מהכניסה לנחל משגב ועד עין משגב

המפה באדיבות  OSM

 

נקודת התחלה:  בכניסה לנחל משגב סמוך (מערבית ) לכביש 90 ,צפונית לעין-השומר וכפר גלעדי, נ.צ. 795900 / 253525. נקודת סיום: עין-משגב, מזרחית למשגב עם , נ.צ.: 252488 / 795205

מפה מספר 1 – החרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל. אורך המקטע: כ 11 ק"מ.

רקע

במקטע זה, המסלול עובר באצבע הגליל ומציין את העובדה שחטיבת גולני לחמה בלבנון. לשם כך, המסלול עובר בקצה הצפוני ביותר של אצבע הגליל הקרובה לגבול. המעבר באזור זה בא ליד ביטוי הן באמצעות תצפית לכיוון לבנון בנקודה ייעודית והן בכך שנבקר באתר מורשת לזכר נופלי החטיבה קרב הבופור.  למתחילים את המסלול בכיוון דרום צפון, כפי שזה מתואר כאן, נכון טיפוס עד למטולה בהפרש גובה של כ 240 מטר אך המאמץ שווה. נוף מרהיב ייחשף לעינינו בהדרגה ככל שנעלה וממטולה יתפרס לעינינו נוף פנורמי נהדר. כללית, אנו מטיילים בשולים הצפוניים של רכס רמים, בהמשך לרכס הרי נפתלי הנמשך גם הלאה לתוך לבנון. המסלע הבונה את הרכסים כאן מורכב בעיקרו מגיר ודולומיט קשים עם מעט קירטון, תוצאה של הצפות חוזרות ונשנות של ים תטיס הקדום בתקופות המזוזואיקון, (עידן בעלי החיים התיכוניים 250 – 65 מיליון שנה לאחור) ובחלק מעידן הקנוזואיקון (עידן בעלי החיים הצעירים 65 מיליון שנה לאחור ועד כמה מיליוני שנה טרם זמננו לאחור) על ידי מה שנותר ממנו ואחר כך על ידי הים התיכון. אך התרומה המכרעת לעיצוב הדרמטי של הנופים באזור זה ניתנה על ידי כוחות טקטוניים שמקורם כתוצאה מפעילות הבקע הסורי אפריקאי, בעיקר ב 5 מיליון השנים האחרונות, מבלייה ומפעילות קארסטית. לאורך הרכס שעליו מצויים מעיינות שכבה בודדים לעומת מעיינות רבים יותר בתפר שבין הרכס לעמק החולה, עת פרצו המים בין השכבות הקשות של הרכס לבין השכבות רכות יחסית של אדמת הסחף בעמק החולה.

