצימרים במטולה, מרגליות, משגב עם ויפתח.

אתרים ששווים ביקור באזור:

  • מצודת הונין. בדרכנו בשביל מעט צפונית למרגליות אנו עוברים בכביש המגיע מהמושב שמצודה זו ממוקמת סמוך אליו מצודה צלבנית זו הוקמה ב 1107להגנה על הדרך מצור לדמשק שעברה בסמוך לכאן.
  • הפארק הגיאולוגי סמוך לקרית שמונה.
  • רכבל מנרה וקיר הטיפוס באזור לחובבי טיפוס קירות.