תיאור המסלול

נתחיל מסמוך לכביש 90 באזור הכניסה לנחל משגב (1) . השביל מגיע כאן מכיוון כפר גלעדי הנמצאת דרומית לנקודה זו. יש כאן משטח חניה שממנו השביל ממשיך מערבה לכיוון נחל משגב. בדיוק ממזרח לנו, נבחין בתל אבל בית מעכה. על התל נמצאו שרידים לעיר כנענית קדומה מהאלף השלישי לפני הספירה שבהמשך השתייכה לממלכת חצור הכנענית. היא מצוינת במסעות כיבושיו של תחותמס השלישי מלך מצרים. במאה העשירית לפני הספירה נכבשה על ידי דוד המלך ושויכה לשבט נפתלי. אבל בית מעכה מרמזת בשמה על אפשרות כי השתייכה לפנים למלכות מעכה הנוכרית , שעל פי ספר יהושע ( יג , יא ועוד ) ומקורות אחרים השתרעה בקרבת החרמון ומערבה ממנו. אמנם במקרא אין היא נזכרת כעיר לפני תקופת המלוכה , אך בימי דוד כבר הייתה מבוצרת ונחשבה לעיר ואם בישראל . יואב , שר צבא דוד , ברדיפתו אחרי שבע בן בכרי שמרד בדוד , הגיע אל אבל בית מעכה , כפי שמספר הכתוב : "ויבואו ויצורו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סלילה אל העיר ותעמד בחל וכל העם אשר את יואב משחיתם להפיל החומה : ותקרא אשה חכמה מן העיד שמעו שמעו אמדו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך : ויקרב אליה ותאמר האישה: האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי : ותאמר לאמר לבר ידברו בראשנה לאמר שאול ישאלו באבל וכן התמו : אנכי שלמי אמוני ישךאל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תבלע נחלת ה : ' ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית : לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האישה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה : ותבוא האישה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי ותשליכו אל יואב ויתקע בשפר ויפעו מעל העיר איש לאוהליו ( שמואל ב כ , טו-כב )". כדאי לשים לב כי דבריה של האישה החכמה מאבל משמשים מקור לביטויים עבריים הרווחים בחיי היום יום גם עתה , דוגמת "שלומי אמוני ישראל" ו " עיר ואם בישראל". לאחר התפלגות הממלכה , בעת שאסא מלך יהודה כרת ברית עם בן הדד מלך ארם נגד בעשא מלך ישראל , כבש מלך ארם את כל ערי המבצר שבצפון ממלכת ישראל " ( מסכנות ערי נפתלי , ) " ובהן נזכרת אבל עם עיון ודן . וישמע בן-הזד אל המליכ אסא וישלח את שרי החילים אשר לו על ערי ישראל ויך את עיון ואת דן ואת אבל בית מעכה ואת כל כנרות על כל ארץ נפתלי ( מלכים א טו , כ ). העיר שבה לידי ממלכת ישראל כנראה בימי בית יהוא , אך הייתה העיר הישראלית השנייה , שנפלה בידי האשורים בימי תגלת פלאסר השלישי 732 לפנה"ס .שמו הקדום של התל נשתמר בפי ערביי האזור בשם הכפר אבל אל קמח ששכן בקרבתו . בתל עדיין לא נעשו חפירות אך נאספו בו חרסים מהתקופה הכנענית ומהתקופה הישראלית .
בהדרגה, השביל מתעקל לכיוון צפון מערב. אם נטייל כאן באביב, נוכל לראות באזור הפנייה אל הנחל (2) ומעט צפונית לה ריכוז של אירוס נצרתי יפהפה. נבחין גם בשרידי מעלה בנוי על הדרך שהיא מהתקופה הרומית. השביל משנה מעט כיוון ונוטה כעת מעט לצפון מזרח, במקביל לכביש 90 ובמגמת עלייה. אנו מטיילים בין שמורת נחל משגב שעוד נשוב אליו בסוף המקטע לבין רכס הר צפייה שמעלינו הנראה במטולה אליה מועדות פנינו בשלב זה. ההליכה היא לצד שדות חרושים כשמצד מערב רכס רמים מתרומם בדרמטיות. נחוש זאת גם ברגלינו עת נטפס עם השביל. בשלב מסוים יתלכד שבילנו עם שביל בסימון אדום (3) לאחר שעלינו ב 140 מטר בגובה. נעצור לכמה דקות להרגיע את הנשימה. הנוף שגם עד כה היה מרשים למדי הופך יותר ויותר למרתק ככל שעולים בגובה. אנו רואים כעת למרחק גדול יותר לכיוון רמת הגולן והחרמון במזרח ולאזור הקרוב לנו בכיוון זה הכולל את שמורת נחל עיון, ולכיוון עמק החולה בדרום. נמשיך עם השביל צפונה. אנחנו ממשיכים לטפס, מתקרבים להר צפיה ממנו נקיים תצפית מרהיבה. על הרכס הגבוה ממערב לנו רואים מעבר לגבול את הישוב הלבנוני הגדול כפר כילא. שמו של כפר זה כמו גם כפרים אחרים באזור מזכיר לנו נשכחות מכל מיני פעילויות בהן הייתה החטיבה מעורבת עוד לפני מלחמות לבנון הראשונה והשנייה. השביל מתעקל מעט מזרחה ובהמשך ישר צפונה. בשלב מסוים השביל מבצע תפנית חדה ומפסיק להתלכד עם השביל בסימון אדום. עד מהרה הוא יפנה לכיוון מזרח וכעת הוא במקביל לכביש העולה לכיוון מצפה דדו שאליו נגיע כ 700 מטרים נוספים. המצפה(4) קרוי על שמו של דוד אלעזר, רמטכ"ל צהל בין השנים 1972-1974. נתעכב כאן לתצפית ומנוחה קצרה לאחר העלייה המתמשכת. רואים מכן היטב במזרח את החרמון והר דב ומדרום את עמק החולה. בכיוון צפון רואים את בקעת עיון, ג'בל א – דהר בין החצבני לליטני ואת דרום ומרכז הרי הלבנון. ביום בעל ראות טובה ממש רואים למעשה עד קו רכסים שהוא צפוני לביירות. בטווח הקרוב מבחינים בשמורת נחל עיון שעוד נתבונן בה בהמשך המקטע מקרוב יותר בבתי המושבה מטולה ובישובים הקרובים כפר גלעדי, כפר יובל ויישובי צפון עמק החולה. בהחלט מראה מלבב ששווה את המאמץ שהשקענו בטיפוס לכאן. בטרם נמשיך צפונה, זה הזמן לכמה מילים על מטולה. זוהי המושבה הצפונית ביותר בארץ. היא הוקמה בזמן העלייה הראשונה ושומרת עד ימינו על חינה וציוריותה . פקידות הברון רוטשילד הקימה את המושבה בשנת 1896 בנקודה הררית שאדמתה

נרכשה כשלוש שנים לפני כן . מוכר הקרקע היה תושב צידון עשיר בשם ג'בור בק ג ' ומבלט , ומעבדיה הקודמים היו אריסים דרוזים שגרו בכפר אום טוללה . מטולה תוכננה כ ' מושבה לדוגמה , ' בעקבות ביקורת על מושבות הברון הוותיקות ועל סמך הניסיון שנצבר בהן . מבחינה חברתית – המועמדים נבחרו לאחר שהוכיחו עצמם בעבודה חקלאית , בני איכרים מחוסרי קרקע ופועלים ותיקים ממושבות 'ישנות ' ( בעיקר מראש פינה ומזיכרון יעקב ובנותיה ). מבחינה כלכלית – תכנית משקית של גידולי תבואה כמקור הכנסה עצמאי מידי למתיישבים , בלא השקעות גדולות במשק מטעים או גפנים ובלא מענקי תמיכה מהפקידות ; בחינה ארגונית – ליווי צמוד של מדריך חקלאי ששימש גם פקיד מנהל מקומי  הממונה עליו , תחילה מטעם הברון ומשנת 1900 מטעם יק " א , היה המנהל האזורי בראש פינה .  למרות זאת זכתה מטולה בראשיתה להצלחה מוגבלת מאוד , בעיקר עקב שתי בעיות בולטות , פנימית וחיצונית . הבעיה הקריטית הפנימית הייתה מחסור בקרקע טובה וזמינה  רוב קרקעות המושבה , שהקיפו לכאורה שטח גדול בן למעלה מ 12000 דונם , לא התאימו לגידולי תבואה ; חלקן היו אדמות הרריות טרשיות , וחלקן – גושי קרקע רחוקים . עם הגושים הרחוקים נמנו אדמות תלחה היא תל חי , שהחצר המפורסמת שלה הוקמה כחווה על ידי יק"א סביב שנת 1907 ,  והדרך ממטולה אליהן נמשכה כשעתיים . יתרת האדמות הנגישות , שהתאימו למזרע תבואות , היו מפוצלות ליחידות משנה רבות , כך שכל איכר עיבד בדרך לא יעילה שבע שמונה חלקות קטנות במקומות שונים . הבעיה הקריטית החיצונית שעיכבה את התפתחות מטולה מראשיתה נבעה מהיותה מושבת ספר . מצד אחד העיקו בעיית הקשר ותחושת הבידוד – הדרך הקצרה ביותר למרכז הארץ נמשכה לפחות יומיים , ברכיבה לצידון והפלגה ליפו . מצד אחר סבלו המתיישבים מבעיות ביטחוניות – התנפלויות והטרדות חוזרות ונשנות של שכנים מרוניטים , מתואלים , בדווים ובעיקר דרוזים , תושבי המקום לשעבר. לאלה נוסף ערעור הדרוזים על פינוים מאדמתם שמנע קבלת רישיונות בנייה ודחה את בניית המושבה החדשה . רק בשנת , 1902 לאחר שש שנות סבל שבהם גרו המתיישבים היהודים באום טוללה , התאפשרה בניית בתי הקבע של מטולה באתר חדש מעל הכפר .  לקראת סיום העלייה הראשונה טיפלה יק " א גם ביתר הבעיות המרכזיות במטולה : בעיית הביטחון הוקלה מאוד עם חתימת הסכם שלום ( סולחה ) עם הדרוזים , שקיבלו פיצויים גדולים והפסיקו את הפגיעות בנפש וברכוש . בעיית האדמות נפתרה בהגדלת יחידות המשק , מצד אחד על ידי רכישת אדמות נוספות בעיקר בעמק עיון הסמוך  כיום בלבנון ,  ומצד אחר על ידי הקטנת מספר המשקים – דבר שהיה כרוך בעקירה כפויה של כעשרים מתוך שישים משפחות האיכרים ( שעברו בעיקר למושבות החדשות בגליל התחתון .  מאחר שמשק התבואות היה דל הכנסה ורגיש לפגעי טבע – שיטפונות , מכרסמים וארבה שפגעו באיכרי מטולה באופן קבוע ואכזרי – נוסו במקביל ענפי חקלאות משלימים , ובעיקר גידול טבק . לאחר ייצוב היישוב ותחילת התבססותו בזמן העלייה השנייה , עברה מטולה תקופות של קיפאון ונסיגה בזמן מלחמת העולם הראשונה ויותר מכך במאורעות שנת . 1920 מאורעות אלה פרצו באזור על רקע קביעת גבול הצפון , אשר הפריד בין שטח ההשפעה הבריטי בארץ ישראל לבין זה הצרפתי בסוריה ולבנון ; קביעת הגבול יצרה את 'אצבע הגליל' וקרעה מהמושבה את אדמות המזרע העשירות במרג ' עיון . בתקופת המנדט ובדור הראשון של מדינת ישראל נהנתה המושבה מגידול מתון , שאופיין בהתפתחות כלכלית ותיירותית אטית תוך שמירה על אופייה הכפרי וניצול נתוניה הטבעיים . אחרי , 1967 ובמשך כ 15 שנה לסירוגין , נפגעה מטולה עקב התערערות המצב הביטחוני בגבול לבנון . אולם בדור האחרון , מאז שנות השמונים של המאה העשרים , עברה מטולה 'קפיצה' יישובית , אשר התבטאה בגידול דמוגרפי , בהרחבה פיזית ובפיתוח תיירותי ניכר . בתנופת הפיתוח נהרסו חלק מאתרי המושבה המקוריים, אך רבים אחרים שומרו ושופצו . למרות שגם בימינו מטולה היא יישוב ספר המושפע ממצב הביטחון, התבסס והתחזק מעמדה כאתר נופש ותיירות מיוחד במינו.

ממצפה דדו, השביל שלנו עולה מערבה וצפונה למקום גבוה בהר צפיה. בצד המזרחי של המושבה מצויה שמורת נחל עיון. ערוץ הנחל אמנם נסתר מענינו בקטעים רבים אך עדיין אפשר לראות ולהתרשם ממנו ולצפות בו ובסביבתו. קניון נחל עיון מנותב לאורך שברים גיאולוגיים שבעטיים נחשפים קירות של סלעי קירטון,  גיר וקונגלומרט (תלכיד נחלים) מוצק, הידוע בשמו: קונגלומרט התנור. הנחל  מתחיל בלבנון באזור העיירה מארג' עיון, מפוצל שם לתעלות השקיה רבות וכשהוא מגיע לשטח ישראל הוא יורד מגובה של כ 500 מטר לגובה של 300 מטר עד דרומית לתל אבל בית מעכה ומשם יורד בשיפוע מתון יותר לכיוון עמק החולה. במשורה עצמה הוא מתחתר ומוצא את דרכו בין המסלע הרך (קירטון) למסלע הקשה (גיר) ותוך כדי כך יוצר מפלים מרהיבים. מומלץ להגיע לשמורה בהזדמנות אחרת ולהקדיש לה יום טיול. הכניסה לשמורה בתשלום. בפסגה נבחין בבריכת מים ונרגיע את הנשימה. קשה לעמוד שווה

נפש בפני הנוף המרהיב. נמשיך מהבריכה כמה עשרות מטרים לרחבה שעל הכביש שמתחתנו, שם נקודת התצפית ללבנון (5) . מכאן רואים את מבצר הבופור וחלק נרחב מנופי דרום לבנון, נופים בהם הוקז דם נופלי ופצועי החטיבה בקרבות השונים החל מפשיטות וחדירות בשנות השבעים, אחר כך במלחמת לבנון הראשונה (1982) , במלחמת לבנון השנייה (2006) ובפעילויות שונות ביניהן. בין היתר בכיוון צפון מזרח נבחין בהר דב ונציין כי חטיבת גולני השתלטה בזמנו על אזור זה ומכאן נוצר הגבול בינינו ללבנון דה-פאקטו. כמו כן נציין את הפשיטות של כוחות החטיבה על כפרים כילא וחלתה, בנ.צ.  262994/801678 .בהמשך נתעכב באתר יד הששה שהוא אתר מורשת של החטיבה אך נציין כאן כי על תיאורי הקרבות הנ"ל אפשר לקרוא בפרק המורשת. לאחר הפסקה בנקודת התצפית נרד עם השביל למטה צפונה מעט. מכאן הוא מתחיל לשנות את כיוונו תחילה למערב ולאחר זמן קצר לכיוון דרום. כעת מקיף השביל את המושבה במקביל לכביש המשיק לשכונה המערבית של מטולה. לא רחוק מכאן מצוי מעבר הגדר הטובה שבעבר שימש את תושבי דרום לבנון ואת

חיילי צה"ל. ננוע ברחוב מעלה הצפיה. בסופו הוא נפגש עם רחוב הנורית. השביל שלנו ממשיך כעת דרומה כשהוא מתלכד עם שביל בסימון אדום (6). בנקודה הזו נעזוב לזמן קצר את השביל, ננוע ברחוב הנורית צפונה כ 50 מטר ונגיע לרחבת פינת ההנצחה "גן הששה" הנמצאת במפגש רחוב נורית עם רחוב הנרקיס.  זהו אתר מורשת חטיבתית. כאן מונצחים ששת הנופלים בקרב הבופור במלחמת לבנון הראשונה. מצודת הבופור שוכנת בראש רכס עלי טאהר בדרום לבנון

מצפון-מערב למטולה. המקום, המשקיף על חלקים ניכרים מצפון הארץ, שימש את המחבלים לירי טילים לעבר ישראל. ביום הראשון למלחמת לבנון, ט"ז בסיוון תשמ"ב (6.6.1982), כבשו לוחמי סיירת גולני בקרב קשה את המקום. הגן, בשכונה המשקיפה אל אזור הבופור, מנציח את שישה לוחמי הסיירת שנפלו בקרב זה. הגן הציבורי נקרא על שם הנופלים, ובמחנה שרגא הסמוך ניטעה חורשת עצים לזכרם. בפתח הגן, בקצה רחבה מרוצפת, סלע גיר גדול שבחזיתו משוקעים לוחות ובהם שמות הנופלים ונסיבות נפילתם. לצד השמות סמלי צה"ל, חטיבת גולני והסיירת. בתחתית הסלע מילות שיר על פי "האיש ההוא" שכתב נתן יונתן: "וכמו מבצר עתיק היו בסוף הדרך…" ההנצחה ביוזמת משפחות הנופלים ואנשי גולני. הוקמה ב-1989 בבופור והועברה הנה בשנת 2000.

נחזור לשביל שלנו הממשיך דרומה. לאחר זמן קצר נחצה כביש המגיע מכיוון מטולה מצפה דדו לכיוון מערב, לשטחים החקלאיים. השביל פונה לדרום מזרח ולאחר כ 200 מטר הוא פונה דרומה ולא מתלכד יותר עם השביל בסימון אדום. כעת הוא עובר בשטח חקלאי. הוא ממשיך דרומה ולאחר כמה מאות מטרים פונה מערבה. גם בכיוון זה הולכים זמן קצר והשביל שוב פונה דרומה כשבפניה זו הוא למעשה מתחבר עם הדרך המגיעה מהר נוטר. הרכס הגבוה המתנשא ממערב לנו ועליו בתי כפר כילא נראה היטב כמו גם השדות החקלאיים שתושביו מעבדים עד גדר הגבול. השקט והפסטורליה כאן בלב השדות המעובדים משכיחים את זיכרון המלחמות והשהות הכואב של צהל מעבר לגבול כאן.  בקטע זה ממשיך השביל בשיפולים המזרחיים של  רכס נוטר. בשלב מסוים השביל מתחבר שוב עם שביל בסימון אדום (7) ומתלכד אתו להמשך . כאן נלך קטע קצר באזור נחל משגב. ממזרח לנו ובמקביל לתוואי השביל אפשר להבחין בנחל משגב הנמצא בשטח נמוך מאיתנו. בתחילת מקטע זה כזכור הלכנו בשטח הנמוך עת התחתנו לטפס לכיוון הר צפיה. מבחינים גם בישוב משגב עם שנחל משגב מגיע לקרבתו. לאחר כ 700 מטר מגיעים לחיבור עם כביש המגיע מכיוון הגדר ממשיך למשגב עם. מכאן, כמה מאות מטרים דרומה נגיע למקום חציית נחל משגב את השביל. כאן אמנם נקודת הסיום (8) אך נעזוב זמנית את השביל ונרד עם הנחל כמה עשרות מטרים לעין משגב . זהו מעיין קטן עם עץ דקל בודד – מקום יפה לקפה והפסקה. הזרימה בו חלשה אך מי שמעוניין יכול לטבול. לאחר השהייה בו נחזור לשביל למקום הרכבים.

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה כולל הפסקות:  כ 8 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום:  תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת קריית שמונה 04-6809444, מד"א 101, מכבי אש 102

אפשרויות חילוץ: החילוץ בעייתי משהו באזור שבין הר צפיה לעין משגב , יש צורך ברכב מתאים.

הוראות בטחון לקטע זה:

  • ההליכה בחלקים לא מבוטלים במקטע זה היא לצד כביש, במיוחד בתחום מטולה. יש ללכת בזהירות שוליים ולהימנע מחצייה מלבד במקומות שהשביל מכתיב.
  • במקרה של טבילה במקורות מים יש לשים לב היטב אם הדבר אפשרי.

אפשרויות לינה באזור:

מצויות בשפע ביישובי האזור מטולה, כפר גלעדי, משגב עם או בחניוני הקמפינג שבעמק החולה.

אתרים באזור ששווים ביקור:

  • שמורת נחל עיון.
  • מרכז קנדה במטולה.
  • חצר תל חי שהוזכרה גם במקטע הקודם.